Walk This Way

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Walk This Way
Walkthisway aero.jpg
סינגל בביצוע אירוסמית'
מתוך האלבום Toys in the Attic
יצא לאור 28 באוגוסט 1975
הוקלט ינואר - פברואר 1975
סוגה הארד רוק
בי-סייד Round and Round
אורך 3:40
חברת תקליטים קולומביה רקורדס
כתיבה סטיבן טיילר, ג'ו פרי
הפקה ג'ק דאגלס
כרונולוגיית סינגלים – אירוסמית'
Sweet Emotion
(1975)
Walk This Way
(1975)
You See Me Crying
(1975)

Walk This Way (מילולית: לך בדרך זו) הוא שיר של להקת ההארד רוק האמריקאית אירוסמית'. השיר נכתב על ידי סטיבן טיילר וג'ו פרי ויצא לראשונה כסינגל מהאלבום Toys in the Attic בשנת 1975. גרסת המקור של השיר הגיע עד למקום העשירי במצעד הבילבורד הוט 100 בתחילת 1977 והיה לחלק משורה של סינגלים מצליחים של הלהקה בשנות ה-70 של המאה ה-20.

שיר זה, היה לאחד מן השירים שעזרו לאירוסמית' לפרוץ לזרם המרכזי בשנות השבעים, ושנית בהמשך עם צאת גרסת הכיסוי בשיתוף הרכב ההיפ-הופ ראן די אם סי, שהצליחה אף יותר מהמקור במצעד הבילבורד הוט 100 כאשר טיפסה עד למקום הרביעי בטבלה.

גרסת הכיסוי נחשבת לאבן דרך בהגעתו של ההיפ-הופ אל המיינסטרים.

גרסת הכיסוי בשיתוף ראן די אם סי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 ביצעו צמד הלהקות, אירוסמית' וראן די אם סי גרסת כיסוי לשיר המקורי בתת-הז'אנר ראפ-רוק.

ההצלחה של השיר החזירה את אירוסמית' להכרה ולהצלחה, וסייעה להעלות אל המיינסטרים לא רק את להקת רן די אמ סי עצמה, אלא את סוגת ההיפ הופ כולה[1].

בשנים שלפני יציאת השיר כבר הייתה לסוגת ההיפ הופ הצלחה ראשונית אמנם, אולם מבחינת חדירה למיינסטרים עוד הייתה יחסית בחיתוליה, ונחשבה בדרך כלל כמוזיקה של קהילת שוליים מחתרתית של לייבלים עצמאיים[1].

על פי ג'ף אדגרס, כתב לאומנות אמריקאית של הוושינגטון פוסט השילוב של ההיפ-הופ במנגינת הרוק הפופולרית "הפכה את השיר לכזה שבטוח בעצמו להיות 'שחור' ומיינטסרים" ובזכותה השיר היה מעין "סוס טרויאני של ההיפ-הופ, שהסווה את מוזיקת ההיפ-הופ מספיק כדי לתת לשדרנים ביישנים לגיטימציה לנגן אותה". בתקופה שלאחר יציאת השיר הוקמה קבוצות שונות לקידום היפ-הופ שחיברו בין גזעים, גאוגרפיה ומעמדות כלכליים[1].

השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מתחיל במקצב תופים קצר ומחזורי של ג'ואי קרמר. מיד לאחר שני מחזורים פותח השיר בריף הגיטרה המפורסם של ג'ו פרי - המאפיין הידוע ביותר של השיר. לאחר סיום הריף, סטיבן טיילר מתחיל לשיר את הבית הראשון בליווי מקצב תופים דומה ומקצב בס של טום המילטון, ביחד עם מקצב גיטרה כפול של פרי ובראד וויטפורד.

המילים, אשר מספרות על נער מתבגר בגיל התיכון המנסה לאבד את בתוליו, מושרות בקצב מהיר עם הדגשה קלה במילים המתחרזות. כבר בגרסה המקורית של השיר סגנון השירה הזכיר במקצת את צורת השירה בראפ, עובדה אשר יכולה להסביר את ההצלחה הגדולה של גרסת הכיסוי.

בשיר פזמון חוזר אשר מכיל את המשפט האפונימי Walk this way בצורה חוזרת ונשנית לאורך רובו ובחלק מהפעמים נאמר Talk this way במקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]