The Horrors

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
The Horrors
הופעת הלהקה בקאסטיון דה לה פלאנה, ספרד בשנת 2007
הופעת הלהקה בקאסטיון דה לה פלאנה, ספרד בשנת 2007
הופעת הלהקה בקאסטיון דה לה פלאנה, ספרד בשנת 2007
מקום הקמה סאות׳אנד-און-סי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2005 עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם רוק
סוגה אינדי
סוג קול אלטרנטיב
חברת תקליטים אקס-אל רקורדינגס, In the Red עריכת הנתון בוויקינתונים
thehorrors.co.uk
חברים
Faris Badwan עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

The horrorsעברית: הורורס ובתרגום חופשי "האימים" או "הזוועות") היא להקת רוק-אינדי-גראז' שהוקמה ב-2005 בסאות'אנד-און-סי, אנגליה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה הורורוס קמה בסאות'אנד-און-סי, כאשר רייס (ספיידר) ווב גילה את אהבתו לתקליטים ולספינינג. ופגש בטיוליו ללונדון ולאזור סאות'אנד את פאריס בדוואן ואת טום (טומי) פורס[1], שכמוהו, האזינו למוזיקת הרוק של שנות ה-60,

ב-2005 התגבשה הלהקה סביב השלושה יחד עם ג'ושוע הייוורד וג'וזף ספורג'ון. הם כינו את עצמם The Horrors. ההקלטות הראשונות היו שתי גרסאות כיסוי, מצד אחד The Witch של The Sonics, מצד שני Jack the Ripper של Screaming Lord Sutch, שהופיע מאוחר יותר באלבום הבכורה שלה.

הלהקה זכתה לראשונה לתשומת לב בבריטניה בזכות יציאתו של הסינגל Sheena Is a Parasite. הווידאוקליפ שביים כריס קנינגהאם ובו השחקנית המומעדת לאוסקר, סמנתה מורטון, שיחקה בקליפ אישה שמניפה את ראשה קדימה ואחורה כל הזמן ויורקת תוך כדי[2]. שידור הקליפ הופסק בשלב מאוחר יותר, עקב שימוש בהבזקים סטרובוסקופיים, שעלולים לעורר התקפים אפילפטיים ולא, כפי שדיווח בטעות ה-New Musical Express, הנושא המדמם.

בתקופה זו צברה הלהקה פופולריות, גם בארצות הברית ויצאה לסיבוב ההופעות ה-NME Indie Rock יחד עם הלהקות Mumm-Ra, The View ו-The Automatic, מה שזיכה אותם בתשומת לב נוספת.

לאחר צאת אלבום הבכורה Strange House, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות עולמי. בתחילה רצו חברי הלהקה לעשות את חלק מסיבוב ההופעות העולמי בארצות הברית כמופע פתיחה ללהקת Black Rebel Motorcycle Club, שהתבטל, במקום זאת הם החלו בסיבוב הופעות בארצות הברית ביוני, ויותר מאוחר בפסטיבל גלסטונברי ובפסטיבלים שונים באירופה ובאוסטרליה.

האלבום השני "Primary Colours" קצר את שבחי המבקרים ונטה לסגנון השוגייז. האלבום הופק על ידי הלהקה, קרייג סילבי, בארו ובמאי הקליפים כריס קנינגהם. ההקלטה התקיימה בבאת' במהלך קיץ 2008. השפעתו של בארו הביאה את השימוש במקלדות ובאלקטרוניקה. לאחר שעזבו את חברת Loog Records ב-2007, חתמה הלהקה בלייבל XL Recordings.

מספר שירים מהאלבום החדש דלפו מספר שבועות לפני יציאת האלבום. Primary Colours יצא לאור רשמית ב-4 במאי 2009 וזכה לשבחי המבקרים, והגיע למקום ה-25 במצעד האלבומים הבריטי.[3] הסינגל "Who Can Say" יצא לאור על ויניל 7 אינץ' שבוע לאחר מכן. Primary Colors היה מועמד לפרס מרקורי לשנת 2009. מאוחר יותר העניק מגזין ה NME לאלבום את המקום הראשון ב-50 האלבומים הטובים ביותר של 2009[4].לאחר שהובילו את פסטיבל האופסט של לונדון וערכו סיבוב הופועות עבור Primary colours.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  •  2007:Strange House
  • 2009: Primary Colours
  • 2011: Skying
  • 2014: Luminous
  • 2017: V

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא The Horrors בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]