WiMAX

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא עדכני. מדבר על "כיום" ו"שנים אחרונות" שהיו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לוגו ה-WiMAX

WiMAX (ראשי תיבות של Worldwide Interoperability for Microwave Access) הוא תקן לתקשורת אלחוטית לטווחים בינוניים. הוא מהווה תו למוצרים אשר מתאימים ועובדים על פי תקן ה-IEEE 802.16, שהוא חלק ממשפחת תקני ה-IEEE 802 של ארגון ה-IEEE, משפחת תקני ה-LAN (רשתות מקומיות) וה-MAN (רשתות במרחב עירוני). תקן IEEE 802.16 מתמחה בנקודות גישה המספקות שירותי תקשורת נתונים אלחוטית בפס רחב. זאת, באמצעות שידורי מיקרוגלים לטווח ארוך.

הפיתוח של תקן ה-WiMax החל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, בתמיכה של חברת אינטל. תקן ה-WiMAX תוכנן כשיפור ("הדור הבא") של תקן ה-Wi-Fi הנפוץ, אשר מאפשר העברת נתונים ברשת מקומית (LAN) למרחקים קצרים (עד עשרות מטרים). לטענת מקדמי התקן, המוצרים שיעבדו בו יספקו חיבור אלחוטי למרחק תאורטי של עד 50 קילומטר. ניסויים שנעשו לאחרונה מצביעים על טווח שנע בסביבות 15 קילומטר בתנאים סבירים (היעדר מכשולים גדולים בדרך, מזג אוויר נאה). משדרי ה-WiMAX נקראים "תחנות בסיס" (base stations) והם דומים במהותם לתחנות הבסיס הסלולריות.

לתקן מתוכננות שתי גרסאות עיקריות, אחת שתפעל בתדרי אלחוט שמעל 10 GHz ואחת שתפעל בתדרים שבין 2-10 GHz.

ציפיות מהתקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת בסיס של WiMax בליטא

כיום יש ציפיות רבות בעולם מתקן זה, שיהווה תחרות ישירה לטכנולוגיות הפס הרחב הקיימות כיום, בעיקר טכנולוגיות ה-ADSL וה-DOCSISאינטרנט בכבלים). תקן ה-WiMAX צפוי לספק יותר מאשר חיבור תשתית לאינטרנט בלבד, אלא גם שירותי טלפוניה (VoIP) שיתחרו בשוק הטלפונים הסלולריים, ואף שירותי טלוויזיה.

אף שישנם רבים הקושרים בין WiMAX לבין הדור הבא של הרשתות הסלולריות ("הדור הרביעי"- 4G), לצידה התפתחה בשנים האחרונות טכנולוגיה מתחרה הקרויה LTE (ראשי תיבות של Long Term Evolution), שאף היא מזוהה עם 4G.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הראשונה בישראל בה הופעלה טכנולוגית WiMax היא שדרות[1]. העיר חוברה למערכת בניסוי של החברות 012 סמייל ואלווריון (המפתחת נקודות גישה, ציוד קצה, אמצעי ניהול ואפליקציות ל-WiMax). ב-5 ביוני 2008 הופעל ניסוי דומה של חברת מירס בשיתוף עם בזק בינלאומי בערים אשקלון (בה התבצעו ניסויים ביטחוניים ב-WiMAX) ותל אביב[2].

הרגולטור וחברות הסלולר ייאלצו גם להתמודד עם הופעתם של שירותי שיחה שלא שילמו רישיון מפעיל. בסוף נובמבר 2008 הודיעו במשרד התקשורת על צעדי אכיפה שיינקטו כנגד חברות ששוכרות בזול חבילת רוחב פס, ומשתמשות בה בשיטת ה-Callback כדי להעביר שיחות VoIP בינלאומיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא WiMAX בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]