P-15
P-15 (קוד דיווח נאט"ו: "פלאט פייס"; "Flat Face") הוא מכ"ם גילוי אווירי מתוצרת ברית המועצות לטווח בינוני. המכ"ם הוכנס לשירות בשנת 1955. בשנת 1962 הוכנס לשירות דגם משופר P-15N שבו מקלט רגיש יותר. בשנת 1970 הוכנס לשירות הדגם P-15MN שבו שיפור ביציבות קצב המתקפים. המכ"ם שופר גם במרוצת שנות השבעים דגם משופר זה הוא המכ"ם P-19. המכ"ם משמש כחלק ממערכת הגילוי של סוללת טילי קרקע-אוויר מסוג SA-3 ולפעמים משמש גם כמכ"ם גילוי המשתתף ביצירת התמונה האווירית הכוללת. סימן ההיכר העיקרי החיצוני של המכ"ם הוא שתי אנטנות פלח זו מעל זו.
היותו של המכ"ם מותקן על משאית יחידה שיפר משמעותית את ניידותו בהשוואה למכ"ם הנפוץ מאותה התקופה P-12. ניידות זו נדרשה גם לנוכח ניידותה החלקית של מערכת הטק"א SA-3 שעמה פעל המכ"ם.
המכ"ם P-15 נמכר לחלק ממדינות ערב ולמדינות הגוש הקומוניסטי. מכ"ם זה והדגם המשופר P-19 פועלים עד היום (ועשרות מהם פועלים במדינות העימות לישראל) וזאת על אף שהן נחשבות למיושנות. מאחר שהן משמשות כמכ"מ הגילוי למערכת הטילים SA-3 שהייתה למערכת טק"א נפוצה.
המאפיינים האלקטרונים של המכ"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרמטר אלקטרוני | ערך |
|---|---|
| תחום תדר שידור RF | UHF |
| תדר | כ-830 מגה הרץ |
| מרווח המתקפים (PRI) | 1.5-2.0 מילישניות |
| קצב שידור מתקפים (PRF) | 500-680 הרץ |
| טווח גילוי | 150 ק"מ |
| עוצמת שידור | 270 קילו-וואט |
| רוחב אלומה | 4° |
| זמן סיבוב האנטנה | 10 שניות |
