The Housemartins
 | |
| חברי הלהקה. משמאל: דייב המינגוויי, פול היטון, נורמן קוק, סטן קאלימור | |
| מקום הקמה |
האל  |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
מ-1983 |
| סוגה |
בריטפופ, אינדי רוק |
| חברת תקליטים |
גו! דיסקס |
|
www | |
  | |
האוסמרטינס היא להקת אינדי רוק בריטית מצפון אנגליה שפעלה בין השנים 1983–1988, היא יצרה שני אלבומי אולפן שזכו להצלחה בבריטניה (אלבום פלטינה עבור האלבום הראשון, ואלבום כסף עבור האלבום השני.) כמו כן הלהקה הוציאה לאור שבעה סינגלים במשך שנות פעילותה והמצליחים בהם: קרוואן האהבה שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי, Happy Hour שהגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים הבריטי
ההתחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלהקה הוקמה ב-1983 על ידי פול היטון בקינגסטון האל Kingston upon Hull בצפון אנגליה, (הלהקה במשך כל פעילותה הדגישה את מקורה מהאל) פול היטון היה הסולן ומנהיג הלהקה ואף כתב את רוב הטקסטים והלחנים של הלהקה יחד עם סטן קולימור הגיטריסט. אל קולימור והיטון הצטרפו המתופף ג'סטין פטריק ונגן הבס טד קיי. הלהקה החליפה נגנים במשך שנות פעילותה, אך בסיס הלהקה נותר תמיד פול היטון הזמר וסטן קולימור הגיטריסט.
אופי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלהקה פרצה אל תודעת הקהל הבריטי ב-1986 כאשר הוזמנה להופיע בתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית של ג'ון פיל Peel Sessions כמו להקות ג'וי דיוויז'ן, הסמיתס, סוזי והבנשיז ועוד. ההופעה בתוכנית תייגה גם את האוסמרטינס כלהקה איכותית וחשובה. בין השירים שהלהקה בחרה לבצע היה גם השיר,Happy Hour שנגע ללב הקהל הבריטי. ההופעה ב Peel Sessions למעשה תמצתה את אופי הלהקה, מוזיקה בסגנון שנות החמישים, חברי הלהקה מדגישים במראה החיצוני שלהם את היותם "חנונים," "יורמים". לעומת זאת הטקסטים של השירים לעיתים מביעים הומור אך גם חתרנות ובוטות. הטקסטים של הלהקה מכילים משחקי מילים וסלנג אנגלי. (קשה מאוד לתרגם את הטקסטים של האוסמרטינס לעברית מבלי לאבד את המשמעות המקורית) שם האלבום הראשון של הלהקה,London 0 Hull 4 משמעותו נגזרת מתחום תוצאות משחקי כדורגל ובמילים פשוטות ניתן להבין את שם האלבום: אנחנו אנשי Hull הבסנו בלונדון את אנשי לונדון. חברי הלהקה היו ידועים כאוהדי קבוצות כדורגל אנגליות (פול היטון סולן הלהקה היה ידוע כאוהד נלהב של קבוצת שפילד יונייטד) ולעיתים חברי הלהקה הצטלמו ואף הופיעו כאשר הם עוטים על גופם חולצות של קבוצות כדורגל אנגליות. הנושאים בהם הטקסטים של הלהקה עוסקים נעים מביקורת נגד בית המלוכה הבריטי, הפער בין החיים בהאל לבין החיים בעיר לונדון, התמכרות לאלכוהול ותרבות אלכוהול וגם על מערכות יחסים בין בני אדם. טעות נפוצה בישראל ומחוץ לבריטניה: לזהות את האוסמרטינס כלהקת הסמיתס, עקב הדמיון באופן השירה של מוריסי ושל היטון וגם בגלל הצליל הבסיסי של שתי הלהקות אשר נשמע למאזין הלא מיומן, דומה מאוד. בפועל: מי שמכיר את שתי הלהקות מזהה בנקל את ההבדלים ביניהן. הלהקה התבססה על גיטרות, תופים ופסנתר וסלדה ממוזיקה אלקטרונית על כל גווניה, בנוסף היא הרבתה לבצע גרסאות כיסוי לקלאסיקות משנות החמישים והשישים.
סיכום פעילות הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוסמרטינס אמנם התפרקה ב-1988 אך למעשה חבריה: פול היטון ודייב המינגוויי הצטרפו בשנת הפירוק אל להקת הדרום היפה The Beautiful south ורבים רואים בלהקה זו כממשיכת דרכה של האוסמרטינס. בשנת 1988 הוציאה הלהקה את התקליט הכפול Now That’s what I Call Quite Good אשר הכיל את מרבית השירים מאלבומי האולפן שלה וגם את כל גרסאות הכיסוי והבי סיד שהלהקה הקליטה. בראי ההיסטוריה של המוזיקה הבריטית, נחשבת הלהקה לאחת מנושאות הדגל של הגל החדש הבריטי וללהקה בריטית חשובה.
אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- London 0 Hull 4 1986
- The People Who Grinned Themselves To Death 1987
סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Flag Day 1985
- Sheep 1986
- Happy Hour 1986
- Think for a Minute 1986
- Caravan of Love 1986
- Five Get Over Excited 1987
- Me and the Farmer 1987
- Build 1987
- There Is Always Something There to Remind Me 1988
חברי הלהקה לדורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פול היטון
- סטן קאלימור
- נורמן קוק
- דייב המינגוויי
- כריס לאנג
- הוג וויטקר
- טד קיי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
The Housemartins, באתר AllMusic (באנגלית)
The Housemartins, באתר MusicBrainz (באנגלית)
The Housemartins, באתר Discogs (באנגלית)
The Housemartins, באתר Songkick (באנגלית)
The Housemartins, באתר בילבורד (באנגלית)- האתר של הלהקה
- איפה חברי הלהקה היום?
- זיכרונות מעוצבים מחדש(הקישור אינו פעיל)
.svg){kind=logo}
| פרס המוזיקה הבריטית לתגלית השנה | |
|---|---|
|