אבי בנימין
 | |
| אבי בנימין, מאי 2011 | |
| לידה |
3 במרץ 1959 (בן 65) טאלין, ברה"מ  |
|---|---|
| שם לידה |
Ави Беньяминович Недзвецкий |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| מקום לימודים |
האקדמיה האסטונית למוזיקה ותאטרון |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה | פסנתר, סינתיסייזר, טרמין |
| שיתופי פעולה בולטים | תיאטרון גשר |
| פרסים והוקרה |
פרס התיאטרון הישראלי |
|
avi-channel | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אָבִי בִּנְיָמִין (נולד ב-3 במרץ 1959) הוא מלחין ישראלי, המנהל המוזיקלי של "תיאטרון גשר" מאז הקמתו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם אבי נֶדְזְבֶצְקִי (Ави Беньяминович Недзвецкий) בטאלין, בירת אסטוניה. סבו היה חזן, אביו, בנימין, היה פרופסור בחוג לפסיכולוגיה, ואמו הייתה רופאה. המשפחה לא קיימה אורח חיים יהודי, אולם בנימין חגג בר מצווה. הוריו היו חובבי מוזיקה ולקחו אותו להאזין לקונצרטים מגיל צעיר. בגיל 4 החל לקבל חינוך מוזיקלי, ובגיל 15 נרשם ללימודי פסנתר בקונסרבטוריון של טאלין. המשיך לימודיו באקדמיה למוזיקה של טאלין (אנ') וסיימם בהצלחה. במהלך לימודיו שימש פסנתרן בתזמורת הפילהרמונית האסטונית (אנ'). לאחר סיום לימודיו היה למנהל המוזיקלי של תיאטרון הדרמה הממלכתי בטאלין. במקביל לנגינה בפסנתר, אבי בנימין מנגן גם על טרמין.
לאחר מכן עבר למוסקבה, בירת ברית המועצות, ושימש מנהל מוזיקלי בתיאטרון הנוער ותיאטרון הארמיטאז'. בתיאטרון הנוער כתב את המחזמר המצליח Good Bye America, שהועלה במשך מספר שנים במוסקבה. בתיאטרון הארמיטאז' נטל חלק בגרסה אנטי-ממסדית של "מסעות בנימין השלישי" מאת מנדלי מוכר ספרים, שהועלתה בסוף שנות ה-80. בשנת 1988 הקים להקת רוק מצליחה בשם "נייז'דאלי" (Ne Zhdali), ובזכות מדיניות הפרסטרויקה התאפשר לו לצאת עמה להופעות ברחבי אירופה, והוא התגורר כשנתיים באמסטרדם. באותה תקופה גם הלחין מוזיקה לסרטים והקים להקת כליזמרים.
בנימין עלה לישראל בפברואר 1991, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, בעקבות אשתו הראשונה אידה ובנו. הוא הגיע לקיבוץ נווה איתן שליד בית שאן, ותוך זמן קצר עברה המשפחה לירושלים.
מנכ"ל תיאטרון גשר דאז, סלבה מלצב, שהכיר את כישוריו ועבודתו של בנימין במוסקבה, וגילה, דרך המעצבת לנה סטיפנקובה, שהוא מתגורר בישראל, פנה אליו והציע לו להצטרף לתיאטרון. בנימין החל בכתיבת המוזיקה להצגה "משפט דרייפוס" מאת ז'אן-קלוד גרמבר (אנ'). בנוסף, התבקש בנימין על ידי הבמאי יבגני אריה להתאים את המוזיקה של ההצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", שאותה העלה אריה כבר במוסקבה, לקהל הישראלי.
בחודשים הראשונים לעבודתו ב"גשר" התגורר בנימין בירושלים והיה לן לעיתים בחדר בדירה ששכר התיאטרון. בחדר אחר באותה דירה התגוררה השחקנית העולה יבגניה דודינה, וכך הכירו השניים ומאוחר יותר נישאו. לאחר שהתחיל לעבוד בתיאטרון גשר עִברת את שם משפחתו ל"בנימין" על שם אביו.
בנימין הצטרף ל"גשר" בגיל 32 כמלחין הבית של התיאטרון, ומאז הוא משתף פעולה עם הבמאי יבגני אריה, שמייחס למוזיקה בתיאטרון חשיבות גדולה. בנימין הלחין את המוזיקה כמעט לכל ההצגות של "גשר" (יותר משלושים), בהן "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", "אדם בן כלב", "האידיוט", "טרטיף" והמחזמר "השטן במוסקבה". הוא משלב בעבודתו אלמנטים יהודיים ביחד עם רוק, ג'אז, קלאסיקה, חזנות וכליזמרים, מוטיבים רוסיים ומוטיבים ישראליים על מנת ליצור לכל מחזה את המוזיקה המתאימה לו.
בנוסף כתב בנימין מוזיקה להצגה "גבירטיג" (על המשורר מרדכי גבירטיג) בתיאטרון יידישפיל.
החל מסוף שנות ה-90 הלחין בנימין מוזיקה לסרטים שונים, הבולט שבהם הוא "החברים של יאנה", שזכה בשנת 1999 בתואר "סרט השנה" בפרס אופיר ובפרסים נוספים בפסטיבלים שונים בחו"ל.
בשנת 1997 זכה בנימין בפרס מאיר מרגלית, וב-2000 זכה בפרס התיאטרון הישראלי כמלחין השנה, על המוזיקה להצגה "השטן במוסקבה". בשנת 2006/7 זכה בפרס אסיטז' למלחין השנה, מטעם המרכז הישראלי לתיאטרון ילדים ונוער, על המוזיקה שהלחין להצגה "צבעים בחול", בתיאטרון אורנה פורת.
בשנת 2002 ראו אור בחברת AOC שני דיסקים שהלחין וביצע The Gesher Music, מבחר נעימות מתוך הצגות גשר.
בשנת 2003 ביצעה סימפונט רעננה בבכורה עולמית את הסימפוניה/סוויטה של בנימין, שהיא עיבוד למוזיקה שכתב עבור ההצגה "השטן במוסקבה".
ב-2012 בנימין הציג את פרויקט המולטימדיה המוזיקלי אותו יצר יחד עם מיכאל ויסבורד "פסקול חי לסרט שאינו קיים", בכיכובו של בנימין, בהשתתפות השחקניות יבגניה דודינה, מיכל ויינברג ונטע שפיגלמן ובדיבובה של ליהי חנוך.
החל מ-2021 מועלית בתיאטרון הבימה ההצגה "אני לא רפפפורט"(אנ') שבנימין הלחין את המוזיקה שלה.
בנימין נשוי בשנית לשחקנית תיאטרון "גשר" יבגניה דודינה ולהם בת אחת בשם אנה.
מוזיקה לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "שפת אם" (2018) - סרט תיעודי בבימויו של שי אלכסנדרוני
- "20 שנה בלי ברית המועצות" (2011) - סדרת טלוויזיה
- "לנין באוקטובר" (2010) - קומדיה טלוויזיונית בבימויו של יבגני רומן
- "געגועים לאבא" (2009) - סרט תיעודי בבימויו של יאיר אלעזר
- "עמוס עוז - הישר לתוך השמש הקיצית" (2009) - סרט תיעודי שביימו יונתן צור ומאשה צור-גלוזמן
- "בית אבי (2008)" - סרט קולנוע קצר
- "מוקי בוערה" (2008) - דרמה טלוויזיונית בבימוים של לינה צ'פלין וסלבה צ'פלין
- "הארמון" (2001)- סדרה תיעודית ב-5 פרקים בבימויו של רוני גרובר
- "החברים של יאנה" (1999) - סרט קולנוע
- "המלך והליצן" (1999) - סרט תיעודי בבימוים של יוסי גודארד ואלעד דן העוסק בגטו לודז' וביריבות שבין חיים רומקובסקי, "מלך" הגטו והמשורר וזמר הרחוב יענקל'ה הרשקוביץ.
- "שבזי" (1997) - מותחן טלוויזיוני
- "המקום בו מתים הג'וקים בשיבה טובה" (1996) - סרט תיעודי בבימויה של עפרה שראל-קורן
- "אדם צירקוס" (1994) - סרט תיעודי בבימויה של ליהי חנוך
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אבי בנימין- אבי בנימין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אבי בנימין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אבי בנימין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אבי בנימין, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אבי בנימין, דף שער בספרייה הלאומית
- אבי בנימין, בארכיון הבימה
- אבי בנימין, בארכיון תיאטרון גשר
- סרטי וידאו, בערוץ של אבי בנימין ביו טיוב
- נעם בן זאב, כשהצייד מוכן, החיה באה, באתר הארץ, 27 באפריל 2012
- מרב יודילוביץ', גונב את ההצגה, באתר ynet, 6 בנובמבר 2008
- ביוגרפיה (אורכב 08.06.2012 בארכיון Wayback Machine), באתר תיאטרון "גשר"
קליפ בערוץ של תיאטרון גשר, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב- פסקול חי לסרט שאינו קיים (אורכב 07.01.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר מוזיאון תל אביב לאמנות
- נעם בן זאב, אנרכיה ודמיון בלי גבולות, באתר הארץ, 25 במרץ 2012
- פסקול חי לסרט שאינו קיים, באתר עכבר העיר
- ynet, שירת אבל: אבי בנימין וליהי חנוך - פס קול לפואמה, באתר ynet, 25 באפריל 2012
- מרב יודילוביץ', אבי בנימין: "מה שאני עושה זה ארוחה קומפלט", באתר ynet, 6 ביוני 2012
.svg){kind=logo}
