Suicidal Tendencies

**Suicidal Tendencies**
מקום הקמה	ונציה (לוס אנג'לס)
תקופת הפעילות	מ-1981
סוגה	קרוסאובר ת'ראש (ת'ראש מטאל, הארדקור פאנק)
חברת תקליטים	פרונטיירס רקורדס, ניוקליר בלאסט
	suicidaltendencies.com
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	Mike Muir; Thomas Pridgen; Dean Pleasants; Tye Trujillo
חברים לשעבר
	Josh Freese; R. J. Herrera; Amery Smith; ת'אנדרקאט; Jimmy DeGrasso; Greg Saenz; Brooks Wackerman; Ronald Bruner, Jr.; David Hidalgo, Jr.; Josh Paul; Bob Heathcote; Mike Clark; רוברט טרוחיו; Grant Estes; Rocky George; Jon Nelson; Louiche Mayorga

Suicidal Tendencies (בתרגום חופשי לעברית: נטיות אובדניות) היא להקת קרוסאובר ת'ראש אשר קמה בשנת 1980^[1] בוונציה בלוס אנג'לס, קליפורניה על ידי הסולן מייק מיור. מיור הוא החבר המקורי היחיד שנותר בלהקה. הלהקה נחשבת לאחת מ"אבות הקרוסאובר ת'ראש".^[2]^[3] ההרכב הנוכחי שלהם כולל את מיור, הגיטריסטים דין פליזנטס ובן ויינמן, הבסיסט רה דיאז והמתופף גרייסון נקרוטמן. מוזיקאים בולטים שלקחו חלק בלהקה כוללים את הגיטריסטים רוקי ג'ורג' ומייק קלארק, הבסיסטים לואיש מאיורגה, רוברט טרוחיו, ג'וש פול וסטיבן "ת'נדרקאט" ברונר, המתופפים אמרי סמית',דייב לומברדו, ג'ימי דגראסו, ברוקס ווקרמן, דייוויד הידאלגו ג'וניור, תומאס פרידג'ן והמוזיקאי סשן ג'וש פריזה.

Suicidal Tendencies הוציאו 14 אלבומי אולפן (ארבעה מהם מורכבים מחומרים שהוקלטו מחדש או שיצאו בעבר), שני מיני אלבומים, ארבעה אלבומים מפוצלים, ארבעה אלבומי אוסף ושני סרטוני וידאו ארוכים. הלהקה צברה הצלחה רבה לאחר שהוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 1983. לאחר האלבום הם הוציאו את הסינגל "Institutionalized", שהיה אחד משירי ההארדקור-פאנק הראשונים שהושמעו ב-MTV. הלהקה הוציאה שלל אלבומים, כגון Lights...Camera...Revolution! ,Controlled by Hatred/Feel Like Shit... Déjà Vu ו-How Will I Laugh Tomorrow When I Can't Even Smile Today.

בשנת 1995, לאחר שהלהקה הוציאה שני אלבומי אולפן נוספים (Still Cyco After All These Years ו-Suicidal for Life), היא התפרקה וניתקה את הקשרים מסוני ואפיק. עם זאת, הם התאחדו שנה לאחר מכן והמשיכו להופיע ולהקליט מאז. לאחר למעלה מעשור של עבודה ושינויים רבים בהרכב שלהם, Suicidal Tendencies הוציאו את אלבום האולפן האחד-עשר שלהם, 13, ושלוש שנים לאחר מכן, הוציאו אלבום אולפן נוסף בשם World Gone Mad.^[4] שני האלבומים זכו לתשבחות, ונחשבו לאחד מהקאמבקים המצליחים של הלהקה.