Warum betrübst du dich, mein Herz, רי"ב 138

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Warum betrübst du dich, mein Herzעברית: למה זה תתעצב, לבי), רי"ב 138, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון ה-15 שלאחר חג השילוש הקדוש, ב-5 בספטמבר 1723.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.

במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה הליטורגית, כלומר ימי ראשון וחגים, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.

קנטטה זו הייתה החמש-עשרה שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג, לאחר רי"ב 75, רי"ב 76, רי"ב 24, רי"ב 167, רי"ב 147, רי"ב 186, רי"ב 136, רי"ב 105, רי"ב 46, רי"ב 179, רי"ב 69א, רי"ב 77, רי"ב 25 ורי"ב 119.

ב-1881 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 28 של פרסומיה[4].

מילים ומוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת אל הגלטים בהם קורא פאולוס "ללכת בדרך הרוח" ולא בדרך הבשר[5]. בנוסף, נקראים פסוקים מהבשורה על-פי מתי מתוך הדרשה על ההר בהם אומר ישו שלא ניתן לעבוד גם את אלוהים וגם את הממון, אלא יש לעזוב את הגשמיות ולהתמקד ברוחניות[6]. בעבר סברו שהלברית נכתבה על ידי האנס זקס, אך היום מקובל להניח שלא הוא הכותב, וזהות המחבר היא אנונימית[7]. הלברית עוסקת בביטחון שאדם צריך לתת באלוהים, גם בעת צרה ומחסור גשמיים. רוב הקנטטות הקודמות שלו בלייפציג נכתבו במתכונת של פסוק מהתנ"ך ואחריו רצ'יטטיב ואריה לסירוגין, עם סיום של כורל. הקנטטה הנוכחית שונה במבנה שלה, כאשר חציה הראשון בנוי בצורה של דיאלוגים בין סולן למקהלה, וחציה השני חוזר למתכונת של רצ'יטטיב ואריה. הדיאלוגים נערכים בין הסולן המודאג מחסרון גשמי או צער גופני, לבין המקהלה הקוראת לו לשים מבטחו באל. בחציה השני של הקנטטה הסולן כבר בוטח באל ובישועותו, ומעודד מכך. המוזיקה משקפת את אופי הטקסט, כאשר קטעי הסולו בחלק הראשון מלווים בנעימה לירית ואיטית, ואילו החלק השני הוא מהיר, אופטימי ומלא תקווה.

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני סופרן, טנור, אלט ובס בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, שני אבובי ד'אמורה, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה 6 חלקים:

  1. כורל ורצ'יטטיב לאלט: Warum betrübst du dich, mein Herz (למה זה תתעצב, לבי)
  2. כורל ורצ'יטטיב לבס[8], לסופרן ולאלט: Ich bin veracht (אני מבוזה)
  3. רצ'יטטיב לטנור: Ach süßer Trost (אה, נחמה מתוקה)
  4. אריה לבס: Auf Gott steht meine Zuversicht (באלהים אשים מבטחי)
  5. רצ'יטטיב לאלט: Ei nun (טוב אז)
  6. כורל: Weil du mein Gott und Vater bist (יען כי כאלהי וכאבי תפעל)

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה הוקלטה במלואה 18 פעמים בהקלטות מסחריות[9]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ניקולאוס הרנונקור (ב-1982), טון קופמן (ב-1998), מסאקי סוזוקי (ב-1998) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  2. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  3. ^ על קנטטות באך, עמוד 6
  4. ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
  5. ^ אל הגלטים, ה, 25 - ו, 10
  6. ^ מתי, ו, 23-24
  7. ^ על הקנטטה, כריסטוף וולף, עמוד 8
  8. ^ יש המונים את הרצ'יטטיב לבס כחלק נפרד
  9. ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך