RA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

RA מכונה מכ"ם אלטימטרי או רדיו אלטימטר (ראשי תיבות של: Radar Altimeter, מכונה באנגלית גם RADALT, או LRRA, ראשי תיבות של: Low Range Radio Altimeter) הוא מד גובה אלקטרוני מבוסס מכ"ם הפועל על בסיס גלי רדיו. RA נמצא בשימוש בעיקר על מטוסים ומודד גובה מעל פני השטח (ולא רום אבסולוטי מעל פני הים) שנמצא תחת המטוס או החללית על ידי תזמון מסע אלומת גלי רדיו המוקרנת ומוחזרת מן הקרקע חזרה אל המטוס. מד גובה כזה מודד את המרחק בין האנטנה לבין הקרקע ישירות תחתיו, בניגוד ל מד גובה ברומטרי אשר מספק את המרחק מעל דאטום מוגדר, בדרך כלל גובה מוסכם מראש המוגדר "פני הים".

הגדרת ה-ITU[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנקודת מבט משפטית, רדיו אלטימטר – על פי סעיף 1.108 של "תקנות הרדיו של ה-ITU"[1] שנכתב על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי – מוגדר כ "ציוד ניווט רדיו, על סיפון מטוס או חללית, שנועד לקבוע את גובה המטוס, או החללית מעל פני השטח של כדור הארץ או משטח אחר ציוד ניווט רדיו יהיה מסווג על ידי שירות תקשורת רדיו שבו הוא פועל באופן קבוע או זמני. השימוש של ציוד רדיו אלטימטר, מסווג כמה שמכונה "בטיחות-החיים", חייב להיות מוגן מהפרעות, ומהווה חלק חיוני בניווט.

עקרון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שמרמז השם, מכ"ם (המשתמש כאמור בגלי רדיו) הוא עקרון הפעולה המרכזי של המערכת. גלי רדיו משודרים אל עבר הקרקע והזמן שלוקח להם להיות לפגוע בקרקע ולחזור חזרה נמדד. מכיוון שמהירות, מרחק וזמן תלויים זה בזה, המשטח המחזיר ניתן לחישוב, היות שמהירות האור ולכן הזמן הנדרש לאור לעבור מסע מסוים הם גדלים ידועים. 

אלטימטר מכ"ם בדרך כלל פועל ברוחבי הפס, E band, Ka band, או, עבור מדידות משוכללות יותר של גובה פני הים, ב S band. המכ"ם מספק גם מקור אמין לשיטת מדידה של גובה מעל פני הים כאשר עורכים מסע על ימי ארוך. שימוש כזה הוא קריטי במסעות אל ומאסדת קידוח.

אלטימטריה מוגבלת אלומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נניח מכ"ם הקורן אלומות ממשואה הנוסעות מטה ופוגעות בפני אוקיינוס שטוחים. האיור הבא מציג חתך אורך של אלומת המכ"ם (מתוך [2]).

Satellite Radar Diagram.jpg Pulse-Limited Radar Ground Footprint.jpg

האלטימטר מודד את עצמת האלומה המוחזרת מהמשטח של פני האוקיינוס. מרווח הזמן של אלומת המכ"ם המוחזרת נמדד ועל ידי כך מוערך המרחק בין המשטח המחזיר לאלטימטר; אי סדרים על פני השטח עשויים להיות מוערכים אף הם.[3] על פי התשואה הצפויה הדופק יכול לנבוע מכמה שיקולים מתמטיים בסיסיים.[2] האלומה הצפויה להיות מוחזרת ניתנת לחישוב בכמה צעדים מתמטיים פשוטים

מהאיור הקודם של חתך אורך של אלומת המכ"ם, ניתן למצוא את רדיוס הקצה החיצוני באמצעות משפט פיתגורס:

כאשר rp הוא הקצה המוביל של האלומה. אם נניח lp2 קטן ויכול להיות מוזנח אז ניתן לפתור עבור rp :

את טווח הזמן הנדרש לאלומת בעלת עצמה נמדדת מהמכ"ם לאחר שחזרה מהמשטח של פני האוקיינוס ניתן לתאר בשלושה שלבים: (1) הזמן לפני הגעת האלומה (2) זמן אחרי תחילת הגעת האלומה ולפני הגעת "זנב האלומה" (3) אחרי הגעת זנב האלומה.

פונקציית העצמה ניתנת לתיאור על ידי:

באמצעות המשוואה ל r_p, ונרמול על ידי נקודת שיא כוח, נקבל:

הגרף הבא ממחיש פונקציית עצמה לאלומת מכ"ם. פונקציית העצמה צריכה להיות קבועה עם הזמן, לאחר שהאלומה הגיעה במלואה לפני הים/קרקע ב t-to)/tp = 1), אולם העצמה למעשה תרד עם הזמן בהתאם לדפוס האילומינציה של המכ"ם ביחס לפני הים/קרקע.[2]

Satellite Pulse-Limited Radar Return Pulse Power.jpg

עיכוב-דופלר (או מכ"ם מפתח סינתטי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Satellite Radar Diagram

ההבדל העיקרי בין מכ"ם עיכוב דופלר (או מכ"ם מפתח סינתטי, באנגלית: "Synthetic Aperture Radar") ואלטימטר אלומה הוא שאלטימטריית עיכוב דופלר מסתכלת על חלק צר יותר של חתימת המכ"ם, אולם פולט מספר רב יותר של אלומות כדי לתת אפקט המכסה את אותה חתימה אך עם רזולוציה גבוהה יותר[4]. המבט מעלה-מטה שבאיור מראה שטח חתימה נמוך של אות עיכוב דופלר

Delay-Doppler Radar Ground Footprint

כדי לקבוע את עצמת האות במכ"ם עיכוב דופלר כפונקציה של הזמן, נצטרך להניח שחתימת המכ"ם של מכ"ם אלומה קטן דיו כדי להיחשב כשני מרובעים ברוחב W[5].

לאור זאת, פונקציית העצמה יכולה להיכתב כ:

אם נשתמש במשוואה לרדיוס מהמשוואה הקודמת, העצמה כנגד הזמן, מנורמלת עם הזמן ביחס להגעה של הקצה המוביל, , נותן:

המחשה של העצמה המנורמלת לזמן מוצגת להלן:

Satellite Delay-Doppler Radar Return Pulse Power

ישנם שני יתרונות מרכזיים שיטת עיכוב דופלר על אלטימטר אלומה "מסורתי". ראשית, המכ"ם מכסה שטח קטן יותר ולכן האלומה הנפלטת על ידי לוויין דורשת עצמה נמוכה יותר.[2] היא מכסה את שטח חתימת המכ"ם בתדירות גבוהה יותר, אך בעזרת עצמה נמוכה יותר. שנית, צורת הגל המוחזר בעלת חתימה מורכבת יותר, המאפשרת לזמן ההגעה של האלומה, להיות מרוכז יותר.[2].

מאזן שגיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של גורמים העשויים לגרום שגיאות מדידה במערכת RA:

גאות ושפל - שינויי גאות ושפל גדולים באופן משמעותי מאשר וריאציות דינאמיות בגובה פני הים[6]

עקב העובדה ששינויי כתוצאה מגאות ושפל יכולים להיות על בסיס יומי או תת-יומי, יכולה הגאות לדוגמה לצור שגיאה בקירוב קבועה (לטווח זמן קצר יחסית) שחייבת להיות מטופלת[6]

שגיאה אלקטרומגנטית - ישנו מצב ימי כאשר החלק הנמוך (through) של פני הגל (של הים) נוטים לצור למקד את הגל (המוקרן מהמכ"ם ומוחזר מפני הים), חזרה לכוון המכ"ם, ואילו החלק הגבוה (crest) של פני הגל נוטה לפזר את הגל המוחזר. [7]

שגיאה יונוספירית - היונוספירה יכולה להשית עיכוב על האות החוזר למכ"ם, כאשר הפלזמה האלקטרונית מאטה את מהירות החבורה של האלומה.[8] צפיפות האלקטרונים ביונוספירה משתנה במשך היום, ולכן תיקון השגיאה מורכב יותר [8]


טרופוספירה יבשה - שבירה כתוצאה מפגיעה בשכבת גז יבש של האטמוספירה יכולה לגרום לעיכוב נוסף באות הנקלט במכ"ם. שגיאה זו ניתנת להערכה בעזרת משוואת ססטמוינן[9]
(ΔRdry= -0.02277Po*(1+0.0026cos2φ
כאשר Po הוא הלחץ בגובה פני הים בפסקל in Pascal ו φ הוא קו האורך.

טרופוספירה רטובה - אדי מים עשויים אף לצור עיכוב באות הקשה יותר לתיקון.[10]

תיקון לעיכוב עבור סך עמוד המים במדידת המכ"ם יכול לפצות על חלק מהשגיאה בעזרת נתונים ממודלים מטאורולוגיים כגון ECMWF ו NCEP.[10]

ההמצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1924, המהנדס האמריקאי לויד אספנשילד המציא את הרדיו אלטימטר.

ב-1938, מעבדות בל (כיום "מעבדות נוקיה בל") החליטו לשים את המכשיר של אספנשילד באופן שיהיה מותאם לשימוש על כלי טיס.[11]

ב-1938 בשיתוף-פעולה עם מעבדות בל, "United Air Lines" התקינה את המכ"ם בחלק ממטוסיה כמכשיר למניעת התנגשות בתוואי קרקע.[12]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ITU Radio Regulations, Section IV.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Sandwell, David T. "Radar Altimetry". בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2014. 
  3. ^ "Radar Altimetry Tutorial: From radar pulse to altimetry measurements". CNES. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2014. 
  4. ^ "Radar Altimetry Tutorial: Delay-Doppler (or SAR) Altimetry". CNES. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2014. 
  5. ^ Raney, R. K. (1998). "The Delay/Doppler Radar Altimeter". IEEE Trans. Geoscience and Remote Sensing 36: 1578–1588. 
  6. ^ 6.0 6.1 "Radar Altimetry Tutorial: Ocean tides". CNES. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2014. 
  7. ^ "Radar Altimetry Tutorial: Electromagnetic Bias". CNES. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2014. 
  8. ^ 8.0 8.1 "Radar Altimetry Tutorial: Ionospheric corrections". CNES. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2014. 
  9. ^ "Radar Altimetry Tutorial: Dry troposphere correction". CNES. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2014. 
  10. ^ 10.0 10.1 "Radar Altimetry Tutorial: Wet troposphere correction". CNES. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2014. 
  11. ^ "Radio Altitude: The instrument of choice". Cygnus Interactive. 
  12. ^ "Towers Flash Radio Beams To Detect Warplanes" Popular Mechanics, September 1941