לדלג לתוכן

Scar Tissue (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Scar Tissue
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת אנתוני קידיס
לארי סלומן
שפת המקור אנגלית
סוגה ספר זיכרונות
מקום התרחשות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Hyperion
הוצאה בשפת המקור 6 באוקטובר 2004
תאריך הוצאה 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 480
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Scar Tissue (בתרגום חופשי "רקמה מצולקת") הוא ספרו הביוגרפי של סולן להקת הרד הוט צ'ילי פפרז, אנתוני קידיס. הספר יצא לאור ב-6 באוקטובר 2004 בארצות הברית על ידי הוצאת Hyperion ונכתב בשיתוף פעולה בין קידיס ללארי סלומן.

הסיפור עוקב אחר חייו של קידיס משנת 1962 בה נולד, ועד לתחילת שנת 2004, בה יצא הספר. מתוארים בו התמכרותו לסמים, במיוחד הרואין, ויחסיו עם נשים. שם הספר נלקח מהסינגל Scar Tissue שיצא בשנת 1999 באלבום Californication של הרד הוט צ'ילי פפרז.

על פי הספר, ההתנסות הראשונה של קידיס עם סמים הייתה בגיל 11 עם אביו "בלאקי דאמאט" (Blackie Dammett), שהיה בעברו סוחר סמים.

בשנות ה-80, בתקופה בה הרד הוט צ'ילי פפרז התחברו והפכו לפופולריים, קידיס וחברו לשעבר ללהקה הלל סלובק סבלו מהתמכרות קשה לסמים, בייחוד הרואין, ושניהם ניסו להגמל.

ב 25 ביוני בשנת 1988, נפטר סלובק בדירתו בהוליבוד, ממנת יתר של הרואין. גופתו נמצאה כעבור יומיים. קידיס, שהיה קרוב לסלובק באותה תקופה, היה מזועזע כל כך עד שברח מלוס אנג'לס ולא השתתף בהלוויה של סלובק. מייד לאחר מותו של סלובק, נסע קידיס לכפר דייגים במקסיקו, ושם הגביר את שימושו בסמים, כולל הרואין. לאחר תקופה קשה, חבר שכנע אותו לבקר את קברו של סלובק, וללכת למכון גמילה[1]. הוא הצליח להגמל מסמים למשך חמש שנים. אך בשנת 1994 חזר להרואין, עקב לחץ שחש בעקבות העיכובים הרבים בהוצאת האלבום השישי של להקת רד הוט צ'ילי פפרז, One Hot Minute . בספרו כותב קידיס כי החזרה האחרונה לשימוש בהרואין, ארעה לאחר שקיבל משכך כאבים רב עוצמה בשם טרמדול, בזמן עקירת שן, למרות שביקש במפורש שלא לקבל אופיאטים בגלל בעיית הסמים שלו. בספר הוא גילה כי למעשה לא היה נקי לגמרי מסמים עד ל-24 בדצמבר 2000. בספר מתייחס קידיס גם לנסיבות כתיבת השיר המצליח של הלהקה, Under The Bridge, שקשור אף הוא לשימוש בסמים: "הבדידות שחשתי העלתה בי זכרונות על הזמנים שביליתי עם יון (השחקנית הבריטית אמריקאית, ממוצא יהודי, יון סקיי (אנ'), שהייתה חברתו כשהייתה בת 16). הייתה לי המלאכית היפהפייה הזו, שהייתה מוכנה לעשות הכל בשבילי, ובמקום לקבל אותה, אני עושה ספידבול עם גנגסטרים"[2].

במקביל מספר קידיס בספר על הזעזועים שחולל מותו של סלובק בלהקתו, רד הוט צ'ילי פפרז. המתופף, ג'ק איירונס, שהיה חברו של סלובק עוד מימי בית הספר התיכון, עזב את הלהקה, כשהרגיש שאורח החיים בה הוא שגרם להתמכרותו של סלובק ולמותו. גם משפחתו של סלובק האשימה את קידיס בהידרדרות בנם לסמים[1]. קידיס ופלי שהיו מזועזעים גם הם, החליטו להמשיך עם הלהקה גם כדי להמשיך את פועלו של סלובק. במקומו של איירונס הגיע ללהקה המתופף ד.א. פלגירו(אנ'), שניגן בעבר בלהקת הדד קנדיז, ובמקום סלובק התקבל הגיטריסט דוויין מקניט. פליגרו הכיר ללהקה את חברו בן ה-18, הגיטריסט ג'ון פרושיאנטה, שהיה מעריץ של הלהקה. קידיס התרשם מיכולת הנגינה של פרושיאנטה ומהכרותו את הרפרטואר של הלהקה. סגנון הנגינה של מקניט לא התאים ללהקה, והוא פוטר, ובמקומו הובא פרושיאנטה ללהקה. בהמשך, בנובמבר 1988, פוטר גם פליגרו, ובמקומו הובא ללהקה צ'אד סמית.

בספר מתייחס קידיס לחוויות מיניות רבות שהיו לו. הוא מציין בספר כי כבר בגיל 12 איבד את בתוליו עם חברה של אביו. כמו כן הוא חושף בספר שהייתה לו מערכת יחסים מינית עם נערה בת 14 בשנת 1984, כאשר הלהקה הייתה בסיבוב הופעות. הנערה, שקידיס היה מודע לגילה הצעיר, למדה בבית ספר קתולי בניו אורליאנס, והפרשה היוותה השראה לשיר Catholic School Girls Rules מהאלבום השני של רד הוט צ'ילי פפרס, Freaky Styles. בעקבות פרסום זה בספר, התנהלותו של קידיס ספגה לגינויים בעידן me too, וגילויים חדשים על ההתנהלות שלו ושל הלהקה עלו על ידי נשים צעירות שנפגעו מהתנהלות זו[3]. קידיס הורשע באפריל 1990 בהטרדה מינית, ושילם קנס של אלף דולר[4], לאחר ששנה קודם לכן חשף את איברו ונגע בפניה של צעירה לאחר הופעה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בווירג'יניה. בספרו מתעלם קידיס מאירוע זה, וטוען שהיה נתון להשפעתן של נשים יפות וחזקות, שהיו המוזות ליצירתו.

כן הוא מספר על מסעותיו עם הלהקה, שכללו הופעות מגוונות במקומות שונים, כמו הופעה לפני חצי מיליון איש בפסטיבל וודסטוק 94', או הופעה לפני קהל של אדם אחד, במתחמו הצנוע של הדלאי לאמה הגולה.

הספר הגיע למקום ה-17 ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 muzic, אנתוני קידיס – חייו הסוערים של מטורף סקסי, באתר מיוזיק Muzic, ‏2012-04-07
  2. ^ Kiedis, Anthony. Scar Tissue. New York: New York, 2004. 165-166. Print
  3. ^ Former Music Exec Says She Was Sexually Harassed By 2 Of The Red Hot Chili Peppers, HuffPost, ‏2016-04-25 (באנגלית)
  4. ^ Shauna Snow, POP/ROCK - April 5, 1990, Los Angeles Times, ‏1990-04-05 (באנגלית אמריקאית)