Still Crazy After All These Years
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת פול סיימון | ||||||
| יצא לאור | אוקטובר 1975 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סוגה | פולק, רוק | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 35:24 | |||||
| חברת תקליטים | Columbia | |||||
| הפקה | פיל ראמון, פול סיימון | |||||
| ||||||
Still Crazy After All These Years (בעברית: "עדיין משוגע אחרי כל אותן שנים") הוא אלבום האולפן הסולו הרביעי של זמר הפולק והרוק היהודי-אמריקאי פול סיימון, שיצא לאור ב-1975. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים של בילבורד וזיכה את סיימון בשני פרסי גראמי, כולל פרס גראמי לאלבום הטוב ביותר. האלבום כולל את השיר My Little Town שהוא השיר הראשון שהקליט סיימון עם ארט גרפונקל מאז פירוקו של הצמד סיימון וגרפונקל ואת השיר Fifty Ways to Leave Your Lover, שהוא השיר היחידי בקריירת הסולו של סיימון שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד 100.
הפקת האלבום
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שדחה מספר הצעות להלחין פסקולים של סרטים, הסכים סיימון להלחין עבור הסרט שמפו בכיכובם של וורן בייטי וג'ולי כריסטי. בסופו של דבר בסרט נעשה שימוש רק בשיר Silent Eyes ובגרסה אינסטרומנטלית של השיר Night Game. סיימון התאכזב מכך שבייטי לא השתמש בשיר Still Crazy After All These Years, שלדעתו של סיימון התאים להשמעה על רקע כותרות הסיום של הסרט.[1] סיימון הקליט את השיר בדצמבר 1974 עם ה־Muscle Shoals Rhythm Section, איתם עבד גם על האלבום There Goes Rhymin' Simon.
באותו זמן עבד ארט גרפונקל על אלבומו Breakaway וסיימון הקליט איתו את השיר My Little Town. גרפונקל הציע לסיימון להשתמש בשיר גם באלבום שלו והשיר הופיע בשני האלבומים. למרות תקוותם של מפיקים בקולומביה רקורדס, ההקלטה המשותפת לא הובילה לאיחוד מחודש של הצמד.[2]
מפברואר 1975 ועד ספטמבר הקליט סיימון בניו יורק עם צוות שהרכיב יחד עם המפיק פיל ראמון, שכלל את הבסיסט טוני לוין, המתופף סטיב גאד, הגיטריסט יו מקרקן והקלידן ריצ'רד טי.[2] בניגוד לאלבומיו הקודמים, סיימון לא התמקד בשילוב של סגנונות מוזיקליים וכתב שירים המתאפיינים בנוסטלגיה עצובה לתקופות קודמות ואהבות ישנות.[3] כמה מהשירים נכתבו על רקע התפוררות נישואיו של סיימון לאשתו הראשונה, פגי הרפר.[2]
לקראת צאתו לאור של האלבום הוזמן סיימון על-ידי ידידו, המפיק לורן מייקלס, להופיע בפרק השני של התכנית סאטרדיי נייט לייב (שאז עדיין נקראתה סאטרדיי נייט). התכנית ששודרה ב-18 באוקטובר 1975 נפתחה עם סיימון מבצע את Still Crazy After All These Years ובהמשך ביצע סיימון ביחד עם ארט גרפונקל את השירים The Boxer, Scarborough Fair ו־My Little Town.[4]
סיימון יצא למסע הופעות קצר בארצות הברית ואירופה לקידום האלבום כאשר במספר הופעות התארח ארט גרפונקל.[5]
קבלת האלבום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הופעתם של סיימון וגרפונקל ב-Saturday Night סייעה לקדם את מכירות האלבום שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים של בילבורד. השיר Fifty Ways to Leave Your Lover הוא הסינגל היחידי בקריירת הסולו של סיימון שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד 100.[6] השיר My Little Town שיצא לאור כסינגל הגיע למקום התשיעי במצעד של בילבורד. במצעד האלבומים הבריטי הגיע האלבום למקום ה-11.[3]
בניו-יורק טיימס נכתב כי לעומת אלבום האולפן הקודם של סיימון, There Goes Rhymin' Simon, שהיה קצבי ועליז, Still Crazy After All These Years "גדוש בהתפכחות תשושה מאשליות". עוד נכתב כי האלבום עצוב כי הוא עוסק בחוסר האפשרות לשינוי, חוץ מאשר שינוי לרעה, וכי מדובר באלבום "נוגע ללב בצורה יוצאת דופן".[7]גם יוסי חרסונסקי התייחס לעצבות המאפיינת את האלבום בכותבו כי סיימון "הגיע למצב של חוסר מוצא" וכי בשיר הנושא של האלבום "אין כל תקווה. אין כל יסוד שממנו תיתכן התחדשות. הדיכאון מוחלט."[8]
בסקירה של ההוצאה מחודשת של הקטלוג של פול סימון ב-2004, כתב יוסי בבליקי שהאלבום "הוא יצירה נוגה, אלגית, שבורת-לב וחשופה באופן שגם סיימון לא הרשה לעצמו עד כאן."[9]
בטקס פרסי הגראמי שנערך ב-1976 זכה האלבום בפרס אלבום השנה ובפרס ביצוע הפופ הווקאלי הגברי הטוב ביותר.[10]
האלבום נבחר לאחד מאלבומי הפופ הטובים ביותר לשנת 1976 של המגזין טיים.[11]
רשימת רצועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל השירים נכתבו על ידי פול סיימון.
| מס' | שם השיר | משך |
|---|---|---|
| צד א' | ||
| 1 | Still Crazy After All These Years | 03:26 |
| 2 | My Little Town | 03:51 |
| 3 | I Do It for Your Love | 03:35 |
| 4 | Fifty Ways to Leave Your Lover | 03:37 |
| 5 | Night Game | 02:58 |
| צד ב' | ||
| 6 | Gone at Last | 03:40 |
| 7 | Some Folks' Lives Roll Easy | 03:14 |
| 8 | Have a Good Time | 03:26 |
| 9 | You're Kind | 03:20 |
| 10 | Silent Eyes | 04:12 |
| אורך כולל: 35:24 | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום Still Crazy After All These Years באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Still Crazy After All These Years באתר AllMusic
האלבום Still Crazy After All These Years באתר Discogs
האלבום Still Crazy After All These Years באתר ספוטיפיי
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Robert Hillburn, Paul Simon: The Life, London: Simon & Schuster, 2018, עמ' 195
- ^ 1 2 3 Robert Hillburn, Paul Simon: The Life, London: Simon & Schuster, 2018, עמ' 199
- ^ 1 2 Chris Charlesworth, The Complete Guide to the Music of Paul Simon and Simon & Garfunkel, London: Omnibus Press, 1997, עמ' 73
- ^ Robert Hillburn, Paul Simon: The Life, London: Simon & Schuster, 2018, עמ' 206-207
- ^ Robert Hillburn, Paul Simon: The Life, London: Simon & Schuster, 2018, עמ' 207
- ^ Paul Simon, Billboard
- ^ Ken Emerson, Simon and Garfunkel —Last Time Together?, The New York Times, November 2, 1975
- ^ יוסי חרסונסקי, סיימון וגרפונקל - לבד וביחד, מעריב 28 בינואר, 1976, עמ' 29
- ^ יוסי בבליקי, עדיין משגע, אחרי כל השנים, באתר גלובס, 29 ביולי 2004
- ^ Grammy Winners 1975, Grammy Awards
- ^ Music: The Year’s Best LPs, Time, December 29, 1975
בקרת זהויות  |
|
|---|