לדלג לתוכן

Without Me (שיר של אמינם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Without Me"
סינגל בביצוע אמינם
מתוך האלבום The Eminem Show
יצא לאור 15 במאי 2002
פורמט תקליטור עריכת הנתון בוויקינתונים
הוקלט 2001
סוגה היפ הופ קומי
בי-סייד "The Way I Am" (רמיקס של דני לונר) (בהשתתפות מרילין מנסון)
"Say What You Say" (בהשתתפות ד"ר דרה)
אורך 4:51 (גרסת אלבום)
4:23 (עריכת רדיו)
חברת תקליטים שיידי ‏•‏‏ אפטרמת' ‏•‏‏ אינטרסקופ
כתיבה כותבים שונים[1]
לחן ג'ף באס, אמינם, DJ Head עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה אמינם, ג'ף באס (משותף), די ג'יי הד (נוסף)
כרונולוגיית סינגלים של אמינם
"Hellbound"
(2002)
"Without Me"
(2002)
"Cleanin' Out My Closet"
(2002)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Without Me הוא שיר של הראפר האמריקאי אמינם מתוך אלבום האולפן הרביעי שלו, The Eminem Show. השיר יצא לאור ב-15 במאי 2002, כסינגל המוביל של האלבום ויצא מחדש באוסף הלהיטים Curtain Call: The Hits משנת 2005. זה אחד משיריו המצליחים ביותר של אמינם. הוא הגיע בשיאו למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100, ולמקום הראשון בכ-15 מדינות.

רקע וכתיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר היווה את חזרתו של אמינם למוזיקה לאחר האלבום המצליח The Marshall Mathers LP. הוא נועד להוות המשך לשיר "The Real Slim Shady" מתוך האלבום, באומרו של אמינם כי חזר "להציל את העולם". השיר אף מתייחס לתפקידו של אמינם בתעשיית המוזיקה והשפעתו על התרבות.

השיר לועג למספר ידוענים שמתחו ביקורת כלפי אמינם, בהם סגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני, אשר אמינם הזכיר את בעיות הלב המחזוריות שלו, ואשתו לין, ה-FCC, כריס קירקפטריק מ-Nsync, לימפ ביזקיט ומובי, כמו גם פרודיה על החלטתו של פרינס לשנות את שמו לסמל. השיר אף מצביע על השוואות של אמינם לאלביס פרסלי כאדם לבן שמצליח מסחרית באמנות שחורה. השיר תוקף גם את אימו של אמינם דבי מאת'רס על התביעה שהגישה על המילים של סינגל הבכורה שלו "My Name Is".

שורות הפתיחה של השיר מבוססת על שיר הקאנטרי ראפ "Buffalo Gals" של מלקולם מקלארן.[2] הפתיחה מכילה דגימה משירו של הראפר אובי טרייס, "Rap Name".

הצלחה מסחרית ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הוא אחד משיריו המצליחים ביותר של אמינם. הוא הגיע למקום הראשון במצעדים במספר מדינות, בהן הממלכה המאוחדת, אוסטרליה, אירלנד וניו זילנד לשבעה שבועות. בארצות הברית, השיר הגיע בשיאו למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100, מאחורי "Hot in Here" של נלי. אף על פי כן, במצעד 40 שירי המיינסטרים ומצעד השירים הקצביים של בילבורד, הגיע השיר למקום הראשון.

השיר זכה במועמדות לקטגוריית "הקלטת השנה" בטקס פרסי גראמי ה-45 והפך לשירו הראשון שהועמד לקטגוריה זו, אך הפסיד ל-"Don't Know Why" של נורה ג'ונס. באותו הטקס, הועמד גם לקטגוריית "ביצוע סולו הראפ הטוב ביותר – גבר", אך הפסיד ל-"Hot in Here" של נלי.

ב-2009 דורג השיר על ידי פיצ'פורק במקום ה-251 ברשימת השירים הגדולים ביותר בשנות ה-2000.

שנה ארגון פרס תוצאה
2002 פרסי הווידאו קליפים של MTV קליפ השנה זכייה
הקליפ הטוב ביותר של גבר זכייה
קליפ הראפ הטוב ביותר זכייה
הבימוי הטוב ביותר זכייה
העריכה הטובה ביותר מועמדות
בחירת הצופים מועמדות
פרסי המוזיקה של MTV אירופה קליפ הטוב ביותר מועמדות
2003 פרסי גראמי הקלטת השנה מועמדות
ביצוע סולו הראפ הטוב ביותר – זכר מועמדות
הווידאו קליפ הטוב ביותר זכייה
פרסי המוזיקה של דטרויט סינגל לאומי מצטיין מועמדות
פרסי הווידאו קליפים של MTV יפן קליפ השנה מועמדות
הקליפ הטוב ביותר של גבר מועמדות
קליפ ההיפ-הופ הטוב ביותר מועמדות
פרסי MTV אסיה הקליפ המועדף מועמדות
פסטיבל הווידאו קליפים של Mnet האמן הבינלאומי הטוב ביותר זכייה

וידאו קליפ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הווידאו קליפ של השיר כולל מספר תרחישים שנבנו סביב ההקשר שלו, בהם אמינם וד"ר דרה כפארודיות על קומיקס, במיוחד באטמן, רובין (ראפ בוי) ובלייד, אשר מנסים להציל ילד שקנה עותק של The Eminem Show עם מדבקת Parental Advisory (אזהרת הורים). אמינם ולהקת הגיבורים שלו ממהרים להציל את הילד לפני שהוא מכניס את התקליטור לנגן שלו וכשהם מגיעים ראפ בוי חוטף אותו ממנו, ומראה שבדיסק יש מילים מפורשות שאינן מתאימות לילד. הילד בוכה ומתעצבן לאחר שראפ בוי ובלייד (ד"ר דרה) מחרימים ממנו את האלבום.

נכון לנובמבר 2022, לקליפ למעלה מ-1.5 מיליארד צפיות.[3]

קליפ זה זכה בקטגוריות "קליפ השנה", "הקליפ הטוב ביותר של גבר" ו"קליפ הראפ הטוב ביותר" ו"הבימוי הטוב ביותר" בפרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2002, והועמד לקטגוריות "העריכה הטובה ביותר" ו"בחירת הצופים". הוא גם זכה בפרס גראמי לווידאו קליפ הטוב ביותר בטקס פרסי גראמי ה-45.

מיקומי שיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏  מצעדים ודירוגים (2002)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 1
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 1
אירופה אירופה הוט 100 1
איטליה מצעד הסינגלים האיטלקי 2
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 1
ארצות הברית בילבורד הוט 100 2
מצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ 13
מצעד שירי הראפ 5
מצעד 40 שירי המיינסטרים 1
מצעד השירים הקצביים 1
בריטניה מצעד הסינגלים הבריטי 1
גרמניה GfK – טופ 100 1
דנמרק היטליסטן 1
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 1
הונגריה Rádiós Top 40 2
ולוניה אולטראטופ 40 1
יוון IFPI Greece 6
נורווגיה VG-lista 1
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 1
ספרד PROMUSICAE 2
סקוטלנד מצעד הסינגלים הסקוטי 1
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 2
פלנדריה אולטראטופ 50 2
צ'כיה ČNS IFPI 5
צרפת SNEP 3
קרואטיה טופ ליסטה 1
שוודיה סוורייטופליסטן 1
שווייץ המצעד השווייצרי 1
‏  מצעדים ודירוגים (2016)
מדינה מצעד מיקום שיא
צ'כיה ČNS IFPI 72
‏  מצעדים ודירוגים (2021–2022)
מדינה מצעד מיקום שיא
עולמי בילבורד גלובל 200 39
בילבורד גלובל ללא ארצות הברית 32
ליטא AGATA 38
סלובקיה ČNS IFPI 46
צ'כיה ČNS IFPI 46
קנדה קנדה הוט 100 46
‏  מצעדי סוף שנה (2002)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 3
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 1
אירופה אירופה הוט 100 3
איטליה מצעד הסינגלים האיטלקי 12
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 7
ארצות הברית בילבורד הוט 100 21
מצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ 79
בריטניה מצעד הסינגלים הבריטי 10
גרמניה GfK – טופ 100 4
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 18
ולוניה אולטראטופ 40 8
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 4
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 11
פלנדריה אולטראטופ 50 7
צרפת SNEP 15
קנדה קנדה הוט 100 67
שוודיה סוורייטופליסטן 6
שווייץ המצעד השווייצרי 3
‏  מצעדי סוף שנה (2023)
מדינה מצעד מיקום שיא
עולמי בילבורד גלובל 200 83[4]
בילבורד גלובל ללא ארצות הברית 70[5]
‏  מצעדי עשור (2000–2009)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 16
גרמניה GfK – טופ 100 10
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 69

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום תארים מכירות
אוסטרליה (ARIA) פלטינה ×12 840,000
אוסטריה (IFPI Austria) פלטינה 30,000
בלגיה (BEA) פלטינה 50,000
דנמרק (IFPI Danmark) פלטינה 90,000
צרפת (SNEP) זהב 250,000
גרמניה (BVMI) פלטינה 500,000
איטליה (FIMI) פלטינה ×2 140,000
יפן (RIAJ) זהב 100,000
ניו זילנד (RMNZ) פלטינה ×4 40,000
נורווגיה (IFPI Norway) פלטינה ×2
פורטוגל (AFP) פלטינה 40,000
שוודיה (GLF) פלטינה 30,000
שווייץ (IFPI Switzerland) פלטינה 40,000
הממלכה המאוחדת (BPI) פלטינה ×3 1,800,000
ארצות הברית (RIAA) פלטינה ×7 7,000,000

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מרשל מאת'רס, ג'פרי באס, קווין בל, אן דאדלי, מלקולם מקלארן, טרבור הורן
  2. ^ "59 Hay-Ya! Moments in Rap and Country's Uncomfortable History". Spin Magazine. 7 במרץ 2019. נבדק ב-3 באוגוסט 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Eminem - Without Me (Official Music Video), סרטון בערוץ "EminemVEVO", באתר יוטיוב (אורך: 04:58)
  4. ^ Billboard Global 200, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Billboard Global Excl. U.S., Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)