Skin (סרט קצר, 2018)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Skin
Skin (2018 short film poster).png
בימוי גיא נתיב
הפקה גיא נתיב וג'יימי ריי ניומן
תסריט גיא נתיב ושרון מימון
שחקנים ראשיים ג'ונתן טאקר
ג'קסון רוברט סקוט
דניאל מקדונלד
Lonnie Chavis
אשלי תומאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
הקרנת בכורה 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 20 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קצר
פרסים פרס האוסקר לסרט לייב אקשן קצר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Skin הוא סרט דרמה קצר אמריקאי משנת 2018, בבימויו של גיא נתיב, שגם כתב את התסריט יחד עם שרון מימון, ובהפקת רעייתו של נתיב, ג'יימי ריי ניומן.[1] הסרט זכה בפרס האוסקר בקטגוריה של הסרט הקצר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-91.[2] במאי הסרט, גיא נתיב, זכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בפרס איגוד המבקרים הבינלאומי עבור סרט זה.[3]

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילד צעיר בשם טרוי (ג'קסון רוברט סקוט) מסתפר אצל אביו, ג'פרי (ג'ונתן טאקר), ומיד לאחר מכן יוצאת המשפחה לטיול באגם עם חברים. הקבוצה, כולם לבנים, בעלי קעקועים רבים, מקשיבים בדרך למוזיקת הד באנגינג, ולאחר מכן יורים עם רובים לעבר מטרות. ג'פרי מתגאה כי בנו יכול לירות ולפגוע במטרה עם רובה תקיפה, ומארגן הימורים בנושא. לאחר מכן הוא מדבר עם בנו בנושא, והוא יורה ופוגע במטרות.

עם זכיותיהם בידם, פונים המשפחה והחברים לעבר חנות מכולת, שם ג'פרי וטרוי ממשיכים לשחק, בעוד אמם, כריסטה (דניאל מקדונלד), ממשיכה בשופינג. בקופה, טרוי רואה גבר אפרו-אמריקאי, ג'יידי (אשלי תומאס), רוכש מצרכים בעודו אוחז בצעצוע. טרוי מחייך אל האיש, אשר מחייך אליו בחזרה ומשחק עם הצעצוע להנאתו של טרוי. בדיוק כאשר ג'יידי מסיים את הרכישה, מבחין ג'פרי באינטראקציה ביניהם, ומאשים את ג'יידי בכך שהוא "מתעסק" עם בנו. ג'יידי מכחיש זאת, ואומר כי הוא רק משחק, וג'פרי משתמש כלפיו בכינוי גזעני, ושואל אותו אם יש לו בעיה. בדרך החוצה אומר ג'יידי לג'פרי כי הוא הבעיה שלו.

כאשר ג'פרי צופה בג'יידי צועד לעבר מכוניתו, הוא קורא לחבריו, ומספר להם על האינטראקציה, מכנה את ג'יידי בעוד כינוי גזעני, ולאחר מכן מתחיל במהירות לעקוב אחריו. מתוך מכוניתם מבחינה משפחתו של ג'יידי כי ג'פרי עוקב אחריהם ומנסה להזהיר אותו, אבל הוא מסתובב מאוחר מדי כדי לא להיתקע. לאחר מכן מוכה ג'יידי מכות נמרצות במגרש החניה על ידי ג'פרי וחבריו, בעוד אשתו של ג'יידי מנסה להתקשר למשטרה. כשהמכות נגמרות, שופך ג'פרי חלב על ג'יידי כעלבון אחרון. טרוי צופה בכל האירוע מדלת החנות, כאשר כריסטה מודאגת מהאירוע. כמה דקות לאחר מכן, אשתו של ג'יידי מחזיקה אותו במגרש החניה, מתחננת בפניו להישאר איתה, בעוד הקהל הלבן נוסע משם ולועג להם. טרוי מביט החוצה מחלון המכונית, ויוצר קשר עין עם הבן של ג'יידי, ברוני (Lonnie Chavis), שהוא כמעט באותו גיל.

למחרת בערב, לאחר בילוי יומי של "גלישה" - פעילות שכרוכה בכך שטרוי יושב על ספה קשורה למשאית של ג'פרי, כאשר ג'פרי נוסע בדרכי עפר - שניהם נוסעים הביתה ומבחינים בטנדר שחוסם את הכביש. כדי להזיז אותו, ג'פרי ניגש אל המכונית המסחרית. ואז הוא נחטף והרכב נוסע משם. ג'פרי נלקח למוסך של בית מהמעמד הבינוני, שם כמה אפריקאים-אמריקאים מסממים ומקעקעים אותו במשך לפחות עשרה ימים. ברוני שם כדי לסייע, וג'יידי בתוך הבית מחלים מהמכות שספג.

בהמשך הלילה הטנדר נעצר על הכביש, וג'פרי מושלך החוצה ומתגלגל בחושך. הוא רואה את ההשתקפות שלו בחלון, ומבחין כי העור שלו מקועקע לגמרי בצבע שחור. בתוך הבית, כריסטה מתעוררת למשמע קול של מישהו מבחוץ. היא טוענת אקדח וקוראת לעזרה. בחוץ ג'פרי זוכה לקבלת פנים חמה מכלבו שמזהה אותו, אבל ג'פרי מודאג כאשר הליקוקים לא מסירים את הצבע השחור מעורו. הוא מנסה לשטוף זאת במים ללא הועיל. בפנים, כריסטה מצווה על טרוי להסתתר מתחת למיטה ולא לצאת.

ג'פרי חובט בדלת ופותח אותה. כריסטה, מבחינה באדם שנראה כגבר שחור עירום בבית שלה, מזהירה אותו לצאת או שתירה בו. למרות אי יכולתו לדבר בבירור, בגלל הטיפול שזכה לו במהלך החטיפה, מצליח ג'פרי בסופו של דבר לגרום לכריסטה להבין מי הוא, והיא מפילה את אקדחה. בדיוק אז, נשמעת ירייה, ג'פרי מתמוטט, וטרוי נשאר עומד בפתח מאחורי ג'פרי מחזיק רובה. ג'פרי שוכב על הרצפה, נראה מת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אינה טוקר, גיא נתיב על הזכייה: "ישראל - הפסלון הזה בשבילכם", באתר ynet, 25 בפברואר 2019
  2. ^ "Short Film Live Action Nominees". בדיקה אחרונה ב-19 בפברואר 2019. 
  3. ^ אמיר בוגן, גיא נתיב ואלמורק דוידיאן זכו בפרסים בפסטיבל טורונטו, באתר ynet, 16 בספטמבר 2018