לדלג לתוכן

וירג'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Virgin)


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

וירג'ין
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית מוגבלת
בורסה הבורסה לניירות ערך בלונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ריצ'רד ברנסון
תקופת הפעילות 1970–הווה (כ־54 שנים)
חברות בנות
מיקום המטה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לונדון, הממלכה המאוחדת
ענפי תעשייה קונצרן
מוצרים עיקריים


הכנסות 19.5 מיליארד דולר (2016)
אנשי מפתח ריצ'רד ברנסון
דוד באקסבי
ג'וש בייליס
עובדים כ-71,000
 
www.virgin.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וירג'ין (Virgin Group) הוא קונצרן שייסד איש העסקים הבריטי ריצ'רד ברנסון, ששייך לחברת קבוצת וירג'ין. הקונצרן מאחד חברות בנות שכל אחת משתמשת בשם וירג'ין, הקונצרן מתמקד בעיסקי תעופה, תיירות, בידור ופנאי.

ב-1972 ריצ'רד ברנסון, בעל חנות תקליטים שהיה בשלבי הקמתה של חברת התקליטים וירג'ין רקורדס ואולפן הקלטות, שהושכר לאמנים. ברנסון שם את אמונו במייק אולדפילד, ואלבומו Tubular Bells היה האלבום הראשון שהפיקה החברה. וירג'ין רקורדס החתימה מספר רב של אמנים בלתי שגרתיים ואף מעוררי שערוריות, שחברות התקליטים הגדולות חששו לעבוד עימן, דוגמת הסקס פיסטולס. היא התמחתה בתחילה ברוק מתקדם, ובין היתר ייבאה להקות מאירופה (בעיקר מגרמניה), ובהמשך בפאנק ומה שכונה "גל חדש". מבחינה עסקית חידשה החברה בתמחור נמוך. כך למשל נמכר אלבום רוק מתקדם בשם "The Faust tapes" במחיר של תקליטון, והצליח להתברג בצמרת רשימת האלבומים רבי המכר על אף הסגנון הייחודי והאלמוניות היחסית של הלהקה.

בסוף שנות השבעים וראשית שנות השמונים של המאה ה-20 שגשגו עסקיו של ברנסון בתחומי המוזיקה ותחומים קרובים, ואף התרחבו. הוא רכש מועדון לילה והקים חברה בת לוירג'ין רקורדס בארצות הברית. פריצתו הגדולה, עם זאת, הייתה בתחום התעופה, בחברת וירג'ין אטלנטיק איירווייז (נתיבי אוויר אטלנטיים) שהוקמה ב-1984 על בסיס חברה קטנטנה קיימת, בשם "בריטיש אטלנטיק איירווייז", שהחזיקה זיכיון לקו טרנס-אטלנטי.

הצלחתה של חברת התעופה, לצד הצלחתה של רשת חנויות הענק לתקליטים "וירג'ין מגהסטורס" ושל יוזמות נוספות, אפשרה לקבוצת וירג'ין להמשיך ולהתפתח במהלך שנות השמונים והתשעים ובעשור הראשון של המאה ה-21. מספרן הכולל של היוזמות העסקיות של ברנסון במשך השנים מגיע לכמה עשרות, ברובן חברות שייסדה קבוצת וירג'ין, ובחלקן רכישות של חברות קיימות. החברות פועלות במגוון רב של תחומים, ובאופן עצמאי למדי. חלוקת הבעלות משתנה - חלקן בבעלות מלאה של ברנסון, חלקן בשליטתו, בחלקן יש לו מניות מיעוט, ובמקרים אחדים מוענק הזיכיון לשם "וירג'ין" לעסקים שאין לו כל חלק בהם. שם המותג "וירג'ין" נכלל ברוב שמות החברות. מטה הקבוצה נמצא בלונדון ומוקד הפעילות העסקית נמצא בבריטניה, אך חלק גדול מן העסקים פועלים או רשומים בארצות הברית, מרכזם של אחרים באוסטרליה או במקומות אחרים בעולם - למשל חברת תעופה ניגרית. הקבוצה כוללת גם רשתות בינלאומיות כמו "וירג'ין מגהסטורס".

כמה מתחומי העיסוק העיקריים של חברות בקבוצה:

סניף של "וירג'ין מגהסטורס" בסן פרנסיסקו

הקבוצה כשלה בהתמודדות על הפעלת הלוטו בבריטניה (המופעל על ידי זכיין פרטי) ב-1997.

מותגים פופולריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירג'ין בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים ניסתה וירג'ין להיכנס לשוק הישראלי והחלה לשווק משקאות תוססים של "וירג'ין קולה" בבקבוקים משפחתיים. תשדיר הפרסומת של המשקאות החדשים עורר מחאות עזות. בתשדיר נראו שני בקבוקי משקה מתנועעים ומתחככים זה בזה באופן שלא הותיר ספק לכך שהכוונה ליחסי מין. בעקבות תגובות נזעמות, קבעה ועדת ערר פרסומות שיש בתשדיר רמיזות מיניות ופגיעה ברגשות הציבור העומדים בניגוד לכללי האתיקה בפרסומת. הדבר בלט במיוחד לאור העובדה שהתשדיר שודר בחופש הגדול, שבמהלכו צופים ילדים ובני נוער רבים יותר בטלוויזיה בשעות הלילה. הוחלט להגביל את שידור התשדיר כולו משעה 21:00 ואילך - אך הותר לשדר במהלך היום טיזרים של התשדיר המפנים את הצופה לצפות בגרסה המלאה. בסופו של דבר נכשל הניסיון להחדיר את המוצר לישראל והמשקאות התוססים של וירג'ין ירדו מהמדפים במרכולים הישראלים. בדיעבד נראה כי אחת הסיבות לכישלון היא אי-התאמה בין קהל היעד (סיסמת הפרסום הייתה: "צעירים תוססים הנהנים מהעולם") לבין האופן שבו שווקו המשקאות (בקבוקים משפחתיים).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וירג'ין בוויקישיתוף