Section.80

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Section.80
אלבום אולפן מאת קנדריק לאמאר
יצא לאור 2 ביולי 2011
מקום הקלטה טופ דואוג, קארסון, קליפורניה
סוגה היפ הופ, היפ הופ פוליטי
שפה אנגלית
אורך 59:44
חברת תקליטים TDE
כרונולוגיית אלבומים של קנדריק לאמאר
Overly Dedicated
(2010) 		Section.80
(2011) 		Good Kid, M.A.A.D City
(2012)
סינגלים מ-Section.80
  1. "HiiiPoWeR"
    תאריך יציאה: 12 באפריל 2011[1]

Section.80 הוא אלבום הבכורה של הראפר האמריקאי קנדריק לאמאר. האלבום יצא לאור ב-2 ביולי 2011, על ידי חברת התקליטים טופ דואוג אנטרטיינמנט. האלבום כולל הופעות אורח של GLC, קולין מונרו, אשטרובוט, BJ דה שיקגו קיד, סקולבוי קיו, אב-סול וקולות מהזמר-יוצר המנוח אלוג'רי ג'ו. בהפקת האלבום השתתפו בעיקר מפיקים פנימיים של חברת טופ דואוג מהרכב ההפקות דיגי+פוניקס, לצד THC, טומי בלאק, ויילדפייר, טרייס מרטין וג'יי קול. אלבום הקונספט כולל נושאים ליריים שהועברו על ידי לאמאר כמו מגפת הקראק בשנות ה-80 של המאה ה-20, גזענות וסבילות. הסינגל המוביל מתוך האלבום, "HiiiPoWeR", יצא לאור ב-12 באפריל 2011.

האלבום קיבל בעיקר ביקורות חיוביות מהמבקרים והגיע לראשונה למקום ה-113 במצעד הבילבורד 200. נכון לפברואר 2014, האלבום מכר 130,000 עותקים מקומיים. באפריל 2017 זכה בתואר הזהב מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום הוא מהדורת האולפן הראשונה של קנדריק לאמאר, לאחר הוצאת חמשת המיקסטייפים שלו ומיני-אלבום הבכורה שלו. לאמאר החל לעבוד על האלבום בסביבות ינואר 2011.[2] הוא הקליט את האלבום באולפני טופ דואוג בקארסון שבקליפורניה, וכתב את רובו במטבח של אמו ובאוטובוס התיירים.[2][3] במהלך הקלטת האלבום, הוא רצה שהוא יהיה "כמה שיותר אורגני".[4] לעיתים, השאיר שירים לא גמורים לפרקי זמן ממושכים. לאמאר חש שהוא נאלץ ליצור את האלבום כשחבר שלו נכנס לכלא למשך כ-25 שנה וחווה את הכאב של אירוע כזה.[4][5]

מוזיקה ומילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Section.80 הוא אלבום קונספט שמערב את חייהן של דמויות בשם תמי וקיישה, כשהוא מסביר את הקשיים האישיים בחייהם. "Tammy's Song (Her Evils)" סובב סביב שתי בנות שבוגדות בחברים שלהן לאחר שגילו שאינם נאמנים, ובסופו של דבר ישנות אחת עם השנייה כי הן לא יכולות לסמוך על גברים. "Keisha's Song (Her Pain)" עוסק בזונה המבקשת נחמה ושליטה, רק עד מותה.

לאמאר הצהיר כי הוא יצר את האלבום כדי לדון בדורו.[4] הוא מתמקד במגוון נושאים, כמו הפניה לרונלד רייגן ודיון כיצד התרחשה מגפת ה"קראק" בשנות ה-80. הוא מסביר כיצד זו חלק מהסיבה שהסמים הפופולריים לדורו (למשל סחר בסמים והתמכרות לסמים). "A.D.H.D" מתייחס ל"להתפתל, ללכת למסיבות ופשוט להיות חסרי דאגות".[4] "Kush & Corinthians" מציין כי צדק ומוסר לעיתים נחתכים ומיובשים.[6] השיר האחרון והסינגל המוביל מתוך האלבום הוא "HiiiPoWeR", שתפיסתו הייתה להסביר עוד יותר את תנועת "HiiiPoWeR" שקודמה על ידי לאמאר וחבריו ללייבל TDE.[7] השיר הגיע מהאינטראקציות של לאמאר עם הראפר העמית ג'יי קול ונשיא TDE פונץ'.[2]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום זכה בעיקר לביקורות חיוביות. ב-Metacritic קיבל האלבום ציון ממוצע משוקלל של 80 מתוך 100, בהתבסס על 11 ביקורות.[8]

אנדרס טרדיו מ-HipHopDX כתב כי לאמאר "אולי חיפש תשובות, אך המסע הזה איפשר לו לגלות את אחד האלבומים המצטיינים ביותר השנה עם Section.80".[9] טום ברייהאן מפיצ'פורק האמין כי באלבום "פגמים רציניים כל וכל", אך ציין כי "Section.80 עדיין עומד כמסמך עוצמתי של בחור צעיר ומבטיח מאוד שמבין את קולו".[10] לדעתו של המבקר אדם פליישר מ-XXL, האלבום חושף כי "מוחו של מחברו אינו אבוד ואינו חסר תועלת, מכיוון שהוא שוזר מחשבות שנבנו בקפידה לפני שהוא פולט ראפ על כל אחד מ-16 רצועות הפרויקט, ומבטיח ששום דבר אינו חד פעמי או ללא מטרה".[11] דייוויד אמידון מ-PopMatters השווה את לאמאר לאייס קיוב בתחילת הקריירה שלו, כיוון שהוא "רק אומר לנו את מה שהוא רואה, ואף על פי שאולי לא יציע פתרונות באותה תדירות כמו שאייס קיוב עשה, הוא בהחלט מסוגל לצייר לנו תמונה חיה".[12]

מגזין פיצ'פורק מיקם את האלבום במקום ה-45 ברשימת "50 האלבומים המובילים משנת 2011".[13] קומפלקס דירג את האלבום כאלבום השביעי הטוב ביותר בשנת 2011.[14] לכבוד יום השנה החמישי של האלבום, כתב אוגדן פיין בפורבס מאמר שהסביר כיצד האלבום הניע את לאמאר ל"מלכות היפ-הופ".[15] מגזין NME מיקם את האלבום במקום השלישי ברשימת "101 האלבומים לשמוע לפני שתמות" בשנת 2014.[16]

הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוך כשבוע, מכר האלבום 5,000 עותקים בלבד בארצות הברית, בהתבסס על הורדות דיגיטליות, והגיע לראשונה למקום ה-113 במצעד הבילבורד 200, עם קידום וכיסוי תקשורתי מינימלי. תוך שבועיים, נמכר האלבום ב-9,000 עותקים בארצות הברית סך הכל.[17][18][19] נכון לפברואר 2014, האלבום מכר 130,000 עותקים מקומיים.[20] ב-14 באפריל 2017 הגיע האלבום למעמד הזהב, בהתבסס על נתוני האיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי, על עותקים משולבים של מכירות ויחידות שקולות לאלבום של למעלה מ-500,000.[21]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם משך
1. F*ck Your Ethnicity 3:44
2. Hol' Up 2:53
3. A.D.H.D 3:35
4. No Make-Up (Her Vice) (בהשתתפות קולין מונרו) 3:55
5. Tammy's Song (Her Evils) 2:41
6. Chapter Six 2:41
7. Ronald Reagan Era 3:36
8. Poe Mans Dreams (His Vice) (בהשתתפות GLC) 4:21
9. Chapter Ten 1:15
10. Keisha's Song (Her Pain) (בהשתתפות אשטרו בוט) 3:47
11. Rigamortus 2:48
12. Kush & Corinthians (בהשתתפות BJ דה שיקגו קיד) 5:04
13. Blow My High (Members Only) 3:35
14. Ab-Souls Outro (בהשתתפות אב-סול) 5:50
15. HiiiPower 4:39
משך כולל:
 54:32

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2011–2012)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 113
מצעד האלבומים העצמאיים 19
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 21
מצעד אלבומי הראפ 13
מצעד האלבומים הדיגיטליים 1
מצעד אלבומי ה-Heatseekers 1

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום תארים מכירות
ארצות הברית (RIAA) זהב 500,000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "HiiiPoWer – Single by Kendrick Lamar". iTunes Store. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2012. נבדק ב-25 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Ahmed, Insanul; Michels, Eric (1 באוגוסט 2011). "Interview: Kendrick Lamar Talks "Section.80," Major Labels, & Working With Dr. Dre". Complex. ארכיון מ-7 בינואר 2013. נבדק ב-27 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Kendrick Lamar". Interview Magazine. נבדק ב-5 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 Ramirez, Erika (2 בספטמבר 2011). "Kendrick Lamar Talks 'Section.80,' New Album and Upcoming Videos". Billboard. נבדק ב-12 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Kendrick Lamar 'HiiiPOWER' OFFICIAL MUSIC VIDEO". YouTube. 24 במאי 2011. ארכיון מ-21 באפריל 2017. נבדק ב-24 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Kendrick Lamar Releases 'Ronald Reagan Era', Fans Buzzing". MTV. 20 ביוני 2011. ארכיון מ-18 בספטמבר 2011. נבדק ב-5 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Kendrick Lamar Speaks On The Meaning Behind "HiiiPoWeR," Working With J. Cole". 1 ביולי 2010. ארכיון מ-23 באוקטובר 2011. נבדק ב-5 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Reviews for Section.80 by Kendrick Lamar". Metacritic. ארכיון מ-12 במרץ 2016. נבדק ב-18 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Tardio, Andres (6 ביולי 2011). "Kendrick Lamar – Section.80". HipHopDX. ארכיון מ-6 במאי 2016. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Breihan, Tom (21 ביולי 2011). "Kendrick Lamar: Section.80". Pitchfork. ארכיון מ-14 בינואר 2012. נבדק ב-15 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Fleischer, Adam (5 ביולי 2011). "Kendrick Lamar, Section.80". XXL. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2013. נבדק ב-5 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Amidon, David (16 באוגוסט 2011). "Kendrick Lamar: Section.80". PopMatters. ארכיון מ-9 בנובמבר 2013. נבדק ב-17 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Staff Lists: The Top 50 Albums of 2011". Pitchfork. 15 בדצמבר 2011. ארכיון מ-7 בינואר 2012. נבדק ב-8 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "The 25 Best Albums of 2011". Complex. 19 בדצמבר 2011. ארכיון מ-2 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Payne, Ogden (2 ביולי 2016). "How Kendrick Lamar's 'Section.80' Catapulted Him Into Hip-Hop Royalty". Forbes. אורכב מהמקור ב-3 ביולי 2016. נבדק ב-25 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  16. ^ "101 Albums To Hear Before You Die". NME. ארכיון מ-11 במאי 2017. נבדק ב-21 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Album Charts: Beyonce Earns Fourth #1 Album With '4', Big Sean Debuts At #3". ארכיון מ-11 ביולי 2011. נבדק ב-7 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Hip Hop Album Sales: The Week Ending 7/3/2011". HipHopDX. אורכב מ-המקור ב-8 ביולי 2011. נבדק ב-6 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Hip Hop Album Sales: The Week Ending 7/10/2011". HipHopDX. אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2011. נבדק ב-13 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Top Dawg's Kendrick Lamar & ScHoolboy Q Cover Story: Enter the House of Pain". Billboard. 28 בפברואר 2014. ארכיון מ-2 בפברואר 2016. נבדק ב-2 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Gold & Platinum, RIAA (באנגלית אמריקאית)


קנדריק לאמאר
אלבומי אולפן Section.80 • Good Kid, M.A.A.D City • To Pimp a Butterfly • Damn • Mr. Morale & the Big Steppers
אלבומי אוסף Untitled Unmastered
מיני-אלבומים Kendrick Lamar
מיקסטייפים C4 • Overly Dedicated
פסקולים Black Panther: The Album
סיבובי הופעות The Damn Tour • The Championships Tour
ערכים קשורים בלאק היפי • טופ דואוג אנטרטיינמנט
משפחה בייבי קים (בן דוד)
קנדריק לאמאר - שירים
Section.80 "HiiiPoWeR"
Good Kid, M.A.A.D City "The Recipe" • "Swimming Pools (Drank)" • "Backseat Freestyle" • "Poetic Justice" • "Bitch, Don't Kill My Vibe" • "Money Trees" • "M.A.A.D City"
To Pimp a Butterfly "I" • "The Blacker the Berry" • "King Kunta" • "Alright" • "These Walls"
Untitled Unmastered "Untitled 07 | Levitate"
Damn "DNA" • "Humble" • "Loyalty" • "Love"
Black Panther "All the Stars" • "King's Dead" • "Pray for Me"
Mr. Morale & the Big Steppers "N95" • "Die Hard" • "Silent Hill" • "The Heart Part 5"
השתתפות בסינגלים "Bad Blood" • "The Greatest" • "Don't Wanna Know" • "Goosebumps"
שירים אחרים "Like That"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Section.80&oldid=38267577"