אברהם שטרן (ממציא)
 | |
| אברהם יעקב שטרן, מחזיק באחת ממכונות החישוב שתכנן (דיוקן מאת אנטוני בלנק (אנ')) | |
| לידה |
1762 הרוביישוב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
3 בפברואר 1842 (בגיל 80 בערך) ורשה, האימפריה הרוסית |
| מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי, דוכסות ורשה, פולין הקונגרסאית |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
אברהם יעקב שטרן (בפולנית: Abraham Jakub Stern 1762 בערך, הרובישוב – 3 בפברואר 1842, ורשה) היה משכיל יהודי-פולני, מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בוורשה, מתמטיקאי אוטודידקט, ממציאן של מכונות חישוב ומחנך להשכלה, ראש בית המדרש לרבנים בוורשה בשנים 1826–1835 וחבר החברה הוורשאית של ידידי המדע (אנ').
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנות ה-60 של המאה ה-18 בהרובישוב לחנוך הניך שטרן. אביו היה מחוסר אמצעים ולא יכל לממן את לימודיו. כדי להתפרנס למד שענות והתפרסם בעבודתו המדויקת, ועל רקע זה נוצרה היכרות בינו לבין איש הנאורות והמדינאי הפולני סטניסלב סטאשיץ (אנ'), שמימן את לימודיו הפרטיים. תחת חסותו של סטאשיץ למד שטרן שפות: פולנית, גרמנית, צרפתית ולטינית; ומדעים מדויקים: מתמטיקה, פיזיקה ומכניקה.[1] הוא המציא מכונות חישוב וסיפק שירותי חשבונאות לממשלה.[2]
שטרן נודע בהתנגדותו לתנועת החסידות; הוא כתב ופרסם שירים תחת הפסבדונים "אברהם כוכב" (=תרגום שם משפחתו), וחלקם תורגמו לפולנית.[1] האדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן לוין, היה יעד לאחד משיריו, והגיב עליו בשיר משלו, בראש השיר רשם: ”לא האמנתי כי אדבר אעשה כן גם אני / עתה ראה כי בין כוכבים שמתי קני”, ברומזו לשטרן ("כוכבים").[3]
בנוסף, שטרן חיבר חידות מתמטיות וכתב על שחמט.[1]
שטרן היה שומר תורה ומצוות, ובהקמת בית המדרש לרבנים ראה מכשיר להפצת השכלה וכלי למלחמה בחסידים, ולא כאמצעי להתבוללות. אולם עמיתיו למוסד הובילו רפורמות רדיקליות בחינוך, ומשלא התקבלה התנגדותו, שאותה נימק בכך שאין לפגוע ברגשותיו הדתיים של ההמון, התפטר מתפקידו.[4]
שטרן נפטר בפברואר 1842, בהיותו כבן 80, ונקבר בבית הקברות היהודי בברודנו (אנ'), בפראגה שבוורשה.
חתנו, חיים זליג סלונימסקי, היה מו"ל עברי, אסטרונום וממציא, העורך-המייסד של עיתון "הצפירה", צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר. הוא עסק בין היתר בשכלול מכונות החישוב שהמציא חמיו.
נינו To Port Authority Bus Terminal
(נכדו של חיים זליג) היה משורר וסופר פולני. בנו של נכדו בן-ציון שטרן ונכדיו משה, הניה ודב עלו לישראל. נכדו דב שטרן היה תכשיטן.
בשנת 1962 נקרא בוורשה רחוב על שמו.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה מנדלסון, פני תבל, אמסטרדם, תרל"ב, באתר היברובוקס
- יעקב שאצקי, "אברהם יעקב שטערן (1768–1842)", בתוך: לעדה: קבץ מחקרים לזכר יהושע סטאר / The Joshua Starr Memorial Volume: Studies in History and Philology, ניו יורק: Conference on Jewish Relations, 1953, עמ' 203–218. (ביידיש)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם שטרן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- פרנסואה Guesnet, אברהם שטרן, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- אברהם יעקב שטרן, ייברסקאיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- אברהם שטרן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- פרנסואה Guesnet, אברהם שטרן, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- (נעתק ע"י ז. ר.), אברהם שטערן, הלבנון, 12 בספטמבר 1872, המשך, 18 בספטמבר 1872, המשך, 25 בספטמבר 1872
- ש. הירשהארן, אברהם יעקב שטערן: (דער גרויסער יוד אין די צייטען פון סטאשיצ'ן), דער מאָמענט, 2 באפריל 1926
- שלום רוזנפלד, מן המגירה ומן המדף | הכן רכבך לחורף..., מעריב, טור 2[6], 7 בנובמבר 1980
- אברהם שטרן: האדם צריך ליצור מכונות ולהפעיל אותן, באתר שטעטל וירטואלי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 'אברהם יעקב שטרן', בתוך: נ. מ. גלבר, "לתולדות יהודי הרובישוב", בתוך: פנקס הרוביעשאוו, תל אביב תשכ"ב, עמודה 39 (ספר יזכור לקהילת הרוביעשאוו, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 28).
- ^ ראו על כך: הרב יוסף שאול נתנזון, שו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא חלק א סימן מד.
- ^ הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, יד, ירושלים, תשי"ח, עמ' קכא.
- ^ פלוריאן סוקולוב, "תהליכי הטמיעה וההתבוללות", בתוך: יצחק גרינבוים (עורך), וארשה (אנציקלופדיה של גלויות, סדרת פולין), כרך א, תל אביב תשי"ג 1953, עמ' 241.
- ^ פאלקסשטימע, רחוב בוארשה ע"ש אברהם יעקב שטרן, דבר, 16 באפריל 1962.
- ^ תרגום עברי לקטע על המצאה של שטרן שהתפרסם בעיתון הוורשאי Kurjer Warszawski ב-1855 (גיליון 257), שהביא יוליאן טובים בספר הקוריוזים שלו)