רימון יד דגם 10

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Type 10)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רימון יד דגם 10

רימון יד דגם 10 (יפנית: 十年式手榴弾 Jyūnen-shiki Teryūdan) היה רימון הרסס הראשון שתוכנן ויוצר ביפן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת יפן-רוסיה ב-1904 - 1905 ערך הצבא היפני הקיסרי ניסויים במגוון רימוני יד, אך אף דגם לא הגיע לשלב הייצור ההמוני. משקיפים יפנים בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה ראו בעניין את הפיתוח הטכנולוגי המואץ של רימוני היד ואת שילובם הנרחב בקרבות כנשק מסייע לחיל הרגלים. לאור הלקחים שהביאו עימם הוטל על האגף הטכני של הצבא לפתח רומה רימונים שניתן יהיה להשתמש בו בצירוף עם רובה דגם 38, הרובה הסטנדרטי של חיל הרגלים היפני. פרויקט זה נכשל מכמה סיבות: קנה ארוך מדי, קוטר קטן מדי, וקשיים שבהם נתקלו המתכננים בהרכב חומר הנפץ ההודף. בשל הקשיים בתכנון פנו המתכננים לתכנון גרמני ממלחמת העולם הראשונה למרגמה קטנה. היפנים פיתחו מתכנון זה את רומה הרימונים דגם 10 שנועד לפעול כנשק עצמאי, ולא בצמוד לרובה. רימון דגם 10 תוכנן כתחמושת לרומה רימונים זה, ונועד להיות מחובר לתחל ולמטען הודף. הרימון פותח כך שניתן יהיה להשתמש בו גם עצמאית, ללא הרומה, בהשלכה ידנית. אפשרות נוספת לשימוש הייתה בירי מרומה רימונים הצמוד לרובה, כאשר לרימון חוברו מעין "זנב" שנועד לייצב את מעופו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרימון הוצג לראשונה בשנת 1921. משקלו היה 530 גרם, מתוכם 50 גרם חומר נפץ מסוג TNT. אורכו היה 4.71 ס"מ וקוטרו 5 ס"מ. הרימון דמה מאד לרימון רימון דגם 91 המאוחר יותר. גופו היה חרוץ בחריצים לאורך ולרוחב, שכונו "אננס" או "טבלת שוקולד". מטרת החריצים הייתה ליצור רסיסים שיפוזרו לכל עבר עם התפוצצות הרימון. ההבדל העיקרי בין רימון דגם 10 לרימון דגם 91 היה בראשו המחורץ של הרימון, לעומת ראשו המעוגל יותר של דגם 91. בתחתית הרימון היה שקע שאיפשר חיבור של מיכל עזר ובו מטען הודף, לשימוש בעת ירי מרומה רימונים. לחלופין ניתן היה לחבר לתחתית הרימון "זנב", לירי מרובה. המרעום הופעל בהקשה, והיה בעל השהיה. להפעלת הרימון היה החייל מסיר ניצרה ומקיש בראש הרימון, ואז הייתה השהייה של 7 - 8 שניות. כאשר נורה הרימון מרובה או ממרגמה היה המרעום מופעל אוטומטית על ידי דחיפת הטובלן בעת הירי. אחת הבעיות של הרימון הייתה חוסר האמינות של המרעום, שהביאה לכך שזמן ההשהייה לא היה אחיד. בשל כך היה ההרימון עלול להתפוצץ מוקדם מדי או לאחר זמן רב מדי, שאיפשר לאויב להשליך את הרימון חזרה לפני שהתפוצץ.

שימוש מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא יפן עשה שימוש ברימון בתחילת מלחמת סין-יפן השנייה, אך הרימון הוחלף במהירות ברימון דגם 91. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש רימון זה בעיקר כנורים לתאורה ולסימון.