אברהם רפפורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם רפפורט
לידה 1584 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1651 (בגיל 67 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1651 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו יהושע פלק כץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצבת קברו בבית החיים בלבוב, צמוד לציון רבו רבי יהושע פאלק -סמ"ע/דרישה

רבי אברהם שרנצל הכהן רפפורט (לעיתים: אברהם שרענצל או שרענצלס; ד' בטבת ה'שמ"ה, 6 בדצמבר 1584 - י"ח בסיוון ה'תי"א, 7 ביוני 1651) היה רב וראש ישיבה. רבה של לבוב, ומחבר ספר השו"ת איתן האזרחי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב ישראל יחיאל הכהן רפפורט[1], מחכמי קראקא (נפטר 1614 או 1617) ובנו של הרב אריה ליב רפפורט אב"ד פראג; צאצא למשפחת הכהנים רפפורט. אחותו בריינדל נישא לפרנס קהילת קראקא רבי אייזיק יעקלס. אמו נפטרה בהיותו בן חמש. בילדותו התפרסם כעילוי ודרשת בר המצווה שלו נדפסה בשל חשיבותה בעיני בני דורו[2] תחת השם "נקי כפים ובר מצווה"[3] (קראקא ה'שנ"ח). נישא בגיל צעיר לבתו של הרב מרדכי שרנצל בנו של רבי יצחק אב"ד לבוב, ונקרא מאז על שמו: שרנצל או שרנצל'ס (=של שרנצל). בהיותו בן 15 בלבד נולד לו בנו הבכור יצחק, ודרשתו לרגל ברית המילה נדפסה לאחר פטירתו בספרו.

בילדותו למד אצל אביו ואצל ר' משולם פייבש רבה של קראקא. בהמשך היה מתלמידי רבי יהושע פלק כץ בעל הסמ"ע על שולחן ערוך. כיהן כ"פרנס ונשיא הארץ הקדושה" והיה בעל עמדה בוועד ארבע ארצות. בסביבות 16131615 כבר גר בלבוב ובשל מה שראה כפגיעה בכבוד רבו, הביא לסיום כהונתו של מהר"ם מלובלין שעמדה אז לדיון בשל פרשת הגט מווינה. בעקבות זאת עבר המהר"ם לכהן כרב בלובלין[4].

הוא הקים בביתו ישיבה ועמד בראשה במשך ארבעים וחמש שנים. נפטר בי"ח בסיוון ה'תי"א, 7 ביוני 1651 ונקבר בלבוב.

איתן האזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו השאיר אחריו מאות תשובות הלכתיות ומאות דרשות ומסמכים בענייני גיטין, אך הם נלקחו מביתו בידי מי שהתכוונו לסחור בהם. חלק מהכתבים נרכשו בחזרה בידי בני משפחתו. כתבי היד שנרכשו, הוכנו לדפוס אך הדפסתם התעכבה במשך שנים, בין היתר בשל הירצחם של כמה מהמעורבים בהכנתם בטבח אומן (אנ') ‏(1768), והספר נדפס בשנת ה'תקנ"ו, 1796.

מלבד ערכו ההלכתי, משמש הספר כמקור היסטורי חשוב; הוא כולל במסגרת הדיונים ההלכתיים, עדויות מפרעות ת"ח ת"ט שנגבו לצורך התרת עגונות, וחומר ביוגרפי לתולדות רבני התקופה והקהילות שנחרבו במהלך הפרעות כמו: נמירוב, טולצ'ין, פולנאה וקוסטנטין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נהג לחתום את שמו רפאמפורט.
  2. ^ לפי אהרן פריימאן שהדפיסה בשנית מתוך עותק יחיד, לרגל בר המצוה של עקיבא פרסיץ, פרנקפורט: "דפוס", תרפ"ה.
  3. ^ משחק מילים על משקל הכתוב: "נקי כפים ובר לבב" (ספר תהלים, פרק כ"ד, פסוק ד').
  4. ^ הסיבה למעורבותו בהדחה, לפי פנקס החברה קדישא של לבוב, מצוטט אצל פוטשובסקי, אמונת התחיה, ברדיטשוב תרנ"ד, עמ' יג הערה כא.