TheMarker

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף The Marker)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Internet-news-reader.svg TheMarker
הלוגו של TheMarker
תדירות יומון וירחון
מו"ל הארץ
מייסד גיא רולניק ואיתן אבריאל
עורך אלוף בן
תאריך ייסוד 1 במאי 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית
מדינה ישראל
www.themarker.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

TheMarkerעברית: דה מרקר) הוא עיתון יומי כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית עיתון "הארץ". הוקם בידי גיא רולניק ואיתן אבריאל. החל מינואר 2008, הוא נמכר כעיתון יומי עצמאי. לעיתון גם ירחון כלכלי (הנושא את השם TheMarker Magazine) ורשת חברתית מקוונת בשם TheMarker cafe. מערכת העיתון פועלת בבניין "הארץ" בתל אביב. העורך הראשי של TheMarker הוא אלוף בן, אבי בר-אלי משמש כעורך תחתיו ועורך המגזין הוא איתן אבריאל.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט TheMarker נחשף לציבור ב-1 במאי 2000 ונועד להציג סיקור שוטף של שוק ההון בישראל ובעולם, תחום ההיי-טק, ענפי הפרסום והמדיה, ענף הנדל"ן, שוק העבודה, צרכנות, עולם המשפט הישראלי, רכב ותחבורה. עד אז, היווה אתר האינטרנט של "גלובס" היחיד בישראל העוסק בחדשות מתחום הכלכלה.

המייסד והמקים של TheMarker הוא גיא רולניק ואליו הצטרפו איתן אבריאל המשמש כיום כעורכו של המגזין ועדו פולק המשמש כיום כמנהל הטכנולוגיות הראשי של קבוצת המדיה מטומי. רולניק, אבריאל ופולק הקימו את TheMarker ב-1999. המשקיעים הראשונים היו קבוצת "הארץ" ואתר האינטרנט הכלכלי האמריקאי TheStreet.com - שיתוף פעולה שהתפתח על רקע שגשוג כלכלי וגאות בענפי ההיי-טק והאינטרנט בישראל ובעולם.

אתר TheMarker[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך הקמת אתר האינטרנט גויסו כ-30 עיתונאים ליצירת מערכת חדשות עצמאית, שתשרת את האתר בלבד, ותפעל במנותק ממערכת המדור הכלכלי של עיתון "הארץ". בהמשך הועלתה לרשת מהדורה אנגלית של האתר - שתכניה שולבו במסגרת TheStreet. שיתוף הפעולה בין אתר TheMarker לבין עיתון "הארץ" החל ב-2001 והורחב בהדרגה.

החל ממאי 2018 מחלק האתר את הכתבות לכתבות פתוחות וכתבות סגורות אשר הגישה אליהן כרוכה בתשלום.[2]

אתר TheMarker מציג מדיניות אתית נוקשה כחלק מ"מדיניות המערכת":

"על מנת למנוע ספקות לגבי האפשרות של ערבוב שיקולים אישיים או עסקיים בעבודת המערכת, מנועים כל עובדי מערכת TheMarker מלהחזיק במניות, אגרות חוב קונצרניות, אופציות, כתבי אופציות וניירות ערך אחרים, בין אם הם נסחרים בתל אביב ובין אם בבורסות אחרות. למיטב ידיעתנו, זוהי ההגבלה החמורה ביותר הקיימת בעיתונות הישראלית, כמו גם בעיתונות הזרה".

תביעה על הפרת זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון "מעריב" וכתביו הכלכליים תבעו את אתר TheMarker ועורכיו על הפרת זכויות יוצרים נרחבת, במסגרתה במהלך השנים 2001–2002 העתיק אתר TheMarker באופן שיטתי כתבות ממדור "עסקים" של "מעריב", ללא רשות וללא מתן קרדיט לכתבי "מעריב". TheMarker טען שמדובר בסקירת עיתונות לגיטימית, שלא חייבה מתן קרדיט, על פי הנוהג המקובל באותה תקופה. ב-17 באוקטובר 2012 פסק בית המשפט המחוזי מרכז שאתר TheMarker אכן הפר את זכויות היוצרים של "מעריב" וכתביו, ואף הטיל חובות אישית על גיא רולניק ואיתן אבריאל, מייסדי TheMarker. סכום הפיצויים ל"מעריב" ולכתביו נקבע על 5.5 מיליון ש"ח ועוד 180,000 ש"ח הוצאות משפט.[3] שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון, ובפשרה שהושגה ביניהם נקבע ש-TheMarker ישלם למעריב פיצוי בסך 3.3 מיליון ש"ח ותבוטל החבות האישית של רולניק ואבריאל.[4]

העיתון היומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2005 במה שנחשב כצעד תקדימי בעולם העיתונות בישראל, אומץ המותג האינטרנטי TheMarker על ידי העיתון המודפס - ומדור הכלכלה של "הארץ" זכה לשם "הארץ TheMarker" ולעיצוב מחודש בפורמט טבלואיד הקטן ביחס לשאר חלקי העיתון. בנוסף, התמסד שיתוף הפעולה בתחום התוכן בין האתר למהדורה המודפסת. בפורמט החדש הגבירה "הארץ" את תחרותה בעיתון הכלכלי הוותיק "גלובס". התחזקות TheMarker ומעמדו של גיא רולניק ב"הארץ" היו אחת הסיבות לעזיבת חנוך מרמרי את עריכת "הארץ" לאחר 13 שנים.

בשתי שנותיו הראשונות הכיל גיליון של TheMarker כחמישים עמודים, וב-2007 הוגדל הגיליון לכשמונים עמודים. שינוי נוסף חל בכותרת העיתון: הכיתוב שהופיע מתחת לשם העיתון, "עיתון הכלכלה והעסקים של הארץ", הוחלף לכיתוב "עיתון הכלכלה והעסקים של ישראל". ידיעות מעטות מ-TheMarker הרכיבו מדי יום את עמוד הכלכלה של החינמון "ישראל היום" בשנתו הראשונה. ב-2007 החלה לפעול באתר TheMarker הרשת החברתית המקוונת ואתר הבלוגים TheMarker Café. בתחילת שנת 2008, לקראת הוצאתו לאור של "כלכליסט", יומון כלכלי חדש מקבוצת "ידיעות אחרונות", הגדיל TheMarker את מספר עמודיו, והחל להימכר גם כעיתון עצמאי, נפרד מ"הארץ".

כל גיליון מחולק למדורים המסודרים לפי נושאים ומקלים על ההתמצאות במוסף: חדשות, דעות (של חברי המערכת, בעיקר גיא רולניק, מירב ארלוזורוב וסמי פרץ, לצד קוראי העיתון), היי-טק ותקשורת, נדל"ן ותשתיות, פרסום שיווק ומדיה, עבודה וקריירה, משפטים, צרכנות, כלכלה עולמית ושוק ההון. ביום ראשון המוסף מצומצם בגודלו. ביום שישי הוא יוצא בגרסה הקרויה Markerweek, שלה אופי מגזיני וכמה כתבים ייעודיים.

בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011 אמר חוקר העיתונות ד"ר רפי מן כי TheMarker תרם להנחת התשתית הציבורית למחאה זו. "אני חושב שמבחינה זאת הוא באמת יותר בולט מעיתונים אחרים".[5]

מגזין TheMarker[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזין TheMarker הוא ירחון כלכלי בעריכת איתן אבריאל.

מגזין TheMarker רשם כמה הישגים עיתונאיים, בהם חשיפת מעשיו של שר האוצר, אברהם הירשזון ביולי 2004. ביוני 2008 הוגש נגד הירשזון כתב אישום, בין היתר על גניבה והלבנת הון, הוא הורשע ונגזר עליו מאסר בפועל. בכך היה הירשזון לשר האוצר הראשון שנשלח לכלא. הירשזון שכר את עורך הדין היהודי-אמריקאי אלן דרשוביץ כדי שינסה למנוע את פרסום הכתבה במגזין TheMarker, אך היא פורסמה בכל זאת.

גיליונות רבים של המגזין עסקו בעלייתם של הטייקונים ומשפחות העסקים בישראל, בהם נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, יצחק תשובה ואחרים, בהשפעתם על כלכלת ישראל ובמה שנדרש לעשות כדי לשנות את המציאות הכלכלית הישראלית. העבודה העיתונאית של המגזין, יחד עם אתר האינטרנט והעיתון היומי המודפס, עודדו את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר להקים את ועדת הריכוזיות ("הוועדה להגברת התחרותיות במשק") באוקטובר 2010. על רקע עבודת הוועדה, בסוף 2013 חוקק חוק הריכוזיות ("חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות").

על רקע המשבר הפיננסי של סוף 2008 ותחילת 2009, מגזין TheMarker הקדיש תשומת לב מיוחדת לדרישות של כמה מאילי ההון למחוק חובות והתנגד להן נחרצות. עקב כך, היקפי הסדרי החוב היו נמוכים מאלה שלהם בעלי הון קיוו, ולפיכך חלקם נאלצו לוותר על מניות כדי לעמוד בהתחייבויותיהם.

תחת עריכתו של אבריאל, מגזין TheMarker כתב רבות על תקציבי צה"ל, שכרם של משרתי הקבע שמועסקים במשרות שאינן קרביות, הפנסיות של משרתי הקבע ועוד. הכתבות הרחיבו את הדיון הציבורי על מערכת הביטחון, שעד אז התרכז בעיקר בפעילותה הצבאית והביטחונית.

נושאים נוספים שכוסו בהרחבה על ידי המגזין הם הצעידה המהירה של ישראל לקראת פקקי תנועה אינסופיים (אוקטובר 2010 ופברואר 2019), החוקרים המובילים בעולם המדע הישראלי (ינואר 2013), "100 חקירות שצריך לפתוח" (אפריל 2014), מאזן האימה בין ראש הממשלה נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס (ספטמבר 2016, לפני שנחשפו הקלטות השיחות ביניהם), המשמעות של תיק 2000 (ספטמבר 2018), השימוש הפרטי והעסקי בידע הטכנולוגי של יחידה 8200 (אפריל 2017), משבר האקלים (ספטמבר 2019) ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]