אביבה גלעדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביבה גלעדי
Fischmann Éva
אביבה גלעדי, בעבודתה במרכז למחקר גרעיני, 1963
אביבה גלעדי, בעבודתה במרכז למחקר גרעיני, 1963
אביבה גלעדי, בעבודתה במרכז למחקר גרעיני, 1963
לידה 26 בנובמבר 1917
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביוני 2001 (בגיל 83)
טמפה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים הונגריה, ישראל, ארצות הברית
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד (1942) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Iván Seres עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אביבה גלעדי עם צוות חוקרים במרכז למחקר גרעיני - שורק, 1963

אביבה גלעדיהונגרית: Fischmann Éva; באנגלית: Aviva E. Gileadi, ‏26 בנובמבר 1917, בודפשט, הונגריה8 ביוני 2001, טמפה, פלורידה, ארצות הברית[1]) הייתה מרצה בטכניון, מדענית גרעין ישראלית, מומחית בתחום כורים אטומיים להפקת אנרגיה, לייצור חשמל והתפלת מים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלעדי נולדה בשנת 1917, בבודפשט, למשפחת שמואל פישמן, וקיבלה את השם אווה.[2] אמה הייתה גיזלה לבית קופפרשטיין.[1] היא למדה בגימנסיה היהודית לבנות של הקהילה היהודית של פשט, בה גילתה חיבה למדעי הטבע.[3] קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת בודפשט[4] בשנת 1942, ולאחר מכן המשיכה לעבוד באוניברסיטה בו למדה בלי לקבל משכורת. לאחר כניסת הנאצים להונגריה התחבאה בגטו בודפשט עד שנתפסה והועברה למחנה עבודות כפייה ליד בודפשט. בהמשך נכללה במשלוח לאושוויץ אך נמלטה והתחבאה עד הגעת הצבא האדום לבודפשט בינואר 1945.[3] בשנת 1946 עברה לווינה, בה נישאה למיכאל גלעדי, טכנאי רנטגן. בינואר 1948 עלו לארץ ישראל עם סרטיפיקט מזויף.[3]

היא לימדה שלוש שנים בבית ספר התיכון שבקיבוץ גבעת השלושה, ועבדה תקופה מסוימת במכון ויצמן. ב-1955 עברה גלעדי לחיפה, והחלה לעבוד בטכניון,[5] בתחילה במחלקה לפיזיקה, ובשנת 1958, עת הוקמה המחלקה ללימודי הנדסה גרעינית, עברה ללמד במחלקה זאת.

ב-1959, לאור הצטיינותה, קיבלה מלגה מארצות הברית, להשתלם בלימודי הנדסה גרעינית ב"אָרְגוֹן" (Argonne National Laboratory) - המעבדה של מחלקת האנרגיה במדינת אילינוי, וכן במחלקה לפיזיקה גרעינית של אוניברסיטת מישיגן.[6] כשסיימה את שנת הלימודים עבורה ניתנה המלגה, הציעו לה האמריקאים להישאר שנה נוספת בארצות הברית, ולזכות בתואר גבוה במדעי הגרעין. במקביל ללימודי התואר, עברה קורס מיוחד למפעילי כורים גרעיניים בהצלחה, וקיבלה רישיון להפעלת כורים גרעיניים. עד סוף 1963 הייתה האישה היחידה בעולם המערבי שהחזיקה ברישיון שכזה.[2]

גלעדי שבה לישראל והדריכה סטודנטים בטכניון במדעי הגרעין. במסגרת שיתוף פעולה עם משרד הביטחון הפעילו הסטודנטים בהדרכתה את המרכז למחקר גרעיני שורק.[7]

ב-1963, הוזמנה גלעדי שנית על ידי רשות המים של ממשלת ארצות הברית הפעם כדי לסייע בהפעלת כור גרעיני חדש שהוקם במרכז הגרעיני בפוארטו ריקו, ה-BONUS (Boiling Nuclear Superheater (BONUS) Reactor Facility), ומיועד לפרויקט התפלת מים.[8] במסגרת תפקידה זה הכשירה גלעדי צוות של מהנדסים, אשר עסקו לאחר מכן בתפעול השוטף של הכור. כמו כן לימדה קבוצת צעירים לקראת תואר מוסמך באנרגיה גרעינית.[9]

אביבה גלעדי הייתה נשואה פעמיים - בהונגריה, למתמטיקאי איוואן שרש (1966-1907),[10] ממנו התגרשה, ואחר כך בישראל, למיכאל גלעדי, יליד פולין. מנישואיה השניים נולדו לה שני ילדים.[1]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gileadi, Michael, and Aviva E. Gileadi. "Collimation in Reducing Male Gonadal Doses in Puerto Rico-1968." Health physics 25.1 (1973): 43-49.
  • Aviva E. Gileadi and Wilson K. Talley, "Nuclear Excavation of a Sea-Level Isthmian Canal" Journal of the Waterways and Harbors Division, 1969, Vol. 95, Issue 3, Pg. 329-336
  • Gileadi, Aviva E., and Fernando López Carrasco. Determination of the transfer function and certain kinetics parameters of the L-77 reactor. Puerto Rico Nuclear Center, 1968.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Susanna Blumesberger, Michael Doppelhofer, Gabriele Mauthe (herausgeber), Österreichische Nationalbibliothek, Wien

ע' 414 Handbuch österreichischer Autorinnen und Autoren jüdischer Herkunft, K.G.Saur, München 2002, Band I A-I

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אביבה גלעדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]