אביגדור מנדלברג
 | |
| אביגדור מנדלברג, תל אביב, סביב שנת 1940 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1870 ברדיצ'ב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1944 (בגיל 73) חיפה, פלשתינה (א"י) |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, פלשתינה (א"י) |
| תאריך עלייה | 21 באוגוסט 1920 |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| השכלה |
Medical department of Kyiv Emperor University of St. Vladimir |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
  | |
אביגדור (ויקטור) מַנדֶלברג (ברוסית: Виктор Евсеевич Мандельберг, ויקטור יֶווסֵיֵיביץ' מנדלברג וגם Викдор Овшиевич Мандельберг, ויקדוֹר אוֹושִיֵיביץ' מנדלברג; כינויים: Бюлов - ביוּלוֹב, Посадовский - פּוֹסָדוֹבסקִי, Панин - פָּנין; 19 בדצמבר 1870 – 15 במרץ 1944) היה רופא ואיש ציבור יהודי רוסי, מהפכן ופעיל סוציאליסטי, ציר לדומה השנייה וחבר עיריית סנקט פטרבורג, ומשנת 1920 רופא ופעיל ציבור ארץ-ישראלי, מייסד הליגה למלחמה בשחפת בארץ.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביגדור (ויקטור) מנדלברג נולד בברדיצ'ב, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), ליהושע מנדלברג, סוחר יהודי אמיד. מוקדם בילדותו עבר עם משפחתו לקייב. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה רוסית קלאסית, למד, כאחיו המבוגר ממנו, אריה ליב (ליאו לב) מנדלברג[1], מ-1887 רפואה באוניברסיטת קייב, ועם סיום חוק לימודיו בסוף 1893[2] התיישב בבירה סנקט פטרבורג והחל לעבוד כרופא גינקולוג עד 1898. במקביל לעבודתו שימש כמזכיר הוועדה לספריות מטעם "החברה לעזרת קריאה לחולים ולעניים".
ב-1898 נחשד מנדלברג בפעילות מהפכנית (פרופגנדה בין עובדי מפעל קולפינו לתעשייה כבדה[3]), והושם במעצר למשך מספר חודשים. עם שחרורו ב-1899 גורש מהעיר, אך נתפס שוב, נשפט ובמסגרת הגליה מנהלית נשלח לגלות לארבע שנים בעיירה ניז'נֵאוּדינסק בסיביר המזרחית "לרשותו של גנרל-גוברנטור הצבאי של אירקוטסק". בסיביר הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית והיה מראשי הסניף הסיבירי ולאחר מכן "ברית סוציאל-דמוקרטית של סיביר", והיה פעיל ב"ספר המזרחי". כתוצאה מתאונת צייד בעקבות ירי עצמי לא מכוון ונמק שנוצר נכרתה זרועו השמאלית והוא הסב את התמחותו לפולמונולוגיה ולטיפול בשחפת. בסיביר גם הכיר את אשתו, אגה, אחותו של משה נוֹבוֹמֶיְיסקי[4].
ביוני 1903 חזר מגלותו והשתתף כציר ההתאחדות הסיבירית בכנס השני של המפלגה בבריסל ולונדון מטעם הברית יחד עם טרוצקי; אז גם התחבר למנשביקים במהלך הדיונים. מנדלברג חזר לסנקט פטרבורג בסתיו 1904, אך ברח חזרה לאירקוטסק בסוף פברואר 1905 מפחד המשטרה. בבחירות לדומה הראשונה השתתף ביצירת גוף על מפלגתי "ועד הבוחרים החיים על ידי מכירת עמלם" ("Избирательный комитет избирателей, живущих продажей своего труда"), ניהל פעילות גיוס והסברה בו וב-1906 עבר למוסקבה. ב-24 במרץ 1907 נבחר לדומה השנייה מטעם כינוס תושבי אירקוטסק והצטרף לסיעה סוציאל-דמוקרטית והיה חבר ומזכיר "הוועדה על חופש תקין של המשרתים במוסדות מסחר ומלאכה", נאם בדיונים על התנהלות הפרלמנט (Наказ, נָקַז), בחירת ועדה על השכלה עממית, על ניהול תחבורה באוניות קיטור על נהר לנה, מניעת בריחת העצורים, על שינויים בארנונה ובשאלת אחריות פלילית לחמישים וחמישה חברי הדומה. באותה השנה עקר תחילה לפינלנד ומשם לנרווי ליד ג'נובה מחשש להעמדה לדין בתיק חברי הסיעה, שם טיפל בחולי שחפת.
ב-1917 חזר לארץ מולדתו, נבחר כחבר עיריית הבירה והתמנה ליו"ר הוועדה הרפואית העירונית; היה למועמד בוועד הזמני של הרפובליקה הרוסית (טרום פרלמנט) מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. לאחר מהפכת אוקטובר נשלח לסיביר כממונה לארגן הספקת אוכל לבירה. ב-4 בינואר 1918 בכנס ועד הנפה הזמני של סיביר הביע צורך בתמיכת האספה המכוננת (Учредительное собрание). במאי של אותה השנה השתתף בכינוס צירים עמלים, איכרים, בוריאטים, קוזאקים וחיילי הצבא האדום של גוברניית אירקוטסק. לאחר נסיגת הצבא האדום בקיץ השתתף באופן פעיל בוועד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של אירקוטסק ותמך בניהול אזורי מתקופה הצארית (זמסטבו). בתקופת דיקטטורת אלכסנדר קולצ'ק עסק בפובליציסטיקה. לאחר פרסום המאמר "עונש מוות החוצה!" הוא נעצר ב-17 ביולי 1918 וב-1919 עבר לצ'יטה.
ב-21 באוגוסט 1920 עלה לארץ ישראל[5], על אף שככל הנראה לא היה ציוני (באותה שנה גם עלה גיסו נובומייסקי). במרץ 1922 החל לעבוד כרופא ראשי בקופת חולים כללית[6] גם בארץ הצטרף במהירות לפעילות ציבורית וכמומחה לשחפת השתתף בהקמת "הליגה למלחמה בשחפת" מיסודו של ועד הבריאות שליד ההנהלה הציונית והיה היו"ר של האגודה שפתחה סניפים בכל הארץ, למשל החיפאית שהקימה בית חולים קטן לטיפול במחלה בראשותו של ד"ר זאב וינשל.
באוקטובר 1941 היה מיוזמי ארגון "ועד ציבורי לעזרת ס.ס.ס.ר. במלחמתה האנטי-פשיסטית" (לימים ליגה V) וחבר הנשיאות של הארגון. מנדלברג יצא בשליחות הארגון לטהראן עם המשלוח השני של ציוד רפואי שכלל שלושה אמבולנסים, שתי מכונות חיטוי ועוד תרומת היישוב.
פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Тернии без роз, Geneva 1908 (ברוסית)
- Из пережитаго, Davos 1910 (ברוסית)
- מחיי: פרקי זכרונות, תל אביב: ידידים, תש"ב
- נגד משפט מות, תל אביב, חמו"ל, תרצ"ד 1934
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948 (עריכת תוכן, עיצוב וסדר: חדוה רוקח, איתי בחור), זכרון יעקב: איתי בחור - הוצאה לאור, 2008, עמ' 253
- נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1799–1948, הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט – הטכניון, חיפה, 1998, עמ' 500–504
- נסים לוי, לרוסיה באהבה: הסיוע הרפואי מארץ ישראל, הרפואה, כרך 146, חוב' י"ב (דצמבר 2007)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "אביגדור מנדלברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4092
- פרופ' י. שור, אביגדור מאנדלברג – בן שבעים, דבר, 29 באפריל 1941
- ד. רמז, ד"ר אביגדור מאנדלברג, דבר, 17 במרץ 1944 (עם מותו)
- ג. א. שדה, אבי הלוחמים בשחפת בארץ, דבר, 27 במרץ 1944
- מנדלברג באירקיפדיה (מידע על אזור אנגרה) (ברוסית)
אביגדור מנדלברג (1870-1944), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שהיה אף הוא רופא ואיש ציבור; ראו: יהושע שור, ד"ר ל. מנדלברג בן שבעים, דבר, 9 ביולי 1937; ד"ר אריה מנדלברג, דבר, 3 באפריל 1938; פרופ' יהושע שור, לזכר נעדרים: ד"ר אריה מנדלברג, דבר, 11 באפריל 1938
- ^ מחיי, עמ' 7
- ^ מנדלברג באנציקלופדיה היסטורית (רוסית)
- ^ ראו נקרולוג: י. קניבסקי, אגא מנדלברג, דבר, 21 בפברואר 1938
- ^ מחיי, עמ' 110
- ^ מחיי, עמ' 112