לדלג לתוכן

X (סיווג צפייה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יצירות קולנועיות שסווגו בסיווג הצפייה X הן יצירות קולנועיות המכילות תוכן הנחשב למתאים רק למבוגרים, אשר עשוי לכלול סצנות של אלימות גרפית או תוכן מיני. סיווג זה משומש במספר מדינות, אשר קובעות השלכות משפטיות ומסחריות על ההפצה וההצגה של סרטים כאלו. לדוגמה, מדינות מסוימות עשויות לאסור או להגביל מכירה או השכרה של סרטים בסיווג זה, בעוד שאחרות עשויות לאפשר זאת רק בבתי קולנוע ספציפיים או עם מיסים מיוחדים. בנוסף לכך, ייתכן כי הקטריונים וההגדרות לסיווג צפייה זה משתנות בין מדינה למדינה.

מועצת הסיווג האוסטרלית (אנ') מנפיקה סיווגי צפייה עבור כל סרטי הקולנוע ותוכניות הטלוויזיה המוצגים, משודרים, נמכרים או נשכרים באוסטרליה. חומר המציג מין מפורש, שאינו מדמה, בעל אופי פורנוגרפי מסווג כ-X18+.

אנשים מתחת לגיל 18 אינם רשאים לקנות, לשכור, להציג או לצפות ביצירות קולנעיות אלו בבתי הקולנוע. הצגה או מכירה של סרטים אלו לאנשים מתחת לגיל 18 היא עבירה פלילית הגוררת קנס מרבי של 5,500 דולר אוסטרלי. אסור למכור או להשכיר סרטי קונלוע המסווגים כ-X18+ בכל מקום בששת המדינות של אוסטרליה. עם זאת, ניתן למכור או לשכור יצירות כאלו בטריטוריית הבירה האוסטרלית ובטריטוריה הצפונית, ולכן ייבוא יצירה קולנועות המסווגת בסיווג צפייה זה מהטריטוריות האלו לכל אחת מהמדינות באוסטרליה הוא חוקי.

סרטי קולנוע בצרפת מורשים בבתי הקולנוע רק לאחר שאושרו על ידי ועדה מנהלית של משרד התרבות הצרפתי. סיווג הצפייה X נוצר בצרפת ב-1975 עבור סרטים פורנוגרפיים וסרטים עם רצף של סצנות של אלימות גרפית. עם זאת, ייתכן וכי סרטים המתאימים לתיאור הכללי, לא יסווגו ככאלו בשל האיכויות האמנותיות של הסרט. סרטים שסווגו בסיווג צפייה זה יופיעו בבתי קולנוע ספציפיים, עם מסים מיוחדים בגובה של 33% על הכנסות הסרט.

בשנת 2000, מספר ארגונים שמרניים תבעו את הממשלה על כך שהעניקה לסרט הפשע הארוטי הצרפתי Baise-moi, שהכיל סצנות גרפיות וריאליסטיות של יחסי מין ואלימות, סיווג שאינו סיווג הצפייה X. מועצת המדינה קבעה כי סיווג הצפייה של הסרט צריך להיות סיווג הצפייה X. החלטה זו הייתה שנויה במחלוקת מאוד, והיו כאלו שהציעו לשנות את סיווג הצפייה ל-18.

הממלכה המאוחדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני סמלי "X" בשימוש על ידי הוועדה הבריטית לסיווג קולנועי (אנ') (1951–1970 ו-1970–1982, בהתאמה)

סיווג הצפייה X המקורי, שהחליף את סיווג הצפייה H, הוענק ליצירות קולנועיות ב-1951–1982 על ידי הוועדה הבריטית לסיווג קולנועי (אנ') בממלכה המאוחדת. סיווג הצפייה קודם לאחר דו"ח של קנת וויר (אנ') על צנזורה על סרטים.[1] ב-1951–1970, סרטים שסווגו בסיווג זה היו סרטים ש"אסור להציג לילדים מתחת לגיל 16", וב-1970–1982, סרטים שסווגו בסיווג זה היו סרטים ש"מתאימים לבני 18 ומעלה". בנובמבר 1982, הוחלף הסיווג בסיווג הצפייה 18.

לפעמים סיווג הצפייה של סרט משתנה עם הזמן. לדוגמה, הסרט הצרפתי "ז'ול וג'ים" סווג כ-X ב-1962, ומאוחר יותר הופחת לסיווג הצפייה PG ב-1991.[2] כמו כן, בחלק מהמקרים, סרטים בעלי תוכן פוליטי קיצוני סווגו בסיווג הצפייה X. לדוגמה, "אוניית הקרב פוטיומקין" לא קיבל סיווג צפייה בשל "כתוביות מעוררות דלקת ותעמולה בולשביקית" ב-1926, סווג כ-X ב-1954, ולבסוף סווג כ-PG ב-1987.[3]

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 1990, סיווג הצפייה X שימש את איגוד הסרטים של אמריקה לסרטים שנחשבו מתאימים למבוגרים בלבד.

בארצות הברית, סיווג הצפייה X הוחל על סרטים שהכילו תוכן שנחשב לא מתאים לילדים, כמו אלימות קיצונית, מין מרומז מאוד ושפה גרפית. איגוד הסרטים של אמריקה התחיל להעניק את סיווג צפייה זה ב-1 בנובמבר 1968. מסוף שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, סרטי מיינסטרים רבים יצאו לאקרנים עם סיווג צפייה זה, בין היתר "קאובוי של חצות", "תפוז מכני", "פריץ החתול", "טנגו אחרון בפריז" ו-"מוות אכזרי". סרטי קולנוע שזכו להצלחה ביקורתית ומסחרית דורגו מאוחר יותר מחדש כ-R לאחר חיתוכים קלים, כולל "קאובוי של חצות" ו-"תפוז מכני". האיום של סיווג הצפייה X עודד גם יוצרי סרטים לערוך מחדש את סרטיהם כדי להשיג את סיווג הצפייה R; אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה עם סרט המדע הבדיוני משנת 1987, "רובוקופ", שהיה צריך לערוך 11 פעמים לפני שדורג בסיווג הצפייה R.[4]

מאחר שסיווג הצפייה X לא היה בעל סימן מסחרי, כל אחד יכול היה לשים אותו על הסרטים שלו, כולל פורנוגרפיים, כפי שרבים החלו לעשות בשנות ה-70. ככל שהפורנוגרפיה החלה להיות פופולרית יותר ונסבלת יותר מבחינה משפטית ומסחרית, יוצרי תוכן פורנוגרפי הציבו את הסימן X על הסרטים שלהם כדי להדגיש את התוכן למבוגרים. חלקם אפילו השתמשו במספר פעמים של X (כלומר XX, XXX וכו') כדי ליצור את הרושם שהסרט שלהם מכיל יותר תוכן מיני גרפי מאשר X פשוט. במקרים מסוימים, דירוג ה-X יושם על ידי מבקרים או חוקרי קולנוע, כמו ויליאם רוטסלר (אנ'), שכתב "דירוג ה-XXX מיועד להארדקור (אנ'), דירוג ה-XX מיועד לסופטקור (אנ'), ודירוג X מיועד לסרטים מגניבים יחסית."[5] שום דבר מעבר ל-X הפשוט מעולם לא הוכר רשמית על ידי איגוד הסרטים של אמריקה. בשל השימוש הרב בסיווג הצפייה X על ידי יוצרי תוכן פורנוגרפי, סיווג זה נקשר בעיקר לסרטים פורנוגרפיים, כך שלסרטים שאינם פורנוגרפיים שדורגו בסיווג זה יהיו פחות בתי קולנוע שמוכנים להזמין אותם ופחות מקומות לפרסום. כמו כן, עיתונים רבים סירבו לפרסם סרטים שדורגו ב-X. לפיכך, מספר סרטים יצאו ללא סיווג צפייה עם אזהרה שהסרט מכיל תוכן למבוגרים בלבד. בתגובה, איגוד הסרטים של אמריקה הסכים בסופו של דבר ב-1990 לסיווג צפייה חדש, NC-17, שיהיה בעל סימן מסחרי, ויוכל להיות מיושם רק על ידי האיגוד בעצמי. האיגוד, על ידי סימן מסחרי של הדירוג, התחייב להגן על סרט NC-17 שהואשם בהפרת חוקי מעשים מגונים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Wheare Report, The (1950)". Screenonline. ארכיון מ-2024-05-27. נבדק ב-12 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Jules and Jim". British Board of Film Classification. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Case Study:Battleship Potemkin (אורכב 01.03.2012 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ "Backstory RoboCop AMC". YouTube. אורכב מ-המקור ב-18 ביולי 2013. נבדק ב-18 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Rotslter, William. Contemporary Erotic Cinema. New York: Penthouse/Ballantine Books, 1973. page 251.