ResearchGate

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ResearchGate
ResearchGate Logo.png
Researchgate Screenshot.jpg
סוג רשת חברתית מקוונת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מאי 2008 – הווה (כ־14 שנים)
מייסדים איג'אד מדיש, סורן הופמאייר, והורסט פיכנשר
בעלות ResearchGate GmbH, ResearchGate, ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
שירותים עיקריים רשת חברתית מקוונת עבור אקדמאים
הרשמה חופשית
researchgate.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ResearchGate הוא אתר רשת חברתית מסחרית אירופאית עבור מדענים וחוקרים[1] לשיתוף מאמרים, למענה על שאלות וליצירת שיתופי פעולה.[2] על פי מחקר מ-2014 של Nature ומאמר מ-2016 ב-Times Higher Education, זוהי הרשת החברתית האקדמית הגדולה ביותר במונחים של משתמשים פעילים,[3][4] זאת אף על פי שלשירותים אחרים יש יותר משתמשים רשומים, וסקר מ-2015–2016 מצא שיותר אנשי אקדמיה משתמשים בגוגל סקולר.[5]

בעוד שקריאת מאמרים אינה מצריכה הרשמה, אנשים המעוניינים להיות חברים באתר צריכים להיות בעלי כתובת דוא"ל במוסד מוכר או לקבל אישור ידני כחוקר שפורסם כדי להירשם לחשבון.[6] לכל אחד מחברי האתר יש פרופיל משתמש ואליו הוא יכול להעלות מחקרים, כולל מאמרים, נתונים, פרקים, תוצאות שליליות, פטנטים, הצעות מחקר, שיטות מחקר, מצגות וקוד מקור תוכנה. משתמשים עשויים גם לעקוב אחר הפעילויות של משתמשים אחרים ולהשתתף איתם בדיונים. משתמשים יכולים גם לחסום אינטראקציות עם משתמשים אחרים.

האתר ספג ביקורת על שליחת הזמנות דוא"ל זבל לא רצויות למחברים של המאמרים הרשומים באתר שנכתבו כך שיראו כאילו הודעות האימייל נשלחו על ידי שאר מחברי המאמרים (נוהג שהאתר אמר שהוא הופסק החל מנובמבר 2016[7] ) וליצירה אוטומטית של פרופילים לכאורה, עבור מי שאינם משתמשים.[4] מחקר מצא כי נראה כי למעלה ממחצית מהמסמכים שהועלו חשודים כמפרים זכויות יוצרים, משום שהכותבים העלו את גרסת המוציא לאור.[8]

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניו יורק טיימס תיאר את האתר כשילוב של פייסבוק, טוויטר ו-LinkedIn.[2] חברי האתר עשויים לעקוב אחר עניין מחקרי, בנוסף לעקוב אחר חברים בודדים אחרים.[9] יש לו אופציה לבלוגים של משתמשים בו הם יכולים לכתוב ביקורות קצרות על מאמרים שנבדקו על ידי עמיתים.[9] ResearchGate מציע לחברים להתחבר לחוקרים אחרים שיש להם תחומי עניין דומים.[2] כאשר חבר מפרסם שאלה, היא מועברת לחברים שלפי פרופיל המשתמש שלהם שיש להם מומחיות רלוונטית.[10] באתר יש גם חדרי צ'אט פרטיים שבהם משתמשים יכולים לשתף נתונים, לערוך מסמכים משותפים או לדון בנושאים סודיים.[11] האתר כולל גם לוח דרושים ממוקד מחקר.[12]

ResearchGate מפרסם מדד ברמת המחבר בצורה של "RG Score" מאז 2012.[13] ציון RG אינו מדד השפעה על ציטוט. ציוני RG דווחו כמתואמים עם מדדים קיימים ברמת המחבר, אך ספגו גם ביקורת כבעלי מהימנות מפוקפקת ומתודולוגיית חישוב לא ידועה.[14][15] במרץ 2022 הודיעה ResearchGate שיסירו את ציון RG לאחר יולי 2022.[13] ResearchGate אינה גובה עמלות עבור הצגת תוכן באתר ואינה דורשת ביקורת עמיתים.[16]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ResearchGate נוסדה בשנת 2008[10] על ידי הוירולוג ד"ר איג'אד מדיש, המשמש עד עתה כמנכ"ל החברה,[3][2] עם הרופא ד"ר סורן הופמאייר, ומדען המחשב הורסט פיכנשר.[12] האתר התחיל בבוסטון, מסצ'וסטס, ועבר לברלין, זמן קצר לאחר מכן.[17]

סבב הגיוס הראשון של החברה, ב-2010, הובל על ידי חברת ההון סיכון Benchmark.[18][19]

לפי הניו יורק טיימס, האתר התחיל עם מעט תכונות, ואז התפתח על סמך משוב של מדענים.[2] מ-2009 עד 2011 גדל מספר המשתמשים באתר מ-25,000 ליותר ממיליון.[11]

סבב גיוס שני בהובלת קרן המייסדים של פיטר ת'יל הוכרז בפברואר 2012.[19] ב-4 ביוני 2013, נסגרו הסדרי מימון מסדרה C בסך 35 מיליון דולר ממשקיעים כולל ביל גייטס.[20][21]

החברה גדלה מ-12 עובדים ב-2011 ל-120 ב-2014.[2][17] כיום יש בה כ-300 עובדים, כולל צוות מכירות של 100.[22]

המתחרים של ResearchGate כוללים את Academia.edu, Google Scholar ו-Mendeley‏.[3] ב-2016, על פי הדיווחים, היו ל-Academia.edu יותר משתמשים רשומים (כ-34 מיליון לעומת 11 מיליון[22] ) ותעבורת אינטרנט גבוהה יותר, אך ResearchGate היה גדול יותר באופן משמעותי במונחים של שימוש פעיל על ידי חוקרים.[3][4] העובדה כי ResearchGate מגבילה את חשבונות המשתמש שלה לאנשים במוסדות מוכרים וחוקרים שפורסמו עשויה להסביר את הפער בשימוש הפעיל, שכן אחוז גבוה מהחשבונות ב-Academia.edu פגומים או לא פעילים.[3][4]

בנובמבר 2015 החברה קיבלה מימון נוסף של 52.6 מיליון דולר ממגוון משקיעים כולל גולדמן זקס, Benchmark Capital, קרן ולקם וביל גייטס, אך לא הודיעה על כך עד פברואר 2017.[23][24] ההפסדים גדלו מ-5.4 מיליון אירו ב-2014 ל-6.2 מיליון אירו ב-2015, אך מנכ"ל ResearchGate הביע אופטימיות שהם יגיעו לאיזון בסופו של דבר.[25]

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר משנת 2009 ב-"ביזנסוויק" דיווח כי ResearchGate היה "קישור בעל פוטנציאל רב עוצמה" בקידום חדשנות במדינות מתפתחות על ידי חיבור מדענים מאותן מדינות עם עמיתיהם במדינות מתועשות.[26] הוא אמר שהאתר הפך פופולרי בעיקר בגלל קלות השימוש בו. עוד נאמר כי ResearchGate היה מעורב במספר שיתופי פעולה בולטים בין מדינות בין מדענים שהובילו להתפתחויות מהותיות.[26]

אף על פי ש-ResearchGate נמצא בשימוש בינלאומי, קליטתו - נכון לשנת 2014 - אינה אחידה, כאשר לברזיל יש משתמשים רבים במיוחד ולסין יש מעט בהשוואה למספר החוקרים המפרסמים.[27]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ResearchGate ספגה ביקורת מצד משתמשים רבים על החלטתה לא להסיר עברייני מין מורשעים מאתר הרשת החברתית שלה. חוקרים רבים מחקו את חשבונם במחאה מכיוון שסירבו להסיר את החוקר בן לוין (הידוע בכינויו "Research Ben") שהורשע בהפצת פורנוגרפיית ילדים ובעבירות מין בקנדה. לוין ביצע שימוש רב ב-ResearchGate, ופרסם למעלה מ-80 מאמרים, כאשר רובם המכריע עסקו במחקרים סביב פורנוגרפיה של ילדים ופדופילים.[28]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ResearchGate בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Office of Scholarly Communication (בדצמבר 2016). "A social networking site is not an open access repository". University of California. ארכיון מ-2016-07-11. נבדק ב-2016-12-03. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Lin, Thomas (17 בינואר 2012). "Cracking open the scientific process". The New York Times. ארכיון מ-2013-12-06. נבדק ב-2014-06-26. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 Matthews, David (7 באפריל 2018). "Do academic social networks share academics' interests?". Times Higher Education. ארכיון מ-2016-04-17. נבדק ב-2016-04-22. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 Van Noorden, Richard (13 באוגוסט 2014). "Online collaboration: Scientists and the social network". Nature. 512 (7513): 126–129. Bibcode:2014Natur.512..126V. doi:10.1038/512126a. PMID 25119221. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Innovations in Scholarly Communication. 2016.
  6. ^ "Signing up for ResearchGate: My email address isn't recognized. Can I still sign up?". ResearchGate. ארכיון מ-2016-04-11. נבדק ב-2016-04-23.
  7. ^ "Inviting colleagues to ResearchGate". ResearchGate. ארכיון מ-2016-12-03. נבדק ב-2016-12-02.
  8. ^ Jamali, Hamid R. (16 בפברואר 2017). "Copyright compliance and infringement in ResearchGate full-text journal articles". Scientometrics (באנגלית). 112 (1): 241–254. doi:10.1007/s11192-017-2291-4. ISSN 0138-9130. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Diane Rasmussen Neal (6 באוגוסט 2012). Social Media for Academics: A Practical Guide. Elsevier Science. p. 28. ISBN 978-1-78063-319-0. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Hardy, Quentin (3 באוגוסט 2012). "Failure Is the Next Opportunity". ארכיון מ-2017-09-18. נבדק ב-2014-06-26. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Crawford, Mark (2011). "Biologists Using Social-networking Sites to Boost Collaboration". BioScience. 61 (9): 736. doi:10.1525/bio.2011.61.9.18. ISSN 0006-3568.
  12. ^ 1 2 "About us". ResearchGate. ארכיון מ-2016-04-08. נבדק ב-2016-04-09.
  13. ^ 1 2 Why we’re removing the RG Score (and what’s next) ResearchGate. 2022.
  14. ^ Yu, Min-Chun (בפברואר 2016). "ResearchGate: An effective altmetric indicator for active researchers?". Computers in Human Behavior. 55: 1001–1006. doi:10.1016/j.chb.2015.11.007. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Kraker, P., & Lex, E. A Critical Look at the ResearchGate Score as a Measure of Scientific Reputation.
  16. ^ Dolan, Kerry A. (19 ביולי 2012). "How Ijad Madisch Aims To Disrupt Science Research With A Social Network". Forbes. ארכיון מ-2012-08-22. נבדק ב-2012-08-09. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 Scott, Mark (17 באפריל 2014). "Europeans look beyond their borders". ארכיון מ-2015-09-08. נבדק ב-2014-06-26. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "ResearchGate brings in strong funding round for 'scientific Facebook'". The Guardian. 2010. ארכיון מ-2014-12-07. נבדק ב-2010-08-09.
  19. ^ 1 2 Imbert, Marguerite (22 בפברואר 2012). "Founders Fund invests in the Facebook for scientists: Founder Ijad Madisch on confidence, Luke Nosek, and what the world needs more of". VentureVillage. אורכב מ-המקור ב-26 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Bill Gates, Benchmark And More Pour $35M Into ResearchGate, The Social Network For Scientists". TechCrunch. 4 ביוני 2013. ארכיון מ-2013-06-08. נבדק ב-2013-06-08. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Yeung, Ken (4 ביוני 2013). "'Facebook for scientists' ResearchGate raises $35M led by Bill Gates and prepares to release an API". The Next Web. ארכיון מ-2018-09-05. נבדק ב-2018-06-18. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 Satariano, Adam (15 בנובמבר 2016). "Bill Gates-Backed Research Network Targets Advertising Revenue". Bloomberg. ארכיון מ-2016-11-30. נבדק ב-2016-11-29. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Scott, Mark (28 בפברואר 2017). "A Facebook-Style Shift in How Science Is Shared". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-2017-03-01. נבדק ב-2017-03-01. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "ResearchGate announces $52m investment". Research Information (באנגלית). ארכיון מ-2017-03-01. נבדק ב-2017-03-01.
  25. ^ Perez, Sarah. "ResearchGate CEO denies scraping accounts from rival site to generate sign-ups". TechCrunch (באנגלית). ארכיון מ-2017-12-08. נבדק ב-2017-12-08.
  26. ^ 1 2 Hamm, Steve (7 בדצמבר 2009). "ResearchGATE and its Savvy use of the Web". BusinessWeek. ארכיון מ-2009-12-13. נבדק ב-2014-06-26. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Thelwall, M.; Kousha, K. (2014). "ResearchGate: Disseminating, communicating, and measuring Scholarship?" (PDF). Journal of the Association for Information Science and Technology. 66 (5): 876–889. CiteSeerX 10.1.1.589.5396. doi:10.1002/asi.23236. ארכיון (PDF) מ-2018-02-18. נבדק ב-2018-07-30.
  28. ^ "MANDEL: Depraved world view of Ben Levin continues on parole | Toronto Sun". 16 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)