Sister Outsider

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Sister Outsider
מידע כללי
מאת אודרי לורד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה תאוריה פמיניסטית
נושא פמיניזם שחור עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Crossing Press עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הוצאה Trumansburg עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Sister Outsider: Essays and Speeches (אחות אאוטסיידרית) הוא אוסף מאסות ונאומים של אודרי לורד, משוררת וסופרת פמיניסטית. הספר נחשב לקלאסיקה וכאבן יסוד משפיעה וחלוצית בהתהוותן של תאוריות פמיניסטיות עכשוויות.[1][2] בחמישה עשר מאמרים ונאומים שנכתבו בין 1976 ל-1984,[3] לורד חוקרת את המורכבויות של זהות הצטלבותית, כשהיא שואבת מניסיונה האישי עם דיכוי, כולל סקסיזם, הטרוסקסיזם, גזענות, הומופוביה, דיכוי מעמדי, וגילנות.[3][4] הספר עוסק במגוון רחב של נושאים, כולל אהבה, מלחמה, אימפריאליזם, אלימות משטרתית, בניית קואליציות, אלימות נגד נשים, פמיניזם שחור, ותנועות שונות החותרות לשוויון. חוסר האמון של לורד במערכת הערכים הדומיננטית בארצות הברית, והניתוח שלה על הפנמתה, ניכרת לאורך האוסף.[5]

המאמרים באוסף נלמדים באופן נרחב באוניברסיטאות, והפכו לנושא פופולרי לניתוח אקדמי. המיצוב של דיכויים כמורכבים ומצטלבים שעשתה לורד בעבודתה נחשב לתרומה משמעותית לתאוריה חברתית ביקורתית.[2]

נושאים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוקסימורון הכלול בשם האוסף, "אחות אאוטסיידרית", מבטא את הטענה של לורד שהזהות שלה כשחורה, אישה, לסבית, אם לבת ולא לבן, משוררת, וחלק ממערכת יחסים מעורבת גזעית מציבה אותה בעמדה ייחודית עם נקודת מבט ייחודית, הן כאחות והן כאאוטסיידרית, שיכולות לשמש כקטליזטור לשינוי.[4][6] לורד גם מדגישה את השימוש בשירה כצורה לגיטימית של ידע, שיכול להיות כלי חשוב באבחון יחסי הכוחות הקיימים בחברה גזענית ופטריארכלית.

בכל אחד מהמאמרים באוסף, לורד קוראת תיגר על סקסיזם, גזענות, אייג'יזם, ומעמד.[7] היא טוענת ששונות היא כוח דינמי ואמצעי להעצמה ושצריך להכיר בהם ככאלה ולהשתמש בשונות כדי לייצר שינוי יצירתי.[3][8] לורד מבקשת להחיל את הניתוח שלה לרעיון של שונות לשלב הבא של הפמיניזם, כתגובה לחוסר ההכרה בהבדלים שבין נשים שהוא חלק מהזרם המרכזי של התנועה פמיניסטית.[4] היא גם חוקרת את הבידוד שנשים אפריקאיות-אמריקאיות יכולות להרגיש ואת חוסר האמון והמחסור ביחסי ידידות שבא בעקבותיו.[9]

תקציר התוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמרים והנאומים של לורד הכלולים בספר הם:[3][4]

  • "Notes from a Trip to Russia" - רשמים מנסיעה לרוסיה
    • קטעים מתוך יומן שערכה לורד במהלך נסיעה בת שבועיים לרוסיה בשנת 1976, כשהוזמנה להשתתף כצופה בכנס הסופרים האפריקנים-אסייתים שרך איגוד הסופרים הסובייטי.
  • "Poetry is Not a Luxury" - שירה היא לא מותרות
    • המאמר פורסם לראשונה בכתב העת Chrysalis: A Magazine of Female Culture בשנת 1977, ובו לורד טוענת ששירה היא כלי יקר ערך לבדיקה עצמית וחברתית, וכן למען שינוי, ויכול לשמש כגשר בין רגשות שאין להם שם לבין מילים לבין פעולה.,
  • "The Transformation of Silence into Language and Action" - הטרנספורמציה של שתיקה לשפה ופעולה
    • נאום שערכה לורד בפאנל של איגוד השפה המודרנית בשם על ספרות לסבית, בשנת 1978, בשיקגו. בו היא בוחנת את הגורמים התורמים לשתיקה של חלק, ולפעולה אצל אחרים, תוך שילוב של הערות על קול, כוח, אלימות, סקסיזם, התעללות מילולית, בושה ומרחבים חברתיים עוינים. בנאום היא גם שואבת מניסיונה ומיצוביה בשוליים כחולת סרטן השד
  • "Scratching the Surface: Some Notes on Barriers to Women and Loving" - לגרד את פני השטח: הערות על המחסמים לנשים ולאהבה
      • פורסם לראשונה בכתב העת The Black Scholar ב-1978. עוסק בנושא חוסר אמון ועוינות ביחסים שבין גברים שחורים ונשים שחורות.
  • "Uses of the Erotic: The Erotic as Power" - שימושי האירוטיקה: האירוטי ככוח
    • מאסה של לורד שהגישה בכנס היסטוריית נשים במכללת מאונט הוליוק ב-1978, שבו היא טוענת שהאירוטי הוא מצב טעון רגשית של תפישה המאפשרת דרכים חדשות להבין מצבים.
  • "Sexism: An American Disease in Blackface" - סקסיזם: מחלה אמריקאית בבלאקפייס
    • פורסם לראשונה ב-1979 בכתב העת The Black Scholar כתגובה למאמר "The Myth of Black Macho: A Response to Angry Black Feminists" מאת רוברט סטייפלס. במאמרה, לורד מבטאת את האיום שבגבריות הפטריארכלית ההגמונית לגברים שחורים וכן לנשים.
  • "An Open Letter to Mary Daly" - מכתב גלוי למרי דיילי
    • מכתב שכתבה בתגובה ל-Gyn/Ecology של מרי דיילי, כשהיא קוראת תיגר על השמטת נשים של צבע מהספר ומהפמיניזם של הזרם המרכזי באופן כללי.
  • "Man Child: A Black Lesbian Feminist's Response" - ילד-גבר: תגובה של פמיניסטית לסבית שחורה
    • פורסם לראשונה בשנת 1979 בכתב העת Conditions: Four. עוסק באתגרים בגידול בן כלסבית ביחסים בין-גזעיים.
  • "An Interview: Audre Lorde and Adrienne Rich" - ראיון: אודרי לורד ואדריאן ריץ'
    • פורסם לראשונה בכתב העת Signs, בשנת 1981. נערך מתוך שלוש שעות של ראיון מוקלט מקיץ 1979, אותו הזמינה מרילין האקר, עורכת אורחת של Woman Poet: The East.
  • "The Master's Tools Will Never Dismantle the Master's House" - כלי האדון לעולם לא יפרקו את בין האדון
    • נגזר מתוך הערותיה בכנס המין השני בפאנל "האישי והפוליטי" משנת 1979. כולל את מה שנהיה הציטוט המפורסם ביותר שלה, ומטבע לשון פמיניסטי:
    • אלה מאתנו העומדות מחוץ למעגל ההגדרה של הנשים המקובלות בחברה שלנו; אלה מאתנו שחושלו בכורי ההיתוך של השונות - אלה מאתנו שהן לסביות, שהן שחורות, שהן מבוגרות - יודעות שהישרדות איננה מיומנות אקדמית. היא ללמוד איך לעמוד לבד, לא אהודה ולעיתים אף מבוזה, ואיך ליצור מכנה משותף עם אחרות המזוהות כנמצאות מחוץ למסגרות, על מנת להגדיר ולחפש עולם שבו נוכל כולנו לשגשג. היא ללמוד איך לקחת את השונויות שלנו ולהפוך אותן לכוחות. כי כלי העבודה של האדון לעולם לא יפרקו את ביתו של האדון. הם יוכלו להרשות לנו, באופן זמני, לנצח אותו במשחקו שלו, אך הם לעולם לא יאפשרו לנו לחולל שינוי אמיתי. ועובדה זו מאיימת רק על אותן נשים שעדיין מגדירות את ביתו של האדון כמקור התמיכה היחיד שלהן.
  • "Age, Race, Class, and Sex: Women Redefining Difference" - גיל, גזע, מעמד ומין: נשים מגדירות שונות מחדש
  • נייר שהגישה בקולוקוויום במכללת אמהרסט ב-1980, ובו היא כופרת בשונות כמקור לשליטה ומנכסת מחדש את השונות בין יחידים וקהילות כמשאב למען שינוי חברתי.
  • "The Uses of Anger: Women Responding to Racism" - שימושי הכעס: נשים מגיבות לגזענות
    • הנאום המרכזי של כנס האגודה הלאומית ללימודי נשים, שנערך בקונטיקט ביוני 1981. עוסק בחוויותיהן של נשים של צבע בחברות סקסיסטיות והומופוביות ביחס למערכות המנסות להתכחש לדיכוי ולהאשים את המדוכים בשל כעסם.
  • "Learning from the 60s" - מה ניתן ללמוד משנות ה-1960
    • הרצאה שהעבירה בפברואר 1982, לכבוד שבוע מלקולם X. היא מבקשת מהשומעים/קוראים לנתח כיצד הפרקטיקות שלהן משקפות את האידאולוגיות שלהם, גם השקופות, ומדגישה את החשיבות של חתירה לשחרור מזוויות רבות של דיכוי.
  • "Eye to Eye: Black Women, Hatred, and Anger" - עין לעין: נשים שחורות, שנאה וכעס
    • גרסה מקוצרת למאמר שפורסם במקור במגזין Essence באוקטובר 1983. לורד מתארת את חוויותיה המוקדמות עם תגובות שליליות מצד לבנים לשחורות שלה, ומסבירה את ההשלכות השליליות של גזענות וסקסיזם מופנמים על הערך העצמי של נשים שחורות ועל היחסים ביניהן.
  • "Grenada Revisted: An Interim Report" - גרנדה במבט שני: דו"ח ביניים
    • פרק זה נכתב והוסף ברגע האחרון, ומתאר את המצב בגרנדה, עת ביקרה שם לורד לאחר הפלישה של ארצות הברית. משמש כביקורת על מדיניות החוץ האימפריאליסטית ונאו-קולוניאלית של ארצות הברית.

ביקורת והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sister Outsider נחשב לתרומה חלוצית וטקסט יסוד של הפמיניזם השחור, וכן של פמיניזם שחור קווירי, פוסטקולוניאלי, של לימודי להט"ב, לימודי פסיכולוגיה ביקורתית, לימודי אפריקאים-אמריקאים, וחשיבה פמיניסטית באופן כללי.[10] העבודה הקאנונית משמשת כמקור ומצוינת כהשפעה על חוקרות מובילות, כדוגמת פטרישה היל קולינס..[1][2][11] דונה הראווי[1][12] ושרה אחמד.[2][13] פרסום הספר פגש בשבחים סוערים.[14][15] מתוך האוסף הזה לורד בנתה את התאוריה החברתית הביקורתית החדשה שלה, אשר רואה דיכויים כחופפים ומצטלבים. היא הציגה את רעיונותיה באופן נגיש ומובן גם למי שאינה באקדמיה, וסיפקה לקהילות שפה שימושית לבטא בה את השונות ואת האופי המורכב של דיכויים.[10][16]

גם הקבלה הביקורתית של הספר הייתה חיובית ברובה.[17] ביקורות שליליות נטו להתמקד באופנים בהם Sister Outsider גרם להם לאי נוחות כשהם עומתו עם רגשות האשם שלהם כאינדיבידואלים בעלי הזהויות הדומיננטיות בארצות הברית, ובמיוחד כלבנים, כגברים, כצעירים, כרזים, כהטרוסקסואלים, כנוצרים וכבעלי ביטחון כלכלי.[17][18]

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Provost, Kara; Lorde, Audre (1995-12-01). "Becoming Afrekete: The Trickster in the Work of Audre Lorde". MELUS. 20 (4): 45–59. doi:10.2307/467889. JSTOR 467889.
  • Martin, Joan M. (1993-04-01). "The Notion of Difference for Emerging Womanist Ethics: The Writings of Audre Lorde and bell hooks". Journal of Feminist Studies in Religion. 9 (1/2): 39–51. JSTOR 25002199.
  • Morris, Margaret Kissam (2002-01-01). "Audre Lorde: Textual Authority and the Embodied Self". Frontiers: A Journal of Women Studies. 23 (1): 168–188. doi:10.1353/fro.2002.0009. ISSN 1536-0334.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sister Outsider, באתר OCLC (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Collins, Patricia Hill (2002-06-01). Black Feminist Thought: Knowledge, Consciousness, and the Politics of Empowerment. Routledge. p. 18. ISBN 9781135960148.
  2. ^ 1 2 3 4 Byrd, Rudolph P.; Cole, Johnnetta Betsch; Guy-Sheftall, Beverly (2009-03-24). I Am Your Sister: Collected and Unpublished Writings of Audre Lorde. Oxford University Press. pp. 28–31. ISBN 9780199887743.
  3. ^ 1 2 3 4 Christian, Barbara (1984-08-01). "Dynamics of Difference". The Women's Review of Books. 1 (11): 6. doi:10.2307/4019543. JSTOR 4019543.
  4. ^ 1 2 3 4 Barale, Michèle Aina (1984-01-01). "Review". Frontiers: A Journal of Women Studies. 8 (1): 72–73. doi:10.2307/3346098. JSTOR 3346098.
  5. ^ "Sister Outsider: Essays and Speeches Summary". www.BookRags.com.
  6. ^ Wall, Cheryl A. (1990-01-01). Changing Our Own Words: Essays on Criticism, Theory, and Writing by Black Women. Routledge. p. 154. ISBN 9780415054614.
  7. ^ "Sister Outsider". medhum.med.nyu.edu.
  8. ^ ""Confronting the Concept of Intersectionality: The Legacy of Audre Lord" by Rachel A. Dudley". scholarworks.gvsu.edu. p. 39.
  9. ^ "Audre Lorde's Life and Career". www.english.illinois.edu.
  10. ^ 1 2 Nayak, Suryia (2014-09-04). Race, Gender and the Activism of Black Feminist Theory: Working with Audre Lorde. Routledge. ISBN 9781134073221.
  11. ^ Hernández, Daisy; Rehman, Bushra (2002-01-01). Colonize This!: Young Women of Color on Today's Feminism. Seal Press. p. 287. ISBN 1580050670.
  12. ^ "Haraway_CyborgManifesto.html". wayback.archive.org. p. 174. אורכב מ-המקור ב-2012-02-14.
  13. ^ Ahmed, Sara (2013-11-15). The Cultural Politics of Emotion. Routledge. p. 86. ISBN 9781135205751.
  14. ^ Veaux, Alexis De (2004-01-01). Warrior Poet: A Biography of Audre Lorde. W. W. Norton & Company. p. 346. ISBN 978-0-393-01954-4.
  15. ^ Williams, Yolanda, ed. (2007). Encyclopedia of African American women writers. Westport, Connecticut: Greenwood Press. pp. 375. ISBN 0313334293.
  16. ^ Ferguson, Roderick (2004). Aberrations in Black. University of Minnesota Press. pp. 125.
  17. ^ 1 2 Wall, Cheryl (1999). Changing Our Own Words: Essays on Criticism, Theory, and Writing by Black Women. Rutgers University Press. pp. 167. ISBN 978-0813514635.
  18. ^ Keating, AnaLouise (1996). Women Reading Women Writing-self-invention in Paula Gunn Allen, Gloria Anzaldúa, and Audre Lorde. Philadelphia, PA: Temple University Press. p. 64. ISBN 1566394198.