SCD

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Semi-Conductor Devices - SCD
לוגו החברה
סוג חברה ממשלתית
מיקום המטה מכון לשם
32°52′06″N 35°05′35″E / 32.8684°N 35.0931°E / 32.8684; 35.0931
משרד ראשי מכון לשם
בעלות 50% רפאל - מערכות לחימה מתקדמות,
50% אלביט מערכות
ענפי תעשייה אלקטרואופטיקה
מוצרים עיקריים גלאים אלקטרואופטיים, אינפרה אדום ודיודות לייזר
הכנסות 150-200 מיליון דולר (2018)[2]
אנשי מפתח מנכ"ל – דני סלסקי[1]
מנכ"ל SCD.USA - מארק פידנקבז
עובדים כ-500 (2018)[2]
 
www.scd.co.il

SCD – Semi-Conductor Devicesעברית: התקני מצב מוצק או המ"מ) היא חברה ממשלתית ישראלית, שעוסקת בפיתוח ובייצור של גלאים אלקטרו-אופטיים (אנ'), גלאי אינפרה אדום ודיודות לייזר.[3]

תיאור החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נמצאת בבעלות שווה של החברה הביטחונית ממשלתית רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והחברה הביטחונית הפרטית-ציבורית אלביט מערכות,[2] אך מתפקדת כחברה מסחרית עצמאית.[4] החברה משקיעה רבות במחקר ופיתוח, וכשליש מעובדיה עוסקים בתחום זה.[5]

ל-SCD חברת-בת בארצות הברית, SCD.USA, הוקמה באוגוסט 2007 במלבורן, פלורידה, ומטרתה שיווק מוצרי החברה לשוק האמריקאי. חברה זו משמשת כקבלן רשמי למשרד הביטחון האמריקאי.[6] בשנת 2018 רכשה את חברת קוואנטום אימג'ינג, חברה אמריקאית הפועלת מקולורדו ומעסיקה כמה עשרות עובדים, והציבה אותה תחת חטיבת "SCD.USA".[2]

מפעל החברה ומשרדיה הראשיים ממוקמים במכון לשם של רפאל שנמצא במועצה האזורית משגב, החברה פועלת להשקיע את כספיה בעסקים הממוקמים בפריפריה.[3] משרדי חברת הבת, SCD.USA, ממוקמים במלבורן, פלורידה. בנוסף, לחברה משרדי מכירות בסאנגנם, קוריאה הדרומית ובטוקיו, יפן.[7] ב-2006 חתמה על הסכם עם רפאל, בו הוחלט להקים מבנה חדש להרחבת המפעל במכון לשם בעלות של כ-9 מיליון ש"ח, אותו היא שוכרת מרפאל עד שנת 2026.[8]

החברה נחשבת רווחית החל משנות ה-90, תופעה חריגה יחסית למחלקות פיתוח מהסוג בו הייתה בתקופה זו.[9] בשנת 2018 דווח כי לחברה הכנסות של כ-150–200 מיליון דולר, מרביתם מייצוא מוצרים בייצורה מחוץ לישראל.[2] חברת רפאל, שמחזיקה ב-50% מהחברה, דיווחה באותה שנה כי חולק לה רווחים בסך 32.5 מיליון ש"ח.[10]

טכנולוגיה ומוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחברה יכולות עיבוד חומרים מוליכים למחצה, גידול LPE ו-MBE, עיצוב VLSI ושימוש בטכנולוגיית ואקום.[4] מוצרי החברה משמשים לחמישה תחומים מרכזיים: צבא וביטחון, תעשייה, אבטחה, חלל ורפואה. מרבית מוצרי החברה מיוצאים (בין 50% ל-80%),[11] בעוד שכ-20% נמסרים למערכות המשרתות את צה"ל.[5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחושת התבוסה בצה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים הוביל לשינוי תפישה בתעשיית הביטחון הישראלית והתבססה האמונה כי הטכנולוגיות של אתמול לא יספיקו למלחמות של מחר, ונוצרה ציפיה לטכנולוגיות "שוברות שוויון". החל תהליך פיתוח נרחב בכלל התחומים הנוגעים בביטחון, אחד מתחומים אלו היה ראיית לילה, שנתפש כתחום שיכול להעניק יתרון מיוחד לישראל. לחשיבה הזו הצטרף סירובה של ממשלת ארצות הברית למסור לישראל גלאי אינפרא-אדום לראיית לילה, והוחלט לפעול לפיתוח גלאים אלו בישראל. ב-1974 פנו מנכ”ל רפאל, ד”ר זאב בונן, ומנכ”ל משרד הביטחון, צבי צור, לפרופסור יצחק קדרון מהטכניון, שניהל מעבדה למחקר התקני מצב מוצק, בבקשה להקים מעבדת מיקרו-אלקטרוניקה בטכניון, מעבדה זו הייתה הבסיס הטכנולוגי שאיפשר את הקמת התעשייה לייצור גלאי אינפרא אדום לראית לילה בישראל. על הקמת המעבדה זכה פרופסור קדרון בפרס ביטחון ישראל.[12][13]

מחלקת "התקני מצב מוצק" ברפאל, לעתיד חברת SCD, הוקמה בדצמבר 1976.[7]

במהלך שנות ה-80 החלה להתהוות החברה בתצורתה הנוכחית. בישראל התקיימו במקביל שני מפעלים לייצור גלאים, אחד במכון לשם, "המ"מ" כמחלקת מו"פ בבעלות רפאל, והשני בירושלים, "המ"מ" כמפעל ייצור בבעלות תדיראן. במסגרת הסכם שנחתם בסוף העשור בין שני המפעלים החליט לסגור את המפעל בירושלים ולהעביר את הידע הקיים בו למפעל בלשם, הסכם זה נחתם בלא ידיעתו של מנכ"ל המ"מ בירושלים. ב-1991 נסגר המפעל בירושלים ועובדיו הועברו ללשם.[9] ב-1986 נחתמה השותפות העסקית בין רפאל לאלביט שבעקבותה חולקה הבעלות ב-SCD באופן שווה בין שתי החברות.[5]

ב-2005 נעצרו חלק מבכירי החברה, ביניכם מנהל הרכש של המפעל, באשמת מעילה בכספים והונאה כנגד החברה על ידי היאחב"ל. על פי החשד גרפו לכיסם הבכירים אלפי דולרים בכך שניפחו את חשבונות הציוד שדיווחו לחברה באלפי אחוזים.[11]

ביוני 2015 התאגדו לראשונה עובדי החברה בהסתדרות והחלו בתהליך משא ומתן בדבר תנאי העובדים. אחרי כישלון ההדברות הכריז יו"ר ועד העובדים על סכסוך עבודה בפברואר 2016 שבמאי באותה שנה הפך לשביתת העובדים, מטרת השביתה, לפי יו"ר הוועד, הייתה הפעלת לחץ על ההנהלה כדי לאפשר חתימה על הסכם קיבוצי.[14] במהלך השביתה אף קיימו כמאה מעובדי החברה הפגנה בצומת "לשם" שמול שערי הכניסה למכון בו שוכן המפעל.[15] לאחר תחילת המשא ומתן נחתם הסכם קיבוצי בין ועד העובדים להנהלה בינואר 2017, ההסכם העלה את משכורות העובדים, הוביל להענקת מענק חד פעמי והסדיר את תהליך סיום העבודה ומתן הקביעות לעובדים בחברה. בחתימת ההסכם נכח יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.[16]

נקודות ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המטוס הראשון שהופל על ידי טיל אויר-אויר מסוג "פיתון 3" בשנת 1979 היה מצויד בגלאי שיוצר במעבדה של פרופסור יצחק קדרון.[13]

מנכ"לים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
ברוך גליק 2000 - 2017[17] זכה בפרס התעשייה 2016[17]
דני סלסקי 2017 – מכהן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר האינטרנט, scd.co.il, עמוד About Us, Management.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 יובל אזולאי, ‏SCD שבבעלות רפאל ואלביט רכשה חברה מקולורדו, באתר גלובס, 23 בינואר 2018
  3. ^ 3.0 3.1 סרטונים SCD התקני מצב מוצק - אות התעשייה 2017, סרטון בערוץ "פורטל כחול לבן בתעשייה" באתר יוטיוב
  4. ^ 4.0 4.1 אתר האינטרנט, scd.co.il, עמוד About Us, Company Profile.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 עמי רוחקס דומבה, ‏מעצמה בלתי נראית, באתר "IsraelDefense‏", 27 בנובמבר 2013
  6. ^ אתר האינטרנט, SCD-USA, עמוד About Us.
  7. ^ 7.0 7.1 SemiConductor Devices, באתר סטארט-אפ ניישן סנטרל.
  8. ^ דוח שנתי 2018 מאת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, באתר משרד האוצר, עמוד 112.
  9. ^ 9.0 9.1 פרוטוקול ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/03/1991, באתר כנסת פתוחה.
  10. ^ דוח שנתי 2018 מאת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, באתר משרד האוצר, עמוד 105.
  11. ^ 11.0 11.1 אבי כהן, חשד: הונו את אלביט ורפאל במאות אלפי דולרים, באתר ynet, 29 במאי 2005
  12. ^ הטכניון, ‏יצחק קידרון והקמתו של המרכז למיקרו-אלקטרוניקה, באתר "הידען", 28 ביוני, 2011
  13. ^ 13.0 13.1 יגאל אורן, להיות רואה ואינו נראה, באתר הספריה ומרכז ההנצחה קריית טבעון.
  14. ^ ההסדרות, עובדי SCD שבבעלות אלביט ורפאל נטשו את עמדותיהם ופתחו בשביתה, 22 במאי 2016 באתר ההסתדרות.
  15. ^ ההסדרות, שביתת עובדי SCD נכנסת לשבוע השני; העובדים הפגינו במחאה על התנהלות ההנהלה, 29 במאי 2016 באתר ההסתדרות.
  16. ^ דבר ראשון, ‏סוף טוב, הכל טוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 בינואר 2017
  17. ^ 17.0 17.1 רשימת זוכי פרס התעשייה לדורותיהם, באתר התאחדות התעשיינים בישראל.