בשנת 1994, הוציאה אסטפן את אלבום גרסאות הכיסוי המצליח Hold Me, Thrill Me, Kiss Me, מתוכו יצאו להיטים כמו "Turn the Beat Around" ו-"Everlasting Love", שזכו להצלחה בינלאומית.[4][5] במסגרת אותו האלבום, הקליטה מחדש שירים שאהבה.[6] השירים באלבום היו מסוגת הדאנס והפופ.[6] עם זאת, בשנה שלפני כן, הקליטה ביחד עם פרנק סינטרה את השיר "Come Rain or Come Shine", שהיה שונה מהסוגות שאפיינו את שיריה.[7]
"האלבום הזה סוגר מעין מעגל בשבילי! השירים בו נבחרו על ידי הלב שלי ועל ידי מה שאני מרגישה. רציתי ליצור אלבום מיוחד בו יתאפשר לי לבטא את הרגשות שלי בכל שיר ושיר."
במהלך הקלטות האלבום, הקליטה אסטפן מחדש 50 שירים שונים לבחירתה, מתוכם 16 נבחרו להיכלל בגרסתו הסופית של האלבום, תוך ששלי ברג מבית הספר למוזיקה של פרוסט, של אוניברסיטת מיאמי הייתה מעורבת בהחלטת בחירתם. ברג עבדה בעבר עם ידוענים כמו פאטי אוסטין, אליוט סמית' וארטורו סנדובל.
את השירים באלבום הקליטה אסטפן ביחד עם אמנים שמזוהים עם הז'אנר של כל אחד מהשירים, תוך שבמהלך כל אחד מהם נכחה מקהלה שביצעה קולות רקע שהותאמו לסוגה הייחודית של כל אחד מהם. בין האמנים שהשתתפו בהקלטות השירים ניתן למנות את: לאורה פאוזיני, ג'ושוע בל ודייב קוז.
אסטפן ניסתה להציב סטנדרט באמצעות האלבום בכך שניסתה לגרום לשירים הישנים שהקליטה להישמע כמו חדשים. בשיר "They Can't Take That Away From Me" למשל, היה ניסיון ליצור "תחושה אפרו-קובנית שפוגשת את הואלס". את השיר הידוע "Eu Sei Que Vou Te Amar" של אנטוניו קרלוס ז'ובים, תרגמה לשפה האנגלית, תוך ששינתה את שמו ל-"It's You I'll Always Love". בנוסף לכך, היא הייתה מעורבת בתהליך היצירה המחודש של השיר. במהלך האלבום, שרה בכמה שפות כמו אנגלית, ספרדית, איטלקית וצרפתית. השיר שהקליטה ביחד עם לאורה פאוזיני היה בהשראת מייקל ג'קסון ונטלי קול.
אסטפן החלה לקדם את האלבום בכך שהיא הכריזה על הופעה מיוחדת שהתקיימה באלברט הול, בה היו מקומות מוגבלים.[10] במהלך ההופעה, ביצעה חלק מלהיטיה הידועים ביותר, בצורה ייחודית שנוצרה עבור אותה ההופעה בלבד. אופרה וינפרי השתתפה בקידום האלבום גם כן, בכך שקיימה עם אסטפן ראיון על הפרויקט העתידי שלה (אז, האלבום) תוך שסופר על הרקע שלו ועל סוגו.[11] שבוע לאחר הראיון, נודע כי אסטפן תיקח חלק בפסטיבל פרוסט UM של מיאמי וזאת על מנת לעזור בקידום האלבום גם כן.[12]
היא הופיעה ב-CBS לאחר יציאת האלבום בארצות הברית וביצעה את השיר "Good Morning Heartache", מול המחבר המקורי שלו, ארווין דרייק.[13] אסטפן קיימה גם מיני סיבוב הופעות בדרום אמריקה והשתתפה בכמה תוכניות אירוח כמו "Eu Sei Que Vou Te Amar", שם היא ביצעה את "El Día Que Me Quieras" על מנת לעזור בקידום האלבום. לאחר מכן, היא נסעה לבואנוס איירס כדי לבצע את "El Día Que Me Quieras" ו-"Mi Tierra" בתוכנית האירוח של סוזנה חימנז.[14] במהלך התוכנית, היא חשפה כי השיר היה שיר החתונה שלה. בנוסף, היא הופיעה על השער של מגזין AARP שהופץ באוגוסט 2013.[15]
יום לפני יציאת האלבום בארצות הברית, אסטפן הופיעה בשלל תוכניות אירוח שונות, על מנת לעורר הד תקשורתי כלפי האלבום והסינגלים שיצאו מתוכו.[16][17]
ב-8 ביולי 2013 הוכרז דרך Amazon.com, כי הסינגל המוביל מהאלבום יהיה "How Long Has This Been Going On?" והוא היה זמין לרכישה ולהאזנה ב-9 ביולי 2013, בפורמט של הורדה דיגיטלית. באותו התאריך, אפשרה אסטפן לרכוש את האלבום ברכישה מוקדמת דרך חנות האייטונס והחנות של אמזון.
ההזמנות המוקדמות של האלבום היו גבוהות מאוד, מה שמיקם אותו בראש מצעד האלבומים הנמכרים ביותר של אמזון, תוך שהפך לאלבום המצופה ביותר בשבוע היציאה שלו. בצאתו, הצליח האלבום להיות בפסגות מצעדי האלבומים הנרכשים ביותר באמזון בז'אנרים השונים, כמו פופ וכולי.[23]
[18]
ארצות הברית
בריטניה
הולנד
ונצואלה
ספרד
מידע על האלבום The Standards באתר MusicBrainz
מידע על האלבום The Standards באתר AllMusic
האלבום The Standards באתר Discogs
האלבום The Standards באתר ספוטיפיי.svg){kind=logo}
