Urra=hubullu

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלוח ה-16, נמצא במוזיאון הלובר

Urra=hubullu (האר-רָ-הוּבּוּלוּ) הוא מילון מונחים או "אנציקלופדיה" דו-לשונית, מהתקופה הבבלית העתיקה, הכוללת רשימת מילים בשומרית והמקבילה האכדית שלהם. הספר נחשב כאחד המילונים העתיקים בעולם והספר הזואולוגי הראשון בעולם שניסה לייצר מערכת טקסונומית הממיינת את עולם הטבע.

המילון כתוב בשפה השומרית והאכדית בצורה של רשימה לקסיקאלית מסודרת לפי נושאים. הגרסה המלאה מכילה 24 לוחות. שם הלקסיקון לקוח מהמונח הראשון בשומרית ur5-ar[1] והמקבילה האכדית ḫubullu כלומר "חוב נושא ריבית".

הלוחות מכילים את הנושאים הבאים:

  • לוח 1-2: ערכים הנוגעים לרישומים חוקיים ומנהלה.
  • לוח 3: עצים
  • לוח 4: כלי רכב ימיים
  • לוח 5: כלי רכב יבשתי
  • לוח 6: (לוחות 4-7 חפצים עשויים מעץ)
  • לוח 7: (לוחות 4-7 חפצים עשויים מעץ)
  • לוח 13: בעלי חיים מבוייתים
  • לוח 14: חיות פרא. שמות 410 חיות מתוכם 120 חרקים.
  • לוח 15: בשר למאכל, סוגי נתחים.
  • לוח 16: אבנים
  • לוח 17: שיחים, עשבים וירקות.
  • לוח 18: ציפורים (כולל עטלפים) ודגים
  • לוח 19: טקסטיל
  • לוחות 20-22: שמות גיאוגרפים, שמות כוכבים וחבלים.
  • לוחות 23-24: אוכל ושתיה

החלק הארי של הלקסיקון נערך בתקופה הבבלית העתיקה (תחילת האלף ה-2 לפנה"ס), ללקסיקון נוספו כמה לוחות הקדמה המתוארכים לסוף האלף ה-3 לפנה"ס.

בחפירות תל אשקלון ובחצור נתגלו שברים תלת-לשוניים של Urra=hubullu, הכוללים טור בכנענית. [2]

אנטומולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח 14 מכיל את הרשימה הטקסונומית העתיקה ביותר של חרקים. השיטה בה סיווגו את החרקים איננה ברורה לחלוטין והיא נבעה כנראה גם משיקולים שימושיים, כגון חרקים מזיקים לחקלאות, מזיקים לאדם, משמשים לצרכים רפואיים וכו'... למשל בשומרית הבורו (buru) או באכדית אריבו (e-ri-bu) הם קבוצה הכוללת את החגבאים כגון ארבה וצרצריים. בשומרית התחילית בורו משמשת גם כתחילית של חרקים שהיום נחשבים כסדרות אחרות כגון שפיראים וגמלי שלמה[3]. קבוצות אחרות הן קבוצת האוך הכוללת חרקים מזיקים כגון כינים, פרעושים, תולעי קמח ועוד.. קבוצת גיריש (girish) פרפראים, קבוצת נום (num) זבובאים ודבוראים, קבוצת קישי (kishi) הנמלים וגיר (gir) העקרבים.

יצחק הרפז (1973)[4] זיהה שכמה משמות החרקים בעברית דומים לשמות בלוח כגון ארבה (e-ri-bu) או סלעם (SHU-lum).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הספרה 5, היא סימן מודרני העוזר להבחין בין כמה הטיות שונות של האות u
  2. ^ יובל גורן ונדב נאמן, 2010. בדיקה מאוחרת של עבודות סטודנטים (כ-3,300 שנה לאחר הגשתן) החברה ההיסטורית הישראלית
  3. ^ Iranian Entomology - An Introduction: Volume 1: Faunal Studies. Volume 2: Applied Entomology
  4. ^ Harpaz I. (1973): Early entomology in the Middle East, In: R.F. Smith, T.E. Mittler and C.N. Smith (eds.), History of Entomology, Annual Reviews Inc., Palo Alto, California, pp.21-36