לדלג לתוכן

Rust in Peace

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Rust in Peace
אלבום אולפן מאת מגאדת'
יצא לאור 24 בספטמבר 1990
הוקלט 1989–1990
מקום הקלטה רומבו רקורדרס, קנוגה פארק, קליפורניה[1]
סוגה ת'ראש מטאל
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך

40:44 (הוצאה מקורית)

57:24 (הוצאה מחודשת)
חברת תקליטים קפיטול רקורדס
הפקה דייב מאסטיין, מייק קלינק
כרונולוגיית אלבומים של מגאדת'
So Far, So Good... So What!
(1988)
Rust in Peace
(1990)
Countdown to Extinction
(1992)
סינגלים מ-Rust in Peace
  1. "Holy Wars... The Punishment Due"
    תאריך יציאה: 23 בספטמבר 1990
  2. "Hangar 18"
    תאריך יציאה: 4 בפברואר 1991
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Rust in Peace הוא האלבום הרביעי של להקת הת'ראש מטאל האמריקאית מגאדת', שיצא לאור ב-24 בספטמבר 1990 על ידי חברת התקליטים קפיטול רקורדס.[2] זה היה האלבום הראשון של מגאדת' שכלל את ההרכב הקלאסי והפופולרי של הלהקה שכלל את דייב מאסטיין, מרטי פרידמן, ניק מנזה ודייוויד אלפסון. השירים "Hangar 18" ו-"Holy Wars... The Punishment Due" יצאו כסינגלים. האלבום יצא בגרסה מחודשת בשנת 2004, הגרסה החדשה מכילה איכות שמע משופרת, חידוש שירה, שיר נוסף (My Creation) ושלושה דמואים של שירים קיימים.

מאז יציאתו, Rust in Peace נחשב בעיני רבים כקלאסיקה וכאחד האלבומים הכי טובים של הז'אנר, של התקופה, ושל סצנת המטאל בכלל. חלק ניכר ממעריצי הלהקה רואים באלבום הזה כתקופת שיא בקריירה של מגאדת'. הוא הוכתר כאחד מתקליטי הת'ראש מטאל הטובים ביותר בכל הזמנים על ידי פרסומים כמו Decibel ו-Kerrang!, ומופיע בספר "1001 אלבומים שאתה חייב לשמוע לפני שאתה מת". האלבום היה מועמד לפרס גראמי לביצוע המטאל הטוב ביותר בטקס פרסי גראמי ה-33.

דייב מאסטיין העיד שהרעיון לשם האלבום בא ממדבקת מכוניות שראה שנכתב בה "Nuclear Weapons May They Rust In Peace" (מדבקה המתנגדת לנשק גרעיני המביעה תקווה כי הם "יעלו חלודה בשלום", משחק מילים על הביטוי "Rest in peace" - ינוח על משכבו בשלום, ביטוי המתייחס למתים).

בשנת 1988 הופיעה מגאדת' בפסטיבל מפלצות הרוק (Monsters of Rock) בפארק דונינגטון בבריטניה, לצד איירון מיידן, קיס, Helloween, Guns N' Roses ודייוויד לי רות'. הלהקה הופיעה בפני קהל של יותר מ-100,000 איש[3] ובמהרה צורפה לסיבוב ההופעות האירופי "Monsters of Rock", אך פרשה לאחר ההופעה הראשונה עקב בעיות סמים של הבסיסט דייוויד אלפסון.[4] בעיות נוספות בתוך הלהקה גרמו לסולן והגיטריסט דייב מאסטיין לפטר את המתופף צ'אק באלר ואת הגיטריסט ג'ף יאנג, ולבטל את סיבוב ההופעות האוסטרלי המתוכנן שלהם בשנת 1988.[5] ניק מנזה, לשעבר טכנאי התופים של באלר, נשכר כמתופף החדש של הלהקה.[6] החיפוש אחר גיטריסט חדש היה תהליך ממושך; מאסטיין בחן מספר גיטריסטים לתפקיד, כולל דיימבאג דארל מלהקת פנטרה, שהוצע לו בתחילה לקבל את התפקיד לפני שסירב, מכיוון שביקש לשכור גם את אחיו בפנטרה, המתופף ויני פול.[7] גם ג'ף ווטרס מ-Annihilator נשקל.[8] מאסטיין ביקש מהגיטריסט המקורי של מגאדת', כריס פולאנד, להצטרף מחדש ללהקה,[9] כאשר פולאנד למעשה השתתף בהקלטת הדמו של כל השירים שהגיעו בסופו של דבר לאלבום האולפן.[10] על פי פולאנד, הוא היה "99 אחוז מתכוון להצטרף" ללהקה, אך לא הצטרף בסופו של דבר עקב המלצת המנהלת שלו.[9] לדברי מאסטיין, אחד הגיטריסטים האחרונים ששמע עליהם, מרטי פרידמן, שלח לו עותק של האלבום Dragon's Kiss, שבו ניגן פרידמן. לאחר שהאזין לאלבום, מאסטיין הביא את פרידמן לאודישן וצירף אותו ללהקה.[6] זה יהפוך להרכב היציב הראשון של הלהקה, וכפי שהוכר על ידי המעריצים, להרכב "הקלאסי" של מגאדת'.[11]

שם האלבום Rust in Peace נוצר בהשראת מדבקת פגוש שראה מאסטיין על גב רכב בזמן שנסע הביתה מאגם אלסינור, קליפורניה. על המדבקה נכתב: "Nuclear Weapons May They Rust In Peace". מאסטיין אהב את הרעיון והחליט להשתמש בו ככותרת לאלבום הקרוב של מגאדת'.[12] Rust in Peace הוקלט בחברת רומבו רקורדס עם המפיק מייק קלינק, בעוד שהמיקס בוצע על ידי מקס נורמן.[13] קלינק הובא לעבוד על Appetite for Destruction של Guns N' Roses וגם על Strangers in the Night של UFO.[14] עבודתו עסקה בעיקר בבס, תופים וגיטרה של פרידמן.[15] בריאיון משנת 2002, מאסטיין הצהיר שהם "ממש לא עשו את האלבום עם [קלינק]" מכיוון שבאותה תקופה הוא התמקד ב-Use Your Illusion I ו-II של Guns N' Roses - שהוקלטו גם הם ברומבו - והצהיר שרוב העבודה באלבום נעשתה על ידו, נורמן והמהנדס מיקאג'ה ראיין.[16]

עטיפת האלבום נוצרה על ידי האמן אד רפקה,[13] שעשה בעבר את עטיפת האלבום Peace Sells... but Who's Buying? בשנת 1986.[17] הוא מזכיר את "האנגר 18", ומתאר את קמע הלהקה ויק ראטלהד ואת מנהיגי העולם של התקופה צופים בגוף חייזרי. בנוסף ליצירת עטיפת האלבום, רפקה גם סיפק עטיפה לשני הסינגלים של האלבום.[18] החפץ שרטלהד מחזיק אושר על ידי מאסטיין כחומר הדומה לקריפטונייט.[19]

האלבום כולל מספר נושאים ליריים: דת,[20] פוליטיקה ולוחמה, כמו גם נושאים אישיים של מאסטיין, כגון מאבקו בהתמכרות לסמים ואלכוהול,[21] תיאוריות קונספירציה על עב"מים[22] ואפילו דמות המעניש של מארוול קומיקס.[23]

שיר הפתיחה, "Holy Wars... The Punishment Due" נכתב בהרשאת מהסכסוך בצפון אירלנד, שבו הקהילה הלאומנית הקתולית ברובה הייתה בסכסוך עם הקהילה הנאמנה הפרוטסטנטית בעיקרה על ריבונותם של ששת מחוזות צפון אירלנד. מאסטיין סיפר כי בתערוכה באנטרים, צפון אירלנד, הוא גילה שחולצות מזויפות של מגאדת' מוצעות למכירה. הוא נרתע מלפעול להסרתם בטענה שהם חלק מפעילויות גיוס כספים למען "המטרה" ("The Cause")[24] שהוסבר כמשהו שנועד להביא שוויון לקתולים ולפרוטסטנטים באזור. מאסטיין, שאהב את האופן שבה "המטרה" נשמעה כפי שהוסבר לו, הקדיש לה ביצוע של "Anarchy in the U.K.", מה שגרם לקהל להתפרע.[25] הלהקה לוותה באוטובוס ממוגן ירי בחזרה למלון שלהם בדבלין לאחר ההופעה.[16][26] תקרית זו, יחד עם המעניש של מארוול, נתנו השראה למאסטיין לכתוב את השיר.[23]

"Rust in Peace... Polaris", מתייחס לנושא הלוחמה הגרעינית,[27] כאשר "פולאריס" מתייחס לטיל הבליסטי הבין-יבשתי לוקהיד UGM-27 פולריס מתקופת המלחמה הקרה.[28] מאסטיין חשף כי השיר, שנקרא במקור "Child Saint", היה אחת מיצירותיו המוקדמות, שנכתב לפני תקופתו עם מטאליקה (1982-83).[16] מנזה הציע את הרעיון ל-"Hangar 18", שיר על מזימות עב"מים ואזור 51.[22] מבחינה מוזיקלית, השיר כולל סולואי גיטרה תאומים לאחר הבית.[29]

רשימת שירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי דייב מאסטיין (למעט היכן שמצוין אחרת). 

צד א'
מס' שם משך
1. Holy Wars... The Punishment Due 6:36
2. Hangar 18 5:14
3. Take No Prisoners 3:28
4. Five Magics 5:42
צד ב'
מס' שםמיליםלחן משך
5. Poison Was the Cure    2:58
6. Lucretia  מאסטיין, דייוויד אלפסון 3:58
7. Tornado of Souls מאסטיין, אלפסון  5:22
8. Dawn Patrol  אלפסון 1:50
9. Rust in Peace... Polaris    5:36
משך כולל:
40:44
רצועות בונוס של רמיקס/רימסטר 2004
מס' שםלחן משך
10. My Creation מאסטיין, מנזה 1:36
11. Rust in Peace... Polaris (Demo)   5:25
12. Holy Wars... The Punishment Due (Demo)   6:16
13. Take No Prisoners (Demo)   3:23
משך כולל:
57:24

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Rumbo Recorders Clientele, web.archive.org, ‏2018-05-27
  2. ^ Rust in Peace - Megadeth | Album | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2024-05-25
  3. ^ Andy Gregory, International who's who in popular music, 4th ed, London: Europa publ, 2002, עמ' 368, ISBN 978-1-85743-161-2
  4. ^ David Ellefson On Recording New Megadeth Album: 'That's The Plan' | Interviews @ Ultimate-Guitar.Com, web.archive.org, ‏2010-02-23
  5. ^ The Guinness encyclopedia of popular music, 2nd ed, Enfield, Middlesex, England : New York: Guinness Pub. ; Stockton Press, 1995, עמ' 1654, ISBN 978-0-85112-662-3
  6. ^ 1 2 Rust in Peace liner notes (2004 re-release). Capitol Records. 2004. pp. 4–5.
  7. ^ Dave Mustaine: Kerry King Hates My Guts, www.ultimate-guitar.com (באנגלית)
  8. ^ BraveWords, ANNIHILATOR's Jeff Waters - How I Nearly Got The Gigs In METALLICA And MEGADETH!, bravewords.com (באנגלית)
  9. ^ 1 2 Blabbermouth, Former MEGADETH Guitarist CHRIS POLAND Is Working On 'Liar' Memoir, BLABBERMOUTH.NET, ‏2019-12-21 (באנגלית)
  10. ^ ROCK TALKS (2022-02-05), Chris Poland on almost rejoining Megadeth in 89, the end of his friendship w. Mustaine & Fatal Opera, נבדק ב-2024-05-25
  11. ^ Kajzer, Jackie, Full Metal Jackie Certified: The 50 Most Influential Metal Songs of the '80s, 2010, עמ' 320, ISBN 978-1-4354-5569-6
  12. ^ Dave Mustaine, Joe Layden, Mustaine : a heavy metal memoir, New York : It Books, 2010, עמ' 230, ISBN 978-0-06-171437-5
  13. ^ 1 2 Rust in Peace liner notes (original release). Capitol Records. 1990. pp. 3, 16.
  14. ^ "Megadeth's David Ellefson: Return To The Hangar", Monitor
  15. ^ Ellefson, Dave; McIver, Joel, My Life with Deth: Discovering Meaning in a Life of Rock & Roll, 2013, עמ' 89, ISBN 978-1451699890
  16. ^ 1 2 3 Megadeth: Rust Never Sleeps - Page 3 | Guitar World, web.archive.org, ‏2013-12-02
  17. ^ Peace Sells... But Who's Buying? liner notes (2004 re-release). Capitol Records. 2004. p. 4.
  18. ^ Elektra Entertainment, Elektra Music Group (באנגלית)
  19. ^ Scorpion Q+A 68, Megadeth Cyber Army, ‏2017-03-14 (באנגלית)
  20. ^ Kajzer, Jackie, Full Metal Jackie Certified: The 50 Most Influential Metal Songs of the '80s, 2010, עמ' 322, ISBN 978-1-4354-5569-6
  21. ^ Glenn T. Pillsbury, Damage incorporated: Metallica and the production of musical identity, New York: Routledge, 2006, עמ' 83, ISBN 978-0-415-97373-1
  22. ^ 1 2 Claire Davies published, Megadeth interview (Monster Riffs Week), MusicRadar, ‏2010-09-29 (באנגלית)
  23. ^ 1 2 Blabbermouth, DAVE MUSTAINE Says MEGADETH And SLAYER 'Started To Become Close' In Australia, BLABBERMOUTH.NET, ‏2009-11-04 (באנגלית)
  24. ^ Holy Wars...The Punishment Due by Megadeth | Song Stories | Rolling Stone, web.archive.org, ‏2014-03-09
  25. ^ Kajzer, Jackie, Full Metal Jackie Certified: The 50 Most Influential Metal Songs of the '80s, 2010, עמ' 317–318, ISBN 978-1-4354-5569-6
  26. ^ "Megadeth Mainman Reacts To "The Cause" In Ireland", Brave Words & Bloody Knuckles (באנגלית)
  27. ^ Robert Walser, Running with the Devil : power, gender, and madness in heavy metal music, Hanover, NH : University Press of New England, 1993, עמ' 158, ISBN 978-0-8195-5252-5
  28. ^ Popoff, Martin, The Top 500 Heavy Metal Songs of All Time, 2002, עמ' 229, ISBN 978-1-55022-530-3
  29. ^ Wagner, Jeff, Mean Deviation: Four Decades of Progressive Heavy Metal, 2010, עמ' 44, ISBN 978-0-9796163-3-4