T28 (משחית טנקים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
T28
T28 Super Heavy Tank.jpg
מידע כללי
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצרן Paccar עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידות שיוצרו 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 11.1 מטרים
רוחב 4.39 מטרים
גובה 2.84 מטרים
משקל 86.2 טונות
מהירות 13 קמ"ש
טווח פעולה 160 ק"מ
חימוש עיקרי תותח 105 מ"מ T5E1
חימוש משני מקלע בקוטר של 12.7 מ"מ
מנוע מנוע V8 של פורד, 500 כ"ס
שריון 300 מ"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ה-T28 היה אב טיפוס למשחית טנקים כבד שפותח על ידי הצבא האמריקאי במהלך מלחמת העולם השנייה, אך לא הספיק להשתתף בה, ורק שלושה כלים מדגם זה נבנו.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף המלחמה, החלו האמריקאים לתכנן טנקים כבדים שיוכלו להתמודד בהצלחה עם הטנקים הגרמניים הכבדים ושיוכלו לפרוץ את קו זיגפריד בדרך לגרמניה.

העבודה על הטנק החלה באביב 1945, ולפרויקט ניתן השם T28. במקור הוזמנו חמישה אבות טיפוס של הכלי, ולאחר מכן תוכננו להיבנות עוד כ-25 יחידות. כשהתקרבה המלחמה לסיומה, הוחלט לבנות רק שלוש יחידות מה-T28, ועד שהושלמה ניית הכלי הראשון הסתיימה המלחמה.

שני T28 נשלחו למבדקים טכניים בבסיס פורט נוקס במרילנד. ב-1947 הושמד אחד מהכלים כליל כתוצאה משריפה שפרצה במנועו בזמן המבדקים והכלי השני נגרט ונמכר לחלקים. ה-T28 מעולם לא נכנס לשירות מבצעי והפרויקט בוטל באוקטובר 1947, לטובת טנקים כבדים כמו ה-T29 וה-T30 שנבנו עם תותח בקוטר גדול וצריח[1].

בשנת 1974 נתגלה אב טיפוס של ה-T28 נטוש בפורט בלבויר בווירג'יניה. לא ידוע היכן הוא היה במשך 27 השנים שחלפו[1]. כיום זהו טנק T28 היחיד ששרד והוא מוצג במוזיאון על שם ג'ורג' פטון בקנטקי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-T28 במוזיאון על שם ג'ורג' פטון

ל-T28 לא היה צריח, מה שהפך אותו למשחית טנקים ובשנת 1945 שונה שמו ל-T95, אך ביוני 1946 הוא סווג כטנק כבד ושמו שונה בחזרה ל-T28. החימוש העיקרי של ה-T28 היה תותח 105 מ"מ T5E1 בעל מהירות לוע גבוהה במיוחד וטווח של עד 19 ק"מ שהורכב בחזית התובה. יכולת הצידוד של התותח הייתה רק כ-10° ימינה ו-11° שמאלה, 19.5° למעלה ו-5°- למטה. החימוש המשני בטנק היה מקלע כבד M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ שהורכב על הטנק.

השריון של ה-T28 היה עבה מאוד יחסית לטנקים מקבילים בתקופתו, כ-300 מ"מ בחזית הטנק שהיה מספיק כדי להגן עליו מפני תותח 88 המ"מ הגרמני החזק. השריון בחלק התחתון של החזית היה רק 130 מ"מ, ו-64 מ"מ בצדדים. בנוסף, חצאית פלדה בעובי 100 מ"מ הגנה על המתלים של הטנק. מנוע בנזין 500 כ"ס Ford GAF V-8 הורכב בטנק אך התברר כחלש מדי, ואפשר לטנק להגיע למהירות מוגבלת של 13 קמ"ש.

משקלו של הטנק מוכן לקרב הגיע ל-86 טונות, וכדי לשאת את המשקל נדרשו ארבעה זחלים במקום שניים, כל אחד ברוחב של 32 ס"מ. כדי להקל על השינוע היו הזחלים החיצוניים ניתנים לפירוק בשעת הצורך. עקב משקלו העצום והמנוע החלש שלו, התקשה מאוד ה-T28 לעבור מכשולים ולא היה יכול להשתמש בגשרים ניידים בשעת הצורך, ולכן הוחלט לא להמשיך בפרויקט[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא T28 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Thomas M. Tencza, America's Super Heavy Tank. Battle Tanks.com. May 15, 2000