ynet

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ynet
YnetLogo.svg
תמונת הדף הראשי של האתר, מרץ 2010
תמונת הדף הראשי של האתר, מרץ 2010
סוג אתר חדשות
תאריך ההקמה 2000
בעלות ידיעות אחרונות
שירותים עיקריים פורטל, חדשות
www.ynet.co.il

ynet (מבוטא: "וַואיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי, הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.

ynet מפיק באופן עצמאי חלק ניכר מהחדשות והתכנים המופיעים בו, באמצעות מערכת של כתבים, עורכים, צלמים, עורכי וידאו ואנשי תוכן והפקה. כן משולבים בו מאמרים מ"ידיעות אחרונות" ומכתבי עת של קבוצת ידיעות אחרונות. האתר עוסק בחדשות בקטגוריות רבות: כלכלה, ספורט, תרבות ובידור, בריאות, אינטרנט וטכנולוגיה ועוד, ומספק גם מידע שאינו חדשותי, כגון מדריכים, כתבות "מגזיניות", תוכן עיוני ועוד. האתר מפעיל אולפן טלוויזיה, שהסרטונים המופקים בו משולבים באתר. ברוב הידיעות באתר מתאפשרת תגובה של הקוראים (טוקבק).

הכנסותיו של האתר באות בעיקר מפרסומת וכתבות ממומנות המוצגות בו[1], וממדורים העוסקים במכירת מוצרים ושירותים.

בשיח האינטרנט הישראלי מכונה האתר גם "טמקא" - האותיות המקבילות בעברית לאיות ynet במקלדת מחשב סטנדרטית.

בתחילת 2016 עברה מערכת ynet מתל אביב לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ynet הושק, לאחר תקופת הרצה, ב-6 ביוני 2000. עורכו הראשון היה זאב חספר, שפרש חודשים ספורים לאחר ההשקה. במקומו מונה לעורך ראשי יון פדר, ובהובלתו הפך לאתר הישראלי הנצפה ביותר (מובילים לפניו בישראל חמישה אתרים שאינם ישראלים)[2]. סגנו של פדר, ערן טיפנברון, החליף אותו כעורך הראשי ביוני 2013[3]. במרץ 2016 החליף אמנון מרנדה את טיפנברון[4], ובאוקטובר 2017 חזר פדר לתפקיד העורך הראשי. מנכ"ל ynet הוא אבי בן טל מאז סוף 2007. קודם לכן שימש בתפקיד יעקב נצר.

האתר הושק עם ארבעה מדורים (חדשות, כלכלה, ספורט, דעות). בין השנים 20002004 הקים האתר בהדרגה את שאר מדוריו, בהם ערוצי התרבות והבידור, ערוץ רכילות (ששנים אחר-כך הופרד למותג Pplus), הבריאות, הדיגיטל, הצרכנות, החופש ועוד. ב-2004 הוקמו האתר באנגלית ynetnews ואתר בערבית (שנסגר מקץ שנתיים) - שניהם התבססו על תוכני ynet. בנוסף כולל האתר ערוץ קהילות עם פורומים, ואנציקלופדיה בתשלום.

פרט לאנציקלופדיה בתשלום של ynet, שאר האתר פתוח חינם לגולשים. במהלך השנים 2004 ו-2005 נעשה ניסיון לגבות דמי מנוי מגולשים שנמצאו מחוץ לישראל (בתמורה לקבלת אתר נטול פרסום). המהלך הופסק במרץ 2005[5].

בקיץ 2005, במהלך ההתנתקות, החל האתר לשלב צילומי וידאו מהשטח. ב-9 בדצמבר 2009 העביר האתר, לראשונה באינטרנט הישראלי, שידור חי של מופע שלם: הופעתה של נינט טייב במועדון הבארבי בתל אביב[6]. ב-18 באוקטובר 2011, יום שחרורו של גלעד שליט, הפעיל האתר מערך שידורים חיים מורכב, מכמה מוקדי שידור. שנה לאחר מכן, ב-6 בנובמבר 2012, חנך האתר אולפן טלוויזיה בליל הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012.

בחודש ינואר 2007 בחר איגוד המפרסמים בישראל את העורך הראשי של ynet, יון פדר, לאיש השיווק של החודש. בנימוקים לבחירה ציין האיגוד כי "ynet נתפס כמדיום ארצי לגיטימי ושווה ערך למדיה ארצית אחרת כגון חדשות ערוץ 2, ידיעות אחרונות, או גלי צה"ל"[7].

אפליקציית המובייל של האתר הושקה ב-2008, והיא אפליקציה פופולרית ביותר בקרב אתרי האינטנרט הישראלים.

ב-1 בינואר 2012 החל האתר לספק מבזקי חדשות בתחנות הרדיו האזורי רדיו ירושלים, רדיו חיפה, רדיו תל אביב, גלי ישראל ושתי תחנות רדיו דרום.

בעקבות הבחירות לכנסת העשרים כתב אתר "העין השביעית" שבמערכת הבחירות התאפיין האתר בביקורת כלפי בנימין נתניהו ובתמיכה ביריביו[8].

דף הפייסבוק של ynet[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף הפייסבוק של ynet הוא דף החדשות הגדול בישראל. הדף חצה את מיליון הלייקים בחודש פברואר 2017.

דף הפייסבוק "ynetnews" מפרסם ידיעות באנגלית. בפברואר 2017 היו לדף כ-320 אלף לייקים.

אתרי משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד האתר בעברית, מפעיל ynet גם אתר בשפה האנגלית בשם "ynetnews" שמתמקד בעיקר בחדשות ובפרשנות. בעבר פעל גם אתר משנה בערבית (בשם "arabynet"), אך פעילותו של זה הופסקה ב־6 במאי 2005 מטעמי כדאיות.

בשנת 2008 העלה ynet את אתר Mynet שמתמקד בחדשות מקומיות, וכולל, בצד עדכוני החדשות השוטפים בידי כתבי האתר, גם כתבות מכל המקומונים של קבוצת ידיעות אחרונות. באותה שנה רכש ynet את אתר המשחקים "נט-גיימס".

ב-2009 רכש האתר את אתר הדרושים AllJobs.

בצד אתרי התוכן הפעיל ynet את שירות הדואר האלקטרוני "ynetmail", אשר נסגר באוגוסט 2011[9].

ynet מפעיל גם אתרים מסחריים: אתר הלוחות "winwin", אתר לסחר אלקטרוני (ynetshops), אתר למכירת שירותי תיירות (ynetours), אתר למכירת שירותי ביטוח רכב (ynet ביטוח), אתר קופונים ודילים יומיים (BigDeal) אתר למכירת ליטוגרפיות וציורים (ynetart), אתר החתונות myday, אתר הלימודים yschool, אתר צימרים (ynet צימרים) ועוד.

בשנת 2011 רכש ynet כמחצית מזכויות האחזקה בפורטל בעלי המקצוע לבית "המקצוענים". בשנת 2012 רכש אתר ynet‏ 50% מאתר החדשות החרדי "כיכר השבת"[10].

ב-2013 צורף ל-ynet אתר הנוער "פרוגי". באתר כותבים בני נוער בלבד במדורים שונים כגון חדשות, תרבות ובידור, מוזיקה, ספורט, דיגיטל ואופנה. ב-2014 הושק באתר מדור "על מדים" שעוסק בהכנת נוער לצבא[11].

בשנת 2015 רכשה אתר אתר הילדים הפופולרי "מיקמק".


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Ynet בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתמר ב"ז, החיה שועטת, באתר העין השביעית, 28 באפריל 2014
  2. ^ ynet.co.il Traffic Statistics באתר "אלקסה"
    Top Sites in Israel, באתר "אלקסה"
  3. ^ יון פדר ימונה לעורך "ידיעות אינטרנט"; ערן טיפנברון ימונה לעורך ynet, באתר ynet, 7 באפריל 2013
  4. ^ אמנון מרנדה מונה לעורך ynet, באתר ynet, 17 במרץ 2016
  5. ^ יון פדר, ynet חינם לכל גולשי העולם, באתר ynet, 20 במרץ 2005
  6. ^ רגעי השיא של השידור החי מהמופע של נינט, באתר ynet, 10 בדצמבר 2009
    אבישי מתיה, ‏רוק בטריינינג: נינט טייב משיקה מופע פורץ דרך, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2009
  7. ^ איש השיווק של ינואר 2007: יון פדר, באתר "שיווק"
  8. ^ אורן פרסיקו, מסע הבחירות של ynet, באתר העין השביעית, 17 במרץ 2015
    אורן פרסיקו, בלי הפתעות, באתר העין השביעית, 27 במאי 2015
  9. ^ מעיין כהן ודוד אברהם, אין לך הודעה חדשה: Ynet סוגרת את שירות הדואר האלקטרוני, באתר nana10‏, 20 ביוני 2011
  10. ^ רועי גולדנברג, ‏כפי שנחשף ב"גלובס": ynet רוכש 50% מאתר "כיכר השבת", באתר גלובס, 5 באפריל 2012
  11. ^ מתחילים לראות תוצאות: אתר הצעירים 'פרוגי' משיק גרסה חדשה ועדכנית, באתר אייס, 16 בפברואר 2014