The Mamas & the Papas

**האמהות והאבות**
**The Mamas & the Papas**
	The Mamas & the Papas במופע של אד סאליבן, 1968
מקום הקמה	לוס אנג'לס
תקופת הפעילות	1965–1968 ; 1971 – 1972
סוגה	פולק רוק
חברת תקליטים	Dunhill
פרסים והוקרה	היכל התהילה של הרוק אנד רול (1998)
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	ג'ון פיליפס; קאס אליוט; דני דוהרטי; מישל פיליפס ; ג'יל גיבסון

The Mamas & The Papas (כונתה בישראל גם בתרגום לעברית: האמהות והאבות) היו להקה ווקלית מובילה בשנות ה-60 של המאה ה-20. הלהקה היא מהלהקות האמריקניות היחידות ששמרו על הצלחתן לאורך הפלישה הבריטית של הביטלס (להקה נוספת שעשתה זאת הייתה הלהקה האמריקנית הביץ' בויז). הלהקה הקליטה והופיעה משנת 1965 עד 1968, הוציאה חמישה אלבומים והכניסה עשרה סינגלים לרשימת הלהיטים. אף על פי שהלהקה שהתה פרק זמן קצר מאוד בממלכת המוזיקה הפופולרית רואים חלק מחברי הלהקה את הזמן המועט שהיו באור הזרקורים את הסיבה לכך שגם כיום ישנם מעריצים נאמנים ללהקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון פיליפס, קאס אליוט, דני דוהרטי ומישל פיליפס הקימו את הלהקה לאחר כישלון עם מספר להקות פולק. הלהיט "קליפורניה החולמת" הוביל אותם מיד אל פסגת ההצלחה המיוחלת. עד היום נחשב שיר זה למוכר ולמוערך ביותר של הלהקה.

שם הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשראה לשם הלהקה נלקחה מתוכנית טלוויזיה יומית. לפני שהקליטה הלהקה את אלבום הבכורה שלה "If You Can Believe Your Eyes and Ears" נקראה הלהקה (תקופה קצרה בלבד) "המעגל הקסום". חברי הלהקה חשקו בשם קליט ולכן התכנסו בבית שבו גרו ביחד והתחבטו במציאת שם חדש. במהלך הפגישה החליט אחד החברים לראות טלוויזיה והדליק אותה בדיוק כשמלאך מהגיהנום (חבר בכנופיית רוכבי אופנוע משנות ה-60) התארח בתוכנית אירוח. הדבר הראשון שחברי הלהקה שמעו היה "חכה שנייה, הוס. אנשים מסוימים קוראים לנשים שלנו זולות, אבל אנחנו פשוט קוראים להן אימהות". לאחר ששמעה זאת ניתרה אליוט ממקומה והכריזה "כן!, אני רוצה להיות אימא!". גם מישל הזדהתה עם רצונה של אליוט. פיליפס ודוהרטי החליפו מבטים וג'ון אמר, "אבות? טוב, הבעיה נפתרה." כך נולד ללהקה שמה החדש. כינויה המוכר של קאס אליוט היה מאמא קאס ("אִמא קאס").

אמא ('מאמא') קאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאס אליוט נולדה כאלן נעמי כהן, והייתה חברה בלהקה בין 1965 ל-1971. תחילה נרתע מנהיג הלהקה, ג'ון פיליפס, לקבל אותה, בגלל עודף המשקל שלה. היא הייתה הסולנית בלהיטים כמו "Dream A Little Dream Of Me" (מוזיקה: פביאן אנדרה וויבר שוואנדט, מילים: גאס כאהן). באחד השירים של הלהקה "Creeque Alley", כתב פיליפס, "אף אחד לא משמין חוץ ממאמא קאס", שורה שקאס עצמה שרה בהופעות אגב משיכת כתפיים אדישה. קולה של קאס אליוט נשמע קליל וקציפתי, מה שהתאים בדיוק ללהיטי הפופ שכתבו לה. במהלך העבודה עם הלהקה לא ויתרה קאס על קריירת סולו, והוציאה את הלהיטים "Make Your Own Kind Of Music" ו-"It's Getting Better", אבל לא הגיעה להצלחות כמו עם להקת האם. במקום זה, היא החלה להופיע בקביעות בטלוויזיה, כשהיא נותנת לקסם האישי שלה לכבוש את הצופים, בעשרות שעשועונים ותוכניות אירוח, ואף הייתה מנחה אורחת לצד ג'וני קרסון ב"טונייט שואו".

ב-1974, אחרי שבועיים של הצלחה והופעות מכורות מראש ב"פלדיום" של לונדון, הלכה קאס אליוט לעולמה מהתקף לב, כשהיא מותירה אחריה ילדה בת שבע, אואן. ב-1998, כשה"מאמאז והפאפאז" נכנסו בשערי היכל התהילה של הרוק אנד רול, ייצגה אואן את אמה בטקס.

נטילת סמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר ראיונות הודו חברי הלהקה שבזמן ההקלטות הם היו לרוב נתונים להשפעת סמים ובעיקר מריחואנה. הם אף העידו כי ילדיהם הקטנים, שנכחו בהקלטות רבות, היו עדים לשימוש שעשו בסמים.

הפירוק והסיבות לפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוק הלהקה נבע מחוסר נאמנות ותככים, שהובילו לקרע בין ארבעת החברים. ג'ון פיליפס נשא לאישה את מישל גיליאם ב-31 בדצמבר 1962, בתקופה שלפני הקמת הלהקה. בשנה הראשונה של הלהקה ניהלה מישל רומן עם דוהרטי. הם הצליחו לשמור על העניין בסודיות לאורך תקופה ארוכה. במהלך טיול למקסיקו סיפר דוהרטי על הרומן לאליוט, שכעסה מכיוון שהייתה מאוהבת בו בסתר. זמן קצר לאחר מכן, תפס פיליפס את מישל ודוהרטי "על חם" ועזב את הבית.

ג'ון לא היה מסוגל להמשיך לגור עם מישל ולכן עבר לגור בביתו של דוהרטי. בשלב זה התנחמה מישל בזרועותיו של ג'ין קלארק מהבירדס. לאחר שראה בהופעה את מישל שולחת נשיקות באוויר לעבר קלארק שישב בשורה הראשונה, החליט ג'ון כי אינו מסוגל להמשיך להופיע עימה. לאחר שהתיעצו עם עורכי דין שלהם ועם חברת ההקלטות החליטה הלהקה ביוני 1966 להודיע על סילוק מישל ממנה.

בשלב זה הספיקה הלהקה למצוא מחליפה למישל, ג'יל גיבסון, חברתו של המפיק שלהם, לו אדלר. גיבסון כבר הייתה זמרת וכותבת שהופיעה במספר מאלבומיהם של ג'ין ודין. גיבסון לא הייתה ידועה כזמרת מוצלחת ביותר אבל למדה את חלקי השירה של מישל תוך שלושה שבועות, בזמן שהלהקה הייתה באנגליה. גיבסון כבר הייתה שותפה בהקלטות האלבום השני של הלהקה, "The Mamas and The Papas". הנכס החשוב ביותר שהביאה איתה גיבסון היה המראה החיצוני המושך שלה. לאחר כמה הופעות נראה היה שחלק מהמעריצים אינם מרוצים מהשינוי בהרכב הלהקה, אך רובם לא ראו בשינוי עניין בעייתי. באוגוסט 1966 החליטה הלהקה (בראשות ג'ון) להחזיר את מישל ללהקה. גיבסון קיבלה תמורה כספית על חלקה ו"שוחררה". מאוחר יותר הודתה גיבסון שהרגישה נבגדת על ידי ג'ון פיליפס.

מישל וג'ון השלימו וקנו בית גדול ביחד בזמן שהלהקה ניסתה להמשיך קדימה. נדמה היה שהעניינים שבו למסלולם לזמן מה והלהקה הקליטה את אלבומם השלישי "Deliver" שהפך ללהיט ענק. דוהרטי, אשר ניסה לשכוח ממישל, שקע בשתייה כבדה. ביוני 1967 סגרה הלהקה את פסטיבל הפופ הבינלאומי של מנוטריי אך נתנה הופעה עלובה.

הלהקה ניסתה לעבוד על אלבום נוסף (שאליו הייתה מחויבת מבחינת חוזה). אך לאחר שלא נראתה התקדמות, הם החליטו באוקטובר 1967 לצאת לטיול באירופה על מנת להחיות את היצירתיות שלהם. בזמן שהיו באנגליה, במסיבה שארגנה חברת ההקלטות, דיברה אליוט עם מיק ג'אגר. ג'ון ניגש אליהם והעיר הערה מעליבה כלפי אליוט מול כל האורחים. אליוט נעלבה קשות, ברחה מהמסיבה ועזבה את הלהקה. חברת ההקלטות הוציאה לאור כמעט מיד אוסף להיטים של הלהקה בניסיון להרגיע את הרוחות. אליוט, שהייתה קשורה ללהקה בחוזה, הייתה אמורה להשתתף גם באלבומה הרביעי של הלהקה.

הלהקה פורקה רשמית ביולי 1968. בריאיון נדיר הודתה אליוט כי הסיבה האמיתית לפירוק הלהקה הייתה הרצון העז שלה להתחיל בקריירת סולו. לקאס אליוט הייתה קריירת סולו מוצלחת, והיא הופיעה ברחבי ארצות הברית ואירופה. לאחר בחינה מחודשת של החוזה, הבחינה חברת ההקלטות כי הלהקה חייבת להם עוד אלבום ולכן התכנסה הלהקה והקליטה את אלבומם האחרון "People Like Us".

לאחר פירוק הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 1974, מתה קאס אליוט (מאמא קאס אליוט - Mama Cass Elliot) מהתקף לב תוך כדי שינה לאחר הופעה מוצלחת בהיכל ה'לונדון פלדיום' בלונדון, במהלך סיבוב הופעות. ג'ון פיליפס מת מכשל בלב ב-18 במרץ 2001. דני דוהרטי מת ממחלת כליות ב-19 בינואר 2007.

מישל פיליפס התחילה קריירת משחק מוצלחת.