The Beatles (אלבום)
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת הביטלס | ||||||
| יצא לאור | 22 בנובמבר 1968 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 30 במאי 1968 – 14 באוקטובר 1968 | |||||
| מקום הקלטה | אולפני EMI, אולפני טרידנט, לונדון | |||||
| סוגה | רוק • רוק פסיכדלי • רוקנ'רול • בלוז רוק • פולק רוק • פופ • הארד רוק • פרוטו פרוג | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 93:22 | |||||
| חברת תקליטים | אפל רקורדס, Parlophone, EMI | |||||
| הפקה | ג'ורג' מרטין, כריס תומאס | |||||
| ||||||
The Beatles (הביטלס), הידוע גם בשם The White Album (האלבום הלבן), הוא אלבום האולפן העשירי של להקת הרוק האנגלית הביטלס, ויצא לאור בתאריך ה-22 בנובמבר 1968. האלבום הוא אלבום כפול והארוך ביותר שהלהקה יצרה. הכריכה שלו לבנה לגמרי בלי גרפיקה מלבד שם הלהקה המותבע עלייה, ומספר סידורי בן 8 ספרות שהיה ייחודי לכל תקליט של האלבום. הבחירה בעיצוב זה היה מיועד לניגודיות ישירה לכריכות אלבומיהם הקודמים “Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band” ו-“Magical Mystery Tour” המאופיינים בעיצובים עמוסים וצבעוניים מאוד. העובדה ששם האלבום היה שם הלהקה בלבד, גרם באופן טבעי להידבקות השם ״האלבום הלבן״ (“The White Album”) בו. אף על פי שלא יצאו סינגלים מהאלבום בבריטניה ובארצות הברית, השירים "Hey Jude" ו-"Revolution" מקורם בסשנים של הקלטות האלבום, והונפקו על סינגל באוגוסט 1968.
רוב השירים באלבום נכתבו על ידי חברי הלהקה במרץ ובאפריל 1968 במהלך קורסי מדיטציה טרנסצנדנטלית שעברו חברי הלהקה בהודו. הלהקה חזרה לאולפני EMI בלונדון בסוף חודש מאי של אותה שנה כדי להתחיל בהקלטות שנמשכו עד אמצע אוקטובר. במהלך פגישות אלו, פרצו ויכוחים בין ארבעת חברי הלהקה על ההבדלים האומנותיים. אלמנט מחלוקת נוסף היה הנוכחות המתמדת של החברה החדשה של ג'ון לנון, יוקו אונו, שנוכחותה באולפן שברה את מדיניות הביטלס לגבי זה שנשים וחברות לא ישתתפו במהלך ההקלטות. לאחר סדרה של בעיות, כולל המפיק ג'ורג' מרטין שעזב בפתאומיות וג'ף אמריק שהתפטר בפתאומיות ורינגו סטאר שעזב את הלהקה לזמן קצר באוגוסט. אותם מתחים נמשכו גם בשנה שלאחר מכן, מה שהובילו לבסוף לפירוק הלהקה בשנת 1970.
בזמן שחרור האלבום, הביטלס קיבלו ביקורות חיוביות ממרבית מבקרי המוזיקה, אך פרשנים אחרים מצאו את שיריהם הסאטיריים ולא פוליטיים באקלים הפוליטי והחברתי הסוער של 1968. במהלך ההקלטות, חברי הלהקה ומפיקם ג׳ורג׳ מרטין התווכחו רבות על אורך האלבום. הלהקה רצתה שכל השירים שרצו יהיו באלבום, ומרטין ניסה לשכנעם לקצר את האלבום כך שיצא כאלבום אחד ולא כפול. לבסוף נכנע מרטין והאלבום יצא באורכו הארוך והמלא, שעה ו-33 דקות. אף על פי כן, הביטלס הגיעו למקום הראשון במצעדים בבריטניה ובארצות הברית, ומאז הוכתר על ידי כמה מהמבקרים כאחד האלבומים הגדולים ביותר בכל הזמנים.
בשנת 2003 האלבום דורג במקום 10 על ידי המגזין רולינג סטון ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.
לאלבום הייתה במקור עטיפה אחרת, אך היא לא יצאה לפועל. עיצוב העטיפה המקורי שימש בסופו של דבר, תריסר שנים מאוחר יותר, לאלבום The Beatles' Ballads (בלדות הביטלס).
רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל השירים נכתבו על ידי לנון ומקרטני, למעט אם צוין אחרת.
צד ראשון
- Back in the U.S.S.R (2:43)
- Dear Prudence (3:56)
- Glass Onion (2:17)
- Ob-La-Di, Ob-La-Da (3:08)
- Wild Honey Pie (0:53)
- The Continuing Story of Bungalow Bill (3:14)
- While My Guitar Gently Weeps (האריסון) (4:45)
- Happiness Is a Warm Gun (2:43)
צד שני
- Martha My Dear (2:28)
- I'm So Tired (2:03)
- Blackbird (2:18)
- Piggies (האריסון) (2:04)
- Rocky Raccoon (3:32)
- Don't Pass Me By (סטאר) (3:50)
- Why Don't We Do It in the Road? (1:41)
- I Will (1:46)
- Julia (2:54)
צד שלישי
- Birthday (2:42)
- Yer Blues (4:01)
- Mother Nature's Son (2:48)
- Everybody's Got Something to Hide Except Me and My Monkey (2:24)
- Sexy Sadie (3:15 )
- Helter Skelter (4:29)
- Long, Long, Long (האריסון) (3:04)
צד רביעי
- Revolution 1 (4:15)
- Honey Pie (2:41)
- Savoy Truffle (האריסון) (2:54)
- Cry Baby Cry (3:01)
- Revolution 9 (8:22)
- Good Night (3:11)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
The Beatles באתר ספוטיפיי
The Beatles באתר Last.fm
The Beatles באתר MusicBrainz
The Beatles באתר Discogs
The Beatles באתר AllMusic- התקליט באתר "תנ"ך הביטלס" (באנגלית)
- סקירה מקיפה (באנגלית)
- פרקים 41-38 בתוכנית מסע הקסם המסתורי, באתר LISTEN NOTES
- ״1968: תחילתו של עידן הדלי״ - פרק על האלבום הלבן״ ויצירות התרבות הגדולות של שנת 1968 בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
עודד היילברונר, שבר לבן: 50 שנה לאלבום הפוסט־מודרני של הביטלס, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2018- שי להב, געגועים לביטלס: "האלבום הלבן" חוגג 50, באתר ynet, 13 בנובמבר 2018
- עמית סלונים, מהלהקה שכמעט נקברה ועד התינוק שמת באמת: הסיפור מאחורי "האלבום הלבן" של הביטלס, באתר וואלה!, 22 בנובמבר 2018
בקרת זהויות  |
|
|---|