אברהם בלאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם בלאט
לידה 1916
בנדין, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בינואר 2001 (בגיל 85 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם יקותיאל בְּלָאט[1] (191613 בינואר 2001) היה מבקר ספרות ומסאי ישראלי. שימש במשך עשרות שנים כמבקר הספרותי של "הצופה".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלאט נולד בשנת 1916 בכפר אייסצה שליד העיר בנדין בפולין (אז בשליטת האימפריה הרוסית, כעבור זמן קצר בתחומי המדינה הפולנית הצעירה), בן יחיד להוריו. אביו נפטר כשהיה כבן 4–5, ואמו נשאה בעול הפרנסה של המשפחה הקטנה. בילדותו למד בבית ספר "יסודי התורה" ו"המזרחי". ב-1935, בהיותו כבן 20, עלה עם אמו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. עבד למחייתו כמנהל חשבונות. בשנת 1943 נישא לשרה לבית כהן, בת לוותיקי העיר.[2] בנו של בלאט, קלמן, נפטר בשנת 1956 במהלך ניתוח, כשהיה כבן 13.[3]

בלאט היה אוטודידקט ואיש ספר. במשך כ-65 שנה, מאז עלותו לארץ ישראל ועד מותו, פרסם שירים, סיפורים ומסות ספרותיות בעיתונים, ומעל 50 שנה שימש כמבקרו הספרותי של העיתון "הצופה". פרסם ארבעה ספרי ביקורת ספרות, המשמשים גם כספרי עזר למורים ולתלמידים כאחד, ושלושה ספרי מונוגרפיות "דיוקן וקתדרה" במסגרת אוניברסיטת בר-אילן.

בעל פרס שפירא למחשבת הציונות הדתית ולספרות יפה לשנת תשל"ט, פרס עמינח לשנת תשמ"ד ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשנ"א.

בלאט נפטר בי"ח בטבת תשס"א, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנתיב סופרים, תל אביב: המנורה, תשכ"ז 1967.[4] (קובץ מאמרים העוסקים ב"סופרים ומשוררים שחותם הייחוד האישי טבוע ביצירותיהם", מש"י עגנון ועד עמוס עוז)
  • תחומים וחותם, תל אביב: סיגלית, תשל"ד 1975. (מסות ספרותיות)
  • אורחות אמונים, תל אביב: מורשת, תשמ"ד.[5] ("קוים לדיוקנאותיהם של סופרים ומשוררים דתיים")
  • דיוקן וקתדרה: במחיצתם של אנשי הגות ומדע, 3 כרכים, ירושלים: ר' מס, תשנ"א 1991–תש"ס 2000. (כרך ג' יצא בהוצאת עקד)
  • קו וגוונים: פרקי עיון ומסה בספרות, ירושלים: ב' בלאט, תשנ"ט 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אברהם בלאט באתר GRAVEZ
  2. ^ משה כהן, דבר, 14 במרץ 1966 (נקרולוג).
  3. ^ איתמר לוי, מאחורי הקלעים של דף המידע: מאגר השמות הספרותי, דף מידע 109 (5 בינואר 2011), באתר חנות הספרים של איתמר.
  4. ^ ביקורת: דוד תמר, ספרות יפה – באספקלריה דתית: "בנתיב סופרים" – בקורת של סופר מאמין, מעריב, 1 בספטמבר 1967; אדיר כהן, בנתיב סופרים, דבר, 1 במרץ 1968
    יוסף פרידלנדר, "בנתיב סופרים", על המשמר, 16 באוגוסט 1968
  5. ^ ביקורת: נפתלי קראוס, ספרות תורנית: ספרות דתית – יש או אין?, מעריב, 19 באוקטובר 1984; יעקב אבן חן, 'בקרת ראשונה על ספרות דתית', מבוע יט (תשמ"ה), 83–86.