Viasat (חברה אמריקאית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Viasat
נתונים כלליים
בורסה נאסד"ק (VSAT) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1986–הווה (כ־38 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה קרלסבד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תקשורת עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 860,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
http://www.viasat.com האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Viasat Inc. היא חברת תקשורת אמריקאית שבסיסה בקרלסבד בקליפורניה. החברה מספקת שירותי פס רחב מהירים מבוססי לוויינים ומערכות רשת מאובטחות המיועדות לשווקים צבאיים ומסחריים.[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Viasat נוסדה במאי 1986 על ידי מארק דנקברג, מארק מילר וסטיב הארט.[3][4][5] מארק דנקברג היה המנכ"ל ומארק מילר וסטיב הארט היו מנהלי הטכנולוגיות הראשיים.[4] Viasat קיבלה מימון הון סיכון בסך 300,000 דולר מ-Southern California Ventures.[4][5] בדצמבר 1996 ביצעה החברה הנפקה ראשונה לציבור (IPO).[4][3] בשנת 1999 עבר מטה החברה לקרלסבד בקליפורניה.[6] בשנת 2000 השיקה Viasat חברת ספין-אוף, TrellisWare Technology. החברה במימון עצמי שמתמקדת בפיתוח מערכות תקשורת ועיבוד אותות.[7]

החברה רכשה את עסק רשתות הלוויינים של Scientific-Atlanta תמורת 75 מיליון דולר במזומן בשנת 2000.[8]

בשנת 2001 החלה Viasat לעבוד עם בואינג על Connexion ושירותי תקשורת למטוסי נוסעים.[3] החברה רכשה את יחידת מוצרי התקשורת של לוקהיד מרטין, Comsat Laboratories ב-2001 תמורת סכום לא ידוע.[4][9][10] Comsat Laboratories היא קבוצת פיתוח הטכנולוגיה והמוצרים של Viasat למערכות תקשורת בתחום תקשורת מבוססת לוויין רחב פס בקצב גבוה.[9][10][11] בשנת 2001 רכשה Viasat גם את US Monolithics, חברה המתמקדת בתכנון מעגלי פס רחב בתדר גבוה, תמורת כ-30 מיליון דולר.[4][12][13]

בשנת 2001 חתמה Eutelsat על הסכם לשימוש במסופי LinkStar של Viasat עבור רשת המולטימדיה בפס הרחב שלהם על גבי לווייני FSS המשדרים בתחום תדרי Ku.[14]

במרץ 2001 זכתה Viasat בחוזה עם WildBlue Communications בשווי 16 מיליון דולר לבניית מודמים לווייניים של WildBlue לתמיכה בהשקת השירות של החברה.[15] WildBlue חתמה על חוזה שני עם Viasat ב-2001 תמורת 17 מיליון דולר ו-Viasat פיתחה וייצרה ציוד קצה למערכות מודם לווייני.[16]

WildBlue השיקה את שירות האינטרנט שלה באוקטובר 2004 לאחר שהשיג קיבולת שידור בתחום שידור Ka-band בעזרת לוויין Telesat Anik F2. שירות WildBlue שודרג ב-2007 באמצעות הלוויין WildBlue-1, ששוגר שנה קודם לכן.[17]

בשנת 2005 רכשה Viasat את Efficient Channel Coding, יצרנית של מעגלים משולבים לתקשורת בפס רחב ומערכות תקשורת לווייניות, אשר העניקו ל-Viasat גישה לשוק הפס הרחב של הלווין IPStar.[18][5] חברת הטכנולוגיה הביטחונית Enerdyne נרכשה על ידי Viasat ב-2006 תמורת השקעה ראשונית של 17 מיליון דולר.[19][5]

ב-2007 רכשה Viasat את החברה השווייצרית JAST Antenna Systems שבסיסה בלוזאן. החברה מפתחת מעגלי מיקרוגל ואנטנות ליישומי לוויין יבשתיים וניידים.[20]

ב-15 בדצמבר 2009 רכשה Viasat את WildBlue, שבסיסה בקולורדו, תמורת 568 מיליון דולר במזומן ובמניות. עסקת Wildblue כללה את הלוויין WildBlue-1 ושידור בתחום Ka-band באמצעות לווין Anik F2, כ-75 מיליון דולר במזומן ו-45 מיליון דולר בהפסדי מס, מה שהביא את מחיר הרכישה נטו לכ-445 מיליון דולר.[21] בשנת 2010 רכשה Viasat את חברת ההצפנה סטונווד גרופ מדורסט באנגליה, תמורת 20 מיליון דולר במזומן ובמניות.[22]

בינואר 2013 פתחה החברה סניף בדולות' בג'ורג'יה. בשנת 2015 פתחה החברה מתקן בשטח של כ-10.7 דונם בפארק המחקר של אוניברסיטת אריזונה סטייט בטמפה, אריזונה.[23] קמפוס אריזונה מתמקד בתכנון וייצור של מוצרי תקשורת למיקרוגל ומכ"ם, מערכות רדיו ואבטחת סייבר.[24] בשנת 2016 הכריזה Viasat על הקמת מתקן מחקר ופיתוח בצ'נאי בהודו.[25][26] בשנת 2017 פתחה מתקן בשטח של כ-7.4 דונם ליד מרכז מדעי הבריאות של טקסס A&M בבריאן בטקסס.[27][28]

בשנת 2013 רכשה Viasat גם את חברת התוכנה LonoCloud, העוסקת בתחום הרשתות במחשוב ענן.[29][30][31]

בשנת 2014 חתמה החברה על שיתוף פעולה עם Thuraya Telecommunications, מפעילת שירותי לוויין ניידים, כדי לספק שירותי מכונה למכונה (M2M).[32] באותה שנה החלה החברה גם בשותפות עם LightSquared בעבודה על שירותי M2M במכשירים בכלי רכב ובתעופה.[33][34] Viasat שיתפה פעולה גם עם אדיסון דרום קליפורניה כדי לספק מעבר קל לרשתות תפעוליות.[35] החברה רכשה את NetNearU שבסיסה בבריאן/קולג' סטיישן, טקסס ב-2014. חברת NetNearU מתמקדת בלקוחות ממשלתיים וארגוניים, ופיתחה מערכת ניהול wifi בשם TRACKOS.[36][37][38] ביולי 2014 רכשה חברת ViaSat את גריי לאבס, חברה שהתמחתה בתקשורת לוויין למודיעין, מעקב וסיור.[39]

בשנת 2015 רכשה Viasat את חברת הווירטואליזציה Engreen כדי לשפר את מערכת הפס הרחב הגמיש שלה.[40][41] במרץ 2015 רכשה גם את EAI Design Services במטרה להרחיב את חומרת ה-ASIC וה-FPGA שלה לפרויקטים של לוויין ואבטחת סייבר.[42]

בשנת 2016 רכשה Viasat את Arconics, ספקית תוכנה לענף התעופה שבסיסה בדבלין באירלנד. החברה צירפה 40 העובדים משם לצוות העובדים שלה והרחיבה את היצע התוכנה שלה כתוצאה מהרכישה.[43]

בשנת 2017 הודיעה Viasat על הכוונה להיכנס לשיתוף פעולה עם מפעילת הלוויין האירופית Eutelsat.[44] החברות ביטלו את תוכניות המיזם המשותף שלהן באפריל 2018.

החברה שיגרה את הלוויין השלישי שלה (הלוויינים הקודמים היו ViaSat-1 ו-WildBlue-1), ViaSat-2 ב-1 ביוני 2017.[45]

בדצמבר 2020 רכשה Viasat את RigNet, מפתחת פתרונות רשת מנוהלים ויישומים מיוחדים.[46]

במאי 2021 ערערה החברה לבית המשפט לערעורים של ארצות הברית עבור וביקשה לעצור את השיגורים של לוויינים במסלול נמוך (LEO) של של SpaceX של שעליהם מתבסס Starlink. חברת Viasat טענה כי החלטת ועדת התקשורת הפדרלית (FCC) לא תואמת את חוק המדיניות הסביבתית הלאומית (NEPA). ועדת התקשורת הפדרלית דחה טענות אלה, וב-20 ביולי 2021, השופטים קבעו ש-SpaceX יכולה להמשיך לשגר לווייני פס רחב.[47][48]

ב-8 בנובמבר 2021 הודיעה החברה על עסקה בשווי של 7.3 מיליארד דולר לרכישת אינמרסט תמורת 850 מיליון דולר במזומן, כ-46 מיליון מניות של מניות Viasat והנחת חוב של 3.4 מיליארד דולר.

ב-24 בפברואר 2022, היום שבו פלשה רוסיה לאוקראינה, אלפי מודמים של Viasat נפגעו באירוע סייבר.

לוויינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2013 הוענק לחברה רישיון לתחנות קרקע המשדרות ב-Ka-band מוועדת התקשורת הפדרלית.[49] Viasat מפעילה משאבים על ארבעה לוויינים: ViaSat-1, WildBlue1, Anik-F2 ו-ViaSat-2.[50]

  • Anik-F2 שוגר בשנת 2004 ונכנס לשירות ביוני 2005 (לפני כן היה בבדיקות). משאבי Ka-band שלו מופעלים על ידי ViaSat. הלוויין עצמו שייך ל-Telesat.
  • WildBlue-1 שוגר בדצמבר 2006 ממרכז החלל הגיאני בגיאנה הצרפתית. הוא שקל 4,735 קילוגרם.[51] WildBlue-1 נכנס לפעולה בתחילת 2007.[52]
  • ViaSat-1: חברת Space Systems/Loral בנתה את ViaSat-1 והוא שוגר מקזחסטן באוקטובר 2011 ונכנס לשירות בינואר 2012.[3][53][4] ViaSat-1 מכסה את רוב ארצות הברית עם כיסוי נוסף בהוואי, קנדה ואלסקה באמצעות חיבור Ka-band.[3]
  • ViaSat-2 הרחיב את הטווח הגאוגרפי המכוסה על ידי ViaSat-1.[54] חברת Viasat שיתפה פעולה עם בואינג לבניית הלוויין.[55] ב-1 ביולי 2017 שוגר ViaSat-2 על רקטת אריאן 5.[56][57] אזור הכיסוי כולל את מקסיקו, מרכז אמריקה, האיים הקריביים, חלקים מצפון דרום אמריקה ומסלולים אוויריים וימיים על פני האוקיינוס האטלנטי.[55][3] הלוויין נכנס לשירות בפברואר 2018.
  • ViaSat-3: בנובמבר 2015 הודיעה החברה כי היא מתכננת להזמין את הראשון מבין שלושה לווייני רצועת ViaSat-3 Ka שירחיב את הכיסוי העולמי.
  • KA-SAT: בנובמבר 2020, Viasat רכשה את כל הנכסים שנותרו, כולל KA-SAT, וסיימה את המיזם המשותף שלה עם Eutelsat. החברה הצהירה שהיא תתחיל להתכונן להשקת ViaSat-3 Americas בסוף 2021, ואחריה עוד ViaSat-3 שתכסה את אירופה, המזרח התיכון ואפריקה ב-2022.[58]

אינטרנט Viasat[עריכת קוד מקור | עריכה]

Viasat Internet, שהושק בשנת 2012 תחת השם Exede, הוא שירות אינטרנט בפס רחב המכסה אזורים שספקי שירותי אינטרנט יבשתיים מסורתיים לא מגיעים אליהם.[59][60] בשנת 2013 הוצג שירות Voice home כשירות משלים לשירות הנתונים.[61][62][63] החברה גם מפיצה גם שירותי אינטרנט עסקי, שנקרא בתחילה Exede Business, שהושק ב-2014.[62][64]

שירות Exede של Viasat מופעל על ידי הלוויין ViaSat-1.[65][66][67][68] בתחילה הושק האינטרנט לווייני בפס רחב כתגובה לחוסר הכיסוי שסופק על ידי שירותים יבשתיים.[68] השירות שסיפק 12 Mbit/s היה מהיר יותר מאשר אפשרויות גישה לאינטרנט לווייניות קודמות כמו WildBlue שיכול היה להגיע רק ל-1.5 Mbit/s. בשנת 2016 הוכנסה לשימוש אפשרות למהירות הורדה של 25 Mbit/s באזורים מסוימים, כמו גם מודם חדש התומך בשכבת המהירות החדשה הכולל נתב Wi-Fi משולב ומתאם VoIP.[69] בשנת 2017 החלה החבררה למתג את השירות מחדש כ-Viasat Internet.[70][71]

שירות האינטרנט מכסה את רוב ארצות הברית והוואי.[66] בדוח 2015, מהירויות ההורדה היו קצת יותר מ-100% מהמפורסמות, בעוד מהירות ההעלאה עלתה על 150% מהמהירויות המפורסמות.[72]

למסלול הלווין של Viasat יש זמן השהיה של למעלה מ-600 אלפיות השנייה, יותר מפי עשרה ממערכות יבשתיות או מבוססות מסלול נמוך כמו Starlink, מה שהופך אותה לתחרותית הרבה פחות עבור יישומים כמו ועידות וידאו ומשחקים.[73]

אינטרנט בטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2013 השיקה Viasat את שירות ה-WiFi בטיסה שלה בג'ט בלו.[74] מאז הרחיבה החברה את השירות לחברות תעופה אחרות בהן יונייטד איירליינס, אמריקן איירליינס, סקנדינביאן איירליינס, דלתא, אל על, אארומקסיקו, ג'ט בלו וקוואנטס.[75][76][77][78][79][80][81][82]

אינטרנט בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 חתמה החברה על הסכם עם Grupo Prosperist, ספקית שירותי תקשורת במקסיקו, לפריסת שירות Wi-Fi קהילתי. שירות Wi-Fi קהילתי משתמש בנקודה חמה מרכזית על מנת להתחבר ללוויין Viasat ולספק שירות אינטרנט במחיר סביר לקהילות מרוחקות במקסיקו. עד 2019 היה שירות Wi-Fi קהילתי נגיש ליותר ממיליון אנשים ברחבי המדינה.[83] בשנת 2019 החלה גם פייסבוק להשקיע ב-Wi-Fi קהילתי כדי לספק אינטרנט מהיר ומופעל באמצעות לוויין למקומות כפריים.[84][85]

ביולי 2020 השיקה Viasat שירות אינטרנט מהיר בברזיל תוך שימוש בלוויין Telebras SGDC-1.[86]

מערכות אבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כונני Eclypt וכונני USB חיצוניים המיוצרים על ידי Viasat מוצפנים כדי להבטיח שלא ניתן לאחזר את הנתונים המאוחסנים אם התקן האחסון נגנב. כוננים אלו משמשים ממשלות, כוחות צבא וסוכנויות אכיפת חוק.[87]

Viasat עוסקת גם באבטחת תשתיות קריטיות החל משנת 2013, שנועדה לעצור פרצות אבטחה ולנטר רשתות בזמן אמת.[88] במסגרת זו נוספו חיישנים מוצפנים לרשתות התשתית הלאומיות הקריטיות ונעשה ניטור של פעילות חריגה באמצעות מרכז תפעול אבטחה.[89] Viasat עובדת בשיתוף עם אדיסון דרום קליפורניה כדי לשפר את מערכות האבטחה של התשתיות הקריטיות שלהם באמצעות מימון ממשרד האנרגיה האמריקאי שנועד לשפר את ההגנה על רשת החשמל ותשתיות הנפט והגז של המדינה מפני התקפות סייבר.[90][91]

תקשורת ממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Viasat מציעה גם שירותי פס רחב לווייניים דו-כיווניים לממשלת ארצות הברית.[92] במסגרת השירותים היא מספקת לצבא שירותי תקשורת טקטית, מספקת שירותים לתקשורת מאובטחת ומוצפנת על פני רשתות ציבוריות. שירותי תקשורת לוויינית מספרת מודיעין בזמן אמת לשליטה ובקרה.[93]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bruce V. Bigelow (24 בדצמבר 2009). "Viasat Sells Shares as Part of WildBlue Deal". Xconomy. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Mike Freeman (2 בנובמבר 2013). "Race heats up for faster, cheaper in-flight Wi-Fi". UT SanDiego. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 "Expanding In-flight Services". Executive & VIP Aviation International. בנובמבר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "ViaSat Inc". UC San Diego. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 "ViaSat, Inc". SkyBrokers. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Mike Freeman. "ViaSat expanding in Carlsbad". The San Diego Union-Tribune.
  7. ^ "TrellisWare Technologies Inc". Bloomberg. נבדק ב-18 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Company News; Viasat to Acquire Scientific-Atlanta Satellite Business". New York Times. 20 בינואר 2000. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 "Lockheed sells telecoms products unit to Viasat". Total Telecom. 17 ביולי 2001. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Sean Madigan (16 ביולי 2001). "Lockheed Martin sells broadband satellite arm". Washington Business Journal. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Lockheed Martin to sell unit to Viasat". TeleComPaper. 18 ביולי 2001. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "ViaSat to acquire US Monolithics". The Engineer. 21 בדצמבר 2001. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "ViaSat to acquire US Monolithics". TeleComPaper. 27 בפברואר 2002. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Eutelsat Will Build Broadband Multimedia Network with LinkStar Terminals from Viasat.(broadband satellite )". Wireless Satellite and Broadcasting Newsletter. 1 באוקטובר 2001. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2015. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Wildblue Selects Viasat To Build Satellite Modems". Space Daily. 12 במרץ 2001. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "WildBlue selects Viasat to build SMTS". PC Business Products. באוגוסט 2001. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ "Arianespace Confirms WildBlue-1 For GEO Launch". Space Daily. 1 במרץ 2006. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "ViaSat to Acquire Efficient Channel Coding". Satellite Today. 4 (227). 22 בנובמבר 2005. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Mike Freeman (22 ביוני 2006). "Defense tech firm Enerdyne joins ViaSat". UT San Diego. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "ViaSat Buys Satellite Antenna Firm". socialtech.com. 24 ביולי 2007. נבדק ב-18 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "ViaSat Finalizes Acquisition of Denver-based WildBlue - SpaceNews.com". SpaceNews.com. 4 בינואר 2010. נבדק ב-29 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Bruce V. Bigelow (4 ביוני 2010). "Viasat Buys Data Encryption Technology". {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "ASU Research Park celebrates 30 years of university-industry collaboration". Arizona State University. 24 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "ViaSat Expands In Arizona State University Research Park". Techrockies.
  25. ^ Shilpa Elizabeth. "ViaSat opens first Indian R&D facility in Chennai". The Economic Times.
  26. ^ Teraja Simhan. "ViaSat seeks green signal to offer satellite-based broadband Net". Hindu Business Line.
  27. ^ Ty Campbell. "Viasat Groundbreaking Event For New Bryan, Texas Facility". Huntbridge.
  28. ^ Mathew Villanueva. "ViaSat breaks ground on new corporate campus in Bryan". KBTX-TV.
  29. ^ Mike Freeman (12 באפריל 2013). "Viasat buys cloud software firm". UT San Diego. נבדק ב-18 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Computer Science Startup LonoCloud Acquired by Viasat". UC San Diego. 7 באוגוסט 2013. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "ViaSat Inc. Acquires Cloud Networking Company LonoCloud Inc". San Diego Business Journal. 15 באפריל 2013. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Steve Anderson (19 במאי 2014). "New Thuraya, ViaSat Partnership Brings New Managed M2M Service". Machine to Machine Evolution. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Iain Morris (10 במרץ 2014). "LightSquared and Viasat team up on managed M2M services". TelecomEngine. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "ViaSat, Inc. : LightSquared, ViaSat announce strategic partnership". 4-Traders. 11 במרץ 2014. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Keeping the U.S. energy grid safe". Energy Digital. 24 באוקטובר 2013. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Joan Engebretson (10 ביוני 2014). "Viasat NetNearU Acquisition Should Generate Wi-Fi Backhaul Business". TeleCompetitor. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Rachel Scharmann (10 ביוני 2014). "Viasat Acquires NetNearU, Expands Wi-Fi Services". Satellite Today. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Viasat Acquires NetNearU For Wi-Fi Management". Converge Network Digest. 9 ביוני 2014. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Mike Freeman. "ViaSat buys high data rate technology". The San Diego Union-Tribune.
  40. ^ Caleb Henry (11 ביוני 2015). "Viasat Acquires Engreen to Boost Network Virtualization Capabilities". Satellite Today. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Mike Freeman. "ViaSat buys network technology start-up". The San Diego Union Tribune.
  42. ^ Caleb Henry (3 במרץ 2015). "ViaSat Acquires EAI Design Services". Satellite Today. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Bellamy, Woodrow (15 בנובמבר 2016). "ViaSat Acquires Arconics for Connected Aircraft Software and More". Via Satellite. נבדק ב-1 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Henry, Caleb (2 ביוני 2017). "With Ariane 5 Launch of ViaSat-2 and Eutelsat-172b, Arianespace All Caught Up On Protest-Delayed Missions". נבדק ב-1 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Amos, Jonathan (2 ביוני 2017). "Viaat-2: Satellite Goliath Goes Into Orbit". BBC News. נבדק ב-1 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Debra Werner (21 בדצמבר 2020). "Viasat announces agreement to acquire RigNet". Space News. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Brodkin, Jon (2021-07-22). "Judges reject Viasat's plea to stop SpaceX Starlink satellite launches". Ars Technica (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-07-23.
  48. ^ "FCC Sued over Changes to SpaceX's Starlink Internet System - Law360".
  49. ^ Steve Schuster (30 ביולי 2013). "FCC grants Viasat license for ka band satellites for in-flight connectivity". Satellite Today. נבדק ב-3 במרץ 2015. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  50. ^ Rebecca Lincks (20 בדצמבר 2012). "U.S. Government Renews ViaSat Broadband Airborne Satcom Services Contract". Satellite Today. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "WildBlue 1". N2YO. נבדק ב-10 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Wildblue High-Speed Internet Via Satellite Triples Capacity With New Satellite". SpaceMart. 22 במרץ 2007. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ Barris, Mike (1 באוקטובר 2006). "ViaSat To Buy Internet Provider WildBlue For $568 Million". Dow Jones Newswires. נבדק ב-22 באוקטובר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Peter B. de Selding (13 באוגוסט 2014). "ViaSat Emphasizes Revenue over Subscriber Numbers". SpaceNews. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  55. ^ 1 2 Edd Gent (17 במאי 2013). "Highest capacity comms satellite record to be broken". Engineering and Technology Magazine. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "Bon Chance! Arianespace Celebrates Launch of ViaSat-2 and EUTELSAT 172B". 1 ביולי 2017. נבדק ב-15 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ Freeman, Mike (1 ביוני 2017). "ViaSat's powerful new internet satellite blasts into space". The San Diego Union-Tribune. נבדק ב-8 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Werner, Debra (19 בנובמבר 2020). "Viasat claims KA-SAT as Eutelsat joint venture winds down". Space News. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Kevin Fitchard (13 באוגוסט 2014). "As satellite internet technology improves, Exede starts boosting its broadband caps". GigaOm. נבדק ב-1 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Doug Mohney (18 ביוני 2013). "ViaSat, Hughes Launch Residential Voice Satellite Services". Satellite Spotlight. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Joan Engebretson (13 ביוני 2013). "Why Regulators Will Like ViaSat Satellite Voice and Broadband Offering". TeleCompetitor. נבדק ב-1 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ 1 2 "ViaSat...FCC Reports Exede® Number 1—Again...Delivers On Promises Super Speedy". SatNews. 18 ביוני 2014. נבדק ב-1 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "ViaSat Is Adding Residential Telephone Service to Its Offerings". San Diego Business Journal. 17 ביוני 2013. נבדק ב-1 במאי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ "ViaSat's... Unlimited Satellite Internet Service in U.S. Exede®s All Other Services". SatNews. 12 באוגוסט 2014. נבדק ב-1 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "ViaSat Is High On Guinness...Exedes World Record For Highest Capacity Satellite". SatNews. 7 במרץ 2013. נבדק ב-1 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ 1 2 Sean Gallagher (10 בינואר 2012). "How ViaSat's Exede makes satellite broadband not suck". ArsTechnica. נבדק ב-1 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ Ray Willington (6 בינואר 2012). "New ViaSat Deal Could Brings 12Mbps Service To Rural Users Soon". Hot Hardware. נבדק ב-1 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  68. ^ 1 2 "Broadband's Moving to the Country". USA Today. 27 במרץ 2012. נבדק ב-1 במאי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ^ "ViaSat Announces 25 Mbps In-Home Satellite Internet". ECN Magazine. 18 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "Viasat (Exede) Satellite Internet". Satellite Internet. 3 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "Viasat And Exede: What's The Difference?". Broadband Now.
  72. ^ Mike Freeman (15 בפברואר 2013). "FCC report: ViaSat's Exede keeps promise on speed". UT San Diego. נבדק ב-1 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "Tested: SpaceX's Starlink Satellite Internet Service Is Fast, But It'll Cost You". PCMAG (באנגלית).
  74. ^ Honig, Zach (20 במרץ 2013). "JetBlue Names In-flight WiFi Service: Fly-Fi, Powered by Viasat Exede". engadget. נבדק ב-3 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ Galbraith, Craig (15 באוגוסט 2016). "ViaSat's Exede Business Talks Up Sky-High Broadband Contracts". Channel Partners. נבדק ב-3 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ de Selding, Peter B. (12 פבר' 2014). "ViaSat Gears Up for Loral Trial, Reports Slower Exede Growth". SpaceNews. אורכב מ-המקור ב-4 במאי 2014. נבדק ב-4 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ Freeman, Mike (9 בספטמבר 2016). "ViaSat Lands Another Airline For Inflight Wi-Fi". The San Diego Union-Tribune. נבדק ב-1 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  78. ^ Bailey, Joanna (7 בינואר 2021). "Delta Pushes Towards Free WiFi With Viasat Deal". Simple Flying. {{cite news}}: (עזרה)
  79. ^ Freeman, Mike (6 בינואר 2021). "Delta Air Lines to connect aircraft with Viasat-powered in-flight Internet". San Diego Union-Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  80. ^ Kirby, Mary (6 בנובמבר 2019). "El Al 777s to offer IFC over Viasat Ka under full fleet install plan". Runway Girl Network. {{cite news}}: (עזרה)
  81. ^ Nichols, Steve (24 בספטמבר 2018). "APEX: Aeromexico selects Viasat inflight internet for B737 MAX". Get Connected. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ^ Bailey, Joanna (8 באוגוסט 2019). "JetBlue selects Viasat Ka band IFC for entire A220 fleet". Get Connected. {{cite news}}: (עזרה)
  83. ^ Nyirady, Annamarie (23 בינואר 2019). "Viasat Community Wi-Fi Reaches 1 Million People in Mexico". Via Satellite. {{cite news}}: (עזרה)
  84. ^ Scott, Rob (22 בפברואר 2019). "Facebook Teams with Viasat to Offer Satellite Wi-Fi Hotspots". Etcentric. {{cite news}}: (עזרה)
  85. ^ Mullan, Laura (22 בפברואר 2021). "Facebook partners with Viasat to bring internet connectivity to rural communities". Technology Magazine. {{cite news}}: (עזרה)
  86. ^ Nyirady, Annamarie (7 ביולי 2020). "Viasat Launches Residential Internet Service in Brazil". Via Satellite. {{cite news}}: (עזרה)
  87. ^ "Encrypted Hard Disk Drives". Steatite Rugged Systems. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ "ViaSat demonstrates critical infrastructure protection at DistribuTECH". Electric Light and Power. 30 בינואר 2013. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ Bob Tarzey (3 בנובמבר 2014). "Critical National Infrastructure: How to Protect Vital Systems". InfoSecurity. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ "DOE funds ViaSat cybersecurity development with two utilities". Electric Light and Power. 24 באוקטובר 2013. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  91. ^ "US Department of Energy awards USD 30M for cyber-attack protection". SatellitePro. 25 באוקטובר 2013. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ "Government Satcom Overview". ViaSat. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ "VIASAT INC". Value Investors Club. 24 במאי 2011. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Viasat_(חברה_אמריקאית)&oldid=37141631"