Preise, Jerusalem, den Herrn, רי"ב 119

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כנסיית ניקולאי הקדוש בלייפציג, בה בוצעה הקנטטה על ידי באך

Preise, Jerusalem, den Herrnעברית: שבחי ירושלים את ה'), רי"ב 119, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג, לכבוד תחילת כהונתה של מועצת העירייה החדשה בעיר, ב-30 באוגוסט 1723.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.

במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה הליטורגית, כלומר ימי ראשון וחגים, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.

קנטטה זו הייתה הארבע-עשרה שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג, לאחר רי"ב 75, רי"ב 76, רי"ב 24, רי"ב 167, רי"ב 147, רי"ב 186, רי"ב 136, רי"ב 105, רי"ב 46, רי"ב 179, רי"ב 69א, רי"ב 77 ורי"ב 25 והיא הראשונה שהלחין שם למועד שאינו דתי, אם כי הלברית אינה חילונית והיא אינה נספרת בין הקנטטות החילוניות.

ב-1876 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 24 של פרסומיה[4].

מילים ומוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלברית נכתבה על ידי מחבר לא ידוע. כקנטטות אחרות של באך מתקופה זו, החלק הראשון לקוח מספר תהלים[5]. שאר הטקסט עוסק בשבח לאלוהים על דאגתו לעיר ולתושביה וכן בתפקידה האחראי של המועצה. החלק האחרון לקוח ממזמור של מרטין לותר המבקש מאלוהים להגן על העיר ועל אנשיה ובכך דומה גם הוא לקנטטות באותה תקופה. הדמיון לקנטטות שהלחין בלייפציג נשמר גם במבנה של רצ'יטטיב ואריה לסירוגין, למעט חלק המקהלה השביעי שהוא חריג. לאחר 7 קנטטות של 6 חלקים, כאן חזר באך להלחין קנטטה ארוכה. התזמור חגיגי והעשיר מכל הקנטטות שהלחין בלייפציג עד כה[6].

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני סופרן, אלט, טנור, ובס, בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, ארבע חצוצרות, טימפני, שתי חליליות, שלושה אבובים, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה תשעה חלקים:

  1. מקהלה: Preise, Jerusalem, den Herrn (שבחי ירושלים את ה')
  2. רצ'יטטיב לטנור: Gesegnet Land, glückselge Stadt (מה יפית, עיר יקרה)
  3. אריה לטנור: Wohl dir, du Volk der Linden (אשריכם, אנשי (עיר) עצי-התרזה)
  4. רצ'יטטיב לבס: So herrlich stehst du, liebe Stadt (את בהדר ניצבת, עיר יקרה)
  5. אריה לאלט: Die Obrigkeit ist Gottes Gabe (סמכות היא מתת אלהים)
  6. רצ'יטטיב לסופרן: Nun! wir erkennen es und bringen dir (עתה! אנו מכירים בכך ומביאים לך)
  7. מקהלה: Der Herr hat Guts an uns getan (האדון היטיב עמנו)
  8. רצ'יטטיב לאלט: Zuletzt! Da du uns, Herr, zu deinem Volk gesetzt (לבסוף! מאחר שאתה, אדון, אל עמך הצטרפת)
  9. כורל: Hilf deinem Volk, Herr Jesu Christ (עזור לאנשיך, אדון ישו כריסטוס)

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה הוקלטה במלואה 11 פעמים בהקלטות מסחריות[7]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ניקולאוס הרנונקור (ב-1979), טון קופמן (ב-1998), מסאקי סוזוקי (ב-1999) ופיליפ הרווחה (ב-1999).

קונצנרט ידוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה הושמעה בקונצרט הפחיתה של פסטיבל באך בליפציג בתאריך 12 יוני 2015, לציין 1000 שנים לאזכורו הראשון של ליפציג ויום ההולדת ה-850 של כנסיית ניקולאי.[8]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  2. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  3. ^ על קנטטות באך, עמוד 6
  4. ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
  5. ^ ספר תהלים, פרק קמ"ז, פסוקים י"ב-י"ד
  6. ^ על הקנטטה, עמוד 14
  7. ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך
  8. ^ "Bachfest Leipzig / ARD Radio-Festival 2015". ARD.