The Marshall Mathers LP

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
The Marshall Mathers LP
אלבום אולפן מאת אמינם
יצא לאור 23 במאי,
הוקלט 1999-2000
סוגה היפ הופ
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 72:14
חברת תקליטים אפטרמת'/אינטרסקופ
הפקה ד"ר דרה, מל-מן, 45 קינג, אמינם, האחים באס
כרונולוגיית אלבומים של אמינם
The Slim Shady LP
(1999) 		The Marshall Mathers LP
(2000) 		The Eminem Show
(2002)
סינגלים מ-The Marshall Mathers LP
  1. The Real Slim Shady
    תאריך יציאה: 16 במאי 2000
  2. The Way I Am
    תאריך יציאה: 7 בספטמבר 2000
  3. Stan
    תאריך יציאה: 9 בדצמבר 2000
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

The Marshall Mathers LP הוא אלבומו השלישי של הראפר אמינם. הוא יצא בשנת 2000 וזכה להצלחה רבה ברחבי העולם ונחשב לאלבום הסולו הנמכר במהירות הרבה יותר בכל הזמנים. נכון ל-2014, האלבום מכר 32 מיליון עותקים ברחבי העולם.

ב-5 בנובמבר 2013 יצא לאור אלבום המשך בשם The Marshall Mathers LP 2.

תוכן המילים ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן המילים באלבום זה היה גס ובוטה, כיאה לסגנונו החריף של אמינם ושל מוזיקת הראפ בכלל. השירים עסקו בעיקר ב"עלייתו לגדולה" ופגעו באלו שביקרו את אלבומו הקודם. עצם העובדה שקרא לאלבום בשמו האמיתי, מרשל מאת'רס, מלמדת על התנערותו של אמינם מהתדמית של "סלים שיידי", שם הבמה השני שלו שהשימוש בו היה נפוץ מאוד באלבומו הקודם (שאף נקרא על שמו - The Slim Shady LP), והצגת עצמו בצורה טבעית, כבן אדם מן השורה. כמו כן עסקו השירים גם במשפחתו, בעיקר בשנאה לאשתו קים.

סביב האלבום היו מחאות רבות, וכשהאלבום היה מועמד לארבעה פרסי גראמי (ביניהם אלבום השנה, ובכך היה לאלבום הראפ הראשון שמועמד לקטגוריה זו) החריפו המחאות. הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה ארגנה חרם על טקס גראמי, בעקבות הרושם המתקבל משיריו על שנאה כלפי הומוסקסואלים, ואמינם הגיב בכך ששר בטקס גראמי את הלהיט Stan ביחד עם אלטון ג'ון תוך שהוא מתחבק איתו בסיום השיר בניסיון להראות כי אינו שונא הומוסקסואלים. האלבום קיבל ביקורות טובות ממבקרי מוזיקה כגון All Music Guide ומגזין המוזיקה הבריטי New Musical Express.

מכירות והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבוע הראשון ליציאתו מכר האלבום 1.7 מיליון עותקים, ובכך הפך לאלבום הראפ שנמכר בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה. אלבום זה היה האלבום השני הכי נמכר באותה שנה, כשמכר 8 מיליון עותקים בארצות הברית ועוד כ־21 מיליון עותקים ברחבי העולם. נכון למאי 2019 האלבום מכר בארצות הברית 11 מיליון עותקים, ויותר מ-35 מיליון בעולם כולו.

מגזין הרולינג סטון מיקם את האלבום במקום ה-298 מתוך 500 האלבומים הטובים בהיסטוריה.[1] בשנת 2019, מגזין הגרדיאן דירג את האלבום במקום ה-67 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של המאה ה-21".[2] מגזין הרולינג סטון דירגו את האלבום במקום ה-145 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" אשר הרכיבו בשנת 2020, לאחר שני מהדורות שנוצרו בעבר.[3] בשנת 2022 האלבום דורג במקום ה-25 ברשימת 200 אלבומי ההיפ-הופ הטובים ביותר בכל הזמנים של מגזין רולינג סטון.[4] מגזין Spin כלל את האלבום במקום ה-50 ברשימת "300 האלבומים הטובים ביותר ב-30 שנים האחרונות (1985–2014), שנערך בשנת 2019.[5]

האלבום היה מועמד לארבעה פרסי גראמי וזכה בשלושה: אלבום הראפ של השנה, הופעת הראפ הטובה ביותר בסולו, והופעת הראפ הטובה ביותר בהרכב.

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Real Slim Shady - הסינגל הראשון מהאלבום שהגיע הישר לראש מצעדי הלהיטים במדינות רבות, ביניהן בריטניה וארצות הברית. בשיר זה השמיץ אמינם ידוענים שונים, כמו כריסטינה אגילרה ובריטני ספירס, וזכה בפרסים רבים.
  • The Way I Am - הסינגל השני באלבום. השיר הראשון שאמינם הפיק לבדו. בניגוד ל- "The Real Slim Shady", שיר זה משרה אווירה כבדה ורצינית. בשיר זה אמינם מדבר על עצמו ועל יחסו לחוג מעריציו ולתקשורת, אשר לטענתו מפלה אותו לרעה ומשליכה את כל חוליי החברה על מילות שיריו הקיצוניות. שיר זה הוא מעין סגירת חשבונות עם אוהביו ושונאיו גם יחד, שהוא טוען כי חונקים אותו עם אהבתם אליו ולא נותנים לו לחיות את חייו כאדם מן השורה.
  • Stan - הסינגל השלישי באלבום. שיר זה מספר על מעריץ מטורף של אמינם שכותב לו מכתבים, ולאחר שאינו מקבל תשובה הוא מתאבד ביחד עם חברתו ההרה (אותה הוא קושר בתא המטען) על ידי דרדור מכוניתו לתור נהר בנפילה מגשר. פזמון השיר שמבוצע על ידי הזמרת הבריטית דיידו הוא בעצם הבית הראשון בשירה "Thank You". השיר נחשב לאחד השירים המפורסמים של אמינם וגם הוא זכה בפרסים רבים, ובנוסף דורג במקום ה-290 ברשימת 500 השירים הטובים בהיסטוריה של המגזין רולינג סטון.

שירים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kill You - רוב השיר מדבר על אמא של אמינם (ההתעללות שלה בו וכו'..), על רוצחים סדרתיים, ועל החלק הרע שבאמינם. בשורה אחת הוא כותב "אני אהיה עוד ראפר מת שהרגו אותו על דברים שהוא לא היה צריך להגיד", כרמיזה ואף השוואה לראפרים טופאק וביגי שנרצחו על רקע וויכוחים.
  • Criminal - בשיר זה אמינם משמיץ את מעצב האופנה ורסצ'ה, אמא שלו, הנשיא ביל קלינטון, ובעיקר מדבר על הביקורת הקשה עליו, והוא אומר בפזמון ש"אם כל חרוז שאני עושה זה פשע, אז אני פושע".
  • Marshall Mathers - בשיר זה אמינם לא מבין את ההערצה אליו, הוא אומר שהוא בסך הכל בן אדם רגיל ולכן הוא לא מבין על המהומה שמסביבו, בנוסף אמינם לועג לתרבות הפופ ולהקות בנים.
רשימת השמעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיר אורחים מפיקים זמן
Public Service Announcement 2000 - - 0:26
Kill You - Dr. Dre, Mel-Man 4:24
Stan Dido The 45 King, Eminem 6:44
Paul Paul Rosenberg - 0:11
Who Knew - Dr. Dre, Mel-Man 3:48
Steve Berman Steve Berman - 0:54
The Way I Am - Eminem 4:50
The Real Slim Shady - Dr. Dre, Mel-Man 4:44
?Remember Me RBX & Sticky Fingaz Dr. Dre, Mel-Man 3:39
I'm Back - Dr. Dre, Mel-Man 5:10
Marshall Mathers - Bass Brothers, Eminem 5:21
Ken Kaniff - - 1:02
Drug Ballad Dina Rae Bass Brothers, Eminem 5:00
Amityville Bizarre Bass Brothers, Eminem 4:14
Bitch Please II Dr. Dre, Snoop Dogg, Xzibit & Nate Dogg Dr. Dre, Mel-Man 4:48
Kim - Bass Brothers 6:17
Under the Influence D12 Bass Brothers, Eminem 5:21
Criminal - Bass Brothers, Eminem 5:15

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rolling Stone, Rolling Stone, 500 Greatest Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2009-05-31 (ב־American English)
  2. ^ The 100 best albums of the 21st century | Music | The Guardian, web.archive.org, ‏2019-09-13
  3. ^ Rolling Stone, Rolling Stone, The 500 Greatest Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2020-09-22 (ב־American English)
  4. ^ Charles Aaron,Mankaprr Conteh,Jon Dolan,Will Dukes,Dewayne Gage,Joe Gross,Kory Grow,Christian Hoard,Jeff Ihaza,Julyssa Lopez,Mosi Reeves,Yoh Phillips,Noah Shachtman,Rob Sheffield,Simon Vozick-Levinson,Christopher R. Weingarten, Charles Aaron, Mankaprr Conteh, Jon Dolan, Will Dukes, The 200 Greatest Hip-Hop Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2022-06-07 (ב־American English)
  5. ^ SPIN Staff, The 300 Best Albums of the Past 30 Years (1985-2014), SPIN, ‏2015-05-11 (ב־American English)


אלבומי השנה של רולינג סטון
1978–1979 1978: הרולינג סטונז – Some Girls ‏• 1979: ניל יאנג – Rust Never Sleeps
1980–1989 1980: הקלאש – London Calling ‏• 1981: הרולינג סטונז – Tattoo You ‏• 1982: ברוס ספרינגסטין – Nebraska ‏• 1983: אר.אי.אם. – Murmur ‏• 1984: ברוס ספרינגסטין – Born in the U.S.A. ‏• 1985: ראשים מדברים – Little Creatures ‏• 1986: פול סיימון – Graceland ‏• 1987: ברוס ספרינגסטין – Tunnel of Love ‏• 1988: מידנייט אויל – Diesel and Dust ‏• 1989: ניל יאנג – Freedom
1990–1999 1990: שינייד או'קונור – I Do Not Want What I Haven't Got ‏• 1991: אר.אי.אם. – Out of Time ‏• 1992: אר.אי.אם. – Automatic for the People ‏• 1993: נירוונה – In Utero ‏• 1994: הול – Live Through This ‏• 1995: פי ג'יי הארווי – To Bring You My Love ‏• 1996: בק – Odelay ‏• 1997: בוב דילן – Time Out of Mind ‏• 1998: לורן היל – The Miseducation of Lauryn Hill ‏• 1999: זעם כנגד המכונה – The Battle of Los Angeles
2000–2009 2000: אמינם – The Marshall Mathers LP ‏• 2001: בוב דילן – Love and Theft ‏• 2002: בק – Sea Change ‏• 2003: אאוטקאסט – Speakerboxxx/The Love Below ‏• 2004: קניה וסט – The College Dropout ‏• 2005: קניה וסט – Late Registration ‏• 2006: בוב דילן – Modern Times ‏• 2007: מ.י.ה. – Kala ‏• 2008: טיוי און דה רדיו – Dear Science ‏• 2009: יו 2 – No Line on the Horizon
2010–2019 2010: קניה וסט – My Beautiful Dark Twisted Fantasy ‏• 2011: אדל – 21 ‏• 2012: ברוס ספרינגסטין – Wrecking Ball ‏• 2013: ומפייר ויקנד – Modern Vampires of the City ‏• 2014: יו 2 – Songs of Innocence ‏• 2015: קנדריק לאמאר – To Pimp a Butterfly ‏• 2016: ביונסה – Lemonade ‏• 2017: קנדריק לאמאר – Damn ‏• 2018: קארדי בי – Invasion of Privacy ‏• 2019: אריאנה גרנדה – Thank U, Next
2020–הווה 2020: טיילור סוויפט – Folklore ‏• 2021: אוליביה רודריגו – Sour ‏• 2022: ביונסה – Renaissance
פרס המוזיקה של MTV אירופה לאלבום הטוב ביותר
Ray of Light - מדונה (1998) ‏•‏‏ By Request - בויזון (1999) ‏•‏‏ The Marshall Mathers LP - אמינם (2000) ‏•‏‏ Chocolate Starfish and the Hot Dog Flavored Water - לימפ ביזקיט (2001) ‏•‏‏ The Eminem Show - אמינם (2002) ‏•‏‏ Justified - ג'סטין טימברלייק (2003) ‏•‏‏ Confessions - אשר (2004) ‏•‏‏ American Idiot - גרין דיי (2005) ‏•‏‏ Stadium Arcadium - רד הוט צ'ילי פפרז (2006) ‏•‏‏ Loose - נלי פורטדו (2007) ‏•‏‏ Blackout - בריטני ספירס (2008)
הקודם:
2000: אמינם - The Slim Shady LP 		פרס גראמי לאלבום הראפ הטוב ביותר
2001: אמינם - The Marshall Mathers LP 		הבא:
2002: אאוטקאסט - Stankonia
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=The_Marshall_Mathers_LP&oldid=36067005"