The One (אלבום של אלטון ג'ון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
The One
EltonJohnTheOne.jpeg
אלבום אולפן מאת אלטון ג'ון
יצא לאור 22 ביוני 1992
הוקלט נובמבר 1991– מרץ 1992
Studio Guillaume Tell, פריז[1][2][3]
סוגה רוקפופ
שפה אנגלית
אורך 58:05
חברת תקליטים MCA רקורדס (אנ') (ארצות הברית)
רוקט רקורדס (אנ') (בריטניה)
הפקה כריס תומאס (אנ')
כרונולוגיית אלטון ג'ון
The Very Best of Elton John
(1990)
The One
(1992)
Greatest Hits 1976–1986
(1992)
סינגלים מ-The One
  1. "The One"
    תאריך יציאה: 25 במאי 1992
  2. "Runaway Train"
    תאריך יציאה: 20 ביולי 1992
  3. "The Last Song"
    תאריך יציאה: 26 באוקטובר 1992
  4. "Simple Life"
    תאריך יציאה: 10 במאי 1993

The Oneעברית: האחד או האחת) הוא אלבום האולפן ה־23 של המוזיקאי הבריטי אלטון ג'ון, שיצא לאור ב־22 ביוני 1992. הוא אלבום האולפן הראשון שהוציא ג'ון מאז נגמל מבולימיה ומהתמכרויותיו לסמים ולאלכוהול[4]. "The One" הגיע למקום השני בבריטניה ושהה בו במשך שלושה שבועות. בארצות הברית, הוא הגיע למעמד פלטינה כפולה (על ידי RIAA) ובכך היה לאלבום הנמכר ביותר של ג'ון שם מאז 1975.

את עטיפת האלבום עיצב ג'אני ורסצ'ה.

הסינגל הרביעי מתוך האלבום, "Simple Life", קבע רצף של 24 שנים עם להיט של ג'ון בטופ־40 בבילבורד הוט 100. בכך שבר ג'ון את השיא הוותיק הקודם (23 שנים רצופות) שנקבע על ידי אלביס פרסלי ב־1977[5][6][7][8].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1992 ג'ון מיקד תשומת לב ציבורית מכמה סיבות: פרסומת לדיאט קולה בה השתתף[9], הוצאת אלבום המחווה המדובר "Two Rooms", הוצאת גרסת הדואט המצליחה עם ג'ורג' מייקל ל־"Don't Let the Sun Go Down on Me", שיצאה בנובמבר 1991, הוצאת אלבומי האוסף To Be Continued... (אנ') ו־The Very Best of Elton John (אנ') והשתתפותו במופע המחווה לזכרו של פרדי מרקיורי (אנ'), שנערך באפריל 1992. כל אלה גרמו לעניין ציבורי בג'ון, דבר שסייע להצלחתו המסחרית של האלבום[10].

"The One" הוא אלבום האולפן הראשון שהוציא ג'ון מאז נגמל מבולימיה ומהתמכרויותיו לסמים ולאלכוהול[11][4]. באופן מכוון, הוא עוסק בכובד ראש בנושאים רציניים. ג'ון סיפר שבהכנת האלבום "היו שניים או שלושה שירים שפשוט לא התאימו להלך הרוח הרציני של האלבום הזה, אז הם נחתכו"[12].

באלבום חזר ג'ון לנגן על פסנתר אקוסטי (ימאהה Disklavier (אנ')) לצד הפסנתר האלקטרוני Roland RD-1000 (אנ'), שבו עשה שימוש נרחב באלבומיו הקודמים, "Reg Strikes Back" ‏(1988) ו־"Sleeping with the Past" ‏(1989), אף שהוא שב לעשות שימוש ברולנד במהלך סיבוב ההופעות "The One" (אנ') ובאלבום Duets (אנ') ‏(1994)[10][1]. אולה רומו (אנ') סיפק תכנות תופים, נרחב בהרבה מאשר באלבומים קודמים של ג'ון[10]. בנוסף לגיטריסט הוותיק דייווי ג'ונסטון (אנ'), בכמה שירים ניגן גיטריסט חדש בשם אדם סימור. מארק טיילור ניגן בקלידים, ונגינה נוספת סיפק גאי בבילון, שסיפק גם תכנות קלידים. פינו פלדינו ניגן בס.

השיר "Runaway Train" הוא דואט עם אריק קלפטון. השיר נכתב לאחר שג'ון הזמין מטופין שיר, לאחר שנקבעו לו מופעים משותפים עם קלפטון. אולה רומו שותף בקרדיט הכתיבה של השיר עם ג'ון וטופין. דייוויד גילמור התארח באלבום וניגן בגיטרה ב־"Understanding Women"‏[2].

ג'אני ורסצ'ה עיצב את עטיפת האלבום, כמו גם את תלבושות חברי הלהקה במהלך סיבוב ההופעות של האלבום, ואת הבמה והתאורה[2][10].

הצלחה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [4]
שיקגו טריביון [9]
רוברט קריסטיגו (אנ') +C‏[13]
אנטרטיינמנט ויקלי B
לוס אנג'לס טיימס [14]
קיו (אנ') [15]

האלבום שהה שלושה שבועות רצופים במקום השני במצעד האלבומים הבריטי (כשמעליו אלבום האוסף Back to Front (אנ') של ליונל ריצ'י). בארצות הברית, האלבום היה לנמכר ביותר של ג'ון מאז 1975, עם הגיעו למעמד פלטינה x‏2 על ידי RIAA.

סטיבן תומאס ארלווין (אנ'), מבקר "AllMusic", כתב שג'ון נותן ביצועים משכנעים למדי באסופת השירים הטובה למדי שבאלבום. שירי האלבום קליטים וטובים למדי, אך הם אינם משאירים חותם לאורך זמן. ארלווין ביקר את ההפקה האנמית מדי לטעמו. עם זאת אמר שהאלבום נשמע חם יותר מאשר האלבומים האחרונים שקדמו לו.

מארק קארו מ"שיקגו טריביון" כתב שג'ון מיצב את עצמו באלבום כמוזיקאי מוזיקה עכשווית למבוגרים. קארו שיבח את "Simple Life" "הדרמטי, העשיר והסוחף" ואת רצועת הנושא "בעלת ההשראה". "הבלדות המדויקות, הכוללות תחינה לא לאנוס אישה בדייט ("When a Woman Doesn`t Want You"), מעוצבות במיומנות, אך נוטות להיכרך ביחד, תוך שהחומר הקצבי יותר, הכולל דואט אנרגטי עם אריק קלפטון ("Runaway Train"), שומר על ברק לא מאיים של שנות ה־90". קארו ביקר שירים שגרתיים יותר כמו "On Dark Street", "שנראה שג'ון כותב מתוך שינה", "אך זה עדיין נשאר אלבום שברוס הורנסבי (אנ') יכול לקנא בו".

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השירים נכתבו על ידי ברני טופין (למעט היכן שמצוין אחרת), המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אלטון ג'ון (למעט היכן שמצוין אחרת).

מס' שם משך
1. Simple Life 6:25
2. The One 5:53
3. Sweat It Out 6:38
4. Runaway Train (דואט עם אריק קלפטון. לחן: ג'ון ואולה רומו, מילים: טופין) 5:23
5. Whitewash County 5:30
6. The North 5:15
7. When a Woman Doesn't Want You 4:56
8. Emily 4:58
9. On Dark Street 4:43
10. Understanding Women 5:03
11. The Last Song 3:21
משך כולל:
58:05

רצועות בונוס (ההנפקה מחדש של "Polygram International" ב־1998)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם משך
12. Suit of Wolves 5:37
13. Fat Boys and Ugly Girls 4:13
משך כולל:
67:55

צדדי ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השיר פורמט
"Suit of Wolves" ‏"The One" ‏7 אינץ' / תקליטור (ארצות הברית/בריטניה)
"Fat Boys and Ugly Girls" ‏"The One" תקליטור (ארצות הברית/בריטניה)
"Understanding Women" (רמיקס) ‏"Runaway Train" תקליטור (ארצות הברית/בריטניה)
"The Man Who Never Died" (רמיקס) ‏"The Last Song" ‏7 אינץ' / תקליטור (בריטניה)
"Song for Guy" (רמיקס) ‏"The Last Song" תקליטור (בריטניה)
"Simple Life" (Hot Mix) ‏"Simple Life" ‏7 אינץ' / תקליטור (ארצות הברית)
"Simple Life" (מיקס מקורי) ‏"Simple Life" תקליטור (ארצות הברית)

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפיק כריס תומאס (אנ')
  • הקלטה וטכנאות קול – דייוויד ניקולס
  • עוזר טכנאי קול – אלכס פירלה ואנדי סטריינג'
  • עוזר טכנאי קול ב־"Runaway Train" – אנדי ברדפילד
  • שירים מס' 1–3, 5–9 ו־11 ב־Studio Guillaume Tell שבפריז
  • ‏"Runaway Train" הוקלט ב־Studio Guillaume Tell וב־The Town House (אנ') שבלונדון
  • ‏"Understanding Women" הוקלט באולפני AIR (אנ') שבלונדון
  • מיקס – אולפני AIR
  • ‏Cutting ב־The Hit Factory (אנ') שבלונדון
  • תיאום אלבום – סטיב בראון
  • תיאום אולפן – אדריאן קולי וסם סטל
  • טכנאי לאריק קלפטון – לי דיקסון
  • טכנאי למארק טיילור – וינס בארקר
  • צילום – פטריק דמרשלייה (אנ')
  • עיצוב עטיפה – ג'אני ורסאצ'ה
  • ניהול — ג'ון ריד (אנ')

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיקומי שיא במצעדים שבועיים נבחרים
סינגל מצעד מיקום

שיא

The One בילבורד הוט 100[16] 9
מצעד השירים העכשוויים למבוגרים[17] 1
מצעד 40 שירי המיינסטרים (אנ')[18] 6
מצעד הסינגלים הקנדי[19] 1
מצעד הסינגלים הבריטי[20] 10
Eurochart Hot 100[21] 5
המצעד הצרפתי[22] 3
Runaway Train מצעד הסינגלים הבריטי[20] 31
‏Eurochart Hot 100[23] 48
המצעד הצרפתי[24] 29
The Last Song בילבורד הוט 100[16] 23
מצעד השירים העכשוויים למבוגרים[17] 2
מצעד 40 שירי המיינסטרים[18] 26
מצעד הסינגלים הקנדי[25] 7
מצעד הסינגלים הבריטי[20] 21
‏Eurochart Hot 100[26] 80
Simple Life בילבורד הוט 100[16] 30
מצעד השירים העכשוויים למבוגרים[17] 1
מצעד 40 שירי המיינסטרים[18] 17
מצעד הסינגלים הקנדי[27] 3
מצעד הסינגלים הבריטי[20] 44

מיקומי שיא במצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעדים שבועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Picto infobox music.png
‏  מצעד  שבועי (1992)
מדינה מצעד מיקום שיא
Flag of Austria.svg אוסטריה Ö3 Austria Top 40‏ 1[28]
Flag of Australia (converted).svg אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 2[29]
Flag of Europe.svg אירופה מצעד האלבומים האירופאי 1[30]
Flag of the United States.svg ארצות הברית בילבורד 200 8[31]
Flag of the United Kingdom.svg בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 2[32]
Flag of Germany.svg גרמניה GfK – טופ 100 1[33]
Flag of the Netherlands.svg הולנד מצעד האלבומים ההולנדי 14[34]
Flag of Hungary.svg הונגריה Mahasz 32[35]
Flag of Japan.svg יפן Oricon 35
Flag of Norway.svg נורווגיה ווה גה ליסטה 2[36]
Flag of New Zealand.svg ניו זילנד RMNZ 7[37]
Flag of Spain.svg ספרד PROMUSICAE 5[30]
Flag of France.svg צרפת SNEP 1
Flag of Canada (Pantone).svg קנדה מצעד האלבומים הקנדי 7
Flag of Sweden.svg שוודיה סוורייטופליסטן 8[38]
Flag of Switzerland.svg שווייץ מצעד האלבומים השווייצרי 1[39]

מצעדים שנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Picto infobox music.png
‏  מצעד שנתי (1992)
מדינה מצעד מיקום שיא
Flag of Austria.svg אוסטריה Ö3 Austria Top 40‏ 9[40]
Flag of Australia (converted).svg אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 27[41]
Flag of the United States.svg ארצות הברית בילבורד 200 59
Flag of the United Kingdom.svg בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 52
Flag of France.svg צרפת SNEP 18
Flag of Switzerland.svg שווייץ מצעד האלבומים השווייצרי 11[42]

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה הסמכה יחידות מאושרות / מכירות
אוסטריה (IFPI אוסטריה)[43] פלטינה 15,000*
אוסטרליה (ARIA)[44] פלטינה ×2 140,000^
איטליה (FIMI)[45] פלטינה ×2 400,000[45]
ארגנטינה (CAPIF)[46] פלטינה 60,000^
ארצות הברית (RIAA)[47] פלטינה ×2 2,000,000^
בריטניה (BPI)[48] זהב 100,000^
גרמניה (BVMI)[49] זהב 250,000^
דנמרק (IFPI Denmark)[50] פלטינה 80,00^
מקסיקו (AMPROFON)[51] זהב 100,000^
נורווגיה (IFPI נורווגיה)[52] פלטינה 50,000*
ניו זילנד (RMNZ)[53] פלטינה 15,000^
ספרד (PROMUSICAE)[54] פלטינה 100,000^
צרפת (SNEP)[55] פלטינה 510,100[56]
קנדה (Music Canada)[57] פלטינה ×3 300,000^
שווייץ (IFPI שווייץ)[58] פלטינה ×2 100,000^
^אומדן היחידות המופצות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד
*אומדן המכירות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניגן קלידים ל"סימפל מיינדס" בשנים 1991–1999, 2005–2007.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הערות אלבום "The One", באתר albumlinernotes.com, בדיקה אחרונה ב־13 באוקטובר 2021
  2. ^ 1 2 3 ‏The One – ‏25 עובדות ל־25 שנים (במידת הצורך יש ללחוץ על "CONTINUE TO SITE"), באתר eltonjohn.com, ‏31 באוגוסט 2017, בדיקה אחרונה ב־14 באוקטובר 2021
  3. ^ אולפן ההקלטות, Studio Guillaume Tell, באתר Discogs, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2021
  4. ^ 1 2 3 סטיבן תומאס ארלווין (אנ'), ביקורת ‏"AllMusic", באתר AllMusic, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2021
  5. ^ Claude Bernardin & Tom Stanton, Rocket Man: Elton John from A – Z, Praeger, כריכה רכה, 1996, עמ' 77, ISBN 978-0-275-95698-1
  6. ^ האם אלטון ג'ון מלך חדש? 24 שנים במצעדי הפופ, באתר Desert News ‏Desert News, ‏27 במרץ 1993, בדיקה אחרונה ב־31 באוקטובר 2021
  7. ^ מגזין "בילבורד" כרך 97 מס' 45, ה־26 באוקטובר 1985, באתר גוגל ספרים, בעמ' 6 מוזכר שיא של 16 שנים רצופות (נכון ל־1985) עם להיט של ג'ון בטופ־40. ניתן לבדוק את המשך הרצף בדיסקוגרפיית הסינגלים של אלטון ג'ון (אנ') (יש לשים לב שהסינגל "Nikita" יצא בסוף אוקטובר 1985, אך הגיע למיקום השיא שלו (מס' 7) בבילבורד במרץ 1986)
  8. ^ Parke Puterbaugh, ג'ון בהיכל התהילה של הרוק אנד רול (ביוגרפיה), באתר היכל התהילה של הרוק אנד רול, 1994, בדיקה אחרונה ב־3 בנובמבר 2021
  9. ^ 1 2 מארק קארו,  ביקורת "שיקגו טריביון", באתר שיקגו טריביון, ‏9 ביולי 1992, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2021
  10. ^ 1 2 3 4 Elizabeth J. Rosenthal, His Song: The Musical Journey of Elton John, Billboard Books, מהדורה ראשונה, 2001, עמ' 338–362, ISBN 0-8230-8893-6
  11. ^ Claude Bernardin & Tom Stanton, Rocket Man: Elton John From A - Z, Praeger, Paperback edition, 1996, עמ' 1–2, ISBN 0-275-95698-9
  12. ^ Claude Bernardin & Tom Stanton, Rocket Man: Elton John From A - Z, Praeger, Paperback edition, 1996, עמ' 145, ISBN 0-275-95698-9
  13. ^ רוברט קריסטיגו (אנ'), ביקורת רוברט קריסטיגו, באתר robertchristgau.com, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2021
  14. ^ מייק בוהם, ביקורת "לוס אנג'לס טיימס", באתר Newspapers.com (אנ'), ‏17 ביולי 1992, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2021
  15. ^ פיל סתקליף, New LPs: Elton John The One, מגזין קיו (אנ'), אוגוסט 1992, עמ' 89
  16. ^ 1 2 3 היסטוריית ג'ון בבילבורד הוט 100, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  17. ^ 1 2 3 היסטוריית ג'ון במצעד השירים העכשוויים למבוגרים, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  18. ^ 1 2 3 היסטוריית ג'ון במצעד 40 שירי המיינסטרים, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  19. ^ הסינגל "The One" במצעד הסינגלים הקנדי, מגזין RPM (אנ') גיליון 1987 על ידי Library and Archives Canada (אנ'), באתר bac-lac.gc.ca, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  20. ^ 1 2 3 4 היסטוריית ג'ון בחברת המצעדים הרשמית (אלבומים וסינגלים), באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  21. ^ הסינגל "The One" – דירוג במצעד אירופה הוט 100 (קובץ PDF), באתר Music & Media (אנ'), כרך 9, מס' 28, ‏11 ביולי 1992, עמ 11, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  22. ^ הסינגל "The One" – דירוג במצעד הצרפתי, באתר lescharts.com, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  23. ^ הסינגל "Runaway Train" – דירוג במצעד אירופה הוט 100 (קובץ PDF), באתר Music & Media (אנ'), כרך 9, מס' 37, ‏12 בספטמבר 1992, עמ 15, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  24. ^ הסינגל "Runaway Train" – דירוג במצעד הצרפתי, באתר lescharts.com, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  25. ^ הסינגל "The Last Song" במצעד הסינגלים הקנדי, מגזין RPM (אנ') גיליון 1840 על ידי Library and Archives Canada (אנ'), באתר bac-lac.gc.ca, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  26. ^ הסינגל "The Last Song" – דירוג במצעד אירופה הוט 100 (קובץ PDF), באתר Music & Media (אנ'), כרך 9, מס' 48, ‏28 בנובמבר 1992, עמ 27, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  27. ^ הסינגל "Simple Life" במצעד הסינגלים הקנדי, מגזין RPM (אנ') גיליון 1781 על ידי Library and Archives Canada (אנ'), באתר bac-lac.gc.ca, בדיקה אחרונה ב־28 באוקטובר 2021
  28. ^ המצעד האוסטרי, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה ב־14 באוקטובר 2021
  29. ^ המצעד האוסטרלי, באתר australian-charts.com, בדיקה אחרונה ב־14 באוקטובר 2021
  30. ^ 1 2 המצעד האירופי Eurochart hot 100, ‏Nielsen Business Media, Inc, "בילבורד" 8 באוגוסט 1992, באתר גוגל ספרים, עמ' 43, בדיקה אחרונה ב־14 באוקטובר 2021
  31. ^ היסטוריית אלטון ג'ון בבילבורד 200, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־20 בנובמבר 2021
  32. ^ המצעד הבריטי (לשונית "Albums"), באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה ב־14 באוקטובר 2021
  33. ^ המצעד הגרמני (לשונית "Albums"), באתר offiziellecharts.de, בדיקה אחרונה ב־14 באוקטובר 2021
  34. ^ המצעד ההולנדי, באתר dutchcharts.nl, בדיקה אחרונה ב־14 באוקטובר 2021
  35. ^ המצעד ההונגרי, באתר mahasz.hu, בדיקה אחרונה ב־15 באוקטובר 2021
  36. ^ המצעד הנורווגי, באתר norwegiancharts.com, בדיקה אחרונה ב־15 באוקטובר 2021
  37. ^ המצעד הניו זילנדי, באתר charts.nz, בדיקה אחרונה ב־15 באוקטובר 2021
  38. ^ המצעד השוודי, באתר swedishcharts.com, בדיקה אחרונה ב־15 באוקטובר 2021
  39. ^ המצעד השווייצרי, באתר hitparade.ch, בדיקה אחרונה ב־15 באוקטובר 2021
  40. ^ המצעד האוסטרי השנתי, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה ב־15 באוקטובר 2021
  41. ^ המצעד האוסטרלי השנתי, באתר aria.com.au, בדיקה אחרונה ב־15 באוקטובר 2021
  42. ^ המצעד השווייצרי השנתי (1992), באתר hitparade.ch, בדיקה אחרונה ב־15 באוקטובר 2021
  43. ^ הסמכות זהב ופלטינה, באתר ifpi.at, בדיקה אחרונה ב־15 באוקטובר 2021
  44. ^ מכירות באוסטרליה, באתר וייבאק מאשין, אורכב מהמקור ב־23 באוגוסט 2020, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021
  45. ^ 1 2 מכירות באיטליה, באתר worldradiohistory.com, ‏3 ביולי 1993, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021
  46. ^ מכירות בארגנטינה, באתר וייבאק מאשין, אורכב מהמקור ב־23 באוגוסט 2020, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021
  47. ^ מכירות בארצות הברית, באתר RIAA, בדיקה אחרונה ב־16 באוקטובר 2021
  48. ^ מכירות בבריטניה, באתר איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי,  יש לבחור "BRIT Certified" בתפריט. ב־"Format" יש לבחור "Albums". ב־"Search BPI awards" יש לכתוב את שם האלבום, ב־"Label" יש לכתוב "Rocket, בדיקה אחרונה ב־3 בספטמבר 2021
  49. ^ מכירות בגרמניה, באתר musikindustrie.de,  בדיקה אחרונה ב־16 באוקטובר 2021
  50. ^ מכירות בדנמרק, באתר וייבאק מאשין, אורכב מהמקור ב־23 באוגוסט 2020, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021
  51. ^ מכירות במקסיקו, באתר וייבאק מאשין, אורכב מהמקור ב־10 בינואר 2014, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021
  52. ^ מכירות במקסיקו, באתר וייבאק מאשין, אורכב מהמקור ב־20 באפריל 2020, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021
  53. ^ מכירות בניו זילנד, באתר nztop40.co.nz, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021
  54. ^ Fernando Salaverri, Sólo éxitos: año a año, 1959–2002, ספרד: Fundación Autor-SGAE, מהדורה ראשונה, 2005, ISBN 84-8048-639-2
  55. ^ פלטינה בצרפת, באתר infodisc.fr, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021
  56. ^ מכירות בצרפת, באתר וייבאק מאשין, אורכב מהמקור ב־8 במרץ 2020, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021
  57. ^ מכירות בקנדה, באתר musiccanada.com, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021
  58. ^ מכירות בשווייץ, באתר swisscharts.com, בדיקה אחרונה ב־17 באוקטובר 2021