Pulse Code Modulation

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אות דגום ב-PCM
דגימה וכימות אות ב 4 ביטים
זרם סיביות משודר

Pulse-code modulation, או בקיצור: PCM, היא שיטה לייצוג דיגיטלי של אותות אנלוגיים. בשיטה זו, עוצמת האות האנלוגי נדגמת בתדירות קבועה, ואז נשמרת כמילת קוד דיגיטלית, הקרובה ביותר לעוצמה האנלוגית שנדגמה (כימות).

שיטת ה-PCM משמשת כבר שנים להעברה דיגיטלית של שיחות טלפון, כקידוד השמע הנפוץ ביותר בקובצי wav, ובתקליטורים, וגם כקידוד סטנדרטי בפורמטי וידאו (אולם לא נפוץ, בגלל נפחי המידע הגדולים והרצון לדחוס את המידע - לדוגמה: DVD), העברת מידע לטווחים קצרים או בתוך מערכות.

אפנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדוגמה אות סינוסי (באדום) נדגם ומכומת (Quantized) עבור PCM. האות נדגם במחזוריות ועבור כל אחד מהערכים נבחר קוד לפי אלגוריתם מסוים המניב ערכים בדידים כייצוג של האות המקורי אשר ניתן לאחסנו או לעבדו. עבור האות הסינוסי הערכים המכומתים הם :7, 9, 11, 12, 13, 14, 14, 15, 15, 15, 14 וכו'. קידוד הערכים למילות קוד בנות 4 ביטים יהיה : 0111, 1001, 1011, 1100, 1101, 1110, 1110, 1111, 1111, 1111, 1110 ערכים אילו ניתן לעבד על ידי DSP או לשדרם כפולסים (מכאן למעשה השם) ולרבב אותם עם אותות אחרים כמו שנעשה במשך שנים בטלפוניה בשיטה הנקראת TDM. מימוש PCM הוא פשוט יחסית וניתן לבצוע על ידי שבב פשוט המכיל ממיר אנלוגי לספרתי.

פענוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור או פענוח האות הוא התהליך ההפוך, המרת זרם הפולסים חזרה למילות קוד, המרתם על ידי ממיר ספרתי לאנלוגי ולבסוף שימוש במסנן מעביר נמוכים LPF כדי להחליק את האות או לסנן את התדרים הגבוהים.

קיימות גם שיטות ספרתיות מתקדמות כמו DPCM, ADPCM ואפנון דלתא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]