טייבה

טייבה
	מרכז טייבה
שם בערבית	الطيّبة
מדינה	ישראל
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
גובה ממוצע	‎64 מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	46,805 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	47
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.5% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.01 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	2,478 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	92
תחום שיפוט	18,890 דונם
- דירוג ארצי	83
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת נתניה רגילה) טייבה32°15′54″N 35°00′25″E / 32.2650522061874°N 35.0069292832751°E מפת __ טייבה; [‌למפה דינמית של השרון‌] מצפון וממערב: __ מועצה אזורית לב השרון; מצפון: __ קלנסווה; מדרום: __ טירה, __ מועצה אזורית דרום השרון
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	193
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3726
- דירוג ארצי	201
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	9.5%
גילאי 5 - 9	9.3%
גילאי 10 - 14	10.2%
גילאי 15 - 19	10.5%
גילאי 20 - 29	17.6%
גילאי 30 - 44	18.0%
גילאי 45 - 59	15.6%
גילאי 60 - 64	3.3%
גילאי 65 ומעלה	6.0%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	16
– יסודיים	12
– על-יסודיים	8
תלמידים	10,487
– יסודי	4,991
– על-יסודי	5,496
מספר כיתות	389
ממוצע תלמידים לכיתה	27.5
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל טייבה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	אתר העירייה

ערך זה עוסק בעיר במשולש. אם התכוונתם ליישובים אחרים, ראו טייבה (פירושונים).

טַיְּבֶּה, בהגייה ספרותית: טַיִּבַּה (בערבית: الطيّبة, תעתיק מדויק: אלטיּבה, משמעות השם: "הטובה") היא עיר ערבית במחוז המרכז בישראל, כ-9 ק"מ מצפון-מזרח לכפר סבא, כ-3 ק"מ מצפון לכוכב יאיר. נחשבת לעיר מרכזית באזור המשולש. כלל תושביה ערבים-מוסלמים. היא הוכרזה כעיר בשנת 1990. 35% מכלל התושבים נושאים את שם המשפחה מסארווה^[6] ובכך מהווים את החמולה הגדולה בעיר.

שמה של העיר[edit source | edit]

השם טייבה (الطيّبة) הוא קיצור של השם א-טייבת אל-איסם (الطيّبة الاسْم) - "טובת השם" או "זו ששמה טוב". שמו של המקום בתקופות שקדמו לכיבוש הערבי של הארץ היה "עפרית" או "עפרה". בערבית משמעות המילה "עִפְרית" (عفريت) היא "שֵד", ולכן העדיפו תושבי המקום לקרוא לו בשם בעל משמעות חיובית. שם זה ניתן לכמה יישובים בארץ ובלבנון ששמם הקודם היה בעל משמעות שלילית בערבית.

השערה נוספת למקור שם העיר גזורה מהמילה "טיבתא" המופיעה בתלמוד הירושלמי במסכת דמאי ב' ("עד היכן פונדקא דעמודא פונדקא דטיבתא עד כפר סבא")^[7] עדות נוספת להשערה זו הם ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה ותקופת הברזל שנמצאו בשטח היישוב^[8]. יש המזהים את טייבה עם עפרה המקראית, עירו של גדעון^[9].

עבדאללה הראשון, מלך ירדן אמר על טייבה "כל הטייבות (שבעולם) לאלוהים - למעט זו של בני סעב" (טייבה שבמשולש מכונה טייבת בני סעב.

היסטוריה[edit source | edit]

כאמור, ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בשטח היישוב מלמדים על התיישבות במקום כבר בזמן תקופת הברונזה, שהתקיימה גם בזמן תקופת הברזל. בסמוך לה עבר אחד מנתיבי "דרך הים"^[10]. כמו כן נמצאו שרידים של התיישבות במקום מזמן האימפריה הרומית, האימפריה הביזנטית וכן מסגד מזמן שלטונם של הממלוכים. לאחר עשרות שנים ננטש היישוב במקום, ובמאה ה-17 התיישבו בו שבטים מאזור ערב הסעודית ומצרים - השבטים המצריים מצארוה או מסארוה, שכיום מהווים את החמולה הגדולה ביותר בעיר, השבטים הבדואים ערב אל-בצה (عرب البصة) וערב אל-מראמרה (عرب المرامرة) ועוד. בזמן שלטון האימפריה העות'מאנית הפכה טייבה למרכז אזורי.

בתקופת המנדט הייתה טייבה חלק מנפת טולכרם. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-4,290 תושבים. שטחי הכפר השתרעו על פני 40,625 דונמים (מתוכם 1,581 דונמים שטחים ציבוריים ו-6,294 דונמים של כפר יעבץ)^[11].

בזמן מלחמת העצמאות התבצרו במקום כוחות של ארגונים ערבים חמושים לצד כוחות של הצבא העיראקי. החיילים העיראקיים הוחלפו על ידי כוחות ירדניים, אשר שהו במקום בסופו של דבר במשך כשבועיים. בהסכמי שביתת הנשק עם ירדן הועברה טייבה יחד עם אזור המשולש כולו לידי ישראל. לפיכך, קיבלו התושבים אזרחות ישראלית, אולם עד שנת 1966 היו נתונים לממשל צבאי.

בשנת 1948 השתתפו תושבי טייבה בקרב נגד כוח ההגנה במהלך "מבצע מדינה", כאשר ניסו לכבוש את טירה. הכוחות שהגיעו מטייבה כיתרו את כוח "ההגנה" וגברו עליו. חלק מלוחמי ההגנה נגררו מאחורי מכונית עד טייבה וגופותיהם לא נמצאו עד היום הזה. בכך כשל הניסיון לכבוש את טירה.

בשנת 1952 קיבלה טייבה מעמד של מועצה מקומית.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 גדל שטח הכפר מעבר לגרעין ההיסטורי שלו, אך מאחר שלא הייתה לו תוכנית מתאר מאושרת, הרסה מדינת ישראל רבים מהבתים שהוקמו. בנוסף עברו לגור ביישוב מספר משפחות בדואיות משבט שבט אבו רביעה, שפונו מאזור תל מלחתה לצורך הקמת בסיס נבטים. משפחות אלו רכשו אדמות בצדו הדרום מערבי של הכפר^[12].

בשנת 1990 הוכרה כעיר. כיום טייבה היא אחת הערים הערביות הגדולות ביותר בישראל והיא העיר השנייה בגודלה באזור "המשולש".

ב-2007 הודח ראש העיר עבד אל-חכים חאג' יחיא על ידי שר הפנים ובמקום המועצה מונתה ועדה קרואה שראשיה התחלפו כמה פעמים וביניהם היו שלמה טויזר וחמי דורון^[13]^[14], ומסוף 2013 כיהן בתפקיד אריק ברמי. במקביל מינתה השופטת ורדה אלשיך את עורך הדין אבנר כהן כנאמן שאחראי על החזר חובות לנושים ועל הניהול הכספי השוטף של העירייה. במסגרת הוועדה הקרואה הועלה אחוז הגביה של הארנונה מ-15 ל-85, טופלו שפכים, תוכננה תוכנית מתאר לבנייה רוויה, והוזרמו לעיר רק בתקופת הכהונה האחרונה 185 מיליון שקלים. ב-2015 לאחר שמונה שנים בהן ניהלה את העיר ועדה קרואה, נבחר לראשות עיריית טייבה עו"ד שועאע מסארווה-מנצור. בנוסף, נבחרה לראשונה אישה, ד"ר נהאיה חביב, לכהן במועצת העיר^[15].

בבחירות ב-2019, נבחר שועאע מסארווה מנצור לקדנציה שנייה.באפריל 2023, ירו לעבר ביתו של ראש העיר ומאבטחו נהרג^[16].

בבחירות 2024 קיבלה ראש העיר המכהן מנצור 47.2% מהקולות, בעוד שיריבה יחיא חאג' יחיא קיבל 51% ולכן נבחר לתפקיד והדיח את ראשת העיר המכהנת.

אתרים היסטוריים[edit source | edit]

המצודה[edit source | edit]

ערך מורחב למצודה

בחלק העתיק של העיר נמצאת מצודת אלעליה אלטווילה שהייתה במקור מצודה ומגדל ממלוכי. ב-1706 נבנתה המצודה על שרידי המצודה הישנה. המצודה נבנתה בשלושה שלבים, ואפשר לראות זאת לפי צורת הבנייה, לפי הצבע ולפי סוגי האבנים. גובה המצודה 17 מטר, והיא בנויה משתי קומות. לקומה השנייה עולים באמצעות מדרגות פנימיות.

אל-סיבאט[edit source | edit]

הפירוש המילולי למילה "סיבאט" הוא "הסמטה שמעליה בית" או "מעבר בין שני בתים". הסיבאט בטייבה נמצא בשכונה העליונה העתיקה ליד מגדל המים (אל-חאווז). הסיבאט נבנה על ידי משפחת שנאכר ונקרא על-שם אחמד שנאכר.

עץ האלון העתיק[edit source | edit]

עץ האלון העתיק בטייבה נחשב לעץ האלון הגדול ביותר בישראל. היקפו 690 ס"מ לפי הערכות נאמד גילו בכ-1,400 שנים^[17]. הוא שריד מהתקופה העות'מאנית שבה עצי האלון היו נפוצים באזור השרון. העץ נמצא בשדותיו של ואליד צאדק, בעבר חבר כנסת וסגן שר החקלאות מטעם מרצ בממשלת רבין השנייה.

תחבורה[edit source | edit]

העיר שוכנת על כביש 444 המבוסס על דרך הים ההיסטורית אשר עקפה את הביצות של אזור השרון. שמאוחר יותר הייתה על תוואי של הדרך ההיסטורית יפו-שכם. מהכביש יש שלוש כניסות אל תוך העיר. כביש 6 שוכן בשטח השיפוט של העיר, אך המחלף הסמוך לעיר הוא מחלף אייל כ-6 קילומטרים דרומית לכניסה לטייבה.

חברת מטרופולין מפעילה קו פנימי בעיר. בנוסף לקווים בינעירוניים לכפר סבא, רעננה, הרצליה, רמת גן, פתח תקווה ותל אביב. וכן אותם קווים נותנים שירות גם לטירה וקלנסווה. חברת קווים מפעילה קווים לנתניה וקו לאוניברסיטת חיפה. ואפיקים קו המקשר בין העיר לכפר קאסם ובאקה.

במסגרת העבודה על המסילה המזרחית מתוכננת תחנת הרכבת השומרון – טייבה.^[18]

אוכלוסייה[edit source | edit]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בטייבה 46,805 תושבים (מקום 47 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 86.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,848 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[19]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ספורט[edit source | edit]

הפועל טייבה הייתה קבוצת הכדורגל הראשונה מן המגזר הערבי ששיחקה בליגה הבכירה של הכדורגל הישראלי.

ערים תאומות[edit source | edit]

ישראל הרצליה, ישראל

גלריית תמונות[edit source | edit]

שכונה דרומית בעיר טייבה
מצודת (אלעליה אלטווילה)
מגדל המצודה לאחר שעבר תהליך שימור
אל-סיבאט
עץ האלון של טייבה - הגדול בישראל
בניין המועצה
אנדרטה לתושב העיר שנרצח ביום האדמה ב-1976
מראה כללי של העיר מראש מגדל המצודה

ראו גם[edit source | edit]

קישורים חיצוניים[edit source | edit]

מדיה וקבצים בנושא טייבה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של טייבה

פרופיל טייבה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

שבתי בנדט‏, המבצע שחיסל את ארגון הפשיעה ששלט בעיר טייבה, באתר וואלה!‏, 01 באפריל 2013
מיכאל יעקובסון, טייבה רוצה למשוך תיירים, ומתחילה להשקיע בשימור מרכז העיר, באתר Xnet‏, 21 ביולי 2019
הכפר טייבה מתחבר לרשת החשמל, 1956, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
טייבה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[edit source | edit]

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2019/037/11_19_037b.pdf
^ יוסף פטריך, Joseph Patrich, The Wall Street, the Eastern Stoa, the Location of the Tetrapylon, and the Halakhic Status of Caesarea (interpreting "Tosefta Oholot" 18:13) / רחוב החומה, הסטיו המזרחי, מקום הטטרפילון והמעמד ההלכתי של קיסריה (לביאורה של תוספתא, אהלות יח, יג), Cathedra: For the History of Eretz Israel and Its Yishuv / קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה, 2006, עמ' 7–30
^ מאגר ספרות הקודש של אתר סנונית.
^ חנן אשל, ‏לזיהויה של עפרה - עיר גדעון, קתדרה 22, ינואר 1982, עמ' 8-3, הערות: צבי גל, ‏לזיהוי מקומה של עפרה אבי העזרי, קתדרה 24, יולי 1982, עמ' 182-181
^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ-ישראל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1999, עמ' 377
^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
^ לאה ענבל, הפינוי השני, כותרת ראשית, 16 בנובמבר 1988
^ זמן מעריב, חמי דורון ינסה לשקם את טייבה, באתר nrg‏, 29 באוגוסט 2008
^ שלומית צור, טייבה מתחילה לצאת מהבוץ: הוועדה המחוזית אישרה הקמת 1,300 יח"ד; בקרוב יוקם סינמטק ראשון בעיר, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2010
^ חסן שעלאן, טייבה: עו"ד מנצור נבחר לראשות העירייה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2015
^ אדם קוטב, ראש העיר טייבה: "רצחו לי בן" | תיעוד רגע הירי במאבטחו, באתר ynet, 21 באפריל 2023
^ אלי אשכנזי, חשיפה: האלון של טייבה הוא הגדול בישראל, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2007
^ רועי רובינשטיין, הצצה ראשונה: תחנת הרכבת השומרון-טייבה, שתיפתח ב-2026, באתר ynet, 3 במרץ 2023
^ פרופיל טייבה באתר הלמ"ס

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[6] ttps://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2019/037/11_19_037b.pdf

[7] יוסף פטריך, Joseph Patrich, The Wall Street, the Eastern Stoa, the Location of the Tetrapylon, and the Halakhic Status of Caesarea (interpreting "Tosefta Oholot" 18:13) / רחוב החומה, הסטיו המזרחי, מקום הטטרפילון והמעמד ההלכתי של קיסריה (לביאורה של תוספתא, אהלות יח, יג), Cathedra: For the History of Eretz Israel and Its Yishuv / קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה, 2006, עמ' 7–30

[8] מאגר ספרות הקודש של אתר סנונית.

[9] חנן אשל, ‏לזיהויה של עפרה - עיר גדעון, קתדרה 22, ינואר 1982, עמ' 8-3, הערות: צבי גל, ‏לזיהוי מקומה של עפרה אבי העזרי, קתדרה 24, יולי 1982, עמ' 182-181

[10] עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ-ישראל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1999, עמ' 377

[11] נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.

[12] לאה ענבל, הפינוי השני, כותרת ראשית, 16 בנובמבר 1988

[13] זמן מעריב, חמי דורון ינסה לשקם את טייבה, באתר nrg‏, 29 באוגוסט 2008

[14] שלומית צור, טייבה מתחילה לצאת מהבוץ: הוועדה המחוזית אישרה הקמת 1,300 יח"ד; בקרוב יוקם סינמטק ראשון בעיר, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2010

[15] חסן שעלאן, טייבה: עו"ד מנצור נבחר לראשות העירייה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2015

[16] אדם קוטב, ראש העיר טייבה: "רצחו לי בן" | תיעוד רגע הירי במאבטחו, באתר ynet, 21 באפריל 2023

[17] אלי אשכנזי, חשיפה: האלון של טייבה הוא הגדול בישראל, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2007

[18] רועי רובינשטיין, הצצה ראשונה: תחנת הרכבת השומרון-טייבה, שתיפתח ב-2026, באתר ynet, 3 במרץ 2023

[19] פרופיל טייבה באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

השרון
ערים	הוד השרון • הרצליה • טייבה • טירה • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • נתניה • קלנסווה • ראש העין • רמת השרון • רעננה
מועצות אזוריות	מועצה אזורית עמק חפר • מועצה אזורית לב השרון • מועצה אזורית חוף השרון • מועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות	זמר • אבן יהודה • אליכין • פרדסיה • קדימה-צורן • תל מונד • כפר שמריהו • ג'לג'וליה • כפר ברא
מועצות אזוריות לשעבר	מועצה אזורית השרון התיכון • מועצה אזורית הירקון • מועצה אזורית מפעלות אפק • מועצה אזורית השרון הצפוני • מועצה אזורית הדר השרון

מחוז המרכז
נפות	נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
ערים	אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון • מכבים-רעות