Rainy Day Women Nos. 12 & 35

"Rainy Day Women #12 & 35"
	עטיפת סינגל הולנדי
	עטיפת סינגל הולנדי
	סינגל בביצוע בוב דילן
	מתוך האלבום Blonde on Blonde
יצא לאור	22 במרץ 1966
תאריך הקלטה	10 במרץ 1966
מקום הקלטה	קולומביה, נאשוויל
סוגה	מוזיקה פופולרית
שפה	אנגלית
בי-סייד	Pledging My Time
אורך	4:36 (גרסת אלבום); 2:26 (גרסת סינגל)
חברת תקליטים	קולומביה רקורדס
כתיבה	בוב דילן
לחן	בוב דילן
הפקה	בוב ג'ונסטון

"Rainy Day Women #12 & 35" (מכונה לפעמים "Everybody Must Get Stoned")^[1] הוא שיר שנכתב והוקלט על ידי הזמר-יוצר האמריקאי בוב דילן. הוא יצא לראשונה על ידי חברת התקליטים קולומביה רקורדס כסינגל במרץ 1966, והגיע למקומות השני והשביעי במצעד האמריקאי והבריטי בהתאמה. גרסה ארוכה יותר מופיעה כרצועה הפותחת את אלבום האולפן השביעי של דילן, Blonde on Blonde, ונכללה במספר אלבומי אוסף.

"Rainy Day Women #12 & 35" הוקלט בטייק אחד באולפן קולומביה בנאשוויל, טנסי, עם נגני סשן. השיר הופק על ידי בוב ג'ונסטון וכולל ליווי של תזמורת כלי נשיפה. היו ויכוחים רבים על משמעות הכותרת ועל משמעות הפזמון החוזר, "Everybody must get stoned" ("כולם חייבים להתמסטל"). כתוצאה מכך, הוא הפך לשנוי במחלוקת, כאשר חלק מהפרשנים תייגו אותו כ"שיר סמים". השיר זכה לשבחים ממבקרי המוזיקה, שכמה מהם הדגישו את האופי השובב של השיר. עם השנים הוא הפך לאחד מקטעי הקונצרטים המבוצעים ביותר של דילן, לעיתים עם כמה שינויים.

רקע והקלטה

מספר שבועות לאחר יציאת אלבום האולפן השישי שלו Highway 61 Revisited, החל בוב דילן להקליט את אלבומו הבא ב-5 באוקטובר 1965 באולפני קולומביה בניו יורק. המפיק היה בוב ג'ונסטון שפיקח על כל ההקלטות המאוחרות יותר של Highway 61 Revisited באותו אולפן.^[2]^[3] לאחר סשנים לא פרודוקטיביים בנובמבר 1965 ובינואר 1966, הציע ג'ונסטון לדילן להעביר את מיקום ההקלטות הבאות שלו לנאשוויל, טנסי.^[2] ג'ונסטון שכר מוזיקאים מנוסים, כולל צ'ארלי מקוי, ויין מוס, קנת בוטריי וג'ו סאות', כדי לנגן עם דילן.^[2] אליהם הצטרפו רובי רוברטסון ואל קופר שניגנו שניהם במפגשים קודמים.^[2]

העיתונאי פול ויליאמס תיאר את "Rainy Day Women #12 & 35" כ"צליל, סט של צלילים, שנוצרו במקום, מעוצבים על ידי הרגע, בדיוק כפי ששיטת כתיבת השירים של דילן מעוצבת מחדש בכל רגע נפרד בקריירה שלו".^[4] השיר בולט בעיבוד תזמורת כלי נשיפה ובפזמון השנוי במחלוקת "Everybody must get stond" ("כולם חייבים להתמסטל"). קופר, שניגן קלידים ב-Blonde on Blonde, נזכר שכאשר דילן הציג בתחילה את השיר למוזיקאי הליווי באולפן נאשוויל של קולומביה, ג'ונסטון הציע ש"זה יישמע נהדר בסגנון צבא הישע".^[5] כשדילן שאל איך ימצאו נגני קרן באמצע הלילה, מקוי, שניגן בחצוצרה, התקשר והזמין נגן טרומבון.^[5]

השיר הוקלט באולפני קולומביה בנאשוויל בשעות המוקדמות ב-10 במרץ 1966.^[6] על פי תיאורו של הביוגרף של דילן, הווארד סונס, האווירה המוזיקלית הכאוטית של השיר הושגה על ידי הנגנים שניגנו בדרכים לא שגרתיות ועל כלים לא מוכרים. מקוי עבר מבס לחצוצרה. המתופף קני בוטריי הציב את תוף הבס שלו על שני כיסאות וניגן בו באמצעות מקלות טימפני. מוס ניגן בס, בעוד סטרז'לצקי ניגן בעוגב של קופר. קופר ניגן בטמבורין.^[7] המפיק בוב ג'ונסטון נזכר: "כולנו מסתובבים, צועקים, מנגנים ושרים".^[8] לאחר חזרה אחת, השיר הוקלט בטייק אחד.^[9] הגיטריסט רוברטסון החמיץ את ההקלטה מכיוון שעזב את האולפן כדי לקנות סיגריות.^[9]

משתתפים

מוזיקאים^[10]

בוב דילן - שירה, מפוחית
צ'ארלי מקוי - חצוצרה
ויין מוס - בס חשמלי
הנרי סטרז'לצקי - עוגב
הרגוס "פיג" רובינס - פסנתר
אל קופר - טמבורין
קנת בוטריי - תופים
ויין באטלר - טרומבון

טכני^[10]

בוב ג'ונסטון - מפיק מוזיקלי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ Oliver Trager, Keys to the rain: the definitive Bob Dylan encyclopedia, New York: Billboard Books, 2004, עמ' 508, ISBN 978-0-8230-7974-2
^ ¹ ² ³ ⁴ Bob Dylan in America | PopMatters, web.archive.org, ‏2022-08-19
^ Still On The Road 1965, www.bjorner.com
^ Paul Williams, Bob Dylan: performing artist, 1960-1973 ; the early years, London: Omnibus, 2004, עמ' 192–193, ISBN 978-1-84449-095-0
^ ¹ ² Clinton Heylin, Clinton Heylin, Revolution in the Air: The Songs of Bob Dylan, Volume One: 1957–73, London: Constable, 2009, עמ' 377–379, ISBN 978-1-84901-051-1
^ Still On The Road 1966, www.bjorner.com
^ Howard Sounes, Down the Highway: The Life of Bob Dylan, New York : Grove Press, 2001, עמ' 203–204, ISBN 978-0-8021-1686-4
^ Sean Wilentz, Bob Dylan in America, London: Bodley Head, 2010, עמ' 123, ISBN 978-1-84792-150-5
^ ¹ ² Sanders, Daryl, That Thin, Wild Mercury Sound: Dylan, Nashville, and the Making of Blonde on Blonde, 2020, עמ' 232, ISBN 978-1-61373-550-3
^ ¹ ² Sanders, Daryl, That Thin, Wild Mercury Sound: Dylan, Nashville, and the Making of Blonde on Blonde, 2020, עמ' 276, ISBN 978-1-61373-550-3

[1] Oliver Trager, Keys to the rain: the definitive Bob Dylan encyclopedia, New York: Billboard Books, 2004, עמ' 508, ISBN 978-0-8230-7974-2

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ Bob Dylan in America | PopMatters, web.archive.org, ‏2022-08-19

[3] Still On The Road 1965, www.bjorner.com

[4] Paul Williams, Bob Dylan: performing artist, 1960-1973 ; the early years, London: Omnibus, 2004, עמ' 192–193, ISBN 978-1-84449-095-0

[:1-5] ¹ ² Clinton Heylin, Clinton Heylin, Revolution in the Air: The Songs of Bob Dylan, Volume One: 1957–73, London: Constable, 2009, עמ' 377–379, ISBN 978-1-84901-051-1

[6] Still On The Road 1966, www.bjorner.com

[7] Howard Sounes, Down the Highway: The Life of Bob Dylan, New York : Grove Press, 2001, עמ' 203–204, ISBN 978-0-8021-1686-4

[8] Sean Wilentz, Bob Dylan in America, London: Bodley Head, 2010, עמ' 123, ISBN 978-1-84792-150-5

[:2-9] ¹ ² Sanders, Daryl, That Thin, Wild Mercury Sound: Dylan, Nashville, and the Making of Blonde on Blonde, 2020, עמ' 232, ISBN 978-1-61373-550-3

[:3-10] ¹ ² Sanders, Daryl, That Thin, Wild Mercury Sound: Dylan, Nashville, and the Making of Blonde on Blonde, 2020, עמ' 276, ISBN 978-1-61373-550-3

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]