Rush (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Rush
Rush (Movie, 2013) Hebrew.jpg
בימוי רון הווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה אריק פלנר, בריאן גרייזר, אנדרו איטון, רון הווארד, פיטר מורגן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פיטר מורגן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דניאל פ. הנלי, מייק היל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים כריס המסוורת'
דניאל בריהל
אוליביה ויילד
אלכסנדרה מריה לרה
נטלי דורמר
מוזיקה הנס צימר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אנתוני דוד מנטל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2 בספטמבר 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 123 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פעולה, סרט ביוגרפי, סרט ספורט, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 38 מיליון דולר[1]
הכנסות 92.8 מיליון דולר[1] (10 בינואר 2019)
הכנסות באתר מוג'ו rush2013
פרסים פרס באפט"א לעריכה הטובה ביותר (מייק היל) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.rushmovie.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Rush הוא סרט קולנוע המבוסס על סיפור היריבות הספורטיבית בין ג'יימס האנט, נהג מרוצי הפורמולה 1 הבריטי וניקי לאודה, נהג המרוצים האוסטרי במהלך עונת 1976 של האליפות[2]. התסריט נכתב בידי פיטר מורגן ובויים על ידי רון הווארד. כריס המסוורת' הופיע בתפקיד הראשי כג'יימס האנט. דמותו של לאודה גולמה על ידי השחקן דניאל בריהל. הסרט הוקרן לראשונה ב-2 בספטמבר 2013.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנט ולאודה הם צמד נהגי מרוצים מנוסים. היריבות ביניהם החלה בשנת 1970 במהלך מרוץ פורמולה 3 שהתקיים במסלול קריסטל פאלאס, בדרום לונדון. במהלך המרוץ החליקו שני הנהגים מהמסלול, אך האנט הצליח לחזור במהירות ולנצח את המרוץ. האנט הוא טיפוס שחצן ומלא ביטחון עצמי, בעוד לאודה הוא טכני ומחושב. אחרי מריבה עם סבו העשיר, לאודה לוקח הלוואה גדולה מהבנק ומבטיח לעצמו מקום בקבוצת BRM ‏(British Racing Motors) לצידו של קליי רגצוני. במקביל קבוצת Hesketh מחתימה את האנט. בהמשך לאודה מצטרף לקבוצת פרארי יחד עם רגצוני. בשנת 1975 זכה לאודה באליפות הראשונה שלו. קבוצת Hesketh נסגרה לאחר שלא הצליחה למצוא ספונסר והאנט עבר לקבוצת מקלארן במקומו של אמרסון פיטיפלדי. במהלך אותו הזמן האנט נישא לדוגמנית סוזי מילר, בעוד לאודה ניהל קשר רומנטי עם מרלין נאוס הגרמנייה.

לאודה ניצח את שני המרוצים הראשונים של עונת 1976, בעוד האנט פרש במרוץ הראשון וסיים במקום השני במרוץ לאחר מכן. האנט ניצח את גרנד פרי ספרד, המרוץ השלישי בעונה, אך הניצחון נפסל לאחר שהסתבר שמכוניתו רחבה יותר מהמותר. מקלארן התקשתה לסיים את שני המרוצים הבאים אותם ניצח לאודה. מצבו של האנט החמיר לאחר שמילר התגרשה ממנו על מנת להינשא לשחקן ריצ'רד ברטון. לאחר הגירושים האנט מחליט לשנות גישה ולהתמקד באליפות, במקביל מתקבל הערעור שהגישה הקבוצה והניצחון בספרד מוחזר לו, דבר שמציב אותו מחדש במרוץ על תואר האליפות. לאודה נישא למרלין בטקס פרטי. הנישואים משפיעים על קריירת המרוצים שלו לאחר שהוא מתחיל לחשוש שהוא עלול להפסיד הרבה אם יפגע במרוצים.

גשם כבד לפני גרנד פרי גרמניה הוביל את לאודה לבקש את ביטולו של המרוץ שאמור היה להתקיים במסלול הנורבורגרינג. באספת הנהגים שהתקיימה לפני המרוץ האשים האנט את לאודה שיש לו אינטרס בצמצום מספר המרוצים בעונה, במטרה להגן על תואר האליפות. בהצבעה שנערכה הוחלט לקיים את המרוץ כמתוכנן. כל הנהגים, למעט יוכן מאס, התחילו את המרוץ עם צמיגי גשם, דבר שהתגלה כשגוי לאחר שמרבית המסלול התייבש. בהקפה השנייה נכנסו כל הנהגים להחלפת צמיגים. במהלך ההקפה השלישית נשברה זרוע המתלה בבלם של הפרארי בה נהג לאודה. המכונית עפה לתוך סוללת הבטיחות לצד המסלול כשלהבות פורצות ממנה. לאחר שחולץ מהרכב הבוער הוא הוטס לבית החולים עם כוויות ברמה שלוש בראשו ובפניו ופגיעות פנימיות בריאות. במשך שישה שבועות טופל לאודה בבית החולים בעודו צופה בהאנט שולט במרוצים בדומיננטיות. למרות איסור הרופאים לאודה מחליט לחזור ולהתחרות בגרנד פרי איטליה, אותו הוא מסיים רביעי בעוד האנט נאלץ לפרוש במהלך המרוץ.

העונה הגיעה לשיאה במרוץ סיום העונה שהתקיים ביפן. ההישגים של האנט בזמן העדרו של לאודה הביאו אותו למקום השני, ערב המרוץ, בפער של 3 נקודות בלבד. בסיום ההקפה השנייה, לאחר שרכבו החליק כמה פעמים, החליט לאודה לפרוש מהמרוץ ולא לסכן את חייו שוב על המסלול. הדבר איפשר להאנט לזכות באליפות אם יסיים באחד משלושת הראשונים. למרות תחרות צמודה בתנאים קשים, בעיה בצמיגים ופציעה ביד עקב שבירת מנגנון החלפת ההילוכים, הצליח האנט לסיים במקום השלישי ולזכות בתואר. בהמשך השנה חגג האנט את ניצחונו תוך שימוש רב בסמים ומין, בעוד לאודה התמקד בהטסת מטוסים פרטיים. לאודה ניסה לשכנע את האנט לזנוח את סגנון החיים הזה, להתכונן לקראת העונה הבאה ולהגן על תוארו, אך האחרון טען שזהו היתרון בלהיות אלוף עולם. האנט המשיך להתחרות עד לפרישתו בעונת 1979. לאחר הפרישה הפך לשדרן ופרשן ספורט עד למותו בשנת 1993. לאודה טען שהתחרות עם האנט הובילה את שניהם להגיע לקצה גבול היכולת שלהם והאנט הוא הנהג היחיד בו קינא במהלך הקריירה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם במקומות שונים ברחבי בריטניה, גרמניה ואוסטריה. התחרויות צולמו בשדה התעופה בלקבוש (המפשייר), מסלול סנטרטון (נורפוק), קאדוול פארק (לינקולנשייר), מסלול קריסטל פאלאס (לונדון), המסלול בברנדס האטץ ומסלול נורבורגרינג הגרמני[3][4].

פסקול הסרט הופק על ידי הנס צימר והוא כולל מוזיקה מקורית של צימר לצד שירים של דייב אדמונדס, להקות "Mud" ו"Thin Lizzy" ודייוויד בואי[5].

רשימת השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלות הפקת הסרט הסתכמה ב-38 מיליון דולר. הסרט עלה לאקרנים בבריטניה ב-13 בספטמבר 2013. הכנסות הסרט הגיעו ל-98.2 מיליון דולר. 26.9 מיליון מהכנסות בבריטניה וארצות הברית, שאר ההכנסות מהקרנות ברחבי העולם[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Rush בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]