טופ גיר

טופ גיר
Top Gear
סוגה	ספורט מוטורי והומור
יוצרים	BBC
מנחים	בעבר:; ג'רמי קלארקסון; (2002–2015); ריצ'רד האמונד; (2002–2015); ג'יימס מיי; (2003–2015); אדי ג'ורדן; (2016–2018); כריס אוונס; (2016); מאט לה-בלאנק; (2016–2019); סבינה שמיץ; (2016–2019); רורי רייד; (2016–2019); כיום:; כריס האריס; (2016–הווה); אנדרו פלינטוף; (2019–הווה); פאדי מקגינס; (2019–הווה);
ארץ מקור	בריטניה
שפות	אנגלית
מספר עונות	33
מספר פרקים	240 - כולל 13 פרקי ספיישל (נכון ל-2023)
הפקה
מפיק	אנדי וילמן
מפיקים בפועל	אנדי וילמן
חברת הפקה	BBC
הפצה	BBC Worldwide, נטפליקס
אתר צילומים	מסלול הניסויים טופ גיר, גילדפורד, Dunsfold, שדה תעופה דאנספולד, סארי
מוזיקה	דיקי בטס
אורך פרק	שעה
שידור
רשת שידור	BBC2 (בריטניה); ערוץ אגו (ישראל); BBC Prime (ישראל)
תקופת שידור מקורית	20 באוקטובר 2002 – 18 בדצמבר 2022
קישורים חיצוניים
	www.topgear.com
	דף התוכנית ב-IMDb

טופ גיר (באנגלית: Top Gear) היא תוכנית טלוויזיה בריטית מבית ה-BBC על כלי רכב מנועיים, ובפרט מכוניות. התוכנית הומוריסטית באופייה.

טופ גיר שמשודרת החל משנת 2002, היא גרסה חדשה של סדרה באותו שם ששודרה החל משנת 1977 עד שנת 2001.

טופ גיר הונחתה ב-22 עונותיה הראשונות על ידי ג'רמי קלארקסון^[1], ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי, ומציגה את הסטיג, נהג מרוצים אנונימי. התוכנית פרובוקטיבית, מצחיקה ועליזה. בתוכנית יש סקירה על מכוניות שונות, ובפרט על מכוניות על כגון בוגאטי ויירון, פגאני זונדה או פרארי 430 אשר מסוגלות להגיע למהירויות של למעלה מ-300 קמ"ש. בתוכנית מתקיימים מדי שבוע שני מרוצים: Power Lap - בו הסטיג בוחן ביצועי רכב נבחר במסלול של התוכנית, ו"כוכב במכונית במחיר סביר" (Star In a Reasonably-Priced Car), קונספט בו נבחנים מדי שבוע ידוענים תוך כמה זמן יקיפו את המסלול במכונית פשוטה ויחסית זולה (סוזוקי ליאנה שהוחלפה בעונה התשיעית לשברולט אופטרה. ובעונה ה-15 בקיה סיד).

בצילומי הפרק הראשון של העונה התשיעית עבר המגיש ריצ'רד האמונד תאונה קשה במהלך נסיעה ברכב מיוחד בעל מנוע סילון. האמונד נסע במהירות של 450 קמ"ש ונפצע קשה, אך החלים לחלוטין. העונה החלה ב-28 בינואר 2007, אחרי שהיא נדחתה מאוקטובר 2006. האמונד חזר להשתתף בפרק הראשון של העונה בו שודרו צילומים מהתאונה.

התוכנית משודרת בישראל בערוצים אגו ו-BBC Prime.

בצילומי העונה ה-22 הכה קלארקסון את אחד המפיקים והושעה מן התוכנית. יחד איתו פרשו גם מיי והאמונד והתוכנית הושעתה. באמצע 2015 הודיע ה-BBC כי הוא מתכוון להמשיך לשדר תוכנית בפורמט טופ גיר, אך עם מגישים אחרים.

באמצע 2015 פורסם ששלושת המגישים המקוריים יפיקו תוכנית דומה בשם "המסע הגדול" (The Grand Tour) עבור שירותי הווידאו של חברת אמזון.

במשחק הווידאו פורזה הוריזון 4 (Forza Horizon 4) קיימת משימה המבוססת על התוכנית.

פורמט התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוצים כנגד אמצעי תחבורה אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית הופיעו מספר מרוצים בהם נהג קלארקסון במכונית על מסוימת (כגון הבוגאטי ויירון או מרצדס SLR) כנגד אמצעי תחבורה אחר שאינו מכונית, בו עושים שימוש המגישים הנותרים – מיי והמונד. בכולם קלארקסון ניצח, לעיתים אף בהפרשים של כמה דקות, קלארקסון מעוניין להוכיח שמכונית פרטית היא תמיד יותר יעילה מאמצעי תחבורה אחר. בתוכנית טוענים כי המרוצים אינם מבוימים והכול מתרחש בדיוק כפי שהדברים מוצגים, ואת צילומי הרכב מצלמים לאחר המרוץ, בדרך חזרה.

אסטון מרטין DB9 נגד תחבורה באמצעות רכבות מבריטניה למונטה קרלו. (עונה 4, פרק 1)
פרארי 612 סקאלייטי נגד מטוס נוסעים מבריטניה להרים האלפים. (עונה 5, פרק 8)
מרצדס-בנץ SLR מקלארן נגד מעבורת וסירת מרוצים מבריטניה לאוסלו. (עונה 6, פרק 6)
בוגאטי ויירון נגד מטוס פרטי (מדגם ססנה 182) אותו הטיס מיי וכונה על ידי המונד כ"מכונת כביסה מעופפת" מאיטליה ללונדון. במרוץ, אותו ניצח קלארקסון בהפרש של דקות ספורות, 'מטרת המסע' של המתמודדים הייתה לקחת שתי פטריות כמהין מצפון איטליה למסעדה בלונדון. קלארקסון לאחר מכן כינה את הניצחון ניצחון חלול, מפני שהוא צריך להעביר את שארית חייו בידיעה שהוא לעולם לא ינהג במכונית הזאת פעם נוספת. לאחר מכן העלו המגישים השערות לפיהן לעולם לא תיוצר מכונית ביצור סדרתי מהירה כמו זו, בגלל גורמים כמו התחממות כדור הארץ וכו' והמשילו את המכונית למטוס הקונקורד. (עונה 7, פרק 5)
בוגאטי ויירון נגד יורופייטר טייפון במרוץ הלוך-חזור בקו ישר לאורך 1600 מטרים (מיל 1). מטוס הקרב הסילוני ניצח.
ניסאן GT-R נגד תחבורה ציבורית לרוחב יפן: כולל רכבת רגילה ורכבת מהירה (320 קמ"ש) ומעבורת. קלארקסון, שנהג במכונית, ניצח בדקות ספורות אחרי שכיבה בטעות את מערכת ה-GPS. (עונה 11, פרק 4)

מרוצים כנגד אתלטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית הופיעו מספר מרוצים בהם מכונית נבחרת התחרתה נגד אתלטים. בכל המרוצים הפסידה המכונית. רשימה חלקית:

פיאט פנדה בה נהג קלארקסון כנגד רץ מרתון בשעת העומס בלונדון.
אאודי RS4 בה נהג המונד במורד הר נגד שני מטפסי הרים מקצועיים, המטפסים היו צריכים לטפס לראש ההר ואחר כך לרדת (המטפסים פשוט צנחו מראש ההר למטה בעשרים שניות) המטפסים ניצחו.
רנו קליאו 3 בה נהג מיי כנגד רוכב אופניים ברחובות הצרים של רובע טירת סאו ז'ורז'ה בליסבון.
פורשה קאיין טורבו S בה נהג המונד כנגד צונח מקצועי של הצבא הבריטי, לאורך מסלול שטח שאורכו 2 מייל (3.2 ק"מ) בקפריסין. הצונח צנח ממסוק שמוקם בדיוק מעל המונד בנקודת ההתחלה.
טומקאט – רכב שטח מבוסס על שלדה ומרכב של לנד רובר עם מנוע ממכונית ספורט בריטית בו נהג המונד, כנגד קיאק ממונע באיסלנד.
מיצובישי לנסר איוו בה נהג הנינג סולברג (נהג ראלי נורווגי ואחיו של פטר סולברג) כשמיי יושב לידו, נגד נבחרת הבובסלד (מזחלות) של נורווגיה 'מחוזקת' על ידי המונד לאורך מסלולים צמודים שאורכם זהה בלילהאמר, נורווגיה.
פיז'ו 207 בה נהג מיי כנגד שני טרייסורים לאורך רחובות ליברפול.
פורד קה ספורט בה נהג מיי נגד יונת דואר.
מרצדס SL500 השייכת לשחקן הסנוקר רוני או'סאליבן, בה על הסטיג היה להשלים הקפה אחת במסלול התוכנית לפני שאו'סאליבן ירוקן שולחן סנוקר שלם.
אלפא רומיאו 159 בה נהג מיי נגד אתלט. מיי היה צריך למצוא גשר כדי לעבור את נהר ה"בוץ" כשהאתלט צלח את הנהר. האתלט ניצח.

אתגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה קשה זה יכול להיות? How Hard Can It Be?[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהעונה השמינית הוטלו על המגישים אתגרים משונים אשר מתקשרים בעקיפין למכוניות. אתגרים אלו הם בדרך כלל מסוכנים, קשים או כמעט בלתי אפשריים לביצוע. לפני הצגת האתגר בתוכנית, שואל קלארקסון "How hard can it be?", ומכאן השם. בדרך כלל לאתגרים אלו יש תוצאות הרסניות ואף אתגר כזה לא עבר בהצלחה. דוגמאות לאתגרים:

יצירת מיניוואן עם גג נפתח – המגישים היו צריכים לקנות מיניוואן, לנסר את גגו ואז להתקין בו מנגנון גג נפתח. המגישים בחרו ברנו אספאס ולאחר התקנת הגג הנפתח נאלצו לנהוג בתוך גן חיות דרך כלוב האריות, ולאחר מכן לעבור במתקן שטיפת מכוניות חדש שעלה מעל למיליון פאונד (קצת יותר משישה מיליון ש"ח). במהלך השטיפה הגג קרס והמגישים ברחו מהרכב, ולבסוף איכשהו המתקן עלה באש ונהרס.
בניית כלי רכב אמפיבי - על המגישים הוטל אתגר לבנות כלי רכב אמפיבי (רכב שפועל גם ביבשה וגם במים), המונד ביסס את הרכב שלו על ואן ובסופו של דבר הרכב לא הצליח לזוז במים וטבע. קלארקסון ביסס את הרכב שלו על טנדר טויוטה היילקס מכיוון שהוא "בלתי ניתן להריסה" (מספר עונות קודם לכן, המגישים הטביעו, שרפו, השחיתו ואף הציבו את הרכב על בניין שיועד להריסה, אך הטנדר עדיין המשיך לפעול לאחר טיפול קצר של טכנאי, בלי להחליף אף חלק), מיי ביסס את הרכב שלו על טריומף הרלד והציב עליו מפרשים. רק מיי הצליח להגיע לסוף המסלול, אך רכבו לא הצליח לעלות לחלוטין על היבשה שוב. בעונה ה-10 הם קיבלו שוב אתגר לבנות מכוניות אמפיביות רק שהפעם הם התבקשו לחצות את תעלת למאנש ולהפליג מדובר לקאלה. כל אחד מהם ביסס את הרכב האמפיבי שלו על שכלול של הדגם הקודם שבנה והוסיף המון קצף מוקשה כדי להגביר את הציפה והאטימות למים. אחרי 4 ניסיונות רק רכבו של קלארקסון הצליח להגיע לצרפת, והם לא הגיעו לקאלה אלא לסאנג גט.
הגשת תוכנית רדיו - המגישים ניסו להגיש תוכנית רדיו לנהגים בת 3 שעות בשידור חי. הם נחלו כישלון מוחלט ותחנת הרדיו בה הם הגישו ספגה תלונות רבות.
בניית מעבורת חלל - המונד ומיי (בלי עזרתו של קלארקסון שבז לרעיון) ניסו להסב רליאנט רובין למעבורת חלל שתמריא לחלל ותחזור לכדור הארץ בשלום. בפועל, המגישים לא עשו דבר ונעזרו באנשי מקצוע שהצליחו לשגר את המכונית לגובה רב (מבלי לעבור את האטמוספירה), אך בעיה בניתוק "המעבורת" ממכל הדלק החיצוני גרמה לכך שהמכונית התרסקה לאדמה יחד עם המכל והתפוצצה.
בניית לימוזינות – על המגישים הוטל אתגר להפוך מכונית רגילה ללימוזינה ולקחת נוסע ידוען לטקס יוקרתי. קלארקסון בנה לימוזינה מפיאט פנדה, המונד בנה לימוזינת ספורט עם גג נפתח (בפועל כל הלימוזינה הייתה פתוחה ופיסת הגג המקורית לא פעלה) מבוססת על MG F ומיי הפתיע כשהלחים את החרטומים של שתי מכוניות, אלפא רומיאו וסאאב. בסופו של דבר, המונד הגיע בשלום, קלארקסון הגיע כשמכוניתו נחצתה לשניים, אך עדיין נסעה על גלגליה הקדמיים, אך מיי אבד בקצה השני של העיר ומעולם לא הגיע.
בניית מפלסת שלג - שלושת המנחים בנו מפלסת שלג מקומביין חקלאי ובעזרתה פילסו דרך מושלגת בנורווגיה תוך כדי שהם גורמים נזק לחפצים שסביבם. הוטל עליהם גם לפלס מסלול נחיתה על אגם קפוא למטוס קל ולאחר שכמעט ונסדק הקרח תחתם, הם סיימו לפנות את המסלול. המטוס התרסק.

אתגרי מכוניות זולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר פעמים הוטלו על המגישים אתגרים לקנות מכוניות בתקציבים מצומצמים (בדרך כלל בסביבות 1000 ליש"ט, אך פעם אחת ב-10,000 ליש"ט ופעם ב-100 ליש"ט) בדרך כלל לאחר האתגר המגישים סופרים נקודות בטבלה לפי מספר אתגרים שהוצבו בפניהם כדי לקבוע מי המנצח, וכמעט תמיד במקרה וקלארקסון לא מנצח בטבלה הוא שולף טריק מסוים והזוי שלפיהו הוא המנצח. דוגמאות לאתגרים:

מכוניות על שעולות פחות מפורד מונדיאו יד שנייה – כל אחד מהמגישים קיבל 10,000 ליש"ט כדי לקנות מכונית על איטלקית בעלת מנוע אמצעי. קלארקסון קנה מזראטי מראק, המונד קנה פרארי 308 ומיי קנה למבורגיני אורקו. בסופו של דבר אף אחד לא עמד באתגר סיום המסע. המנוע במכוניתו של קלארקסון התפורר, במכוניתו של המונד קרסו כל מערכות החשמל והמנוע, ולמכוניתו של מיי התרוקן המצבר.
אתגר הפורשה הזולות של טופ גיר – כל מגיש קיבל 1500 ליש"ט כדי לרכוש פורשה משומשת. קלארקסון רכש פורשה 928, המונד רכש פורשה 924 ומיי רכש פורשה 944. על המגישים הוטלו מספר משימות, והחשובה שבהם הייתה משימת המכירה – מיי מכר את המכונית שלו ב-1400 ליש"ט והפסיד 100 נקודות, המונד לא הצליח למכור את המכונית שלו והפסיד 1500 נקודות וקלארקסון גילה כי הוא פירק את המכונית ומכר את החלפים ב-1200 ליש"ט, ולאחר מכן בנה שולחן קפה מהמנוע והכיסאות, אותו מכר ב-600 ליש"ט, ובכך הרוויח 300 נקודות וניצח.
אתגר הואנים של טופ גיר – המגישים, אשר ידועים בשנאתם למכוניות מסוג זה, נאלצו בפרק הזה לבחון מספר ואנים ולהחליט איזה ואן הוא הטוב ביותר, אך הם פישלו במבחן ולא הצליחו לקבוע איזה ואן הוא הטוב ביותר, וכעונש הוטל עליהם אתגר – כל מגיש קיבל 1000 ליש"ט לקנות ואן, קלארקסון קנה פורד טרנזיט, המונד קנה סוזוקי סופר-קארי ומיי קנה LDV convoy, לאחר מכן הוצבו בפניהם מספר משימות, ביניהן משימת העמסה, בו נדרשו המגישים להעביר כמה מזרנים, אגרטלים, ציורים ומהגר לא-חוקי. משימת ההצמדות, בו נדרשו המגישים לנהוג בואן שלהם ולהיצמד כמה שהם יכולים בלי להתנגש במכונית רגילה בה נהגו שני המגישים האחרים: המונד ניצח במשימה בגלל החרטום השטוח של רכבו, קלארקסון התנגש במכונית בגלל אורכו של החרטום של רכבו, ומיי לא הצליח להתקרב למכונית ואיבד 4 מיליון נקודות. משימת החלפת דלת: קלארקסון הוריד את הדלת באמצעות פתיחתה ועקירתה על ידי התנגשות עם ואן אחר ואת הדלת החלופית הדביק בנייר דבק. בסוף האתגר המונד ניצח עם 21 נקודות, קלארקסון הגיע למקום שני עם 10.5 נקודות, ומיי הגיע למקום האחרון עם 3,999,993 – נקודות.
אתגר בריטיש ליילנד: על המגישים הוטל לקנות מכוניות של החברה הנ"ל במטרה להוכיח שהן לא גרועות. הוטלו עליהן משימות שונות כגון הקפה נגד השעון, בדיקת בלם היד בשיפוע תלול, בדיקת נוחות באמצעות התקנת ביצים מעל לנהג כאשר הוא נוסע על דרך חתחתים ובדיקת איכות ההרכבה על ידי מילוי המכונית במים ונסיעה בה עד שהיא מתרוקנת לגובה ההגה. באתגר ניצח ג'יימס מאי (במכונית של קלארקסון נפלו 2 דלתות).

כוכב במכונית במחיר סביר (Star in a reasonably priced car)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי תוכנית (למעט ספיישלים) מופיע ידוען בתוכנית, אותו קלארקסון מראיין ריאיון קצר בדרך כלל בעל צביון הומוריסטי ומתייחס למכוניות. כל אורח שמגיע לתוכנית מבצע מספר הקפות אימונים על המסלול הצמוד לאולפן עם הדרכה מהסטיג ולאחר מכן מספר הקפות אימון לבדו. לאחר מכן בראיון מציג קלארקסון את ההקפה הטובה ביותר של האורח ואת הזמנים אשר קבע מתעדים על לוח מיוחד.

סוזוקי ליאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבע העונות הראשונות של התוכנית המכונית בה נהגו הידוענים הייתה הסוזוקי ליאנה. הליאנה לא עברה שינויים, למעט כלוב התהפכות ומושבי ספורט שהותקנו בה מטעמי בטיחות.

רשימת הסלבריטאים וזמני ההקפות שלהם בסוזוקי ליאנה

שברולט אופטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהעונה השמינית הוחלפה הסוזוקי ליאנה בשברולט אופטרה (מכונה בבריטניה "לאסטי") וגם הפורמט השתנה. במקום שכל אורח יקבל מספר הקפות אימון ובתוכנית יציגו את ההקפה בעלת הזמן הטוב ביותר, כעת כל אורח מבצע 5 הקפות אימון כאשר את ההקפה השישית מתזמנים, גם אם לא הייתה ההקפה הטובה ביותר שלו.

בעת חניכת המכונית החדשה, ערכו בתוכנית "יום פתוח" והזמינו מספר סלבריטאים לבצע הקפות במכונית החדשה.

רשימת הסלבריטאים וזמני ההקפות שלהם בשברולט לאסטי

קיה סיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהעונה ה-15 הוחלפה השברולט אופטרה בקיה סיד.

בעת חניכת המכונית החדשה, ערכו בתוכנית "יום פתוח" והזמינו מספר סלבריטאים לבצע הקפות במכונית החדשה.

הקפות מהירות (Power Laps)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט כל מכונית אשר מופיעה בתוכנית עוברת הקפה מתוזמנת על המסלול של טופ גיר כשהסטיג נוהג בה. ההקפות הללו נמדדות ונרשמות בלוח מיוחד.

בדרך כלל, לפני שהסטיג בוחן אותן על המסלול אחד המגישים בוחן ומסקר אותן במבחן דרכים רגיל.

הזמנים לא תמיד משקפים את המציאות מפני שהם נמדדים בתנאים משתנים כמו מזג אוויר או יכולתו האישית של הסטיג באותו היום בו נבחנה המכונית.

נכון ל-17 בפברואר 2018 המכונית עם התוצאה המהירה ביותר היא מקלארן 675LT (ראו en:McLaren 650S#675LT), עם זמן הקפה של 1:13.7 דקות.

זמני ההקפות בתוכנית טופ גיר

"הקיר המגניב" (The Cool Wall)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הקיר המגניב" הוא לוח שמופיע בתוכנית בו ממיינים המגישים מכוניות לפי מידת ה"קוליות" שלהם. הקיר מחולק לארבע קטגוריות עליהן מדביקים תמונות של המכונית לפי מידת המגניבות שלהן בעיני המגישים. הקטגוריות:

Seriously Uncool (מאוד לא מגניב)
Uncool (לא מגניב)
Cool (מגניב)
Sub-Zero (מאוד מגניב, "מתחת לאפס")
קטגוריה נוספת לא רשמית היא המקרר של אסטון מרטין. המגישים החליטו שמכוניות מתוצרת אסטון מרטין הן כל כך מגניבות עד שהן ראויות לפינה משלהן.

חוקי הקיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסור לשים אופנועים על הקיר - בפרק הרביעי של העונה התשיעית ניסה המונד אשר ידוע כחובב אופנועים לשים תמונה של אופנוע מסוג דוקאטי 1098 על הלוח. קלארקסון הגיב לא רק בהורדה של התמונה מן הלוח אלא גם ניסור של כל חלק הקיר שעליו הוצמדה התמונה על ידי מסור חשמלי, וכשהמונד ניסה להסביר, קלארקסון הניף את המסור לעברו ואמר "Run, run or you will be a lot shorter" ("רוץ, רוץ או שתהיה נמוך עוד יותר")
מכוניות על הן בדרך כלל לא מגניבות
מכוניות המונעות בדיזל הן תמיד לא מגניבות
אם אחד המגישים קונה מכונית מסוימת, היא לא מגניבה
מכוניות אירופאיות קטנות הן מגניבות
מכוניות מתוצרת סקודה הן תמיד לא מגניבות
מכוניות היברידיות הן תמיד מאוד לא מגניבות
מכוניות גרמניות, מרצדס ובֶּ.מ.וו בפרט, הן לא מגניבות
מכוניות שהמגיש ג'יימס מיי חושב שהן לא מגניבות הן מגניבות
מכוניות אמריקאיות תמיד לא מגניבות
מכוניות צרפתיות גדולות תמיד לא מגניבות

לעיתים קרובות פונה קלארקסון אל הקהל לשאול את דעתם בנוגע למכונית מסוימת, אם מישהו מהקהל עונה תשובה שלא לרוחו, בדרך כלל קלארקסון יורד עליו אישית, או לחלופין אם אדם שנראה לא מגניב בעיני קלארקסון מסכים איתו, הוא משנה את דעתו.

קורה לפעמים שהמגישים לא מסכימים בדעתם בנוגע למכונית מסוימת. אם הם לא מצליחים להגיע לפשרה, בדרך כלל קלארקסון שם את המכונית במקום גבוה בלוח כך שהמונד (מפאת גובהו הנמוך) לא יוכל להגיע אליהן, או במקרה מסוים בו ביקש קלארקסון לחרוג מהחוקים ולקבוע כי הBMW M6 היא מגניבה, המצב התדרדר לקרב בין קלארקסון והמונד, שנגמר בכך שהמונד לעס את התמונה.

לאחר שפורד הודיעה כי היא תשלח מספר מצומצם של כלי רכב מדגם Ford GT לבריטניה, החליט קלרקסון, שרצה להזמין אחת, להעביר את כל הרכבים מתוצרת פורד לחלקת הSub-Zero בקיר.

ערך ה-Cool Wall בוויקיפדיה האנגלית

מכונית השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שנה, בוחרים המגישים את מכונית השנה לפי דעתם. המכוניות הזוכות:

2002 - לנד רובר ריינג' רובר
2003 - רולס-רויס פנטום
2004 - פולקסווגן גולף GTI
2005 - בוגאטי ויירון
2006 - למבורגיני גאיארדו ספיידר
2007 - פורד מונדיאו ו-סובארו לגאסי סטיישן
2008 - קייטרהם R500
2009 - למבורגיני גאיארדו בלאבוני
2010 - סיטרואן DS3
2011 - ריינג' רובר איווק
2012 - טויוטה GT86
2013 - פורד פייסטה
2014 - BMW i8

מכונית העשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

2000' - בוגאטי ויירון

הסטיג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטיג (The Stig) הוא נהג המרוצים של התוכנית.

תפקידיו של הסטיג הם בעיקר להדריך את הכוכבים במכונית במחיר סביר ולבחון את המכוניות החדשות. לעיתים הוא מופיע גם בקטעים אחרים בתוכנית, לרוב בתפקיד היתולי, אך לעיתים בתפקיד נהיגה החיוני לקטע.

כמעט שום דבר אינו ידוע על הסטיג. הוא מופיע תמיד בחליפת מרוצים וקסדה לבנים (בעונה הראשונה הם היו שחורים), כך שהמידע הגופני שידוע עליו מסתכם בגובהו המוערך במטר ושמונים, מהרווח הקטן שבין צווארון החליפה לקסדה אפשר לראות כי הוא לבן ושערו שחור.

לרוב, לפני קטע עם הסטיג מציג אחד המנחים מידע היתולי עליו כמו "אנו חושדים ששמו הפרטי הוא באמת ה (The)", "נאמר לנו כי מבושיו הפוכים" או "ישנה שמועה כי אוזניו לא בדיוק איפה שהן צריכות להיות". בנוסף, המנחים לא מתייחסים אליו כאנושי (it ולא he).

לצד הסטיג, לעיתים מוצגים בני משפחתו, שגם הם לובשים קסדות וחליפות מרוץ ומומחים בנהיגה בכלי רכב מסוימים. למשל: בן דודו השמן של הסטיג המומחה בנהיגת משאיות.

כאשר הוא בוחן מכוניות במכונית נשמע ממערכת הסטריאו דברים מוזרים: מוזיקת בארוק, מוזיקת קאנטרי, שיעור ללמידת שפה מסוימת ועוד, הגוררים תגובות מהמנחים. הדברים שהסטיג שומע משתנים מידי עונה.

בפרק הראשון של העונה ה-13 נחשפה זהותו של הסטיג, אשר לאמיתו של דבר הוא נהג הפורמולה 1 המפורסם מיכאל שומאכר, אם כי בסוף התוכנית נרמז שזוהי בדיחה מתוחכמת. באותו פרק, זכה שומאכר לקרדיט כאורח בנוסף לסטיג^[2].

ההשערות הנפוצות ביותר הן שה – BBC מזמינה נהגים שונים אשר יככבו בחליפת הסטיג בהתאם לדיסציפלינה שלהם ולאופי הרכב שבו הם יאלצו לנהוג. תמונות פפראצי שונות כבר חשפו את מיכאל שומאכר, לואיס המילטון, טום צ'ילטון, טיף נידל, דייוויד קולט'ארד ומיכאל ברטלס.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2005 זכתה טופ גיר בפרס אמי הבינלאומי בקטגוריית "תוכנית בידור ללא תסריט"^[3]. בפרק בו הציגו את הפרס לקהל באולפן, התבדח קלארקסון ואמר כי הוא לא היה יכול להגיע לניו יורק לקבל את הפרס מפני שהוא היה עסוק בלכתוב את התסריט לתוכנית.

טופ גיר גם הייתה מועמדת מספר פעמים ואף זכתה בפרס BAFTA^[4] וכן בפרס ה-NTA^[5].

פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]


עונה	פרקים	תאריך שידור בכורה	תאריך שידור סיום	ממוצע צופים (במיליונים)
1	10	20 באוקטובר 2002	20 בדצמבר 2002	3.30
2	10	11 במאי 2003	20 ביולי 2003	3.16
3	9	26 באוקטובר 2003	28 בדצמבר 2003	4.03
4	10	9 במאי 2004	1 באוגוסט 2004	3.48
5	9	24 באוקטובר 2004	26 בדצמבר 2004	4.15
6	11	22 במאי 2005	7 באוגוסט 2005	4.21
7	7	13 בנובמבר 2005	12 בפברואר 2006	4.61
8	8	7 במאי 2006	30 ביולי 2006	4.45
9	6	28 בינואר 2007	4 במרץ 2007	7.45
10	10	7 באוקטובר 2007	23 בדצמבר 2007	7.01
11	6	22 ביוני 2008	27 ביולי 2008	5.94
12	8	2 בנובמבר 2008	28 בדצמבר 2008	7.32
13	7	21 ביוני 2009	2 באוגוסט 2009	7.17
14	7	15 בנובמבר 2009	3 בינואר 2010	6.69
15	6	27 ביוני 2010	1 באוגוסט 2010	6.25
16	8	21 בדצמבר 2010	27 בפברואר 2011	7.19
17	6	26 ביוני 2011	31 ביולי 2011	6.42
18	8	28 בדצמבר 2011	11 במרץ 2012	6.07
19	7	27 בינואר 2013	10 במרץ 2013	6.58
20	6	30 ביוני 2013	4 באוגוסט 2013	5.31
21	7	2 בפברואר 2014	16 במרץ 2014	6.49
22	10	27 בדצמבר 2014	28 ביוני 2015	6.49
2 פרקי ספיישל	2	26 בדצמבר 2015	30 בדצמבר 2015	1.79
23	6	29 במאי 2016	3 ביולי 2016	3.89
24	7	5 במרץ 2017	23 באפריל 2017	3.15
25	6	25 בפברואר 2018	1 באפריל 2018	3.11
26	5	17 בפברואר 2019	17 במרץ 2019	2.35
27	5	16 ביוני 2019	14 ביולי 2019	4.46
28	7	29 בדצמבר 2019	1 במרץ 2020	4.76
29	5	4 באוקטובר 2020	1 בנובמבר 2020	5.68
30	4	14 במרץ 2021	4 באפריל 2021	6.42
31	6	14 בנובמבר 2021	24 בדצמבר 2021

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל שנות פעילות התוכנית, היא ספגה ביקורות רבות ממקורות שונים, למשל שהתוכנית מעודדת נהיגה מהירה וחסרת זהירות. פעילי איכות סביבה גם מותחים ביקורת על התוכנית בגלל מכוניות העל שבדרך כלל מככבות בתוכנית ומזהמות את הסביבה.
בנובמבר 2005 שודר פרק בו הוצגה הקונספט של המיני בתערוכת הרכב בטוקיו והמונד אמר שהמכונית היא פשוט בריטית, בגלל סט התה האינטגרלי שמוצע במכונית. קלארקסון לעג לו ואמר שצריכים לייצר מכונית גרמנית דומה, שפנסי האיתות שלה יפעלו בצורת ההצדעה במועל יד להיטלר ושיותקנו בה מערכת ניווט לווייני שמכוונת אל פולין (מתייחס לפלישת גרמניה לפולין ב-1939) ורצועת מאוורר שתחזיק 1,000 שנים (מתייחס לסלוגן של היטלר: רייך אלף השנים). בעקבות התבטאויות אלו ספג קלארקסון ביקורת רבה בעיתונות הבריטית והגרמנית.
כאשר קלארקסון ניסה להוכיח שלא ניתן להשמיד טנדר מדגם טויוטה היילוקס הוא ריסק אותו לתוך עץ בן 30. ה-BBC נאלץ להתנצל ולפצות תושבים מקומיים ב-250 ליש"ט בעקבות זאת.
באוקטובר 2006 התרסק המגיש ריצ'רד המונד במכונית סילון עם כ-10,000 כ"ס. התוכנית ספגה ביקורות רבות ונשמעו קריאות לבטלה, אך אחרי שהמגיש התאושש מהתאונה חזרה התוכנית לעונתה התשיעית בינואר 2007.
שלושת המגישים וקלארקסון בפרט מבקרים את מצלמות המהירות שמוצבות בבריטניה והתבטאו כנגד שר התחבורה של בריטניה והשר לבטיחות בדרכים, אך כשהתברר שהוא צופה של התוכנית הוא הוזמן להתארח בתוכניתו וניהל דיון עם קלארקסון בנוגע למצלמות המהירות. כאשר השר ביצע את ההקפה שלו על המסלול, הציב צוות התוכנית מצלמת מהירות על המסלול וטענו (כבדיחה) כי הוא חייב להם 60 ליש"ט.

המגזין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לתוכנית הטלוויזיה מוציא צוות התוכנית את מגזין טופ גיר. המגזין הוא מבין מגזיני המוטוריקה המובילים בבריטניה וגרסאות שלו רואות אור גם בסין, צ'כיה, יוון, המזרח התיכון, הפיליפינים, אינדונזיה, קוריאה הדרומית, רוסיה, הולנד, ניו זילנד, תאילנד, הודו, רומניה מלזיה וישראל (נקרא "מכוניות" אבל זאת עריכה ישראלית מאת בית הדפוס של גלובוס ל-Top Gear).

במגזין מופיעים מבחני דרכים אשר בוצעו על ידי המגישים או על ידי כתבים נוספים, טור חודשי של ג'רמי קלארקסון וטור של ג'יימס מיי, ראיונות עם סלבריטאים (דומים לאלו שמופיעים בתוכנית), מדריך למכוניות חדשות ועוד.

החל מ-2004 בוחר צוות המגזין את מכונית השנה (בעבר חלק מהתוכנית אך בגלל בעיות זכויות יוצרים דבר זה ירד). הזוכות: