אדי ואן היילן

**אדי ואן היילן**
**Eddie van Halen**
	צילום של אדי ואן היילן בהופעה שהתקיימה בסוף שנות ה-70
לידה	26 בינואר 1955; אמסטרדם, הולנד
פטירה	6 באוקטובר 2020 (בגיל 65); סנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה	Edward Lodewijk van Halen
מוקד פעילות	ארצות הברית, ממלכת ארצות השפלה
תקופת הפעילות	1964–2020 (כ־56 שנים)
מקום לימודים	מכללת העיר פסדינה, תיכון פסדינה, Marshall Fundamental Secondary School
סוגה	הארד רוק, מטאל קלאסי
סוג קול	בריטון
שפה מועדפת	הולנדית, אנגלית
כלי נגינה	גיטרה, כלי מקלדת
חברת תקליטים	וורנר רקורדס
בן או בת זוג	ואלרי ברטינלי (11 באפריל 1981–20 בדצמבר 2007)
צאצאים	וולפגנג ואן היילן
	www.van-halen.com
	פרופיל ב-IMDb

אדי ואן היילן (בהולנדית: Eddie Van Halen;‏ 26 בינואר 1955 – 6 באוקטובר 2020) היה מלחין השירים הראשי והגיטריסט הראשי של להקת הרוק האמריקנית "ואן היילן".

ואן היילן הקים בשנות ה-70, ביחד עם אחיו, את להקת "ואן היילן", להקת הארד רוק פורצת דרך שנשמעה שונה מכל להקות הרוק הכבד באותה תקופה, שהתבססו מאוד על נגינה בסגנון הבלוז. אדי ואן היילן נחשב לאחד הגיטריסטים הטובים ביותר בכל הזמנים, לאחר שפיתח סגנון נגינה ייחודי שכולל בין היתר את טכניקת הטאפינג, שימוש באפקטים שונים, הרמוניקס, ושימוש נרחב בידית הטרמולו.

אתר האינטרנט AllMusic מכנה אותו "ללא ספק אחד הגיטריסטים המשפיעים, המוכשרים והמקוריים ביותר במאה ה-20" וגם ״שני רק לג׳ימי הנדריקס״,^[1] ומגזין הרולינג סטון דירג אותו במקום ה-8 ברשימת "100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים".^[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדי ואן היילן נולד באמסטרדם שבהולנד, אביו יאן היה מוזיקאי מקומי ואמו של אדי הייתה ממוצא אינדונזי. בגיל שמונה היגר עם משפחתו לארצות הברית. בילדותו החל ללמוד לנגן על פסנתר ולאחר מכן על גיטרה. ואן היילן מעולם לא לקח שיעורי נגינה מסודרים, שנים לאחר מכן אמר בראיון:

בגלל הסיבה שלא לקחתי אף פעם שיעורי נגינה, החומר שלי נחשב בעייני רבים לכה מטורף.

— אדי ואן היילן

אחת הלהקות המשפיעות והאהובות ביותר על ואן היילן היא להקת קרים, בצעירותו למד בעל פה את כל קטעי הסולו של גיטריסט הלהקה, אריק קלפטון. בשנת 1996 בריאיון למגזין "Guitar World", כנשאל על השלבים בכתיבת "Eruption" הוא ענה:

אימון. כשהייתי נער, הייתי יושב שעות על המיטה שלי ומתרגל טכניקות שונות. כשאחי היה יוצא למסיבה בשעה שבע בערב וחוזר בשעה שלוש, הייתי עדיין באותה פינה, באותו המקום ומנגן בגיטרה. עשיתי זאת שנים, ועדיין אני עושה זאת.

— אדי ואן היילן

בשנת 1974 הקים את להקת ואן היילן, עם אחיו אלכס, הבסיסט מייקל אנתוני, והסולן דייוויד לי רות'. את הלהקה גילה בסיסט להקת קיס, ג'ין סימונס, והוא סייע לה להשיג עסקת הקלטה עם האחים וורנר. בשנת 1978 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון שהצליח בצורה מטאורית, והזניק אותם אל התודעה. אלבום זה, ששמו זהה לשם הלהקה, נחשב לאחד מאלבומי הבכורה הגדולים בהיסטוריה, ונמכר בארצות הברית במעל ל-10 מיליון עותקים.

בשנת 1982, לאחר חמישה אלבומי אולפן מצליחים עם ואן היילן, בעקבות התנגשויות רבות עם סולן הלהקה דייוויד לי רות', ביקש ואן היילן מג'ין סימונס להצטרף לקיס במקום הגיטריסט המקורי שלה, אייס פרהלי, שעזב באותה תקופה. אחיו של אדי, אלכס, יחד עם סימונס, שכנע אותו להישאר בלהקה. באותה שנה השתתף בלהיט הפופולרי של מייקל ג'קסון "Beat It", וביצע את סולו הגיטרה המפורסם.

בשנת 1984 המשיכה להקת ואן היילן להצליח ושחררה את אלבומה השישי, "1984", ונחשבה באותו זמן ללהקת הרוק הכבד הפופולרית בארצות הברית. כעבור שנה עזב דייוויד לי רות' את ואן היילן, ואת מקומו החליף הזמר סמי הייגר מלהקת מונטרוס שגם היה ידוע בפרויקט סולו מצליח.

בשנת 2007 חזר דייוויד לי רות' אל הלהקה. יחד הם יצאו לסיבוב הופעות שגרף 55 מיליון דולר, ובו החליף בנו של אדי, וולפגנג, את מייקל אנתוני כבסיסט הלהקה. ב-2012 יצא אלבומם הראשון של הלהקה עם דייוויד לי רות' מאז 1984.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוקטובר 2020,^[3] מת ואן היילן ממחלת סרטן הגרון כתוצאה מנזקי העישון, הרגל שרכש כבר בגיל 12. הוא נפטר בבית החולים סיינט ג'ון שבסנטה מוניקה, קליפורניה.^[4]

ואן היילן לקה גם בסרטן הלשון בשנים 2000–2002, וטען שחלה כתוצאה מהרגלו להחזיק מפרטי מתכת בפה, באותו האזור בו חלה.^[5]

השפעותיו ותרומותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדי ואן היילן נחשב לאחד הגיטריסטים המשפיעים והמקוריים ביותר בתולדות הרוק הכבד. כשואן היילן הוציאה את אלבומה הראשון ב-1978, אדי ואן היילן הציג על הגיטרה יכולות טכניות שהעולם עוד לא הכיר. ביניהם הטאפינג (אותה למד לאחר שצפה בסטיב האקט מפתח הטכניקה בסגנון הרוק מנגן בהופעה של ג'נסיס), ההרמוניקס למיניהם, ופריטת טרמולו (Tremolo picking). יצירתו "Eruption", שיצאה באלבום הבכורה של הלהקה, מציגה את יכולותיו הוורטואוזיות. כמו כן נחשבת "Eruption" לאחד מהיצירות האינסטרומנטליות המשפיעות ביותר בתולדות הרוק הכבד. בשנת 1983, השפעתו גדלה וצמחה גם מעבר לעולם הרוק הכבד כשהקליט את הגיטרות עבור השיר "Beat It" של מייקל ג'קסון, וגם ביצע את אחד הסולואים המשמעותיים בתולדות מוזיקת הפופ. ואן היילן אומנם לא השתתף בקליפ לשיר עקב בעיות חוזים. אך, הופיע עם ג'קסון באחת מהופעותיו. יש לציין, שהופעת אורח זו בשיר כה מפורסם נתנה לאדי תרומה עולמית גדולה מעבר לעולם הרוק הכבד.