Science Fiction/Double Feature

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Science Fiction/Double Feature
שיר בביצוע ריצ'רד או'בריאן
מתוך האלבום מופע הקולנוע של רוקי
יצא לאור 1975
סוגה רוק קל
שפה אנגלית
חברת תקליטים Ode Records
כתיבה ריצ'רד או'בריאן
לחן ריצ'רד או'בריאן
ריצ'רד הארטלי
הפקה לו אדלר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"Science Fiction/Double Feature" הוא השיר הפותח את ההפקה המקורית משנת 1973 של המחזמר "מופע האימים של רוקי", כמו גם את העיבוד הקולנועי לסרט הפולחן "מופע הקולנוע של רוקי" משנת 1975. המילים והלחן נכתבו על ידי ריצ'רד או'בריאן, והעיבודים מאת ריצ'רד הארטלי. השיר מופיע שוב, בגרסה קצרה יותר, בסוף המחזמר, עם טקסט אחר, כאפילוג של השתלשלות האירועים שתוארו בהצגה.

תוכן השיר (כמו גם המחזה עצמו) הוא הומאז' ופרודיה על סרטי לז'אנר סרטי הבי מוביז.[1]

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הוא הומאז' לסרטי האימה-מדע בדיוני הקלאסיים משנות ה-50,[2] ומילותיו משלבות בתוכן שמותיהם של רבים מסרטים אלו - בדומה לעבודותיו של אמן האוונגרד טריסטן צארה; על פי ורה דיקה, מחברת הספר Recycled Culture in Contemporary Art and Film, צארה נהג לחבר שירים באמצעות לקיחת מילים מעיתונים וחיבורם יחדיו באופן אקראי. עם זאת, מילות השיר "Science Fiction/Double Feature" נכתבו באופן מתוכנן, על מנת לשמור על מבנה קבוע, חריזה וקוהרנטיות.[3]
שם השיר, בתרגום חופשי לעברית "מדע בדיוני/הקרנה כפולה", כאשר המונח "הקרנה כפולה" מתייחס להקרנות שהיו נהוגות בעבר ובהן הוקרנו שני סרטים במחיר של כרטיס אחד.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסת המופע התיאטרלי המקורי, שיר הפרולוג מבוצע על ידי סדרנית (תפקיד שאותו גילמה אותה השחקנית המגלמת את דמותה של מג'נטה), כשהיא נכנסת לאולם התיאטרון, לאחר שהתאורה כבר עוממה. זרקור של פנס עוקב אחריה, בעודה נושאת מגש של כיבוד ועושה דרכה במעבר שבין הצופים אל עבר הבמה. דמות זו זכתה למספר שמות לא רשמיים, כגון "טריקסי" או "נערת הפופקורן" (רמז למגש החטיפים אותו נשאה הדמות במהלך השיר).

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסה הקולנועית, מעצב ההפקה בריאן תומסון בחר להציג בסיקוונס כתוביות הפתיחה של הסרט זוג שפתיים חסרות גוף,[4] המרוחות בליפסטיק אדום, על רקע שחור. השפתיים של פטרישיה קווין[5] (שהפכו עם הזמן לאיקוניות) צולמו בקלוז אפ, כשהיא מבצעת ליפ סינק לשיר בביצועו של ריצ'רד אובריין. במהלך הצילומים, היה צורך לקשור את ראשה של קווין ללוח, על מנת לשמור אותו קבוע במקום.

על פי התסריט המקורי, סיקוונס כותרות שיר הפתיחה של הסרט אמור היה לכלול רצף של קטעים מסרטי הבי מוביז הרבים המוזכרים בשיר, המתחלפים זה אחר זה באמצעות אפקטים מיוחדים של עריכה. הרעיון נזנח בסופו של דבר, לאחר שהתברר כי עלות רכישת זכויות היוצרים של קליפים אלו גבוהה מדי מכפי שהתקציב של הסרט מאפשר.

השיר, כאשר הוא נשמע על רקע כתוביות הפתיחה, מבוצע במפתח לה מז'ור; על רקע כתוביות הסיום, השיר מבוצע בשנית, אך בפעם זו במפתח סי במול מז'ור.

סרטי קולנוע המוזכרים בטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום בו עמדה האדמה (1951)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Michael Rennie was ill the day the earth stood still, but he told us where we stand"

עלילת הסרט מתארת חוצן דמוי-אדם המגיע לכדור הארץ, עם אזהרה. בסרט מככבים מייקל רני, פטרישה ניל, סם ג'אפה ויו מרלו, וביים אותו רוברט וייז. התסריטאי אדמונד ה' נורת' ביסס את התסריט על Farewell to the Master - סיפור קצר משנת 1940 מאת הארי בייטס. את המוזיקה של הסרט הלחין ברנרד הרמן, תוך שימוש בשני מכשירי טרמין אלקטרוניים. לעיתים קרובות, סרט זה נחשב על ידי היסטוריונים של הקולנוע כסרט הקלאסי ביותר של ז'אנר המדע הבדיוני. מאז שיצא הסרט, הביטוי Klaatu barada nikto המופיע בו צוטט שוב ושוב בספרות ובתרבות הפופולרית. משמעותו של הביטוי איננה נאמרת בסרט.

סרט זה שימש השראה לפרט רב-חשיבות בעלילה של מופע האימים של רוקי - זוג צעיר שהולך לבקר מנטור חכם וזקן.

פלאש גורדון (1936)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"And Flash Gordon was there in silver underwear"

סדרת סרטים המספרת את סיפורם של שלושה אנשים מכדור הארץ שנוסעים לכוכב הלכת "מונגו" על מנת להילחם במינג, קיסר רשע וחסר-רחמים. באסטר קרייב, ג'ין רוג'רס, צ'ארלס ב. מידלטון, פריסילה לוסון ופרנק שינון שיחקו את התפקידים המרכזיים. סדרת הסרטים נבחרה לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.

עלילת הסרט נפרשת על פני 13 פרקים קצרים, שכל אחד מהם מסתיים בקליף האנגר בכוונת תחילה, על מנת למשוך את קהל הצופים לחזור לקולנוע לצפות בפרק הבא.

רימייק לסרט הופק בשנת 1980 על ידי המפיק דינו דה-לורנטיס. בסרט, אותו ביים מייק הודג'ס, מככבים סם ג'יי ג'ונס, מלודי אנדרסון, חיים טופול, מקס פון סידוב, טימותי דלטון, בריאן בלסד ואורנלה מוטי. התסריט נכתב על ידי מייקל אלין (תסריטאי "הדרקון") ולורנצו סמפל ג'וניור. בסרט נעשה שימוש מכוון בסגנון הקאמפי שאפיין גם את סדרת הטלוויזיה משנות ה-60 "באטמן" (עבורה סמפל כתב פרקים רבים), וזאת בניסיון למצוא חן בעיני מעריצי סדרת חוברות הקומיקס המקוריות. פסקול הסרט הולחן על ידי קווין. באופן אירוני, ריצ'רד או'בריאן, יוצר "מופע האימים של רוקי" ומחבר השיר "Science Fiction/Double Feature", מופיע בסרט בתפקיד קטן.

האיש הבלתי נראה (1933)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Claude Rains was The Invisible Man"

סרט אימה-מדע בדיוני אמריקאי משנת 1933, שנוצר בהוליווד שלפני קוד הייז, על פי "הרואה ואינו נראה" - רומן-מדע בדיוני מאת הרברט ג'ורג' ולס, שיצא לאור בשנת 1897. את התסריט של העיבוד הקולנועי כתבו ר' ס' שריף, פיליפ וויילי ופרטון סטרג'ס.[6] בסרט, אשר הופק על ידי אולפני יוניברסל ובוים על ידי ג'יימס ווייל, מככבים קלוד ריינס (בהופעתו הראשונה בסרט אמריקאי) וגלוריה סטיוארט. בעקבות הצלחת סרט זה הופקו מספר סרטי המשך וסרטי ספין אוף, בהם נעשה שימוש בדמות של אדם הרואה ואינו נראה, אך עלילות רבים הם לא היו קשורות לסיפורו המקורי של וולס.

ריינס, המגלם את דמותו של ד"ר ג'ק גריפין - האיש הבלתי נראה - כמעט ולא נראה על המסך, ורק קולו נשמע לאורך רוב הסרט. רק למשך זמן קצר, בסוף הסרט, ריינס נראה בבירור, בעוד ברוב זמן המסך שלו הוא היה מכוסה בתחבושות. בשנת 2008 החליט ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית שיש לשמר את הסרט בספריית הקונגרס, בשל היותו "תרבותי, היסטורי, או אסתטי [באופן] משמעותי".[7]

ה"קריצה" לסרט זה באה לידי ביטוי במופע האימים של רוקי מתבטאת בתחבושות העוטפות את כל גופו של רוקי, בסצנת החייאתו.

קינג קונג (1933)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Then something went wrong for Fay Wray and King Kong, they got caught in a celluloid jam"

סרט מפלצות בשחור-לבן משנת 1933 על גורילה ענקית בשם "קונג" וכיצד הוא נתפס על אי פרהיסטורי מבודד, ובעל כורחו מובא אל לב הציוויליזציה האנושית. הסרט הופק על ידי RKO ונכתב במקור על ידי רות רוז וג'יימס אשמור קרילמן, על פי רעיון מאת מריאן ס. קופר. קרדיט על הכתיבה של הסיפור ניתן גם לאדגר וואלאס, מבלי שכתב מילה, משום שחלה ונפטר זמן קצר לאחר הגעתו להוליווד, אבל קופר הבטיחה להעניק לו קרדיט.[8] עיבוד של התסריט לרומן מאת דלוס וו. לאבלייס התפרסם כבר בשנת 1932, כשנה לפני צאת הסרט לאקרנים, והוא כולל מספר סצנות שלא הופיעו בסרט.

את הסרט ביימו מריאן ס. קופר וארנסט ב. שדסאק ומככבים בו פיי ריי (כמושא אהבתו של הקוף), רוברט ארמסטרונג וברוס קאבוט, והוא כולל אנימצית סטופ מושן פורצת דרך מאת וויליס אובריין ופרטיטורה מאת מקס שטיינר. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה בניו יורק ב-2 במרץ 1933, ברדיו סיטי מיוזיק הול.

באחד הניסיונות הבוטים יותר "לדחוף" דמות איקונית ל-"מופע הקולנוע של רוקי", הבמאי ג'ים שרמן הציג את רוקי נושא את גופו חסר החיים של פרנק, ומטפס על מגדל שבראשו מופיע הלוגו של RKO.

זה מגיע מהחלל החיצון (1953)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום מסך מתוך הטריילר של זה מגיע מהחלל החיצון.

"Then at a deadly pace it came from outer space"

סרט תלת-ממד מדע בדיוני משנת 1953 בבימויו של ג'ק ארנולד, בכיכובם של ריצ'רד קרלסון, ברברה ראש וצ'ארלס דרייק.

הסופר והאסטרונום החובב ג'ון פוטנאם (קרלסון) והמורה אלן פילדס (ראש) צופים בהתרסקות מטאור בסמוך לעיירה הקטנה סנד רוק, אריזונה. לאחר ביקור באתר ההתרסקות, ג'ון מבחין בחפץ מוזר בנקודת הפגיעה, ומתחיל להאמין שלא היה זה מטאור כלל, אלא ספינת חלל של חוצנים. אחרי שמפולת מכסה את החללית המסתורית, סיפורו של ג'ון זוכה ללעג מצד תושבי העיירה, השריף מאט וורן (דרייק) והתקשורת המקומית. בתחילה, אפילו אלן איננה מאמינה לג'ון, אך מסכימה לסייע לו בחקירתו. בימים שלאחר מכן, מספר אנשים מקומיים נעלמים באופן מפתיע. חלקים שבים, אך התנהגותם רובוטית ומנותקת. בסופו של דבר, השריף משתכנע שאכן לא היה מדובר רק בהתרסקות של מטאור, והוא יוצא בראש חבורה למצוא ולהשמיד את הפולשים. לעומתם, ג'ון עדיין מקווה למצוא דרך להשכין שלום, והוא יוצא אל מכרה תת-קרקעי, בתקווה שיוביל אותו אל החללית הקבורה ואל הדיירים המסתוריים שבה.

התסריט, אשר נכתב הארי אסקס, בעזרת הערותיו של ג'ק ארנולד, התבסס על טריטמנט שכתב ריי ברדבורי. בשונה למקובל בסרטי מדע בדיוני של היום, הזרים הפולשים אינם מאופיינים כבעלי כוונת זדון. לפיכך, הסרט מתפרש כמטפורה על זנופוביה ועל האידאולוגיה של המלחמה הקרה. "רציתי לטפל בפולשים כמי שאינם מסוכנים, וזה היה מאוד יוצא-דופן", אמר ברדבורי. הוא הציע שני קווי עלילה לאולפן, אחד עם חייזרים תוקפניים, והשני עם חייזרים אדיבים. "האולפן בחר לקדם את הרעיון הנכון", אמר.

מחבר "מופע האימים של רוקי" ריצ'רד או'בריאן אימץ את נושא האיחוז על ידי החייזרים ושילב אותו בעלילת יצירתו. במהלך המופע, לאחר שד"ר פרנק-נ'-פרטר הופך את קורבנותיו לאבן, הוא מכריח אותם להשתתף במופע מוזיקלי, והם מפגינים התנהגות המנותקת מאופיים הנורמלי.

דוקטור איקס (1932)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Doctor X will build a creature"

"דוקטור איקס" הוא סרט אימה ומסתורין בעל אלמנטים קומיים משנת 1932 בהפקה משותפת של First National והאחים וורנר. עלילת הסרט מתארת סדרה של מעשי רצח פתולוגיים שמתרחשים במשך מספר חודשים בניו יורק. מעשי הרצח מתרחשים תמיד בלילה, לאורו של ירח מלא, והגופות נאכלו על ידי אדם. העדים לאירועים אלו מתארים "מפלצת" מעוותת להחריד בתור הרוצח. המשטרה, עיתונאי, ומדען בשם דוקטור איקס חוקרים את מעשי הרצח לאורכו של הסרט.[9]

את הסרט ביים מייקל קורטיז ומככבים בו לי טרייסי, פיי ריי, וליונל אטוויל. סרט זה צולם בטכניקולור והופק בטרם החלו לאכוף בהוליווד את קוד ההפקה של הייז, ועל כן הסרט עוסק בנושאים למבוגרים בלבד, כגון רצח, אונס, קניבליזם וזנות, השזורים אל תוך הסיפור.

הפלנטה האסורה (1956)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Anne Francis stars in Forbidden Planet"

סרט מדע בדיוני משנת 1956 בבימויו של פרד מ. וילקוקס בכיכובם של וולטר פידג'ן, אן פרנסיס ולזלי נילסן. הרקע והדמויות עוצבו בהשראת "הסערה" של שייקספיר,[10] והעלילות של שתי היצירות מאוד דומות.

הסרט כולל מספר אפקטים מיוחדים שזיכו אותו במועמדות לפרס האוסקר על האפקטים הטובים ביותר, שימוש פורץ דרך במוזיקה אלקטרונית, ואת הופעתם הקולנועית הראשונה אי פעם של רובי הרובוט[11] ושל הצלחת המעופפת C-57D.

בראשית המאה ה-23, ספינת החלל C-57D נשלחת לכוכב הלכת אלטאיר IV בקבוצת הכוכבים אלטאיר, מרחק 16 שנות אור מכדור הארץ, כדי לגלות את גורלה של משלחת מתיישבים שנשלחה לשם, כ-20 שנה קודם לכן. לאחר מסע בחלל שנמשך שנה, קומנדר ג'ון ג'יי אדמס יוצר קשר עם ד"ר אדוארד מורביוס, אשר מזהיר אותו שיתרחק, אבל מסרב לתת כל סיבה.

מיד עם נחיתתם, הצוות פוגש ברובי הרובוט, אשר לוקח את אדמס, יחד עם הקצין הראשון שלו, לוטננט ג'רי פארמן, ולוטננט דוק אוסטרואו, לביתו של מורביוס. מורביוס מסביר כי כשנה לאחר הגעתה של המשלחת, כוח בלתי-ידוע השמיד כמעט את כל חברי המשלחת, ואידה את ספינת החלל שלהם. רק הוא, אשתו (שלימים נפטרה) ובתם התינוקת שרדו את המתקפה. מורביוס חושש כי גורל דומה צפוי גם לצוות של ה-C-57D.

טרנטולה (1955)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת הסרט טרנטולה. עיצוב: ריינולד בראון.

"I knew Leo G. Carroll was over a barrel when Tarantula took to the hills"

סרט מדע בדיוני משנת 1955 בבימויו של ג'ק ארנולד, בכיכובם של ליאו ג. קרול, ג'ון אגר ומארה קורדיי. כמו כן, הסרט כולל את הופעתו של קלינט איסטווד בן ה-25, בתפקיד כטייס המטוס בסוף הסרט.

העלילה עוסקת בחוקר ביולוגיה, פרופ' ג'רלד דימר, שמנסה למנוע מחסור במזון הנובע מהגידול הצפוי של האוכלוסייה ברחבי עולם. בעזרת מדע אטומי, הוא ממציא מזון מיוחד המיועד לבעלי חיים, אך גורם להם לגדול לממדים עצומים. במעבדתו, הוא מבצע ניסויים בסוגים שונים של בעלי חיים, כגון מכרסמים וטרנטולות.

כאשר החוקרים שלו מנסים את המזון, הם מפתחים אקרומגליה ואחד מהם יוצא מדעתו, הורס את המעבדה תוך שהוא משחרר את בעלי החיים שבה, תוקף את דימר ומזריק לו תמיסה. כתוצאה מכך, דימר הופך, בהדרגה, מיותר ויותר מעוות, בעוד שהטרנטולה - שגדלה לממדים עצומים - עושה שמות. רופא אחר, המגלה סימפתיה למצבו של דימר, יחד עם עוזרתו של דימר, חוקרים את התעלומה, ולאחר מספר ניסיונות כושלים, בסופו של דבר העכביש מושמד על ידי התקפת נפאלם המשוגרת על ידי טייסת קרב.

יומו של השלוש-רגל (1962)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת הסרט יומו של השלוש-רגל. עיצוב: ריינולד בראון.

"And I really got hot when I saw Janette Scott fight a Triffid that spits poison and kills"

עיבוד קולנועי בריטי משנת 1962 לרומן המדע הבדיוני באותו השם מאת ג'ון וינדהם. את הסרט ביים סטיב סקלי, ומככבים בו ג'נט סקוט והווארד קיל, שגילם את הדמות הראשית, ביל מייסן.[12] הסרט, שאורכו כ-93 דקות, צולם בצבע והוקלט במונו.

השלוש-רגלים הם צמחים בדיוניים ומוזרים, המסוגלים לחקות התנהגות בסיסית של בעלי חיים: הם יכולים לעקור את שורשיהם וללכת, לעשות שימוש בעוקץ דמוי שוט בעל רעל קטלני, ואף לתקשר אחד עם השני. צורתם החיצוני דומה לזה של אספרגוס ענקי.

עלילת הסרט נפתחת עם דמותו של ביל מייסן, שנמצא בבית חולים עם עיניים חבושות. הוא מגלה כי בזמן שהיה מאושפז עם עיניים חבושות, מטר מטאורים חריג סינוור את רוב בני-האדם שעל פני כדור הארץ. כאשר מייסן יוצא לרחובות לונדון, הוא מגלה כי בני-האדם נאבקים כדי להישאר בחיים, ולאחר ימים ספורים - החברה כולה קורסת.

Night of the Demon‏ (1957)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Dana Andrews said prunes gave him the runes, and passing them used lots of skills"

סרט אימה בריטי משנת 1957 בבימויו של ז'אק טורנר, בכיכובם של דיינה אנדרוז, פגי קאמינס וניאל מק'גיניס. בעיבוד קולנועי זה לספרו של מ' ר' ג'יימס Casting the Runes ‏(1911), הפרופסור האמריקאי ג'ון הולדן מגיע לאנגליה לחקור כת שטן שנחשדת כאחראית למספר מקרי מוות בחודשים האחרונים.

במהלך הפקת הסרט היו חילוקי דעות רבים וסוערים בין המפיק האל אי. צ'סטר לבין הבמאי ז'אק טורנר והתסריטאי צ'ארלס בנט. בניגוד לעמדתם של בנט וטורנר, להשאיר לדמיונם של הצופים את קיומו העל-טבעי של השד, צ'סטר דרש שנוכחותו של השד מול המצלמה תהיה בולטת יותר. הסרט נערך מחדש לקראת הפצתו בארצות הברית בשנת 1958, והוא הוקרן יחד עם הסרט "נקמתו של פרנקנשטיין" (1958); בשני סרטים אלו מוצגים אביזרים שנעשה בהם שימוש בולט במופע הקולנוע של רוקי - מיכל המים בו רוקי נברא, והתחבושות הרבות בהן הוא חבוש.

When Worlds Collide‏ (1951)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינת החלל, מתוך When Worlds Collide.

"But when worlds collide, said George Pal to his bride, I'm gonna give you some terrible thrills"

סרט מדע בדיוני משנת 1951 המבוסס על רומן משנת 1932 שנכתב במשותף על ידי פיליפ גורדון ויילי ואדווין באלמר בבימויו של רודולף מייט. הסרט צולם בטכניקולור, וזכה בפרס אוסקר לשנת 1951 עבור האפקטים הטובים ביותר. ג'ורג' פאל היה המפיק של סרט זה, אשר בהמשך הקריירה שלו ביים, בין השאר, את הסרטים "מלחמת העולמות" (1953) ו-"מכונת הזמן" (1960).

גרסאות כיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה חלקית של אומנים, שביצעו גרסאות כיסוי לשיר זה:

במדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת הטלוויזיה "פרינג'", השיר מופיע כרינגטון של אוליביה דאנהם (אנה טורב).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hoberman, Rosenbaum, J., Jonathan (1991). Midnight movies. Da Capo Press. p. 3. ISBN 978-0-306-80433-5.
  2. ^ http://www.imdb.com/title/tt0073629/trivia?ref_=ttcc_sa_1
  3. ^ Dika, Vera (2003). Recycled culture in contemporary art and film. Cambridge University Press. p. 108. ISBN 978-0-521-01631-5.
  4. ^ http://www.artofthetitle.com/title/the-rocky-horror-picture-show/
  5. ^ Knapp, Raymond (2006). The American musical and the performance of personal identity. Princeton University Press. pp. 247. ISBN 978-0-691-12524-4.
  6. ^ Kjolseth, Pablo The Invisible Man notes, TCM.com; accessed July 25, 2015.
  7. ^ "2008 Entries to National Film Registry." Library of Congress, December 30, 2008; accessed January 14, 2016.
  8. ^ Goldner, Orville; Turner, George E. The Making of King Kong, Ballantine Books, 1975.
  9. ^ [1]
  10. ^ "Forbidden Planet (1956)". Internet Movie Database. נבדק ב-2006-08-14.
  11. ^ "The Robot Hall of Fame : Robby, the Robot". The Robot Hall of Fame (Carnegie Mellon University). אורכב מ-המקור ב-2011-06-29. נבדק ב-2006-08-14.
  12. ^ Hunter, I. Q. (2002). British Science Fiction Cinema. Routledge. pp. 80–81. ISBN 0-203-00977-0.
  13. ^ 'Glee' Rocky Horror ep: Who sang the opening song? We have your answer. Entertainment Weekly. Retrieved 27-10-2010.