TAAG נתיבי אוויר אנגולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
TAAG נתיבי אוויר אנגולים
TAAG Linhas Aéreas de Angola
2011-02-11 15-38-53 South Africa - Bonaero Park.jpg
נתונים כלליים
תקופת הפעילות ספטמבר 1938 – הווה (כ־84 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות Angola Air Charter עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה לואנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני חברת תעופה
יאט"א
DT
ICAO
DTA
אות קריאה
ANGOLA
 
www.taag.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

TAAG נתיבי אוויר אנגוליםפורטוגזית: TAAG Linhas Aéreas de Angola) היא חברת הדגל של אנגולה בתחום התעופה. מרכז החברה ממוקם בבירה לואנדה. החברה מפעילה צי מטוסי בואינג בטיסות פנימיות בתוך אנגולה וכן טיסות ליעדים באפריקה, ברזיל, קובה ופורטוגל.[1] חברת התעופה הוקמה במקור על ידי הממשלה ב-1938, וקיבלה את שמה הנוכחי ב-1973. החברה קיבלה מעמד של חברת דגל ב-1975, וכיום היא חברה ביאט"א.[2]

ל-TAAG שותפות קוד עם אייר פראנס, בריטיש איירווייז, קניה איירווייז, KLM, לופטהנזה, רויאל אייר מרוק, בראסלס איירליינס, וסאות' אפריקן איירווייז.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס החברה בשנת 1965

בשנת 1937 נשיא פורטוגל, אנטוניו קרמונה הורה להקים חברת תעופה באנגולה. בספטמבר 1938הוקמה החברה תחת הכינוי DTA כחטיבה של מינהל הרכבות, הנמלים והתחבורה האווירית באנגולה הפורטוגזית. החברה הייתה בבעלות ובניהול הממשלה, שאישרה רכישת כחמישה מטוסים, ששניים מתוכם לא נמסרו בפועל לאור פרוץ מלחמת העולם השנייה. הטיסות הראשונות החלו ב-17 ביולי 1940, תוך שימוש במטוסים דו-כנפיים. המסלולים הראשונים היו בין לואנדה לבין פואנט נואר ולוביטו. הטיסות הופסקו לסירוגין במהלך מלחמת העולם עקב מחסור בחלקי חילוף, אך עד סוף המלחמה חברת התעופה חידשה את פעילותה. שני מטוסים שנרכשו מקונגו הבלגית ב-1944 אפשרו ל-DTA לחדש את שירותיה. במרץ 1946 החלו טיסות לקינשאסה. חברת התעופה הצטרפה לארגון חברות התעופה הבינלאומי בשנת 1951. בשנה זו החלו טיסות גם מפוטו, אך יעד זה נזנח בשנים שלאחר מכן מחוסר כדאיות כלכלית. DTA גם הפעילה קו לליווינגסטון בשנים 19511952. ב-1956 הושק קו של כ-1,100 קילומטרים לסאו טומה.

עד אפריל 1960 הצי הורכב מארבעה מטוסי ביץ' 18, שבעה מטוסי DC-3 ושלושה מטוסי DH.89. שנה לאחר מכן, DTA הפכה לחברת התעופה האפריקאית השלישית שהזמינה מטוסי פוקר F27 ששולבו בצי בשנת 1962. באותה התקופה החל קו גם לוינדהוק.

מטוס בואינג 747-300M של החברה בנמל התעופה שארל דה גול ב-2005

בשנת 1973 החברה עברה רפורמה מבנית, פורקה והוקמה מחדש תחת שמה הנוכחי. החברה הייתה תחת שליטת ממשלת אנגולה (51%), טאפ אייר פורטוגל (29%) ובאופן פרטי (20%). ב-1974 הוזמנו ארבעה מטוסי בואינג 737-200. בעקבות עליית הקומוניסטים לשלטון ועצמאות המדינה, TAAG הפכה לחברת הדגל הלאומית. בשנת 1976 הוטל אמברגו אמריקאי של כמספר חודשים בעקבות מלחמת האזרחים במדינה.

לוקהיד L-1011-500 בנמל התעופה של פארו ב-1995

עד מרץ 1980 היה ל-TAAG צי של Fשלושה מטוסי בואינג 707-320C, שלושה מטוסי בואינג 737-200C, שישה פוקר F27 וארבעה מטוסי יאק-40. היעדים באותה התקופה כללו את ברזוויל, סאו טומה, לאגוס, מפוטו, ליסבון, מוסקבה, פריז ורומא. ב-8 ביוני, מטוס יאק-40 התרסק את כל 19 הנוסעים שהיו על הסיפון נהרגו. ב-16 במאי 1981,ארבעה נוסעים נוספים נהרגו בתאונה. בשנים שלאחר מכן התרחשו תאונות קטלניות נוספות. בנוסף על כך, החברה נכנסה לקשיים כלכליים בשנת 1984.

בשנת 1990 לחברה היו כ-18 יעדים בתוך אנגולה, וכן טיסות בינלאומיות לנמל התעופה ברלין שנפלד, ברזוויל, הוואנה, קינשאסה, ליסבון, לוסקה, מפוטו, מוסקבה, פריז, ריו דה ז'ניירו, רומא, סאל וסאו טומה. ב-1997 TAAG רכשה בואינג 747-300 קומבי מסינגפור איירליינס.

החל משנת 2007 החברה הוחרמה באופן חלקי או מלא על ידי האיחוד האירופי והממלכה המאוחדת בעקבות בעיות בטיחות.[3] האיסורים וההגבלות הוסרו לחלוטין ב-17 באפריל 2019, ו-TAAG הורשתה להטיס את כל מטוסיה לכל מדינה באיחוד האירופי.[4][5]

במהלך 2008, TAAG השיקה קו חדש לבייג'ינג.

בסוף ספטמבר 2014, נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בין TAAG לבין אמירטס. ההסכמים כללו שיתוף קוד טיסה ותיאום מועדון הנוסע המתמיד. בשנת הפעילות המלאה הראשונה במסגרת ההסכם, ההפסדים השנתיים קטנו באופן משמעותי. החוזה בוטל באופן חד צדדי על ידי אמיריטס ב-2017 בגלל חוסר רווחיות.

כיום TAAG היא בבעלות מלאה של ממשלת אנגולה. TAAG היא בעצמה הבעלים הבלעדי של אנגולה אייר צ'רטר, המפעילה הובלת מטענים באפריקה.[6]

צי[עריכת קוד מקור | עריכה]

TAAG מפעילה את המטוסים הבאים (נכון לספטמבר 2020):[7][8]

צי TAAG Angola Airlines
כלי טיס בשירות הזמנות נוסעים הערות
ראשונה עסקים תיירים סך הכל
בואינג 737-700 6[9] 12 108 120[10]
בואינג 737-700QC 1 אין נתונים
בואינג 777-200ER 3 14 51 170 235[11]
בואינג 777-300ER 5 12 56 225 293[12]
בומברדייה דאש 8–400 2[13] 4[14] 10 64 74[13]
סך הכל 17 4

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 29 בנובמבר 1982: מטוס אנטונוב 26 טס לשטח הררי והתרסק. כל 15 נוסעי המטוס נספו בתאונה.[15]
  • 14 באפריל 1997: מטוס פוקר F-27-600 שמפעיל שירות מטענים מברזוויל ללואנדה, התרסק במסלול ההמראה. שלושה הרוגים.[16]
  • 28 ביוני 2007: מטוס בואינג 737-200 התרסק בצפון אנגולה. סוכנות הידיעות הפורטוגלית "לוסה" אמרה כי המטוס המריא מבירת אנגולה, לואנדה. המטוס ניסה לנחות במבאנזה קונגו שבמחוז זאיר, שנמצא בצפון אנגולה (בסמוך לגבול עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו). לפחות חמישה בני אדם נהרגו ו-66 נפצעו. בין ההרוגים בתאונה היה ראש העיר של מבנזה-קונגו וכומר רומאי קתולי בכיר מאיטליה. סוכנות הידיעות פרסמה שהשליטה על המטוס אבדה עם הנחיתה והוא התרסק לתוך בניין. מנהל רשות שדות התעופה באנגולה טען כי הטייס החמיץ את המסלול מסיבה לא ידועה בזמן שניסה נחיתת חירום. ככל הנראה המטוס ניקב שנים מצמיגיו עם הנחיתה, וגרם לכנף אחת לנטות ולגעת במסלול. לאחר מכן יצא המטוס משליטה והתרסק לתוך הבניין.[17][18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Angolan airline gives up flights to Dubai | MACAU DAILY TIMES 澳門每日時報". macaudailytimes.com.mo (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-05.
  2. ^ "Current Airline Members". International Air Transport Association.
  3. ^ "Refundação da TAAG em fase conclusiva (Re-establishment of TAAG in final phase)". O País (in Portuguese). 18 במרץ 2013. נבדק ב-6 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "TAAG and Heli Malongo removed from EU Air Safety List". ch-aviation. 2019-04-18. נבדק ב-2020-11-23.
  5. ^ Bormans, Yves (2019-04-16). "Aviation: Commission updates the EU Air Safety List to maintain highest level of protection for passengers" (Press release). Brussels: European Commission. נבדק ב-2020-11-23.
  6. ^ "TAAG Angola Airlines". AFRAA list of Current Members. 17 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Global Airline Guide 2019 (Part One)". Airliner World (October 2019): 4.
  8. ^ "TAAG Angola Receives First Dash 8-400 Aircraft". Simple Flying.
  9. ^ "SonAir formalises delivery of Boeings 737-700". Angola Press News Agency. 21 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-4 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Boeing 737-700". TAAG Angola Airlines.
  11. ^ "Boeing 777-200ER". TAAG Angola Airlines.
  12. ^ "Boeing 777-300ER". TAAG Angola Airlines.
  13. ^ 1 2 "Second TAAG Dash 8-400 already in Angola". Angola Press News Agency. 11 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-4 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ https://dehavilland.com/en/news/posts/de-havilland-canada-discloses-order-from-taag-angola-airlines
  15. ^ "Airline flight safety: 1982 reviewed – FATAL ACCIDENTS: NON-SCHEDULED PASSENGER FLIGHTS". Flight International: 205. 22 בינואר 1983. נבדק ב-7 ביולי 2011. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ "Airline Safety Review – Fatal accidents: non-passenger flights". Flight International: 38–40. 21–27 בינואר 1998. נבדק ב-27 ביוני 2011. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Cawaia, Horacio (29 ביוני 2007). "Five killed, 66 hurt in Angolan airline crash-landing". News.com.au. Reuters. אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Straus, Brian (29 ביוני 2007). "TAAG Angola 737 crashes on landing, five killed". Air Transport World. אורכב מ-המקור ב-29 ביוני 2007. {{cite news}}: (עזרה)