We Can Do It!‎

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרזת תעמולה "We Can Do It!" משנת 1943

"We Can Do It!" (בעברית: "אנחנו יכולות לעשות את זה!") היא כרזת תעמולה מתקופת מלחמת העולם השנייה שעוצבה על ידי המעצב הגרפי האמריקאי ג'יי הווארד מילר בשנת 1943 עבור תאגיד וסטינגהאוס אלקטריק כדימוי מעורר השראה להעלאת מורל העובדות. ההנחה הרווחת היא שהכרזה מבוססת על תצלום שחור-לבן של פועלת בשם ג'רלדין הוף שצולמה במישיגן על ידי סוכנות ידיעות. 

הכרזה הוצגה לזמן קצר בזמן מלחמת העולם השנייה. היא התגלתה מחדש בראשית שנות ה-80 של המאה העשרים ושוכפלה בצורות רבות ואופנים שונים, לרוב תחת הכותרת "We Can Do It!". אך היא גם מקושרת ל"רוזי המסמררת" - אייקון תרבותי, פמיניסטי של אישה חזקה שתרמה למאמץ המלחמתי כפועלת[1]. 

לאחר הגילוי מחדש של הכרזה, ההנחה הרווחת הייתה שהתמונה נועדה לשמש  כהשראה לנשים לצאת לעבודה ולהצטרף למאמץ מלחמתי. אולם, במהלך המלחמה השימוש בכרזה היה רק במפעלי וסטינגהאוס אלקטריק והיא הוצגה במהלך חודש פברואר 1943 על מנת לעודד את הפועלות להתאמץ יותר, ולא נועדה לגיוס פועלות נוספות[2]. פמיניסטיות ואחרים השתמשו בדימוי המשדר עוצמה וביטחון בצורות רבות ומגוונות כגון העצמה, הסברה, פרסומות ופרודיות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסטר תעמולה משנת 1942 המעודד אחדות בין העובדים וההנהלה של ג'נרל מוטורס

אחרי המתקפה היפנית על פרל הארבור, ממשלת ארצות הברית יצאה בקריאה למפעלים להגביר את הייצור של אמצעי לחימה. באותה התקופה, האווירה במפעלים גדולים הייתה מתוחה בגלל הטינה שהשתרשה בין ההנהלה והאיגודים מקצועיים משנות ה-30. הנהלות של חברות כדוגמת ג'נרל מוטורס ביקשו לצמצם את מתיחויות העבר ולעודד עבודת צוות. השמועות שאיגוד עובדי הרכב עומד לצאת בקמפיין יחסי ציבור הובילה את ג'נרל מוטורס לפרסם במהירות כרזת תעמולה המציגה פועל ומנהל מפשילים את שרוולים, מאוחדים במטרה לשמור על קצב קבוע של ייצור מלחמתי. בכרזה נכתב: "ביחד נוכל לעשות זאת! שמרו על האש![3] כרזות מסוג זה ביקשו להגביר את הייצור על ידי התחברות לממד הרגשי של הפועלים ותמיכתם במלחמה וגם למנוע מהממשלה להגביר את השליטה בייצור. 

וסטינגהאוס אלקטריק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1942, האמן ג' הווארד מילר נשכר על ידי הוועדה הפנימית להגברת הייצור המלחמתי של וסטינגהאוס אלקטריק לעצב סדרה של כרזות עבור עובדי המפעלים[1]. מטרת הכרזות הייתה להעלות את מורל העובדים, להפחית את ההיעדרויות, לשמור על שקט תעשייתי, למנוע שביתה במפעלים ולעודד דיאלוג בין העובדים להנהלה. מילר עיצב מעל ל-42 כרזות. כל כרזה פורסמה למשך שבועיים והוחלפה בכרזה הבאה בסדרה. ברוב הכרזות הופיעו גברים והם הדגישו את התפקידים המסורתיים של נשים וגברים. באחת הכרזות מתואר מנהל מחייך בחליפה עם הכיתוב "יש לך שאלות על עבודתך?... שאל את המפקח שלך"[1][2].

פוסטר נוסף של ג' הווארד מילר להעלאת מורל העובדים

לא יותר מ-1,800 עותקים של הכרזה "We Can Do It!" הודפסו (559 על 432 מ"מ)[1]. הכרזה הוצגה בהתחלה רק בכמה מפעלי וסטינגהאוס במזרח פיטסבורג, פנסילבניה, והמערב התיכון. שם היא הייתה אמורה להיות מוצגת במשך שבועיים החל מ-15 בפברואר 1943[4][1][5]. המפעלים בהם הוצגה הכרזה ייצרו קסדות והועסקו בהם בעיקר נשים. במהלך המלחמה הן ייצרו כ-13 מיליון קסדות[6]. 

רוזי המסמררת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רוזי המסמררת

במהלך מלחמת העולם השנייה הכרזה "We Can Do It!" לא קושרה לשיר "רוזי המסמררת" "Rosie the Riveter"[7] וכן לא לציור של נורמן רוקוול שהופיע על השער של  Saturday Evening Post ביום הזיכרון (29 במאי 1943). הכרזה שהופיעה בחלק ממפעלי וסטינגהאוס לא קבלה השראה מהנשים שזכו לכינוי "רוזי" והתגייסו לעבודה במפעלים להגברת הייצור של תוצרת צבאית. לאחר שהוצגו כשבועיים בחלק ממפעלי החברה הכרזות נעלמו לכארבעה עשורים[8][9]. צילומים של פועלות, "רוזי" אחרות, נתלו, לעיתים קרובות, במפעלים. משרד המידע המלחמתי של ארצות הברית ( United States Office of War Information) ערך מסעות פרסום לגיוס תמיכה במלחמה אך "אנחנו יכולות לעשות זאת!" לא היה חלק ממנו[7] .

אחרי המלחמה הציור של רוקוול נשכח בהדרגה מהזיכרון הציבורי מפני שהיה מוגן בזכויות יוצרים. הציור המקורי נמכר ב-2002 בכמעט חמישה מיליון דולר[10]. לעומת זאת, הכרזה "We Can Do It!" לא הייתה מוגבלת בזכויות יוצרים וזו אחת מהסיבות שהדימוי חזר לתודעה הציבורית[4]. 

התצלום של ג'רלדין הוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנחה הרווחת כי מילר יצר את הכרזה "אנחנו יכולות לעשות זאת!" על בסיס תמונה של הפועלת ג'רלדין הוף שצולמה באן ארבור, מישיגן בתחילת 1942 כשהייתה בת 17[8][11][12]. בתצלום הוף עומדת כששערה מכוסה בבנדנה ומפעילה מכונת הטבעה (metal-stamping machine)[12]. הוף סיימה לעבוד במפעל כשבועיים לאחר תחילת עבודתה משום ששמעה שמכונת ההטבעה פצעה את ידה של המפעילה הקודמת, והיא לא רצתה להסתכן בכך שלא תוכל לנגן בצ'לו[8]. הוף מצאה עבודה משרדית במפעל אחר[12].

אם הצילום של הוף שימש השראה לכרזה של מילר, הוא נתן לצילום פרשנות משלו. בכרזה יד ימין של הדמות מאוגרפת באגרוף קמוץ וידה השמאלית מפשילה את השרוול הימני. מילר הפנה את ראשה של הוף והיא פונה אל הצופה. כמו כן הדמות בכרזה שרירית יותר. על צווארון החולצה נוסף הסמל של וסטינגהאוס[1][13]. הוף לא הייתה מודעת לכך שמילר עיצב, כנראה, את הכרזה בדמותה[8]. היא נישאה ב-1943 ונשאה את השם ג'רלדין דויל[8].

היסטוריון של וסטינגהאוס, צ'ארלס א. רוץ', שהכיר את ג' הווארד מילר, מעריך שמילר לא השתמש בתמונה של הוף כהשראה משום שהאחרון לא השתמש בתמונות אלא במודלים חיים. פני קולמן, מחברת הספר "רוזי המסמררת: נשים עובדות בעורף במלחמת העולם השנייה", אמרה שהיא ורוץ' לא יכלו לקבוע אם מילר ראה בכלל את התמונה של הוף[14].

הגילוי מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לשימוש מסחרי בכרזה על מכונות לממכר בקבוקי מים

ב-1982 הכרזה "We Can Do It!" הוצגה מחדש בכתבה ב"וושינגטון פוסט" בנושא "כרזות אומנותיות בשירות הפטריוטיזם". הכרזות שהוצגו בכתבה היו מהאוסף של הארכיב הלאומי[15]. 

בשנים שלאחר מכן, התנועה הפמיניסטית בחרה בכרזה כדימוי המשקף את רעיונותיה. פמיניסטיות ראו בדמות עוצמה נשית[16]. ה"אנחנו" בססמה התפרש כ"אנחנו הנשים" המאוחדות יחד נגד המאבק באי השוויון המגדרי. הדימוי של האישה בחולצת עבודה מיישירה מבט אל הצופה בשילוב הסיסמה "אנחנו יכולות לעשות!" משמש השראה וסמל לנשים ונערות ברחבי העולם.  

במרץ 2014 כתב העת Smithsonian הדפיס את הכרזה על שער העיתון, שהכתבה המרכזית בו עסקה בכרזות בתקופת המלחמה. השירות הבולאי האמריקאי יצר בפברואר 1999 בול דואר במחיר 33 סנט על בסיס הדמות בכרזה עם הכיתוב "נשים תומכות במאמץ המלחמתי"[17][18]. דויל (הוף) קבלה מידה של חשיפה מהחיבור לדימוי האייקוני שבפוסטר. מפעם לפעם היא הוזמנה על ידי היכל התהילה של הנשים במישיגן (Michigan Women's Hall of Fame) לחתום על כרזות. 

משמעות מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה שהכרזה המקורית עודדה נשים לצאת לעבודה ולהחליף את הגברים שגויסו, היא ככל הנראה, התבססה על תצלומה של הוף, עובדת שהתפטרה מעבודת צווארון כחול לאחר תקופה קצרה. בנוסף, הפרשנות הפמיניסטית המחודשת שניתנה לכרזה שונה מהמשמעות המקורית, שנועדה להעלות את המורל ולהגביר את היעילות של העובדים[7].

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הדימוי מוכר מאוד ברחבי העולם, הרבה מעבר למטרה המקורית שלו בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא מופיע על חולצות, ספלים, קעקועים ומגנטים למקרר. עד כדי כך תפוצתו רחבה שהוושינגטון פוסט הכריז על דמות האישה עם האגרוף המונף כמזכרת "עם הדימוי המשומש ביותר" בוושינגטון די. סי.[1]. הכרזה הייתה חלק ממסעי הבחירות האזורים של שרה פיילין, רון פול והילרי קלינטון[6]. כמו כן, נעשה שימוש בדימוי גם על ידי תאגידים ששילבו אותו, בין השאר, בפרסומות לחומרי ניקוי. חברת Clorox אף הגדילה לעשות והוסיפה לאצבעה של האישה טבעת נישואים בדימוי ששולב בפרסומות[19]. גרסה אמריקאית נוספת של הפוסטר מציגה את מארג' סימפסון המאגרפת את ידה הימנית על שער המגזין Utne Reader. כאשר שג'וליה גילארד התמנתה לראשת הממשלה הראשונה באוסטרליה  ביוני 2010, אמן רחוב האוסטרלי הקרוי  Phoenix שילב את פניה של גילארד בתוך כרזה "We Can Do It!"[20]. ישנן פרודיות רבות על הדימוי אשר רבות מהן נעשו בשילוב דמויות של ידוענים ואף דמויות פיקטיביות. 

הכרזה הותאמה גם לעידוד עריכה בויקיפדיה שהכיתוב הוחלף מ־We Can Do It! ל־We Can [edit]! (אנחנו יכולות ל[ערוך]!) במטרה לעודד נשים לערוך בוויקיפדיה ולצמצם הפער המגדרי בקרב העורכים. המילה edit נתונה בסוגריים מרובעים בדומה לכפתור העריכה בויקיפדיה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וריאציה של הכרזה אשר שימשה במטרה לעודד נשים לערוך בוויקיפדיה ולצמצם הפער המגדרי בקרב העורכים
    וריאציה של הכרזה אשר שימשה במטרה לעודד נשים לערוך בוויקיפדיה ולצמצם הפער המגדרי בקרב העורכים
  • וריאציה של הכרזה על כריכת המגזין Ms שעסק בצורך להעלות את השכר של עובדי תעשיית המזון המהיר
    וריאציה של הכרזה על כריכת המגזין Ms שעסק בצורך להעלות את השכר של עובדי תעשיית המזון המהיר
  • בכנס פמיניסטי בפולין שהתקיים ביום האישה הבינלאומי, 6 במרץ 2011
    בכנס פמיניסטי בפולין שהתקיים ביום האישה הבינלאומי, 6 במרץ 2011
  • בהפגנה בניו יורק, 2017
    בהפגנה בניו יורק, 2017
  • אמנות גרפיטי בברצלונה, 2017
    אמנות גרפיטי בברצלונה, 2017

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Keep Calm and Carry On – כרזה נוספת תקופה מלחמת העולם השנייה שחזרה והתפרסמה עשורים מאוחר יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא We Can Do It! בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Kimble, James J.; Olson, Lester C, Visual Rhetoric Representing Rosie the Riveter: Myth and Misconception in J. Howard Miller's "We Can Do It!" Poster, Rhetoric & Public Affairs 9 (4), Winter 2006, עמ' 533–569
  2. ^ 1 2 Bird, William L.; Rubenstein, Harry R, Design for Victory: World War II posters on the American home front, Princeton Architectural Press, 1998, עמ' 78
  3. ^ Bird, William L.; Rubenstein, Harry R, Design for Victory: World War II posters on the American home front, Princeton Architectural Press., 1998, עמ' 58
  4. ^ 1 2 Harvey, Sheridan, Rosie the Riveter: Real Women Workers in World War II, ‏July 20, 2010
  5. ^ Marilyn M. Harper, [http://www.nps.gov/nhl/learn/themes/WWIIHomeFront.pdf WORLD WAR II & THE AMERICAN HOME FRONT], ‏2007
  6. ^ 1 2 Rosie the Riveter' is not the same as 'We Can Do It!, Docs Populi
  7. ^ 1 2 3 Sharp, Gwen; Wade, Lisa, Sociological Images: Secrets of a feminist icon, Contexts 10 (2), עמ' 82-83
  8. ^ 1 2 3 4 5 McLellan, Dennis, Geraldine Hoff Doyle dies at 86; inspiration behind a famous wartime poster, Los Angeles Times, ‏December 31, 2010
  9. ^ Young, William H.; Young, Nancy K, World War II and the Postwar Years in America: A Historical and Cultural Encyclopedia, ABC-CLIO, 2010, עמ' 606
  10. ^ Norman Rockwell painting fetches $2.8 mln at Chicago auction, reuters, ‏Dec 2, 2012
  11. ^ Williams, Timothy, Geraldine Doyle, Iconic Face of World War II, Dies at 86, The New York Times, ‏December 29, 2010
  12. ^ 1 2 3 Memmot, Mark, Michigan Woman Who Inspired WWII 'Rosie' Poster Has Died, NPR, ‏December 31, 2010
  13. ^ Gwen Sharp, Myth-Making and the “We Can Do It!” Poster, The Society Pages, ‏January 4, 2011
  14. ^ Coleman, Penny, Rosie the Riveter Image, Penny Colman, ‏December 30, 2010
  15. ^ Patricia Brennan, POSTER ART FOR PATRIOTISM'S SAKE, Washington Post, ‏May 23, 1982
  16. ^ Endres, Kathleen L, Rosie the Riveter, American icons: an encyclopedia of the people, places, and things, Greenwood, 2006, עמ' 601-602
  17. ^ Women On Stamps (Publication 512), United States Postal Service, ‏January 24, 2012
  18. ^ Women Support War Effort, United States Postal Service
  19. ^ Lisa Wade, Trivializing Women’s Power, The Society Page, ‏January 24, 2012
  20. ^ Phoenix, "We Can Do It!", Flickr
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=We_Can_Do_It!&oldid=38014055"