אבי בלשניקוב
 | |||||||||
| לידה |
20 במרץ 1966 (בן 58)  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת חיפה | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אַבְרָהָם (אָבִי) בָּלַשְׁנִיקוֹב (נולד ב-20 במרץ 1966) הוא איש ציבור ישראלי, יו"ר מכון היצוא הישראלי ויו"ר המסלול האקדמי המכללה למינהל ונציגו בישראל של איש העסקים היהודי-אמריקני רון לאודר. בעבר כיהן כסמנכ"ל מכון היצוא (2002–2005), מנכ"ל משרד התקשורת (2005–2006), מנכ"ל הכנסת (2006–2009), מנכ"ל משרד מבקר המדינה (2009) ויו"ר ערוץ 10 (2012–2013).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלשניקוב החל את דרכו הציבורית ב-1988 כשהחל לכהן כעוזרו הפרלמנטרי של חבר הכנסת שמעון שטרית[1]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 כיהן כיועץ פוליטי לשר האוצר, אברהם בייגה שוחט. לאחר שהוקמה ממשלת הליכוד בראשות בנימין נתניהו ב-1996, עבר לעבוד כראש לשכתו של השר לביטחון פנים, אביגדור קהלני[2].
בשנת 1999 הצטרף לאשת העסקים וחברת הכנסת לשעבר, פנינה רוזנבלום, והתמודד עמה בבחירות לכנסת החמש עשרה כמספר 2 ברשימתה העצמאית לכנסת - "פנינה רוזנבלום"[3]. הרשימה לא נבחרה לכנסת. באותה שנה עבר לעבוד עם השרה להגנת הסביבה, דליה איציק, כעוזרה הבכיר לעניין ביצוע חוק רשות השידור, שאיציק הופקדה לטפל בו כשרה הממונה על הרשות. מאז נחשב אחד ממקורביה של איציק. במרץ 2001 מונתה איציק לשרת התעשייה והמסחר בממשלת שרון הראשונה, ובלשניקוב עבר לשמש כיועץ בכיר וראש מטה השרה, אז שימש גם כחבר מִנהל מרכז ההשקעות[4].
כשאיציק מונתה ליו"ר סיעת העבודה-מימד בכנסת ה-16, הוא עבר לעסקים פרטיים, שימש סמנכ"ל מכון היצוא הישראלי, והמשיך לייעץ לאיציק בעניינים פוליטיים[5].
בלשניקוב כיהן בתפקידים ציבוריים שונים: חבר בדירקטוריון חברת קרתא, חבר דירקטוריון הרשות לפיתוח ירושלים, חבר במועצה לחילופי נוער צעירים ויו"ר הקרן לצער בעלי חיים.
בשנת 2005 שבה איציק לממשלה כשרת התקשורת ומינתה את בלשניקוב למנכ"ל משרד התקשורת כמינוי אישי שלה[6]. לאחר פרישתה מן המשרד, נשאר בתפקידו תחת השר אברהם הירשזון.
ב-7 ביוני 2006, לאחר מינוי דליה איציק ליו"ר הכנסת, מונה בלשניקוב למנכ"ל הכנסת, תפקיד שעל הקמתו החליטה איציק לאחר היבחרה, בהמלצת ועדת גלנור, שקבעה כבר בשנת 2000 שיש צורך בתפקיד[7]. לצד איציק הנחיל קוד לבוש שאסר על הכניסה למשכן הכנסת במכנסי ג'ינס[1]. בלשניקוב זכה בתביעת דיבה שהגיש נגד פרופ' גבריאל מוקד, שכינה אותו "פקיד עלוב ונבל"[8].
ב-12 בפברואר 2007, מינתה איציק, שכיהנה כממלאת-מקום נשיא המדינה במשך כחצי שנה, את בלשניקוב למנכ"ל בית הנשיא בפועל במקומו של המנכ"ל משה גורל, שנאלץ לפרוש מתפקידו מטעמי בריאות. בלשינקוב שימש במקביל בשני התפקידים עד לבחירתו של שמעון פרס לנשיאות, ולאחר מכן החליפה אותו בתפקיד אפרת דובדבני.
לאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוחלף בלשניקוב בדן לנדאו ומונה על ידי מיכה לינדנשטראוס לשמש מנכ"ל משרד מבקר המדינה[9]. חודשיים בלבד לאחר מינויו התפטר בלשניקוב מתפקידו.
ב-6 ביולי 2009 מונה לנציגו בישראל של איש העסקים היהודי-אמריקני רון לאודר[10]. בלשניקוב מנהל את עסקיו של לאודר בישראל ובמדינות נוספות באירופה. בספטמבר 2012, לאחר כהונה בת כשנה וחצי כדירקטור בערוץ 10, מונה בלשניקוב ליושב ראש הערוץ[11].
בתחילת 2014 מונה לדירקטור במרכז רפואי הדסה בירושלים, ואחר כך נבחר לכהן כממלא מקום יו"ר מועצת המנהלים של המרכז הרפואי[12]. בתקופת כהונתו נחתמה תוכנית ההבראה של בית החולים[13]. הוא שימש בתפקיד זה כשנתיים.
החל משנת 2014 הוא מכהן גם כיו"ר מועצת המנהלים של חברת "הגיחון", שהיא תאגיד המים והביוב הגדול בישראל. בראשית 2016 מונה גם ליו"ר מועצת המנהלים של חברת מבט"י - מפעלי טיהור שפכים ירושלים - שהיא חברה בת של חברת הגיחון העוסקת בהפעלת מפעלי טיהור שפכים בירושלים וסביבתה[14].
משנת 2014 מכהן בדירקטוריון הטכניון בחיפה, וממשיך לכהן כיו״ר מועצת המנהלים של החברות הכלכליות של בתי החולים של הדסה.
מאז ינואר 2018 מכהן בלשניקוב גם כיושב ראש הדירקטוריון של המסלול האקדמי-המכללה למינהל[15].
בשנת 2018 מונה על ידי שר החינוך נפתלי בנט לחבר ועדת פרס ישראל למפעל חיים, אשר החליטה על זהות חתני וכלות הפרס לשנה זו[16].
בדצמבר 2023 הודיע מכון היצוא הישראלי על מינויו של בלשניקוב לתפקיד יושב הראש שלו[17].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתגורר בירושלים, אלמן ולו ארבעה ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוקי שדה, תיאוריית הקשרים // מופתעים ממינוי גינת? יו"ר הערוץ מסוגל להרבה יותר, באתר TheMarker, 1 בפברואר 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 שוקי שדה, תיאוריית הקשרים // מופתעים ממינוי גינת? יו"ר הערוץ מסוגל להרבה יותר, באתר TheMarker, 1 בפברואר 2013
- ^ דוד חיון, קהלני יכריע בקרוב במחלוקת בין רשות החברות למשרד האוצר לגבי הפרטת בזק, באתר גלובס, 21 ביולי 1998
- ^ רוזנבלום רוצה להתנקם בבנקים, באתר גלובס, 10 במאי 1999
- ^ קרן צוריאל-הררי וסטלה קורין-ליבר, הבלשניקוב שלה, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2001
- ^ TheMarker digital, הושלם סבב מינוי בכירים במכון היצוא במסגרת הליך רה-ארגון, באתר TheMarker, 23 באפריל 2002
- ^ הרצל לקס, דליה איציק מינתה את מקורבה אבי בלשניקוב לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, באתר הארץ, 8 בפברואר 2005
- ^ צבי זרחיה, אבי בלשניקוב יהיה המנכ"ל הראשון של הכנסת, באתר הארץ, 6 ביוני 2006
- ^ נועם שרביט, פרופ' גבריאל מוקד ישלם לאבי בלשניקוב 65 אלף ש"ח בגלל שהשמיץ: "פקיד עלוב ונבל", באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 ביולי 2007
- ^ תומר זרחין, אבי בלשניקוב מונה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, באתר הארץ, 14 במרץ 2009
- ^ צבי זרחיה, אבי בלשניקוב מונה לנציגו של רון לאודר בישראל, באתר הארץ, 6 ביולי 2009
- ^ נתי טוקר, מימן נוטש את כיסא יו"ר ערוץ 10; אבי בלשניקוב יחליפו, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2012
- ^ רוני לינדר, אבי בלשניקוב ומוטי דבי ישמשו דירקטורים בהדסה, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2013 רוני לינדר, אבי בלשניקוב, לשעבר מנכ"ל הכנסת ויו"ר ערוץ 10, מונה ליו"ר דירקטוריון הדסה, באתר TheMarker, 19 במרץ 2014
- ^ עידו אפרתי, חצי שנה לאחר הסכם ההבראה, הבעיות בהדסה רק מחמירות, באתר TheMarker, 25 בנובמבר 2014
- ^ ג'וני סלומון, מים בששון: דירקטוריון 'הגיחון' מינה מנכ"ל חדש לתאגיד המים, באתר כל העיר, 5 ביולי 2021
- ^ אבי בלשניקוב מונה ליו"ר המכללה למינהל, באתר מעריב אונליין, 8 בינואר 2018
- ^ ירדן צור ויהונתן ליס, דוד לוי זכה בפרס ישראל על מפעל חיים בתחום החברה, באתר הארץ, 15 במרץ 2018
- ^ יהודה קונפורטס, אבי בלשניקוב מונה ליו"ר מכון היצוא; יחליף את איילת נחמיאס ורבין, באתר "אנשים ומחשבים", 11.12.2023
| מנכ"לי משרד התקשורת | |
|---|---|
|
| מנכ"לי הכנסת | ||
|---|---|---|
|
