אגודת חובבי הפרפרים בישראל
 | |
 | |
| אגודת חובבי הפרפרים בצילום קבוצתי בסיור בעקבות הפרפרים בהרי אמנוס, חבל האטיי בדרום טורקיה, 21 ביוני 2014 | |
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| מטה הארגון |
בית אריה-עופרים  |
| תקופת הפעילות |
העשור של 1980 – הווה |
| האתר הרשמי | |
  | |
אגודת חובבי הפרפרים בישראל היא ארגון הלומד וחוקר את פרפרי ארץ ישראל ובתי הגידול שלהם. בפעילויותיה שמה לעצמה האגודה מטרה - ללמוד, לחקור ולשמר את פרפרי ארץ ישראל ולעורר מודעות בציבור לעולמם של הפרפרים, על הביולוגיה הייחודית שלהם ולבתי הגידול בהם ניתן לראותם.
"האני מאמין" של האגודה לחובבי פרפרים עומד על שלוש רגליים: הרגל המדעית מחקרית, הרגל של שימור והגנה על פרפרי ישראל ובתי-הגידול שלהם, ועל הרגל החינוכית. שלוש הרגליים נשזרות יחד בפעילויות האגודה המייחדות מקום מרכזי למדע אזרחי דרך מיזמים דוגמת ספירת הפרפרים הגדולה והתוכנית הלאומית לניטור פרפרים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגודה הוקמה בראשית שנות השמונים על ידי דובי בנימיני שקיבץ סביבו קבוצה קטנה של חובבי פרפרים אשר חלקו יחד את אהבתם ואת תחומי עניינם המיוחד בחקר ולימוד של עולם הפרפרים בכלל, ופרפרי ארץ ישראל בפרט. כמה חודשים קודם לכן יצאה חבורת המייסדים לסיור בהרי ירושלים לתור אחר נימפית הקטלב (Charaxes jasius)[1] שנחשב באותה עת לפרפר נדיר. הסיור בהרי ירושלים ביסס את הצורך להקים גוף שיאגם את תחום הלימוד, החקר וההגנה על פרפרי ארץ ישראל. כנס היסוד של אגודת חובבי הפרפרים נערך זמן קצר לאחר מכן בשנת 1983 באוניברסיטת תל אביב. דבר כנס היסוד הועבר בעלונים של החברה להגנת הטבע והתפוצה הרחבה הובילה להצטרפותם של חובבי פרפרים נוספים. לאחר כנס היסוד, חברי האגודה יזמו כנסים וערבי עיון מרוכזים בבתי-ספר שדה ברחבי הארץ, המידע אודות פרפרי ארץ ישראל והארצות השכנות שהוצג במפגשים הללו, תועד ונשלח לחברי האגודה, מה שלימים היווה בסיס ליצירת הביטאון הדו-שנתי של האגודה.
חברי האגודה החלו במסעות גם מחוץ לשטחי המדינה, בכנס חובבי הפרפרים באילת בחודש מאי 1991, המשיכו החברים אל עבר מדבר סיני שם סיירו ותרו אחר פרפרים באזור סנטה קתרינה, בעיקר אחר כחליל סיני (Pseudophilotes sinaicus)[2] מין אנדמי הנחשב לאחד ממיני פרפרי-היום הקטנים בעולם. כחליל סיני מעופף בקרבת הצמח הפונדקאי בת-קורנית סיני אשר צומח מרום 1800 מטרים ומעלה. השיא היה בטיפוס של שנים עשר מהחברים אל פסגת הר קתרינה (ג'בל קתרינה) בחיפוש אחר פרפרים ברום של כ–2600 מטרים. בשלושים השנים האחרונות נערכו סיורי ניטור רבים על ידי חברי האגודה בארץ ובמדינות השכנות כדי לקבל תמונה מדויקת של מגוון מיני הפרפרים בארץ ובמזרח התיכון, אודות בתי גידולם ועל הביולוגיה הייחודית שלהם.
חברי האגודה כוללים את דובי בנימיני חוקר פרפרים בעל שם עולמי, המשמש כנשיא האגודה, כותב המגדיר לפרפרי ארץ ישראל ויוזם הקמת האגודה, ויצחק איזנשטיין, שכתב ספרים רבים על פרפרי ארץ ישראל, חוקרי טבע וחובבים.
סמליל האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרפר המופיע בסמליל אגודת חובבי הפרפרים בישראל הוא "כחליל ההרנוג"[3]. הוא נבחר בשל יופיו ומכיוון שהוא אחד מהמינים הראשונים שנחקרו על ידי ישראל אהרוני, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל. אהרוני נתן לכחליל ההרנוג את השם הפיוטי "תכלתן הירדן". כחליל ההרנוג נחשב בעבר כמין ייחודי אנדמי לישראל. אהרוני סבר שכחליל ההרנוג נכחד מהעולם כפי שניתן לקרוא בציטוט הבא מתוך ספרו של אהרוני "זכרונות זואלוג עברי"[4] ”בנחל פרת צומח הזעתר, שהיה מזונו היחיד של תכלתן בעל שני כרכשים בשפולי כל כנף אחורית. פאולוס, מגלה התכלתן הזה, בקש מדוקטור שטאודינגר, מתארו של הפרפר (שהיה עוד חדש במדע) שיקרא לו "Jolaus jordanus", שפרושו שוכן הירדן... אך למגנת ליבי ולב חוקרי-חי אחרים סף התכלתן היפה הזה ואינו עוד בעולם!"”
שישים שנים מאוחר יותר, בתחילת שנות השבעים, כחליל ההרנוג התגלה שנית בידי חוקר-אורח שהגיע למכון ויצמן, ד"ר אישירו נקמורה, חוקר פרפרים מקצועי. הוא ידע שהרנוג השיטים הוא הצמח הפונדקאי של הפרפר. ד"ר נקמורה נסע באוטובוס לאילת ובאזור יוטבתה כשראה את הפריחה האדומה של הרנוג השיטים, ירד ומיד מצא במקום את כחליל ההרנוג. גם בימנו ניתן לראות את הפרפר מעופף בקרבת הרנוג השיטים בנחלי הערבה. הסמליל הנוכחי של האגודה עוצב על ידי אופיר תומר.
.jpg)
פעילויות ויוזמות האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגודה היא עמותה רשומה והיא מקדישה את פעולותיה בציבור הרחב ללמידה, לחקירה ולשמירה על פרפרים. היא מדגישה את חקר פרפרי ארץ ישראל ופועלת להנחלת הידע הרב שנצבר בתחומי המחקר לקהל הרחב על ידי פעולות יזומות: פרסומים, הרצאות, סיורים וכנסים.
האגודה פועלת כגוף ציבורי אזרחי המגן בפועל על פרפרי ישראל מפני הכחדה ופגיעה בבתי-גידולם. במסגרת פעולותיה המרכזיות בתחום, ניתן לזקוף את יוזמת החקיקה שעברה בכנסת בתמיכת השר להגנת הסביבה דאז, גדעון עזרא, להגנה ולשמירה על 14 מיני פרפרים אשר הוכרזו כערכי טבע מוגנים על-פי החוק.
האגודה מונה (נכון לשנת 2014) כארבעים חברים. ביניהם אנשי מחקר מתחומי הביולוגיה וחקר הסביבה, אנשי חינוך וחובבי טבע. הכנסים והסיורים פתוחים לקהל הרחב ומהווים אבן שואבת להצטרפותם של חובבי פרפרים נוספים לשורות האגודה.
בחירת הפרפר הלאומי – כחליל השברק[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת חגיגות שנת ה-75 למדינת ישראל, אגודת חובבי הפרפרים בישראל יזמו את בחירת הפרפר הלאומי בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, קק"ל, רט"ג ומשרד החינוךועוד. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, העניקה את חסות המשרד. פרפר כחליל השברק נבחר בין היתר בשל צבעי הדגל (כחול ולבן) שכיחותו בכל הארץ ושניתן לראותו במרבית חודשי השנה.
לאחר הצבעה פתוחה לכלל הציבור, כולל במערכת החינוך ובצה"ל, מתוך מספר מצומצם של פרפרים שהועמדו לבחירה. ב-23 באפריל 2023 הוכרז הפרפר הלאומי במרכז לחקר ציפורי ירושלים הסמוך למשכן הכנסת.[5]
כנסים וימי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדי שנה נערך כנס ביזמת האגודה ובו סדרת הרצאות על ידי חוקרים בתחומי מחקר הפרפרים בישראל ובתחומים המשיקים לתחום זה. מדי חמש שנים האגודה יוזמת גם כנסים בינלאומיים אליהם מוזמנים חוקרים מחו"ל.
בשנת 2013 נערך ביוזמה ובניהול של האגודה כנס בינלאומי במכון ויצמן וברמת הנדיב אודות פרפרי המזרח התיכון ובין האורחים שהרצו בכנס נמנו חוקרים מובילים בתחומי חקר הפרפרים מצרפת, בריטניה, גרמניה, טורקיה, יוון וקפריסין.[6]
סיורי האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי האגודה יוצאים מדי שנה לאתרים שונים ברחבי הארץ לשם מעקב ותצפית אחר אוכלוסיות פרפרים. הסיורים מתקיימים בשמורות טבע, גנים לאומיים ובאזורי טבע שונים שאינם תחת פיקוח. מדריכי הסיורים הם לרוב חבריי האגודה עצמם. הסיורים פתוחים לקהל הרחב ואינם בתשלום לשם הרחבת קבוצת המתעניינים בלימוד ובשמירה על פרפרי א"י. הנתונים הנאספים בסיורים אלה מדווחים למרכז הנתונים הארצי ומפורסמים בביטאון האגודה. חברי האגודה גם יזמו סיורים בעקבות הפרפרים בארצות שכנות ורחוקות: בחצי-האי סיני, ירדן, קפריסין, טורקיה, אתיופיה, סרי לנקה ואלבניה. ביוני 2014 קיימה האגודה כנס וסיור בעקבות פרפרי חבל האטיי שבדרום טורקיה.
בביקורים אלה נפגשו חברי האגודה עם חוקרי פרפרים מקומיים וחיזקו בכך את קשרי המחקר עם חוקרים עמיתים מארצות שכנות וקרובות.
הסיור השנתי לחרמון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר החרמון מהווה מעין "מובלעת" בה ניתן לצפות במיני פרפרים ייחודיים אשר לא ניתן לראותם באזורים אחרים של א"י דוגמת, לבנין הלבנון, שילגן חרמוני, כחליל החרמון, כחליל שעיר, כחליל ניקול ועוד. מינים נדירים דוגמת זנב סנונית הורדניים, נימפית החרמון, הספרית אפלולית, נימפית מגוונת וכחליל זהוב. בשנים האחרונות נאסף מידע רב במסגרת ניטורי פרפרים בחרמון והתברר שמגוון המינים הרב ביותר נראה ביום הארוך ביותר בשנה. מועד זה נראה הנכון ביותר לשם ניטור ומעקב אחר פרפרי החרמון.
מדי שנה בסמוך ל-21 ביוני היום הארוך ביותר בשנה יוצאים חברי האגודה לניטור פרפרים מקיף בהר החרמון. בשיא הניטור בהר החרמון ניתן לצפות בלמעלה מחמישים מיני פרפרים שונים ובנציגים ממשפחות פרפרי-היום: נימפתיים, סטירתיים, כחליליים, הספרתיים, לבניניים וצבעוניים.
פארק אגם הפרפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגודת חובבי הפרפרים בישראל, שותפה להקמת פארק ״אגם הפרפרים״ במפעל קליל בכרמיאל[7], פארק אקולוגי טבעי פתוח לשימור והתרבות מגוון הפרפרים השוהים באזור כרמיאל. במאי 2022 נחנך פארק ״אגם הפרפרים״ בשטח פתוח של כ-15 דונם במפעל קליל, הפארק הוא מיזם משולב של עידוד אוכלוסיית הפרפרים שנמצאת בדעיכה עולמית, מיזם למען הקהילה וחיבור שיווקי לסמל הפרפר שנמצא בלוגו קליל.
תכנון הפארק החל עוד ב-2013 על ידי החברה להגנת הטבע, בשותפות עיריית כרמיאל, דובי בנימיני הוא המדען הראשי של הפארק, עד היום הגיעו בהדרגה לפארק באופן טבעי 48 מיני פרפרים שונים מתוך 62 הקיימים באזור
ביטאון האגודה לחובבי פרפרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביטאון האגודה יוצא לאור במתכונת דו-שנתית ומכיל כתבות, מאמרים, תיעוד תצפיות ונתונים שנאספו במהלך השנה. הכותבים בביטאון הם חברי האגודה. עורך הביטאון הוא דובי בנימיני.
מאבק להכרזה על מיני פרפרים בסכנת הכחדה כמינים מוגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
14 מיני פרפרים הוכרזו כפרפרים מוגנים בישראל. החקיקה נעשתה בכנסת בשנת 2009 לאחר עבודה אינטנסיבית של חברי האגודה שהצליחו לשכנע את השר להגנת הסביבה דאז, גדעון עזרא, בחשיבות השמירה וההגנה על מיני פרפרים שמספרם נמצא בירידה מתמדת וסכנת הכחדה צפויה להם עקב הרס של בתי גידולם.[8]
מיני הפרפרים הם: הספרית ערבתית, הספרית החמשן, זנב סנונית המכבים, כחליל הביקיה, כחליל הגליל, כחליל הקדד, כחליל קלאופטרה, כחליל הקרקש, כתום-כנף הדופורית, לבנין המרואה, נימפית הביקיה, נימפית פרסית, נימפית צפונית, נימפית הקוציץ.
דוגמה לפעילות האגודה לשימור והגנה על מיני פרפרים המצויים בסכנת הכחדה ניתן לראות בפעולת האגודה לניטור אינטנסיבי בבתי-הגידול בהם נצפו מיני פרפרים נדירים בעבר וחזרה למקומות אלה מדי שנה, כמו מעקב של חברי האגודה אחר מיני הפרפרים: כחליל הגליל,[9] כחליל הקדד[10] ונימפית הקוציץ.[11]
השמירה על כחליל הקדד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחליל הקדד (Tomares nesimachus) הוא מין של כחליל שזחליו ניזונים מפירותיו של קדד גדול פרי. בשנים האחרונות נצפתה נסיגה מתמדת בכמות כחלילי הקדד שנצפו בבתי-גידולם. כדי לתת הערכה מחקרית נכונה של המצב, יצאו בחודשים פברואר-מרץ בשנת 2014 כמה קבוצות של חובבים בחיפוש אחר כחלילי הקדד במופעם כבוגרים באזורים שונים ברחבי הארץ אשר בעבר נצפו בהם כחלילי קדד ושישנם באתרים קדדים גדולי פרי. החיפוש נערך בעיקר באזור עמק יזרעאל ורמות מנשה. הנתונים שנאספו יהוו בסיס נתונים למחקר אודות כחליל הקדד ומצבו באזורינו.
הגנה על כחליל הגליל ועל נימפית הקוציץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הגידול הידוע של כחליל הגליל (Apharitis cilissa) כשמו, נמצא באזור הגליל, ברם, בעשור האחרון התגלה בית גידול נוסף של כחליל הגליל באזור המיועד לבנייה בחדרה. פעולות האגודה בגיבוי המחקר שנעשה על כחליל הגליל על ידי ד"ר גיא פאר עיכב את הרס בית הגידול והביא למודעות הציבור את הצורך בשימור ובהגנה על אחד הכחלילים היפים בארצנו.
נימפית הקוציץ הוא מין נדיר ממשפחת הנימפיתיים, מושבה של הפרפר נמצאת באזור צפת. אזור זה צפוי להיבנות ותהליך הרס בית הגידול עלול להוביל להכחדתו של המין. הצמח הפונדקאי של נימפית הקוציץ הוא הדרדר הגלדני - החיוני למאכל זחליי הפרפר, הידרדר הגלדני הוא מין הנאכל על ידי פרות הרועות בשדות הטרשים. רעיית יתר והרס בתי הגידול מהווים סכנה ממשית להמשך קיומם של נימפיות קוציץ באזורינו. פעולות האגודה להצלת נימפית הקוציץ כללו העברת מידע לכתבים ועיתונאים העוסקים בתחומי ההגנה על הסביבה, השתתפות בתוכניות טלוויזיה והצגת המידע בכנסים ובימי עיון, במטרה לעורר את מודעות הציבור לעיכוב בנייה באתרים בהם צפויה פגיעה קשה בבתי-גידולם של מיני פרפרים בסכנת הכחדה.
פרפרי ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארץ ישראל מהווה פרוזדור צר המחבר בין שלוש יבשות: אסיה, אירופה ואפריקה. ישראל, על אף שטחה הקטן יחסית, מרובה בבתי-גידול: ערבה, מדבר, ספר מדבר, ים תיכון, הררי, הררי אלפיני. עובדות אלה באות לידי ביטוי במגוון גדול יחסית של מיני הפרפרים שניתן למצוא בארץ ישראל, כך שניתן לראות את כחליל השיטה האפריקאי או את לימונית האשחר האירופאית.
ברחבי ארץ ישראל הוגדרו כמאה וארבעים פרפרי יום. חלקם שכיחים למדי ונראים בכל רחבי הארץ כנימפית החורשף, ואחרים נדירים למדי דוגמת הכחליל החיוור - עד עתה נתפסו בהר חרמון שני פרטים בלבד ממין זה. חובב פרפרים שיצא למסע לגילוי פרפרי ארץ ישראל יוכל לחזות בשנה אחת בכמאה מינים שונים בקירוב של פרפרי היום של א"י. זהו מספר מינים גדול למדי בהתחשב בכך שחובב פרפרים בריטי יכול לצפות בשנה אחת רק בשישים מיני פרפרים.
ניטור פרפרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 התקיים בארץ כנס בינלאומי ביוזמת אגודת חובבי הפרפרים בישראל. כנס זה עסק בפרפרי המזרח התיכון ובשמירת טבע וניטור פרפרים. בכנס הוצגו מערכי ניטור הפרפרים הלאומיים של בריטניה, הולנד וגרמניה המבוססים על ניטור במסלולים קבועים לפי "שיטת פולארד".[12] בסוף הכנס התקבלה החלטה להקים מערך לניטור פרפרים לאומי במסלולים קבועים גם בישראל. לאחר הכנס כתבו ד"ר רחלי שוורץ-צחור, דובי בנימיני וד"ר גיא פאר את ה"פרוטוקול לניטור פרפרים לאומי בישראל" ועל פיו החל הניטור ברחבי הארץ. הפרוטוקול מגדיר ניטור במסלול קבוע, המתבצע אחת לשבועיים במשך 9 חודשים בשנה ומתחדש מדי שנה.
הניטור מהווה כלי מחקרי בעל יתרונות בולטים. באמצעות הנתונים שנאספים על ידי המנטרים במסלולים הקבועים ניתן ליצור עקומות רוויה ומדדי מגוון שונים. כאשר המסלולים הקבועים מאפשרים למעשה מאמץ דיגום שווה להשוואה בין המסלולים בבתי הגידול ובאזורים גאוגרפיים השונים וכן ולהשוואה בין שנות הדיגום השונות. כיום, היות ששיטת ניטור זו אומצה במדינות כה רבות, ניתן להשוות גם בין המדינות שונות.
שיטת פולארד[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שיטת פולארד" היא תקן בינלאומי לדגימה לצורך ניטור פרפרים, המבוסס על רישום מלא של כל הפרפרים הנצפים, בטווח נתון, תוך כדי הליכה בקצב איטי, לאורך מסלול קבוע, במרווחי זמן קבועים (בישראל פעמיים בחודש), לאורך כל השנה. רושמים את כל הפרפרים הנצפים בתוך מעין קובייה דמיונית (2.5 מטר לכל כיוון). המסלול מחולק למקטעים רצופים בני 50 מטר ובכל מקטע סופרים את כמות הבוגרים מכל מין אשר נצפו בטווח הקובייה הדמיונית. הנתונים מועברים למערכת המידע של תוכנית הניטור בעזרת אפליקציה ייעודית או בהקלדה בפורטל תצפיות הפרפרים של תוכנית הניטור. מסלולי הניטור הם קבועים ואיכות המידע משתפרת ככל שיתמיד המנטר לבקר בו לאורך השנים. הקמת מסלול חדש מתואמת עם רכז-הניטור הארצי של תוכנית הניטור וכל מקטעי מסלולי-הניטור ממופים במדויק אל מערכת-המידע של מאגר-נתוני הניטור.
אתר ומאגר תצפיות הפרפרים - התכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 2012 הושק אתר ומאגר מידע אינטרנטי לתיעוד של כל תצפיות הפרפרים בישראל[13] (תרומת חבר האגודה ישראל פאר מחברת GlueCAD) ואל מאגר זה זורמים כל נתוני תצפיות הניטור-השיטתי (אשר החל בשנת 2010), נתוני סקרי-פרפרים נדירים ונתוני התצפיות הספורדיות (אקראיות) אשר נאגרים במשך שנים רבות על ידי חובבי טבע וחברי האגודה ברחבי ישראל. נתוני תצפיות אקראיות (שתועדו בכתב על ידי דובי בנימיני) משנים אשר קדמו להקמת המאגר ופורסמו בביטאוני האגודה, הועברו למדיה דיגיטלית ואל המאגר בתמיכת רשות הטבע והגנים והוטמעו גם ב-BioGIS - אתר המגוון הביולוגי בישראל. מאות דיווחי תצפיות פרפרים ממשיכים וזורמים כל חודש אל מאגר תצפיות הפרפרים בישראל על ידי קהל גדול של חובבי פרפרים וטבע מכל הארץ.
נתונים אלו משרתים כיום מחקרים שונים, תומכים בסקרי טבע וסביבה, ומהווים מקור ליצירת מפות תפוצת מינים ומסד נתונים מרכזי עבור חוקרים ומומחים המייעצים לקובעי מדיניות בתחומי ההגנה על הטבע והסביבה.
_%D7%94%D7%96%D7%93%D7%95%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%91_5_%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C_2014.jpg)
במטרה לעודד דיווחים תצפיות המבוססים על "מדע אזרחי",[14] אשר מאפשר קליטת מידע מן הציבור הרחב של חובבי הטבע בכלל וחובבי פרפרים בפרט פותחו גם יישומים (אפליקציות ) ייעודיות לטלפונים חכמים המאפשרים לדווח אל האתר אודות תצפיות פרפרים ישירות מן השדה. יישומים מעין זה עושים שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, כגון GPS מובנה ויכולת שידור אינטרנטי למאגרי מידע, ומקלים על ציבור המנטרים והחובבים לספק נתונים מדויקים (מיקום, גובה, זמן, תנאי מזג-אוויר) בזמן אמיתי ובקלות יחסית. היישומים מכילים תמונות פרפרים על-פי משפחות המינים של פרפרי ישראל דבר העוזר לצופה לאתר ולזהות את הפרפר הנצפה. תצפיות פרפרים הנקלטות במאגר עוברות בדיקה ואישור על ידי מומחה מטעם האגודה.
הפרפר כביו-אינדיקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרפרים מהווים במחקרים אקולוגיים סמנים ביולוגיים או במילה אחרת ביו-אינדיקטורים לשינויים סביבתיים. הפרפרים רגישים מאוד לכל שינוי סביבתי במזג האוויר, בכמות המשקעים ובתנאים סביבתיים חיצוניים נוספים בשל תלותם המוחלטת במיני צמחים מסוימים. לכל מין של פרפר ישנם צמחים פונדקאים אליהם מותאמים ומהם ניזונים זחליו. לדוגמה, כחליל הקדד - זחליו ניזונים מפירות קדד גדול-פרי (Astragalus macrocarpus) - פגיעה במין צומח זה ובבית גידולו תגרום לפגיעה במין הפרפר עצמו וליכולתו להעמיד דורות עתידיים של פרפרים. אקולוגים וחוקרי פרפרים במעקבם הרציף אחר מיני פרפרים בסביבתם הטבעית עשויים לשפוך אור על סביבות אלה ועל האיזון האקולוגי המתקיים או מופר בהן.
מסלולי ניטור קבוע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2020 פועלים מעל 100 מסלולי ניטור קבועים ברחבי הארץ מן הגולן ועד אילת, אולם קיים עדיין חסר מהותי בכיסוי של הנגב והערבה. דוגמאות לאזורים פעילים:
- בגליל ובגולן: סאסא, יער ברעם, ראש פינה, כפר חנניה, כנף, גמלא.
- בכרמיאל בפארק ״אגם הפרפרים״ שני מסלולי ניטור
- בכרמל וסביבתו: הכרמל עצמו, אורנים, קריית טבעון, אלוני אבא, עין אפק, רמת הנדיב.
- אזור ירושלים: הגן הבוטני גבעת רם, הגן הבוטני בהר הצופים, התחנה לחקר ציפורי ירושלים, הקסטל, נעלה, מודיעין.
- במישור החוף והמרכז: אילנות, הרצליה, הגן הבוטני בת"א, חולון וגדרות.
- בדרום: אנדרטת הנגב, כפר עזה, עין גדי, שדה בוקר, אילת.
בנוסף מקיימים חברי האגודה ביחד ולחוד מסלולי ניטור אקראיים באתרים שונים בארץ:
- בירושלים - גבעת מר אליאס (גבעת הארבעה, דרום ירושלים), עמק הצבאים, עמק הארזים, הר הטייסים.
- בצפון: עין אפק, אכזיב, נחל סער, קלעת נמרוד, הר מירון.
- בערבה: עין גדי, עינות צוקים (עין פשחה).
- בדרום: באזור באר שבע - נחל פורצים, נחל סוללים, הר רמון, נחל אליאב, שמורת להב צפון, הר עמשא, יער יתיר, תל ערד, בורות לוץ, נחל אלות - ראש אלות, הר רומם.
תצפית על פרפרים וצילום דיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסת המצלמות הדיגיטליות לשימוש נרחב במסגרת תצפיות על פרפרים הובילה לשינוי משמעותי בקרב חובבי הפרפרים - אין צורך לתפוס את הפרפר אם ניתן "לתפוס" אותו בצילום. המצלמות הדיגיטליות החדשות מאפשרות לצלם צילומי מאקרו באיכות גבוהה מאוד ובקלות יחסית, וחובבי הטבע יכולים לצור לעצמם גלריות צילומים מרהיבות של הפרפרים, לצלמם ממרחק ומבלי לפגוע בפרפרים בסביבתם הטבעית. הצילום מאפשר תיעוד הפרפר ובמצלמות החדשות גם ניתן לקבל מיקום מדויק על ידי הפעלת GPS והכנסת נקודת הציון לצילום עצמו.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010
- דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009
- רחלי שוורץ צחור (כתבה), טוביה קורץ (אייר), פרפרים ברמת הנדיב, הוצאת רמת הנדיב, 2009
- יצחק איזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאת המחבר, 2003
- יצחק איזנשטיין, על צמחים ופרפרים בירושלים, הוצאת הספרים של הסתדרות המורים בישראל
- יצחק איזנשטיין, על פרפרים וצמחים בישראל, הוצאת משרד הביטחון
- מדריך כיס לפרפרים, פרפרים, טבע ישראלי, 2008
- מדריך כיס לזחלים של פרפרים נפוצים בישראל, זחלים, טבע ישראלי, 2014
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אגודת חובבי הפרפרים בישראל- אגודת חובבי הפרפרים בישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
- אתר/מאגר תצפיות הפרפרים של 'תוכנית לאומית לניטור פרפרים'
- רשימת פרפרי ישראל - 2020
- [www.israel-nature-site.com אתר הטבע הישראלי של עוז ריטנר]
- פרפרי ארץ ישראל - האתר של עוז בן יהודה
- פרפרים: פעילים להגנת הסביבה באתר "סבבה" של המשרד להגנת הסביבה
- אתר הפרפרים של מדרשת שדה בוקר
- הפרפרים כביו-אינדיקטורים, רמת הנדיב, ד"ר רחלי שוורץ צחור (אורכב 26.08.2014 בארכיון Wayback Machine)
- פרוטוקול לניטור לאומי בישראל
- קבוצת פייסבוק של אגודת חובבי הפרפרים בישראל
- נועם קירשנבאום ועוז בן יהודה, לא על הגולם לבדו: העולם הקסום של הזחלים, באתר ynet, 31 במרץ 2014
- הכנס הבינלאומי השני לפרפרי המזרח התיכון, 2013
- ארז ארליכמן ומיכל מרגלית, הרימו ראש: מיליוני פרפרים נודדים מעל ישראל, באתר ynet, 2 באפריל 2014
- על נימפית החורשף מאת עמיר וינשטיין
- שמירה על כחליל הקדד, ד"ר רון פרומקין
- Climate Change & Biodiversity Conservation in Egypt
- lepidopterist society
- זיהיתי פרפר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 113-112
- ^ ראו Sinai Baton Blue butterfly
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 164
- ^ "זכרונות זואולוג עברי" מאת ישראל אהרוני, הוצאת "עם עובד", שנת תש"ג, עמ' 203-204
- ^ נעה פישר, בצבעי הדגל: כחליל השברק הוכרז כ"הפרפר של ישראל", באתר ynet, 23 באפריל 2023
- ^ הכנס הבינלאומי השני לפרפרי המזרח התיכון, 2013
- ^ ynet (2022-11-03). "והזוכה הוא: פארק אגם הפרפרים של חברת "קליל"". Ynet. נבדק ב-2023-05-23.
- ^ מתנה לחג האביב: לראשונה הוכרזו פרפרים כערכי טבע מוגנים ב-8 באפריל 2009 באתר רשות הטבע והגנים
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 169-168
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 163-162
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 131-130
- ^ פרוטוקול לניטור לאומי בישראל
- ^ אתר המרכז תצפיות פרפרים בישראל
- ^ Citizen Science: Can Volunteers Do Real Research? http://bioscience.oxfordjournals.org/content/58/3/192.abstract