אברהם אלטר פולק
 | |||
| לידה |
ה' בכסלו תרצ"ה ברהובה, צ'כוסלובקיה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | כ' באלול תשס"ו (בגיל 71) | ||
| מקום קבורה | הר המנוחות בירושלים | ||
| מקום מגורים | פתח תקווה, אלעד | ||
| רבותיו | אביו חורגו רבי אהרן מבעלזא ורבי שמואל וואזנר | ||
| חיבוריו | אמונת איתן על ענייני שביעית וערלה, על הש"ס | ||
| בת זוג | הרבנית בלומה ע"ה | ||
| אב | הק' רבי יוסף מאיר מבערגסאז הי"ד | ||
| אם | הרבנית חנה מבעלזא ע"ה | ||
| מספר צאצאים | 12 | ||
| |||
  | |||
רבי אברהם אלטר פולק (ה' בכסלו תרצ"ה, 12 בנובמבר 1934 – כ' באלול תשס"ו, 13 בספטמבר 2006) היה האדמו"ר מבערגסאז-פתח תקווה. בנו החורג של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז. מחבר ספר 'אמונת איתן' על ענייני שביעית, על הש"ס, ועוד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר בערגסאז (אז צ'כוסלובקיה, כיום אוקראינה) לחנה, בתו של הרב יחיאל חיים לאבין ממאקווא[2] ולרבי יוסף מאיר ראש חבורת שומר אמונים בברעגסאז (נינו של רבי יוסף מאיר וייס מספינקא). נקרא אברהם על שם סבו, אבי אביו, רבי חיים אברהם מבערגסאז, והוסיפו לו את השם אלטר (שפירושו ביידיש זקן) כסגולה, היות שהסבא נפטר בצעירותו, דודו זקנו בעל החקל יצחק שימש כמוהל.
שנה אחרי שפרצה מלחמת העולם השנייה גירשו את היהודים בעירו בערגסאז. בין המגורשים היו רוב החסידים של אביו רבי יוסף מאיר שנשלחו לאושוויץ שם נרצחו. לאמו הייתה אזרחות הונגרית שבזכותה הצליחה לברוח למאקווא בהונגריה יחד עם ילדיה אברהם ואחותו בילא חיה (שלאחר שנים התחתנה עם רבי מנחם מנדל מנדלזון גאב"ד קוממיות).
כאשר נכנסו הנאצים לעיר מאקווא החלו להעלות את היהודים על רכבות ולהסיעם למחנות ריכוז. גם משפחתו הועלתה אל הרכבות, אך הרב פולק לא היה באותה רכבת בה היו שאר בני משפחתו. באמצע הדרך הצליח לעבור אל הרכבת בה שהו אמו ובני משפחתו, דבר שגרם להצלתו, כיוון שהגיעה הוראה לפיה הרכבת עליה שהו תחזור למאקווא, והרכבת שבה שהה קודם המשיכה בדרכה לאושוויץ וכל נוסעיה נרצחו.
לאחר המלחמה באייר תש"ז בגיל 12, עלה ביחד עם אמו וחלק מבני משפחתה, בספינה שהפליגה לישראל[3] לחוף בחיפה, משם נסע ביחד עם אמו לירושלים והתגורר בבית זקנו האדמו"ר ממאקווא.
בשנת תש"ט לאחר שנישאה אמו בזיווג שני לרב אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא אומץ כבנו. למד אצל הרב שמואל הלוי וואזנר בישיבת חכמי לובלין ונישא לבתו של הרב מרדכי וובר מחשובי חסידי בעלזא.
במשך 26 שנים התגורר בירושלים, ולאחר מכן עבר לפתח תקווה שם הקים את החצר - "בית אהרן" על שם רבי אהרן מבעלזא, והיו לו אוהדים רבים, בשנים האחרונות לחייו הקים חצר באלעד. חיבר ספר בשם "אמונת איתן".
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת הסוכרת. סמוך לפטירתו שכל את בנו בכורו ר' יהושע. הוא נפטר בכ' באלול תשס"ו, ונקבר בהר המנוחות בירושלים, בסמוך לקבר אביו חורגו רבי אהרון. במקומו הוכתר בנו השני אהרן לממלא מקומו כאדמו"ר מבערגסאז.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו:
- רבי יהושע, שימש בחיי אביו כאב"ד קולבסוב בירושלים (נפטר בי"ח בשבט ה'תשס"ו)
- רבי אהרן, אדמו"ר מבערגסאז אלעד. מחבר סדרת הספרים "ביתו נאוה קודש" על מנהגי בעלז.
- רבי אביגדור יוסף מאיר, אדמו"ר מבערגסאז ומנהיג קהילה מכובדת בבית שמש.
- רבי מרדכי, אדמו"ר מבערגסאז בבני ברק.
- רבי שלום, אדמו"ר מבערגסאז בירושלים.
- הרב יואל, ראש כולל עיון בבני ברק.
- רבי משה, רב בערגסאז אלעד.
- הרב בנימין יחזקאל דוד, נשיא מוסדות עזרה לתקוה בפתח תקווה
חתניו:
- רבי דוד טברסקי, רב קהילת ראחמסטריווקא בירושלים. בנו של רבי זאב בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא.
- רבי ישעיהו צבי בריעף, אדמו"ר מירוסלב בוויליאמסבורג.
- רבי ישכר בערצי לייפער, אדמו"ר מנדבורנא פתח תקווה בבני ברק.
- רבי ישראל לייפר, רב קהילת נדברונא אלעד באלעד ועורך ספריו של חמיו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר הלחמי, "חסידות פתח תקווה", תולדות החסידות בארץ ישראל, ירושלים, הוצאת במה, תשנ"ח 1997, חלק ב', עמ' 329–335.
- אחי"ם בהספידא: דברי מספד וקינה שנישאו בהלווית כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה מבערגסאז, מכון באר המים בערגסאז, פתח תקווה, תשס"ז.
- יוסף מוזסון, "רבי אברהם בעל הייסורים", עולם החסידות 165 (תשס"ז), עמ' 18–23.
- קונטרס שיח ערב : שיחות ומעשיות שמסר האדמו"ר מבערגסאז בביקורו בלונדון שנת תשס"א, מכון להוצאת ספרי בית בעלזא ובערגסאז, פתח תקווה תשס"ח.
- קונטרס "כסא דנחמתא" : מכתבי תנחומים וקטעי עיתונות אחרי מיטתו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדותיו ויחוסו בבלוג "תולדות".
אברהם אלטר פולק (1934-2006), דף שער בספרייה הלאומית
