אברהם וינברג (השני)
 | |||||||
| במהלך ביקורו בארץ ישראל | |||||||
| לידה |
1884 תרמ"ד סלונים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 באפריל 1933 (בגיל 49 בערך) א' באייר תרצ"ג ברנוביץ' | ||||||
| מקום מגורים | סלונים, ביאליסטוק וברנוביץ' | ||||||
| תקופת הפעילות |
? – 27 באפריל 1933  | ||||||
| רבותיו | אביו רבי שמואל וינברג | ||||||
| חיבוריו | בית אברהם וקובץ שיחות קודש | ||||||
| |||||||
רבי אברהם וינברג (השני) (תרמ"ד 1884 - א' באייר תרצ"ג (27 באפריל 1933)), היה האדמו"ר מסלונים בברנוביץ', בדור השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. עמד בראשה משנת תרע"ו ועד לפטירתו בשנת תרצ"ג. מכונה הבית אברהם (על שם ספרו שיצא לאחר פטירתו) או הרבי מברנוביץ'.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תרמ"ד, מספר חודשים לאחר פטירת אבי סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) מייסד חסידות סלונים, ונקרא על שמו. אביו היה רבי שמואל וינברג שכיהן כאדמו"ר השני בחסידות סלונים. נישא בשנת תרס"א לבתו של האדמו"ר רבי צבי הירש מלומאז' ((Łomazy)-קוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
אחר פטירת אביו התמנו שני הבנים כאדמו"רים, אחיו המבוגר רבי ישכר לייב וינברג ניהל את חצרו בעיר סלונים, ואילו מרבית החסידים בחרו בו כאדמו"ר, והוא בחר לנהל את חצרו בביאליסטוק ומשנת תרפ"ט בברנוביץ'. בין האחים שררו יחסים טובים, ופעמים רבות הם נפגשו וניהלו את שולחנם יחד.
בשנת תרע"ח הקים את ישיבת תורת חסד בברנוביץ'.
עם התמנותו לאדמו"ר התמנה כנשיא כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל. במסגרת פעילותו למען תושבי הארץ, היה מטלטל בדרכים ושוהה תקופות ארוכות מחוץ לביתו. ביקר פעמיים בארץ, בשנת תרפ"ט ובשנת תרצ"ג, ובכל אחת מן הפעמים שהה בה מספר חודשים. הקשרים התכופים וביקוריו הממושכים בארץ הידקו את הקשר בינו ובין החסידים בארץ, והערצתם אליו לא ידעה גבול. בין חסידיו בארץ נמנו הרב משה קליערס רבה של טבריה, רבי מרדכי חיים סלאנים (לימים - מנהיג חסידי סלונים), הרב אשר זאב ורנר ועוד רבים.
בביקורו הראשון בארץ ייסד מסגרת ליכודית לחסידי סלונים בירושלים (שהתרכזו עד אז בטבריה ובתל אביב), ובביקורו השני הניח אבן פינה לבית מדרשם בשכונת בית ישראל, המשמש כיום כבית מדרש לחסידי סלאנים בירושלים. חוברת המתעדת את מסעותיו בארץ ישראל יצאה לאור בעריכת יאיר וינשטוק.
נפטר בפתאומיות לאחר שובו מביקורו השני בארץ, בא' באייר ה'תרצ"ג, ונקבר בעיר סלונים. על שמו ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "בית אברהם" - דברי תורה על פרשיות השבוע ואגרות. יצא לאור לראשונה בניסן תש"י על ידי רבי שלום נח ברזובסקי, כותב תורותיו. מהדורה שנייה יצאה בשנת תשכ"ט. מאז יצאו עוד מספר מהדורות.
- "קובץ שיחות קודש" - דברי תורתו, בהוצאת מכון נחלי אמונה של חסידות סלאנים, תשע"ב.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו ממלא מקומו רבי שלמה דוד יהושע וינברג.
- יוטה אשת הרב משה יצחק רפופורט, רב בקעלץ.
- מרים דוואשע אשת הרב טוביה יוסף לנדא, ראש ישיבת "בית אהרן" דסטריקוב בזגירש (בן האדמו"ר רבי יעקב יצחק דן מסטריקוב)
כל צאצאיו נספו בשואה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חסידות סלונים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||||
| אדמו"רי סלונים באירופה | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג
| ||||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי
| ||||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • דברי שמואל • ברכת אברהם • נתיבות שלום • דרכי נועם | ||||
| ישיבות | ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם | ||||